בגלל החל"ת: שיא במספר המתפטרים בקרב אוכלוסיות מוחלשות

נתונים שמפרסם הבוקר שירות התעסוקה חושפים כי מגמת העלייה במספר המתפטרים המאפיינת את שוק העבודה הישראלי נמשכה גם בשנה החולפת חרף משבר הקורונה בעיקר בשל מתווה החל"ת הנהיג משרד האוצר
איתן גרסטנפלד | (1)

שוק העבודה הישראלי מתאפיין בשנים האחרונות בעלייה במספר המתפטרים, מגמה שנמשכה חרף התפשטות נגיף הקורונה והשפעותיו על פעילות המשק, כשלאורך המבר נרשמה עלייה במספר ובשיעור המתפטרים מרצון. אם לא די בכך, הרי ששיעורם של המתפטרים בקרב דורשי העבודה הגיע לשיאו דווקא מאז פרץ משבר הקורונה, כך עולה מממחקר מיוחד שמפרסם הבוקר שירות התעסוקה.

בשנים האחרונות נרשמה מגמת עלייה במספר המתפטרים מרצון: לאחר שהמשק הגיע לשפל במספר תובעי אבטלה, במהלך העשור האחרון וביתר שאת משנת 2016 ואילך שיעור המתפטרים החל לעלות בצורה משמעותית. מצב זה מאפיין שוק עבודה הדוק שבו הכלכלה חזקה, המאופיינת בצמיחה, בשיעור אבטלה נמוך ושיעור גבוה של משרות פנויות – וכל זאת מוביל עובדים, בעיקר בעלי מיומנויות גבוהות במשלח אקדמי ומאשכולות סוציו-אקונומיים גבוהים, להחזיק בעמדת מיקוח שהובילה אותם להתפטר מרצון, על מנת להשיג הזדמנויות טובות יותר.

למרבה ההפתעה, מאז פרוץ משבר הקורונה נמשכה מגמת הגידול במספר המתפטרים אפילו בקרב מרוויחי שכר נמוך: מאז פרוץ המשבר, ולמרבה ההפתעה, נמשכה מגמת העלייה במספר המתפטרים ואף הגיעה לשיאה. העלייה במספר המתפטרים מקורה בעלייה שנרשמה בקרב הקבוצות החזקות, אך בעיקר בעלייה במספר המתפטרים מרוויחי שכר הנמוך, בעלי מיומנויות נמוכות, מבוגרים ומאשכולות סוציו אקונומיים פריפריאליים, אשר מאז פרוץ המשבר הצטרפו למגמה הקיימת, זאת לאחר שלאורך השנים שיעורי ההתפטרות בקרבם היו נמוכים.

ההסתברות להתפטרות עובד אקדמאי, בעל משלח יד אקדמי, עם מיומנויות דיגיטליות גבוהות ושל יהודי שאינו חרדי,  תמיד גבוהה משמעותית משל מקביליו. אולם, מאז פרוץ המשבר, בעוד ההסתברות להתפטרות של העובד מהקבוצות החזקות לא השתנתה,  ההסתברות להתפטרות של העובד שאינו אקדמאי, בעל משלח יד שאינו אקדמי, עם מיומנויות דיגיטליות נמוכות, ושל חרדי וערבי עלתה משמעותית.

קודם למשבר, במרבית המקרים המתפטרים באו מהקבוצות היותר חזקות ומיעוטם המוחלט באו מקרב הקבוצות היותר חלשות. מאז פרוץ המשבר, נרשם גידול משמעותי מאוד במספר המתפטרים מהקבוצות החלשות – קרי, עובדים שאינם אקדמאים, בעלי משלח יד שאינו אקדמי, בעלי מיומנויות דיגיטליות נמוכות, מאשכולות סוציו אקונומיים פריפריאליים וכן עובדים חרדים וערבים. למעשה, מספר המתפטרים מהקבוצות החזקות לא חווה שינוי משמעותי מאז פרוץ המשבר, זאת בניגוד לעלייה משמעותית בקרב המתפטרים מהקבוצות החלשות יותר.

