עוד לפני הסגר: מספר המובטלים החדשים כפול ממספר החוזרים לעבודה

דו"ח של שירות התעסוקה, מעלה תמונה קודרת לפיה למרות שיפור במספר דורשי העבודה בחודשים מאי-יוני, בחודשיים שלאחר מכן חלה הרעה; בחודשים הללו חלה עלייה עקבית בשיעור הצעירים הנרשמים כדורשי עבודה
איתן גרסטנפלד | (3)

דו"ח של שירות התעסוקה, מעלה כי לקראת הסגר השני, ישראל עדיין עמוק במשבר הקורונה, והנתונים מהקיץ אינם מספקים סיבות לאופטימיות. הכניסה לסגר בימים הקרובים תפגוש את שוק העבודה במצב רגיש ומורכב יותר מאשר בגל הראשון.

בשירות התעסוקה, מתריעים כי על מנת למתן את ההשפעה השלילית של הסגר ולאפשר למשק לחזור לפעילות כלכלית כמעט מלאה לאחריו, ישנם צעדי מדיניות הכרחיים שצריכים להתבצע, ובראשם הגבלת תקופת החל"ת, עידוד תעסוקה ושימור עובדים.

שיפור במאי-יוני, שיא שלילי באוגוסט

על פי הדו"ח, החודשים מאי ויוני, שבהם הוסרו המגבלות על המשק, התאפיינו בירידה ברישום בשירות התעסוקה, עם 44,143 נרשמים במאי, ו-33,571 נרשמים ביוני – החודש הטוב ביותר בחצי השנה האחרונה.

אולם הציפייה להתאוששות מהירה התחלפה מהר לנוכח העלייה בתחלואה והחזרת חלק מהמגבלות על המשק; בחודש יולי, זינק מספר הנרשמים בשירות התעסוקה ב-94.2% לעומת יוני, ל-65,183 דורשי עבודה חדשים – חודש השיא (השלילי) של הגל השני עד כה. במהלך אוגוסט נרשמו 52,082 דורשי עבודה - ירידה של 20.1% לעומת יולי.

כמו כן, מרבית החוזרים לעבודה, חזרו במהלך חודש מאי (282.2 אלף) ויוני (179.5 אלף). בחודשיים שלאחר מכן, חלה ירידה משמעותית – ביולי רק 42 אלף דיווחו חזרה לעבודה, ובאוגוסט 20.5 אלף. כפי ששירות התעסוקה הצביע בתחילת המשבר, עובדים שלא חוזרים מחל"ת בשלבים הראשונים, יתקשו לחזור בשלבים מאוחרים יותר, והחל"ת עלול לקבע אבטלה. עובדים נוספים עתידים לדווח על חזרה לעבודה במסגרת מענק עידוד תעסוקה.

מקור: שירות התעסוקה

החל"ת - כלי מרכזי לאבטלה

גם שבאופן כללי חלה ירידה בשיעור היוצאים לחל"ת, בשניים מארבעת החודשים האחרונים (ולא ברציפות) הייתה זו סיבת הרישום המובילה – בחודש מאי שהושפע מהסגר הראשון (53.2% חל"ת - לעומת פיטורים 25.7%, התפטרות 8.1%, הבטחת הכנסה 6.1%), אך גם ביולי (38.3% חל"ת - לעומת פיטורים 37.3%, התפטרות 9.1%, הבטחת הכנסה 6.6%).

קיראו עוד ב"בארץ"

בשני החודשים האחרים, הסיבה המובילה הייתה פיטורים ושיעוריה היו יציבים יותר - כך ביוני (42.4% פיטורים – לעומת 26.6% חל"ת, התפטרות 11%, הבטחת הכנסה 9.1%), ובאוגוסט (37.6% – לעומת 31% חל"ת, התפטרות 9.7%, הבטחת הכנסה 6.7%).

מקור: שירות התעסוקה

בכל החודשים מאי עד אוגוסט, רובם המוחלט של החוזרים לעבודה, היו כאלה שנרשמו עקב חל"ת – אולם יש לציין כי ככל שהחודשים התקדמו, חלה ירידה בשיעורם של אלה, אל מול עלייה עקבית בחזרה לעבודה של מפוטרים.

מקור: שירות התעסוקה

בסוף חודש אוגוסט היו רשומים בשירות התעסוקה בסך הכול 766.5 דורשי עבודה פעילים – ירידה של 4.3% לעומת 800.8 אלף שהיו רשומים בסוף החודש הקודם (המידע לאחר תהליך טיוב נתונים ובחינת תהליך החזרה לעבודה במסגרת מענק עידוד תעסוקה). שיעור דורשי העבודה שבחל"ת ירד בסוף אוגוסט ל-59.6% (לעומת 63.4% בסוף יולי). מנגד, נמשכה עלייה בשיעור המפוטרים מבין כלל דורשי העבודה, מ-21% בסוף יולי ל-23.1% בסוף אוגוסט.

מקור: שירות התעסוקה

הורדת התקופה המינימלית של האפשרות להישאר בחל"ת מ-30 ימים ל-14 ימים עלולה לעודד הוצאה של אנשים רבים יותר לחל"ת, וכפועל יוצא להגדיל את מספר העובדים שישתמשו במסלול זה, שעה שחלק גדול מאלו שהוצאו לחל"ת עד כה טרם חזרו לעבודה.

עלייה עקבית בשיעור הצעירים הנרשמים כדורשי עבודה

בחודשים מאי-אוגוסט טיפסה ההרשמה של דורשי עבודה בקבוצת הגיל 34-25: 30.7%, 31.6%, 32%, ו-32.9%. הנתון האחרון עמד בפער של 1.2% בלבד מתחת שיעור הנרשמים באוגוסט בקבוצת הגיל 54-35 (34.1%), על אף שמדובר בטווח גילאים גדול בהרבה.

