בעלי המניות חוגגים את העזיבה של שלמה אליהו – מניית מגדל מזנקת 6.2%
שלמה אליהו מגדל ביטוח 1.83% הודיעה על כך שבעל השליטה שלמה אליהו יסיים את כל תפקידיו בחברה ויכהן כיו"ר מגדל אחזקות בלבד. מדובר בניצחון של הרגולטור של חברות הביטוח, הממונה על שוק ההון, ד"ר משה ברקת שדורש קיטון בהשפעה של בעלי שליטה על העבודה היומיומית של חברות הביטוח. מתוך כך, ברקת פעל לסיים את כהונתו של אליהו כדירקטור במגדל ביטוח, שלא נעתר לדרישה בראשונה אך לאחר מאבק עיקש בן כמה חודשים הגיע להסכמות עם הרגולטור. המשקיעים חוגגים את ניצחונו של ברקת ושולחים את המנייה לעליות של יותר מ-5%.
כמו כן הודיעה החברה כי מירב בן כנען הלר תחליף את רונית בודו כיו"ר ועדת הביקורת. בודו תשמש כיו"ר ועדת המאזן לאחר שעל פי דוח הביקורת של רשות שוק ההון היא נחשבת כמקורבת לאליהו ולא מנעה לכאורה את השתתפותו בדיוני הוועדה.
ניכר כי ברקת היה מוכן לצעוד כמה צעדים לפחות לקראת הנהלת מגדל ביטוח כדי להבטיח את עזיבת אליהו מבלי להמשיך לנענע את הספינה. בכל זאת, מדובר על גוף שמנהל פנסיה בשווי של 77 מיליארד שקל וביטוח מנהלים וכ-119 מיליארד שקל בביטוח מנהלים. הממונה על הביטוח שמע את טענותיה כבדות המשקל של החברה באמצעות באי כוחה, ולפיהן "גם אם נפלו אי אלו פגמים באופן הפעילות של הדירקטוריון, ועדותיו או מי מהדירקטורים, הרי שהם אינם עולים כדי חשש כאמור, ולפיכך הרשות אינה מחזיקה עוד בעמדותיה הלכאוריות האמורות". במסגרת ההסכמות עם הרגולטור מרדכי רוזן וכרמי גילון יומנו לדירקטורים בחברה.
שמחת המשקיעים דיי מובנת. מאז חודש מרץ 2012, עת רכישת אליהו את מגדל ביטוח, איבדה החברה את בכורתה בענף הביטוח וגם ביצועי המניה בהתאם. היום היא החברה הרביעית בגודלה בענף (אחרי הראל השקעות -0.14% , הפניקס 2.11% ומנורה מב החז 1.45% ) עם שווי שוק של כ-3.3 מיליארד שקל. תשואת המניה באותה תקופה עומדת על תשואה שלילית של כ-13.5%, בעוד מדד ענף ביטוח והמירים עלה כ-50% באותה תקופה.
- שלמה אליהו הרוויח פי 3 על ההשקעה במגדל - הסבלנות משתלמת
- הממונה על הביטוח: גמזו לא יכהן כיו"ר במגדל ביטוח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על פי הדוח הרבעוני של החברה, ההפסד ב-3 הרבעונים הראשונים של מגדל השנה הסתכם ב-13 מיליון שקל לעומת רווח של 573 מיליון אשתקד. הרווח הכולל ברבעון השלישי עלה ל-47 מיליון שקל לעומת הפסד של 82 מיליון שקל בתקופה המקבילה ב-2019.
ארדואן טורקיה (X)המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות
פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה
טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).
במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות.
בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין
טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות.
המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.
- סערה פוליטית חדשה בטורקיה: מעצר ראש עיריית בייראמפשה באיסטנבול
- "הבייבי" של ארדואן - Togg מתכננת לכבוש את אירופה עם רכבים חשמליים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שיתופי פעולה גרעיניים
בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.