ביטוי לכך ניתן בצמצום הפער בין הסתברות להתפטרות של העובד מהקבוצות החזקות להסתברות להתפטרות של העובד מהקבוצות החלשות מאז שפרץ המשבר: אם קודם למשבר סיכויי ההתפטרות של עובד חסר מיומנויות דיגיטליות היו נמוכים ב-30% משל עובד בעל מיומנויות דיגיטליות, הרי שלאחר המשבר הפער ירד ל-21%. בדומה, קודם למשבר סיכויי ההתפטרות של עובד ללא השכלה אקדמית היו נמוכים ב-33.5% משל עובד אקדמאי - משפרץ המשבר ירד הפער ל -18.3%. כך גם, קודם למשבר סיכויי ההתפטרות של עובד ממשלח יד שאינו אקדמי היו נמוכים ב-77.8% משל עובד בעל משלח יד אקדמי, הרי שמשפרץ המשבר ירד הפער ל-47.2%. ביטוי נוסף לכך הוא, שאם לפני המשבר סיכויי ההתפטרות של עובד ערבי היו נמוכים ב-117% משל עובד יהודי שאינו חרדי, הרי משפרץ המשבר הפער ירד ל-89%.  

רמי גראור, מנכ"ל שירות התעסוקה: "העלייה במספר המתפטרים בקרב מרוויחי השכר הנמוך ובעלי מיומנויות נמוכות התאפשרה נוכח הארכתה הגורפת של הזכאות לדמי אבטלה עד ליולי האחרון. אולם לא כולם השכילו לנצל את התקופה לחישוב מסלול קריירה מחדש, חיזוק מיומנויות ושיפור כישורי העבודה. מגמה זו, מחדדת את הצורך חיזוק מיומנויות עבודה, בפרט דיגיטליות, ובכך לאפשר חזרה מיטבית לשוק העבודה. לא רק במובן של השתלבות, אלא גם ובעיקר במובן של התמדה ומתן הזדמנויות לקידום תעסוקתי ולמוביליות בשוק העבודה. אני קורא לכל דורשי העבודה להסתייע במגוון התכניות של שירות התעסוקה, אם בייעוץ תעסוקתי, באימונים אישיים, בסדנאות לניהול קריירה ובהכשרות מקצועיות".

קיראו עוד ב"בארץ"

עלייה במספר המתפטרים בקרב מבוגרים ונשים ללא ילדים תלויים

כאמור, מאז פרץ המשבר הקורונה נרשמה עלייה במספר המתפטרים גם בקרב מרוויחי שכר נמוך, ובכלל מספר המתפטרים בתקופה זו הגיע לשיא. כך למשל עלה שיעור מספר המתפטרים מגיל 55 ומעלה בכ-68% במהלך המשבר בעוד מספר המתפטרים בגילאי 35-54 עלה ב 22.8%, ו-35% בקרב הצעירים עד גיל 34. בתרשים 4, המתמקד בקבוצות הגיל העיקריות, ניתן לראות בחדות רבה יותר את מגמות השינוי ולפיהן שיעור השינוי הגדול ביותר שנרשם בשיעור המתפטרים נודע דווקא בקבוצת הגיל 55 ומעלה.

שיעור המתפטרים לפני ואחרי המשבר לפי קבוצות גיל, מגדר והורות

 

בשירות התעסוקה סבורים שהעלייה במספר המתפטרים קשורה בעיקרה למנגנון החל"ת שאפשר זכאות לדמי אבטלה עד יוני 2021 גם למתפטרים, וזאת בכפוף לשלושה חודשי המתנה מרגע ההתפטרות ועד לתחילת קבלת הקצבה. "רבים", מסבירים בשירות התעסוקה, "העדיפו שלא לקבל שכר שלושה חודשים, אך לאחר מכן ליהנות מדי אבטלה עד יוני 2021, בפרט מרוויחי שכר נמוך שהפער בין שכרם לגובה הקצבה לה זכאים אינו גדול". באשר לבני ה 55 ומעלה, מסבירים בשירות התעסוקה, ישנו תמהיל של סיבות בהם חשש בריאותי מפני המגפה שעודד התפטרות, רשת ביטחון שאפשרה נטילת סיכונים לפחות זמנית, וזאת חרף הימנעותם של מבוגרים בדרך כלל מלהתפטר. באשר לצעירים (עד 34), שיעור המתפטרים בקרבם עלה ב 35% בשנת הקורונה, וזאת מסבירים בשירות התעסוקה בנכונות צעירים ליטול סיכונים, ברשת ביטחון שריככה את הסיכון ובהיותם מרוויחי שכר נמוך שדמי האבטלה קרובים לגובהו.

