ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה הקמת בורסה ייעודית
ועדת שרים לענייני חקיקה אישרה את הצעת שר האוצר, אביגדור ליברמן - במסגרתה הציע להרחיב את הסמכויות והכלים של הרשות לניירות ערך באמצעות הקמת בורסה ייעודית, הכוללת פלטפורמות מסחר חדשות, הוספת שכבות הגנה על ציבור המשקיעים וכן צמצום וגידור סיכונים.
חשוב לציין, שזו לא הפעם הראשונה שמוגשת הצעת חוק להקמת בורסה ייעודית, גם ישראל כץ שר האוצר היוצא הגיש את אותה הצעה בדיוק, שעברה את אישור הוועדה - אך בגלל שהממשלה הקודמת התפרקה האישור כבר לא תקף ולכן שר האוצר המכהן הגיש שוב את ההצעה. כמו כן, מדובר בשלב הראשוני בהליך הפרוצדורה של העברת החוק, לאחר אישור הוועדה ההצעה תעבור לכנסת שתצביע על קבלת או דחיית החקיקה.
הצעת החוק עוסקת בשלושה נושאים: הגדלת סמכויות הפיקוח על חתמים ומפיצים, מתן סמכות לקביעת התנאים לביצוע הנפקות ללא פעילות וייעוד מסוים תמורת ההנפקות, ומתן סמכות לרשת לתת הקלות לפלטפורמות מסחר חדשות.
ההצעה להגדלת סמכויות הפיקוח על חתמים ומפיצים נועדה להבטיח את ניהולם התקין ושמירה על עניינם של ציבור המשקיעים. כמו כן, אושר להעניק לרשות סמכות לקבוע תנאים להנפקת ניירות ערך של תאגידים חסרי פעילות עסקית או נכסים, המבקשים לגייס כספים מהציבור מבלי לקבוע במועד ההנפקה שימוש ייעודי לכספי ההנפקה.
- השם של אביגדור ליברמן נפגע - כמה הוא שווה?
- ליברמן קורא למוסדיים להשקיע בהייטק הישראלי: האם זה מהלך נכון?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהנפקות כאמור אין ייעוד ידוע או מוגדר דיו במועד ההנפקה לכספי התמורה או שאין לתאגיד פעילות עסקית או נכסים כלשהם במועד זה. במצב דברים זה, הרשות מבקשת להגדיל את הכלים להגנה על משקיעים מעבר לכלי הגילוי הנאות, בהעדר פעילות עסקית שניתן למסור גילוי בעניינה.
באשר להקמת פלטפורמות מסחר חדשות, החוק מציע להניח את התשתית להקמת בורסה ייעודית בישראל, בין היתר, על ידי הסרת חסמים לרישוי בורסה וכן קביעת הקלות ברגולציה שתחול על תאגידים שניירות ערך שלהם יירשמו למסחר בבורסה הייעודית. ההצעה כוללת את הסמכויות שיש לתת בידי הרשות לשמירה על ענייניו של ציבור המשקיעים ותקינות המסחר.
בהתאם, מוצא לקבוע איזונים מתאימים, שיתחשבו, בין היתר, באופי פעילותה של בורסה ייעודית והתאגידים שניירות הערך שלהם יסחרו בה, סוגי לקוחותיה או סוגי ניירות הערך שייסחרו בה. הצעת החוק נועדה לעדכן את המצב החוקי הקיים, בין היתר, לאור השפעת ההתפתחויות הטכנולוגיות המאפיינות את המסחר בשוקי ההון המובילים בעולם. בין אלו ניתן לראות דוגמאות לפלטפורמות מסחר בעלות מאפיינים מיוחדים, כגון: ביצוע פעילות מסחר באופן דיגיטלי תוך שימוש בטכנולוגיה חדשנית או הגבלת פעילות מסחר ייעודית למשקיעים מתוחכמים בלבד.
- רופאת בוטוקס חשודה בהעלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל
- בכמה יעלה מדד המחירים מחר?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין...
