בדיחה? עד 80 מ' שקל נוספים יוקצו לרשויות מקומיות עד סוף השנה
טיפה בים: במשרד האוצר, משרד הפנים ומשרד הבריאות, מתגאים שגיבשו חבילת סיוע נוספת לרשויות המקומיות, הכוללת לראשונה גם תמריץ כספי בהתאם לכמות הבדיקות שיבוצעו בכל רשות. הם גם דואגים לעדכן כי ההקצאה הינה ביחס למצב התחלואה והאיתנות הפיננסית של הרשויות. כלומר רשויות עשירות יקבלו פחות ויותר כסף לפריפריה – הכול שאלה של יחס הפגיעה מול איתנות הרשות. האמת, פייר.
העניין הוא שנכון לכרגע הסיוע עומד על הסכום "האסטרונומי" של 32 מיליון שקלים בלבד. בממשלה מציינים כי היקף הסיוע יכול להגיע גם ל-80 מיליון שקל ויינתן עבור התקופה שבין אמצע חודש אוקטובר ועד סוף השנה.
בהודעה המשותפת של המשרדים הם מציינים כי על רקע הירידה בביצוע בדיקות בקרב הציבור הרחב, ביוזמת "מגן ישראל" ובשיתוף משרדי האוצר והפנים, הוחלט לתמרץ רשויות מקומיות שיבצעו יותר בדיקות בתחומן. מגן ישראל יעביר למשרד הפנים את יעדי הבדיקות פעמיים בשבוע.
"לטובת הנושא, הוקצו כ-10 מיליון שקלים עד סוף השנה לכלל הרשויות, כאשר על כל 20 אלף תושבים ופחות מכך, תקבל הרשות המקומית לכל הפחות כ-10 אלף שקלים לחודש, בהתאם למספר הרשויות הזכאיות", כתבו.
- תדיראן השקיעה 60 מיליון שקל בטכנולוגיית טיהור אוויר מזגנים עיליים
- ג'נרל מוטורס: ירידה של 35% בהכנסות הרבעון בסין אבל לא הכל שחור
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי המסתמן, מענק התימרוץ הראשון יועבר לרשויות המקומיות ב-22.11.2020 בהתאם להיקף הבדיקות שהתבצעו שבועיים לפני מועד זה. לאחר מכן, אחת לשבועיים יועבר מענק נוסף באותו האופן.
הקצאת התקצוב נעשתה על בסיס פרמטרים דיפרנציאליים: גודל האוכלוסייה, מצבה הסוציו-אקונומי של הרשות, מספר היישובים ברשות – במקרה של מועצות אזוריות – והימצאותה של הרשות בתכנית הבראה.
משרד הפנים יהיה זה שאחראי על כל נושא התקציבים המוניציפליים, שמטרתם בראש ובראשונה היא לשמור על רציפות תפקודית של הרשויות המקומיות.
שר האוצר, ישראל כ"ץ: ״הרשויות המקומיות הן חלק מאבני היסוד בהתמודדות מול נגיף הקורונה. תכנית זו תתמרץ באופן ישיר את הרשויות המקומיות לבצע כמה שיותר בדיקות קורונה, תאפשר את שדרוג מערך המתשאלים, ותתגבר את מערך הפיקוח כל זאת על מנת להמשיך ולתמוך ברשויות המקומיות במילוי תפקידם במלחמה בנגיף. אמשיך לפעול בשיתוף פעולה מלא עם הרשויות המקומיות למען המאבק הלאומי בנגיף הקורונה".
- מה 68% אומר על צעירי ישראל?
- בין חידוש הקווים למרוקו לבסיס החדש של וייז אייר - תמורות בענף התיירות
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים -...
שר הבריאות, יולי אדלשטיין: "הרשויות זקוקות לסיוע, העסקים זקוקים לסיוע. אנחנו במשרד הבריאות נותנים את ההמלצות הבריאותיות וטוב שמשרדי הממשלה פועלים לשפות את הרשויות כדי לעודד ביצוע כמה שיותר בדיקות ולסייע להן בהתמודדות עם הקורונה".

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
תיירות במרוקו קרדיט: גרוקבין חידוש הקווים למרוקו לבסיס החדש של וייז אייר - תמורות בענף התיירות
התעופה הישראלית מתאוששת עם חזרה הדרגתית לשמיים, יעדים חדשים-ישנים ותחרות שאט אט חוזרת בענף - תמונת מצב
ענף התעופה הישראלי עובר בתקופה האחרונה תמורות שונות במטרה לחזור לשגרה של לפני המלחמה. אחרי חודשים של האטה עמוקה בעקבות המלחמה, השמיים של ישראל מתחילים להיפתח מחדש, אך התמונה עדיין רחוקה מלהיות פשוטה ומהשגרה שהכנו לפני ה-7 באוקטובר. לצד חידוש קווים בינלאומיים חשובים והגעת שחקנים חדשים לשוק המקומי, ניכרת ירידה כללית בהיקף הפעילות, בעיקר בטיסות יוצאות, והאתגרים בענף נותרו רבים.
אחת ההתפתחויות הבולטות היא חידוש הטיסות בין ישראל ומרוקו, שנעצרו לחלוטין במהלך המלחמה. הקו הזה, שנפתח במקור כחלק מההסכמות המדיניות בין המדינות, מקבל כעת רוח חיים מחודשת, והוא נחשב לסמל לחזרה הדרגתית של התיירות והקשרים הכלכליים. עם זאת, נראה שהביקוש עדיין מתון, בעיקר בגלל זהירות של נוסעים ותנאי ביטחון אזוריים שלא חזרו לשגרה מלאה.
במקביל, חברת וייז אייר (Wizz Air), אחת מחברות הלואו־קוסט ההונגרית ואחת הבולטות באירופה, מתכננת להקים בסיס בישראל, צעד שממחיש את האמון המתחדש בשוק המקומי. הבסיס צפוי לשמש מוקד לפעילות שוטפת, ולהגדיל את היקף הטיסות לאירופה וליעדים נוספים. מדובר במהלך אסטרטגי שנועד להעמיק את אחיזת החברה באזור, תוך מתן תחרות ישירה לשחקניות הוותיקות ובראשן אל על.

- המלונות שאירחו מפונים יקבלו 160 מיליון ש' לשיפוצים
- קריסת התיירות בטורקיה: 3 מיליארד דולר הפסדים, 30% ירידה באנטליה ובריחה המונית ליוון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אל על ניצלה את תקופת הגאות בשווקים ואת הסביבה התפעולית החיובית בשנה שלפני המלחמה כדי לשפר את מצבה הפיננסי. החברה הצליחה לצמצם חובות באופן ניכר, הודות לרווחיות גבוהה ולעלייה חדה במניית החברה, שאפשרה גיוס הון בתנאים נוחים. כיום, אל על נמצאת בעמדה טובה יותר מבחינת איתנות פיננסית וניהולית, אבל היא פועלת בסביבה שונה לחלוטין כאשר התחרות גדלה, מחירי הדלק נותרו תנודתיים והנוסעים נזהרים יותר בתכנון נסיעות לחו"ל.
