אביגדור ליברמן שר הביטחון
צילום: מסך חדשות 2

ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה הקמת בורסה ייעודית

הקמת בורסה ייעודית נועדה להרחיב את הסמכויות של הרשות לניו"ע, הקמת פלטפורמות מסחר חדשות והוספת גידור סיכונים; גם שר האוצר היוצא ישראל כץ הגיש הצעת חוק להקמת בורסה נוספת, אך החוק לא הספיק לעבור בעת כהונתו
סתיו קורן |

ועדת שרים לענייני חקיקה אישרה את הצעת שר האוצר, אביגדור ליברמן - במסגרתה הציע להרחיב את הסמכויות והכלים של הרשות לניירות ערך באמצעות הקמת בורסה ייעודית, הכוללת פלטפורמות מסחר חדשות, הוספת שכבות הגנה על ציבור המשקיעים וכן צמצום וגידור סיכונים.

חשוב לציין, שזו לא הפעם הראשונה שמוגשת הצעת חוק להקמת בורסה ייעודיתגם ישראל כץ שר האוצר היוצא הגיש את אותה הצעה בדיוק, שעברה את אישור הוועדה - אך בגלל שהממשלה הקודמת התפרקה האישור כבר לא תקף ולכן שר האוצר המכהן הגיש שוב את ההצעה. כמו כן, מדובר בשלב הראשוני בהליך הפרוצדורה של העברת החוק, לאחר אישור הוועדה ההצעה תעבור לכנסת שתצביע על קבלת או דחיית החקיקה. 

הצעת החוק עוסקת בשלושה נושאים: הגדלת סמכויות הפיקוח על חתמים ומפיצים, מתן סמכות לקביעת התנאים לביצוע הנפקות ללא פעילות וייעוד מסוים תמורת ההנפקות, ומתן סמכות לרשת לתת הקלות לפלטפורמות מסחר חדשות.

ההצעה להגדלת סמכויות הפיקוח על חתמים ומפיצים נועדה להבטיח את ניהולם התקין ושמירה על עניינם של ציבור המשקיעים. כמו כן, אושר להעניק לרשות סמכות לקבוע תנאים להנפקת ניירות ערך של תאגידים חסרי פעילות עסקית או נכסים, המבקשים לגייס כספים מהציבור מבלי לקבוע במועד ההנפקה שימוש ייעודי לכספי ההנפקה.

בהנפקות כאמור אין ייעוד ידוע או מוגדר דיו במועד ההנפקה לכספי התמורה או שאין לתאגיד פעילות עסקית או נכסים כלשהם במועד זה. במצב דברים זה, הרשות מבקשת להגדיל את הכלים להגנה על משקיעים מעבר לכלי הגילוי הנאות, בהעדר פעילות עסקית שניתן למסור גילוי בעניינה.

באשר להקמת פלטפורמות מסחר חדשות, החוק מציע להניח את התשתית להקמת בורסה ייעודית בישראל, בין היתר, על ידי הסרת חסמים לרישוי בורסה וכן קביעת הקלות ברגולציה שתחול על תאגידים שניירות ערך שלהם יירשמו למסחר בבורסה הייעודית. ההצעה כוללת את הסמכויות שיש לתת בידי הרשות לשמירה על ענייניו של ציבור המשקיעים ותקינות המסחר.

בהתאם, מוצא לקבוע איזונים מתאימים, שיתחשבו, בין היתר, באופי פעילותה של בורסה ייעודית והתאגידים שניירות הערך שלהם יסחרו בה, סוגי לקוחותיה או סוגי ניירות הערך שייסחרו בה. הצעת החוק נועדה לעדכן את המצב החוקי הקיים, בין היתר, לאור השפעת ההתפתחויות הטכנולוגיות המאפיינות את המסחר בשוקי ההון המובילים בעולם.  בין אלו ניתן לראות דוגמאות  לפלטפורמות מסחר בעלות מאפיינים מיוחדים,  כגון: ביצוע פעילות מסחר באופן דיגיטלי תוך שימוש בטכנולוגיה חדשנית או הגבלת פעילות מסחר ייעודית למשקיעים מתוחכמים בלבד.

קיראו עוד ב"בארץ"

בחודש ינואר 2020 פרסמה רשות ניירות ערך קול קורא ליזמים שמעוניינים להקים פלטפורמות מסחר דיגיטאליות, המבוססות על טכנולוגיות חדשות (DLT). בהתאם למסקנות הוועדה לבחינת מיסודם של שווקים דיגיטאליים בישראל נמצא כי בטכנולוגיות אלו טמון פוטנציאל משמעותי להביא לצמצום עלויות מסחר בכל שרשרת הערך החל משלב הרישום וההפצה וכלה בשלב הסליקה והמשמורת. בעקבות פרסום הקול קורא מספר יזמים הביעו עניין לבחון הקמה של פלטפורמות מסחר שונות ועל כן, הצעת החוק תקנה וודאות ותסייע בקידום ושכלול שוק ההון.

 

שר האוצר, אביגדור ליברמן: "ישראל חייבת לעמוד בקו אחד עם השווקים המפותחים בעולם ולא להישאר מאחור. האישור היום יאפשר ליישר קו עם הרגולציה בעולם ולפתוח פלטפורמות מסחר שמבוססות על טכנולוגיות מתקדמות. נמשיך לחזק את מנועי הצמיחה במשק ושוק ההון הוא אחד מהם, מקור אשראי למשק שיכול לסייע לצמיחה ביציאה מהמשבר הכלכלי שהתרחש בעקבות הקורונה".

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ארדואן טורקיה (X)ארדואן טורקיה (X)

המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות

פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה


עמית בר |

טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).

במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות. 

בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין

טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות. 

המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.

שיתופי פעולה גרעיניים 

בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.