סטורג' דרופ מתמזגת לתוך מדיווי ומדווחת על עסקאות משמעותיות

ביום ראשון הקרוב, צפויה החברה לקיים כנס "אנרגיה מתחדשת" מיוחד בהשתתפות מנכ"לי חברות בענף האנרגיה לצד גופי השקעה בתחום, ולדון באתגרים הצפויים בענף בעידן שלאחר הקורונה ובדרכים ליישום הטכנולוגיות המתקדמות.

בשבועות האחרונים נראה כי סטורג' דרופ (StorageDrop), חברת האנרגיה המתחדשת, פועלת במרץ לקראת השלמת עיסקת המיזוג עם חברת מדיווי תראפיוטיק הציבורית. במהלך חודש מאי האחרון  עדכנה החברה את שוק ההון על שורה של עסקאות משמעותיות, ביניהן: מזכר הבנות עם סינרג'י כבלים לשיווק והפצת טכנולוגיית HyDrop בישראל, ארה"ב וקנדה; הסכם עם אחד הנמלים הימיים הגדולים בישראל במסגרתו תבוצע תכנית פיילוט להתקנת מערכת אגירת אנרגיה, חוזה שכירות להקמת אתר הדגמה ברחובות; ועוד. המניה מגיבה בהתאם,  החברה תשלים ככל הנראה בהצלחה את מלאכת המיזוג ותיכנס בשערי הבורסה לניירות ערך בת"א.

אם נחזור אחורה לאחת ההודעות המשמעותיות עליהן דיווחה סטורג' דרופ, הרי שהיתה זו ההודעה על  מינויו של הרמטכ"ל לשעבר, גדי איזנקוט, ליו"ר דירקטוריון, שהיכתה גלים בתקשורת הישראלית בכלל ובשוק ההון בפרט. "ההתמודדות עם שינויי אקלים קיצוניים ויצירה של חלופות אנרגיה זמינות וירוקות הנה בעלת חשיבות רבה. טכנולוגיות אגירת האנרגיה הירוקה של סטורג' דרופ הן כלי חשוב בהתמודדות זו", כך נימק באפריל האחרון איזנקוט את בחירתו בסטורג' דרופ.

לצד איזנקוט, מובילים את סטורג' דרופ, סגן יו"ר החברה, יונה פוגל שכיהן במשך 13 שנה כמנכ"ל קבוצת פז ויו"ר דירקטוריון חברות הבת שלה. מנכ"ל ומייסד החברה הוא שי כהן, בעל ניסיון עשיר בתחום האנרגיה המתחדשת, והיועץ המדעי של החברה הוא פרופ' גרשון גרוסמן, העומד כיום בראש פורום האנרגיה במוסד נאמן בטכניון.

סטורג' דרופ, המתמחה בפיתוח טכנולוגיות מתקדמות לאגירת אנרגיה ירוקה, מתקרבת אם כן בימים אלו למועד השלמת עסקת המיזוג עם חברת מדיווי תראפיוטיק הציבורית, ורגע לפני שזה קורה בחנו מספר עסקאות עליהן דיווחה רק לאחרונה.

העדכנית, ואולי המעניינת שביניהן, היא דווקא זו שחתמה החברה עם חברת התעשייה סינרג'י כבלים, לפיה תשווק סינרג'י ותפיץ (לא באופן בלעדי) את טכנולוגיית HyDrop של סטורג' דרופ בישראל, ארה"ב וקנדה – ואף תפעל לשלב טכנולוגיה זו בכל הפרויקטים בהם היא פעילה בעולם. סינרג'י כבלים הינה כיום החברה הגדולה בישראל לייצור ושיווק כבלי חשמל לרבות בשוק הפנלים הסולאריים, ואם העיסקה אכן תושלם היא תשיא ערך רב לסטורג' דרופ ולמשקיעים בה.

מבט מלמעלה על עסקאות נוספות עליהן דיווחה סטוראג' דרופ בחודש מאי האחרון: חוזה שכירות על מגרש בשטח של 1,000 מ"ר בעיר רחובות, וזאת לצורך הקמת אתר הדגמה שיוכיח היתכנות לטכנולוגיות מערכת האגירה לייצור חשמל ומערכת האגירה לייצור קור וחום של סטורג'. במהלך הרבעון הרביעי של השנה צפויה להיות מושלמת הקמת אתר ההדגמה ולאחריה צפויים להיות מבוצעים באתר ההדגמה ניסויים והפעלה של המערכות.

קיראו עוד ב"בארץ"

עסקה מעניינת אחרת עליה חתמה החברה היא עם אחד מהנמלים הימיים בישראל שאישר את ביצוע תכנית הפיילוט בשטחו להתקנת מערכת אגירת אנרגיה לייצור חשמל של סטורג' דרופ. בתקופת ביצוע הפיילוט בשטח הנמל יוכל הנמל ליהנות מהתוצרים והטכנולוגיות שייבחנו במסגרת הפיילוט. בנוסף, ניתנת לנמל האפשרות לרכוש, בתום תקופת הפיילוט, את המוצר בשיעור הנחה של 25% מהמחירון של סטורג'.

סטורג' דרופ מתמקדת בפיתוח טכנולוגיות מתקדמות לאגירת אנרגיה ירוקה. החברה מפתחת שתי מערכות אגירת אנרגיה נפרדות למטרות שונות: הראשונה, מערכת אגירת אנרגיה באוויר דחוס לייצור חשמל במתקני אנרגיה מתחדשת, דוגמת שדות פוטו-וולטאיים (סולריים); והשנייה, מערכת אגירת אנרגיה לאספקת קירור ומיזוג אוויר למבנים במגזר העסקי והפרטי. המערכת הראשונה מיועדת לאגור אוויר בלחץ גבוה, בשעות שבהן הביקוש לחשמל נמצא בשפל, והמרת האוויר הדחוס לאנרגיה חשמלית בהתאם לצורך. המערכת השנייה תאגור "תערובת גז מזגנים" ידידותית לסביבה ותאפשר קירור ומיזוג אוויר באמצעות צריכת גז מצוברי גז תת קרקעיים כשם שצורכים גז עבור בישול וחימום מים ביתי.  מערכת הקירור תייצר קור וחשמל בו זמנית ולכן אידיאלית כמערכת גיבוי בזמן חירום.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    " עסקאות משמעותיות" (ל"ת)
    יואל 05/06/2021 19:20
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    יגאל 02/06/2021 15:31
    הגב לתגובה זו
    חברה שצצה מלפני חודש-חודשיים ללא שום פטנט!
ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)
מלחמה כלכלית

הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל

הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון

משה כסיף |
נושאים בכתבה קטאר חמאס

מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.

היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.  

ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.  

לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד. 

קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.  

ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)
מלחמה כלכלית

הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל

הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון

משה כסיף |
נושאים בכתבה קטאר חמאס

מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.

היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.  

ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.  

לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד. 

קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.