קודם למשבר, הקבוצה המתפטרת ביותר היא אימהות לילדים תלויים ולאחריה נשים ללא ילדים תלויים, גברים ללא ילדים תלויים ורק לבסוף אבות לילדים תלויים. מאז פרץ המשבר נרשמה מגמת שינוי, ונשים ללא ילדים תלויים החלו להתפטר בהיקפים דומים לאמהות לילדים תלויים (אך עדיין נמוכים יותר). "למעשה", אומרים בשירות התעסוקה, "קצב העלייה של המתפטרות ללא ילדים כמעט השיג בחודשיים האחרונים את קצב ההתפטרות של אמהות".

התפלגות לפי דירוג סוציו אקונומי: עלייה בשיעור המתפטרים מהפריפריה

שיעור המתפטרים לפי השתייכות לפריפריה מראה כי שיעור המתפטרים הגבוה ביותר לפני ובמהלך המשבר היה באשכול כלכלי 1 המרוחק ביותר מאזורי תעסוקה. פרט לאשכול 1, שיעור מתפטרים גבוה נמצא באופן מסורתי באשכולות מרכזיים יותר, כאשר לפני ובמהלך המשבר שיעור מתפטרים גבוה היה בקרב אנשים הנמצאים באשכול 8 – אותם אזורים רוויים באפשרויות תעסוקה והדבר יכול להסביר את שיעור המתפטרים הגבוה.

לצד זאת, במהלך המשבר שיעור המתפטרים בקרב דורשי עבודה הנמצאים באשכולות פריפריה 3 ו-4 עלה באופן המשמעותי ביותר, על אף שמספר המתפטרים עדיין נמוך יותר מקבוצות אלו. באותם אזורים יש ריבוי של מרוויחי שכר נמוך, שהתמרוץ שלהם להיכנס למערכת האבטלה היה גבוה בתקופת המשבר.  באותם אזורים יש שיעור גבוה של אוכלוסייה ערבית, וייתכן כי יש השפעות נוספות (תרבותיות, מודלים לחיקוי ועוד), שהביאו לגידול בשיעור המתפטרים מאותן קבוצות.

בשירות התעסוקה מסבירים זאת בכך שעבור מרוויחי שכר נמוך דמי האבטלה הקרובים לגובה השכר שהובטח להם בשוק הפכו לזרז להתפטרות. כך, עלה שיעור המתפטרים באשכול 3 ב 91.5% ואילו שיעור המתפטרים מאשכול 4 עלה ב 104.4%, זאת לעומת עלייה נמוכה יותר באשכולות הגבוהים יותר (63.2% באשכול 6, 39.9% באשכול 6 ו 17.2% באשכול 8, לדוגמא). למעשה, מהתרשים עולה בבירור כי נרשמה מגמת גידול משמעותית מאוד דווקא באשכולות הפריפריאליים, שאף שמספר המתפטרים בהם עדיין נמוך בהשוואה לאשכולות הגבוהים אך רשמו מגמת גידול משמעותית בהרבה מאז פרץ המשבר ובמהלכו.

ממוצע שיעור המתפטרים לפי אשכול פריפריאלי, קודם למשבר ובמהלכו

עלייה בשיעור המתפטרים גם עבור בעלי משלח יד עם הזדמנויות נמוכות יותר

האתגר שנרשם מאז פרוץ משבר הקורונה עבור רציונל השוק ההדוק בא לידי ביטוי גם בבחינת מגמות ההתפטרות לפי משלחי יד. קודם למשבר, וכהולם את רציונל השוק ההדוק, שיעור גבוה של מתפטרים נרשם בקרב בעלי משלח יד אקדמי, להם הזדמנויות תעסוקתיות רבות יותר, הרי שמאז פרץ המשבר נרשמה עלייה משמעותית גם במשלחי יד בהם הזדמנויות תעסוקה נמוכות יותר. כך למשל, נרשמה עלייה של כ 151% בשיעור המתפטרים במקצועות החקלאות, הייעור והדייג, עלייה של כ 78% בשיעור המתפטרים מבעלי המלאכה בתעשייה ובבינוי ועליות כ 73% בקרב עובדים בלתי מקצועיים ומתקיני מכונות.

