שלמה אליהו
צילום: יח"צ

בעלי המניות חוגגים את העזיבה של שלמה אליהו – מניית מגדל מזנקת 6.2%

לאחר מאבק עיקש שניהל אליהו עם הממונה על הביטוח החליט אליהו לעזוב וגם יו"ר ועדת הביקורת תסיים את תפקידה. בכמה ירדה מניית מגדל מאז הגעתו של אליהו? 
אלמוג עזר |
נושאים בכתבה שלמה אליהו

מגדל ביטוח 2.95%  הודיעה על כך שבעל השליטה שלמה אליהו יסיים את כל תפקידיו בחברה ויכהן כיו"ר מגדל אחזקות בלבד. מדובר בניצחון של הרגולטור של חברות הביטוח, הממונה על שוק ההון, ד"ר משה ברקת שדורש קיטון בהשפעה של בעלי שליטה על העבודה היומיומית של חברות הביטוח. מתוך כך, ברקת פעל לסיים את כהונתו של אליהו כדירקטור במגדל ביטוח, שלא נעתר לדרישה בראשונה אך לאחר מאבק עיקש בן כמה חודשים הגיע להסכמות עם הרגולטור. המשקיעים חוגגים את ניצחונו של ברקת ושולחים את המנייה לעליות של יותר מ-5%.

כמו כן הודיעה החברה כי מירב בן כנען הלר תחליף את רונית בודו כיו"ר ועדת הביקורת. בודו תשמש כיו"ר ועדת המאזן לאחר שעל פי דוח הביקורת של רשות שוק ההון היא נחשבת כמקורבת לאליהו ולא מנעה לכאורה את השתתפותו בדיוני הוועדה.

ניכר כי ברקת היה מוכן לצעוד כמה צעדים לפחות לקראת הנהלת מגדל ביטוח כדי להבטיח את עזיבת אליהו מבלי להמשיך לנענע את הספינה. בכל זאת, מדובר על גוף שמנהל פנסיה בשווי של 77 מיליארד שקל וביטוח מנהלים וכ-119 מיליארד שקל בביטוח מנהלים. הממונה על הביטוח שמע את טענותיה כבדות המשקל של החברה באמצעות באי כוחה, ולפיהן "גם אם נפלו אי אלו פגמים באופן הפעילות של הדירקטוריון, ועדותיו או מי מהדירקטורים, הרי שהם אינם עולים כדי חשש כאמור, ולפיכך הרשות אינה מחזיקה עוד בעמדותיה הלכאוריות האמורות". במסגרת ההסכמות עם הרגולטור מרדכי רוזן וכרמי גילון יומנו לדירקטורים בחברה.

שמחת המשקיעים דיי מובנת. מאז חודש מרץ 2012, עת רכישת אליהו את מגדל ביטוח, איבדה החברה את בכורתה בענף הביטוח וגם ביצועי המניה בהתאם. היום היא החברה הרביעית בגודלה בענף (אחרי הראל השקעות 2.4% , הפניקס -0.53% ומנורה מב החז 1.33% ) עם שווי שוק של כ-3.3 מיליארד שקל. תשואת המניה באותה תקופה עומדת על תשואה שלילית של כ-13.5%, בעוד מדד ענף ביטוח והמירים עלה כ-50% באותה תקופה.

על פי הדוח הרבעוני של החברה, ההפסד ב-3 הרבעונים הראשונים של מגדל השנה הסתכם ב-13 מיליון שקל לעומת רווח של 573 מיליון אשתקד. הרווח הכולל ברבעון השלישי עלה ל-47 מיליון שקל לעומת הפסד של 82 מיליון שקל בתקופה המקבילה ב-2019.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.