בחודש ינואר 2020 פרסמה רשות ניירות ערך קול קורא ליזמים שמעוניינים להקים פלטפורמות מסחר דיגיטאליות, המבוססות על טכנולוגיות חדשות (DLT). בהתאם למסקנות הוועדה לבחינת מיסודם של שווקים דיגיטאליים בישראל נמצא כי בטכנולוגיות אלו טמון פוטנציאל משמעותי להביא לצמצום עלויות מסחר בכל שרשרת הערך החל משלב הרישום וההפצה וכלה בשלב הסליקה והמשמורת. בעקבות פרסום הקול קורא מספר יזמים הביעו עניין לבחון הקמה של פלטפורמות מסחר שונות ועל כן, הצעת החוק תקנה וודאות ותסייע בקידום ושכלול שוק ההון.
שר האוצר, אביגדור ליברמן: "ישראל חייבת לעמוד בקו אחד עם השווקים המפותחים בעולם ולא להישאר מאחור. האישור היום יאפשר ליישר קו עם הרגולציה בעולם ולפתוח פלטפורמות מסחר שמבוססות על טכנולוגיות מתקדמות. נמשיך לחזק את מנועי הצמיחה במשק ושוק ההון הוא אחד מהם, מקור אשראי למשק שיכול לסייע לצמיחה ביציאה מהמשבר הכלכלי שהתרחש בעקבות הקורונה".
בכמה יעלה מדד המחירים מחר?
מדד המחירים יפורסם מחר ב-14:00 בצהריים - איזה סעיפים ימשכו את המדד למטה ואיזה למעלה - ומה הנתון שהנגיד מחכה לו כדי להוריד ריבית?
אחרי חודשים של ציפייה, מדד המחירים לצרכן של אוקטובר שיתפרסם מחר צפוי להכריע לקראת הורדת ריבית ראשונה. המדד הקודם ירד ב-0.6% והפתיע את כל התחזיות, מה שהוריד את האינפלציה השנתית ל-2.5% והחזיר אותה אל תוך טווח היעד של בנק ישראל. מאז, השוק התייצב: הפסקת האש החזיקה מעמד, אי-הוודאות הגיאופוליטית ירדה, והשקל המשיך להתחזק לרמות של 3.20 שקלים לדולר, הגבוהות ביותר מאז אוגוסט 2022.
בתנאים האלה, תחזיות האנליסטים מתכנסות סביב עלייה של 0.5% במדד אוקטובר, מדד חיובי גבוה אך דומה לעלייה בתקופה המקבילה, שיניח את האינפלציה השנתית סביב 2.5%.
מה עשוי לדחוף את המדד כלפי מעלה?
אחד הסעיפים שקשה כיום לחזות הוא מחירי הטיסות, שהפכו בחודשים האחרונים למפתח להפתעות במדד. לאחר שבתקופת החגים נרשמה עלייה במחירי הטיסות, הכלכלנים מציינים כי הפתעה נוספת, גם אם לא בעוצמה שהפוכה לזו של ספטמבר, עלולה לדחוף את מדד אוקטובר כלפי מעלה מעבר לצפי.
גם ההלבשה וההנעלה נכנסים לחודש עונתי חזק. תחילת דגימת קולקציות החורף מביאה בדרך כלל לעליות מחירים חדות יחסית בעונתיות, כאשר הכלכלנים מציינים כי זה עשוי להיות אחד הסעיפים הדומיננטיים הפעם. לצד זאת, בסעיפי המזון (ללא ירקות ופירות) נרשמו עליות שמוסיפות עוד כמה נקודות בסיס למדד.
- האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
- בנק ישראל פיתח כלי חדש לחיזוי אינפלציה: "מנהלי החברות יודעים יותר טוב מהמודלים הסטטיסטיים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ומה ימתן את המדד?
מנגד, הייסוף החד בשקל, שהעצים לאחר העלאת תחזית הדירוג לישראל שקרתה לאחרונה, צפוי למתן את המדד במגוון רחב של סעיפים המושפעים מייבוא. גם סעיף הפירות טריים עשוי להציג ירידות מחירים, שעשויות לעבוד נגד הלחצים העונתיים האחרים.
השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
חופשה של כמאה ימים בשנה, שנת שבתון (כל 7 שנים) ותנאים סוציאליים נדיבים הופכים את החבילה הכוללת של המורים ליותר ממה שרובכם משתכרים
האם שכר המורים בישראל באמת נמוך? זו שאלה שחוזרת על עצמה בכל שביתה או משא ומתן קיבוצי. התשובה של רוב הציבור היא כן. אלא שהתשובה האמיתית היא ממש לא. השכר של מורים הוא שכר טוב, שכנראה שעולה על השכר של רובכם. בדיקה של הנתונים מגלה כי כשלוקחים בחשבון את כל החבילה - חופשות נדיבות שמגיעות לכ-100 יום בשנה, שבתון ממומן כל שבע שנים, שעות עבודה מוגבלות ותנאים סוציאליים יוצאי דופן - השכר האפקטיבי נהפך למשמעותי הרבה יותר, ליותר מ-22 אלף שקל בחודש למשה מלאה. והיינו שמרנים.
השכר הממוצע של המורים עובדי המדינה זינק בשנים האחרונות כששכר ממוצע למשרה מלאה מגיע ל-16,622 שקל ועם נתון חציוני של 13.8 אלף שקל ברוטו. חשוב להדגיש שזה השכר למשרה מלאה, כשמורים בשנה הראשונה-שנייה מועסקים ב-60%-70%, והשכר שלהם נע סביב 7,500 שקל (כ-11 אלף שקל למשרה מלאה). המורים הצעירים מקבלים שכר נמוך כי דור א' ו-ב' לוקחים את הקופה. ועדיין, גם אצלם יש עליית שכר משמעותית וכמבינים שכמו בכל עבודה השנים הראשונות הן סוג של "התמחות" והשכר עולה בהמשך, אז זו בהחלט משרה עם שכר סביר, ויותר מכך - זו משרה שמאפשרת גמישות רבה.
משרה מלאה של מורה כוללת רק 156 שעות בחודש, לעומת 185-182 שעות במגזרים אחרים. זה אומר ששכר שעתי אפקטיבי גבוה משמעותית - אפילו מורה מתחיל עם 65% משרה (כ-101 שעות) המרוויח 7,450 שקל, מקבל בפועל כ-73 שקל לשעה, לעומת 60-50 שקל בממוצע במשק. מורה וותיק מקבל פי שניים, מורה בשכר ממוצע מקבל יותר מ-100 שקל לשעה.
מי שנשאר במקצוע זוכה לזינוק משמעותי
מורה ותיק יכול להגיע ליותר מ-20 אלף שקל - מעל הממוצע הארצי. זה שכר ברוטו, כשהשכר האפקטיבי הוא כ-30 אלף שקל. שכרם של מנהלי בתי ספר יסודיים הסתכם ב-2024 ב-30 אלף שקל בחודש בממוצע, ושל סגני מנהלים ב-23.8 אלף שקל. אפקטיבית זה שכר של יותר מ-30 אלף שקל.
- הגרלת דירות למורים בתל אביב - 64 דירות להשכרה מוזלת ל-5 שנים
- האוצר: הושג מתווה סופי עם הסתדרות המורים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השוואה בינלאומית: הפער מצטמצם והולך
שכרם ההתחלתי של מורי התיכונים בישראל נמוך ב-30% מהשכר הממוצע המקובל בחברות ב-OECD, עם שכרו של מורה מתחיל שהגיע ב-2023 ל-31.4 אלף דולר. אבל הפער מצטמצם והולך, כשההטבות מסביב בארץ משמעותיות יותר וסוגרות חלק מהפער. לעומת עובדים אחרים במשק, השכר של המורים, בהשוואה לממוצע ה-OECD, וגם באופן אבסולוטי - הוא שכר טוב. מורה ממוצע מרוויח בהחלט טוב. הבעיה היא כאמור רק בשנתיים הראשונות, אבל גם שם זו לא באמת בעיה גדולה, כי בתוך שנתיים-שלוש הפער מצטמצם משמעותית.