ממוצע שיעור המתפטרים בקרב משלחי יד לפני המשבר ובמהלכו

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    ash 29/08/2021 08:13
    הגב לתגובה זו
    הילדים בבית וצריך לשמור עליהם,חוץ מזה יוקר המחייה הגיע למצב שגם שעובדים שעות רבות מרוויחים קצת ולא מספיקים לסיים אם זה את החודש
ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)
מלחמה כלכלית

הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל

הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון

משה כסיף |
נושאים בכתבה קטאר חמאס

מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.

היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.  

ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.  

לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד. 

קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.  

שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

מספרים לכם שיורידו לכם מסים על השכר - זה לא יקרה

אדיר בן עמי |

הכותרות נשמעות אופטימיות: "ביטול הקפאת מדרגות המס בדרך", "נטו גדול יותר בתלוש". באוצר רומזים, מאותתים. נו באמת? למה לספק תחושה שקרית לציבור. למה ליפול בספין של האוצר, אולי ספין של סמוטריץ' שרוצה להוריד מסים לעם. בשבילו זה נהדר, הוא מחפש ואוסף בוחרים, אבל בשבילכם זו סתם תקוות שווא. לא תהיה הפחתת מסים, גם לא ביטול מדרגות המס, כל עוד המצב הביטחוני לא נרגע. 

המציאות: גירעון, מלחמה והוצאות עתק

הנתונים היבשים מראים על גביית מסים טובה, עלייה של כ-16.7% בגביית מסים ביחס לשנה שעברה, וזה מה שדי עוזר לנו להגיע לגירעון סביר של 4.7% מהתוצר. אחרת היינו ב-6%-7% ויותר. המסים עולים בזכות מספר פעולות, בין היתר, הקפאה של מדרגות המס.

ברגע שמקפיאים את מדרגות המס ולא מצמידים אותם למדד המחירים, הן לא עולות ואז המס נשאר כמו שהוא במקום לרדת. להמחשה פשוטה - נניח שהרווחתם בשנה מסוימת 10,000 שקל והיתה אינפלציה של 5% והמדרגה היא אחת - מעל 8,000 שקלים משלמים מס של 25%. בשנה השנייה השכר שלכם הוא 10,500 שקלים עלייה בדומה לעלייה באינפלציה. 

בשנה הראשונה - המס הוא 25% על 2,000 שקלים - 500 שקלים.

בשנה השנייה הגיעה ההגבלה של האוצר - אין הצמדה על מדרגות המס. המס יהיה 25% על 2,500 שקלים - 625 שקלים. אם המדרגה היתה צמודה, המס היה 525 שקל בלבד. שילמתם עוד 100 שקל בגלל שלא הצמידו את המדרגה.

בסה"כ מדובר במיליארדים וזה עוזר לקופה של האוצר. מתישהו זה יחזור. ההצמדה הזו מתבקשת, אחרת יש שחיקה שוטפת ריאלית של השכר. השאלה מתי - והתשובה היא לא בקרוב. סיכוי טוב מאוד שזה יימשך לתוך 2026. ברגע שיש כבר את התקנה ומקבלים יותר מס, יהיה קשה לחזור למצב הקודם, אלא אם בטוחים לגמרי שהמצב השתפר. כמו כן, עוד לפני זה, יש מגבלות שראוי להסיר ומסים שצריך להפחית. האוצר הטיל העלאה של ביטוח לאומי, שינויים בקצבאות, ומדובר על פגיעה באנשים שאין להם. שם צריך לתת הקלות עוד לפני שמדברים על החזרה להצמדה של מדרגות המס.