גם קבוצת הגיל הצעירה ביותר, עד גיל 24, הגיעה לשיעורי השיא שלה בחודשיים האחרונים – 19.2% ו-20.4% ביולי ואוגוסט בהתאמה (לעומת 18.9% ו-16.7% במאי וביוני בהתאמה). בסך הכול, בני ובנות קבוצות הגיל של עד 34, היוו ביולי-אוגוסט לראשונה יותר ממחצית מכלל הנרשמים בשירות התעסוקה בחודשים אלה (באוגוסט: 53.3%). מנגד, בקבוצת הגיל המבוגרת ביותר (55 ומעלה), ירידה עקבית בנרשמים: מ-15.2% במאי ל-12.5% באוגוסט.

על פי הרשות, השיעור הגדל של דורשי עבודה פעילים בקבוצות הגיל הצעירות עלול להעיד על תנודתיות בסטטוס האבטלה של דורשי עבודה צעירים, אך גם על הקושי המתגבר של הצעירים בשוק העבודה או על שימוש מוגבר בזכות לאבטלה שהוארכה עד יוני 2021.

מקור: שירות התעסוקה

בניגוד לתנודתיות בקרב הצעירים, מבוגרים רבים יתקשו לחזור לשוק העבודה ועלולים להתנתק גם הם משוק העבודה לתקופה ארוכה. הן הצעירים והן המבוגרים חייבים לקבל מענה מותאם שימנע את ניתוקם משוק העבודה, שעלול להוביל לצמצום שוק העבודה ולהחזיר את ישראל שנים רבות אחורה.

פער מגדרי בהרשמה 

שיעור הנשים שנרשמו היה גבוה משיעור הגברים לאורך כל מאי עד אוגוסט, כאשר הפער גדל בעקביות: מכמעט שוויון במאי (50.1% מול 49.9%), דרך יוני (51% / 49%), יולי (52.1% / 47.9%), ועד פער ניכר של 56.3% מול 43.7% באוגוסט, דומה לתחילת המשבר.

מקור: שירות התעסוקה

במקביל, נמצא שיעורן של הנשים בקרב החוזרים לעבודה בירידה בחודשים האחרונים. ככלל, ניכרת תנודתיות גבוהה (הן ברישום והן בחזרה לעבודה) בקרב הנשים, שחלק גדול ממנה נובע ממשלחי היד הנפוצים בקרב נשים, וכן מהיבטים כמו חלקיות משרה, העסקה ישירה ועקיפה ועוד. כך, אם בחודש מאי, שיעור הנשים מבין החוזרים לעבודה היה כמעט שני שליש (בין היתר עקב חזרת מערכת החינוך לפעילות), ביוני וביולי הפער הצטמצם, ובאוגוסט, לראשונה מאז אפריל 2020, שיעור הגברים שחזרו לעבודה היה גבוה משיעור הנשים.

מקור: שירות התעסוקה

מבין כלל הרשומים כדורשי עבודה בשירות התעסוקה, שיעור הנשים עמד ביולי ובאוגוסט על 52.7%, לעומת 47.3% גברים. נתוני חודש ספטמבר יסייעו לעמוד על חומרת המצב והאם מדובר בתהליך מורכב של יציאת נשים משוק העבודה.

גידול בדורשים במגזר הערבי והחרדי 

טיפס מ-24% בסוף יולי ל-24.5% בסוף אוגוסט (יש להזכיר כי בסוף חודש אפריל, לאחר גל הרישום הגדול, עמד שיעור האוכלוסייה הערבית בקרב דורשי העבודה על 16.4% בלבד). זהו נתון מדאיג שכן יש לקחת בחשבון ששיעורו של הציבור הערבי באוכלוסייה הכללית בגילאים הרלוונטיים הוא 19.5%, ושממילא שיעור הערבים המועסקים בישראל נמוך משמעותית משיעור היהודים.

גם שיעור האוכלוסייה החרדית מבין כלל דורשי העבודה טיפס, מ-9.5% בסוף יולי ל-9.9% בסוף אוגוסט. בהתאם, חלקה של שאר האוכלוסייה מבין הרשומים ירד בתקופה זו.

בראש הטבלה עובדי מכירות ואקדמיים

שני משלחי היד שעמדו בראש שיעורי הנרשמים כדורשי עבודה בחודשים האחרונים הם. עובדי מכירות ושירותים, ובעלי משלח יד אקדמי. בשניהם אף ניתן להצביע על מגמת עלייה. המשבר האחרון, חשף את שוק העבודה לאבטלה ייחודית, המושפעת מהענפים ו/או מתחומי העיסוק.

מקור: שירות התעסוקה

במקביל, ניתן לזהות מגמות גם בקרב אותם דורשי עבודה רשומים שדיווחו על חזרה לעבודה. לפי נתוני שירות התעסוקה, עובדי מכירות ושירותים, ואחריהם הנדסאים ובעלי משלח יד אקדמי, היו הקבוצות הגדולות של החוזרים לעבודה. במרבית משלחי היד, נצפו מגמות מעורבות. מעבר לצורך לתת מענה לענפים שלא יכולים לחזור לשגרה, אי-יכולת של קבוצות משנה להתאים עצמן לעולם העבודה המשתנה עלול לדחוק אותן לשולי שוק העבודה (אבטלה או עוני/תת-תעסוקה).

מקור: שירות התעסוקה

במקביל למספרים הגבוהים של דורשי עבודה, בחודשים האחרונים ירד מספר המשרד הפנויות: מ-90.2 אלף משרות פנויות בפברואר 2020 טרם המשבר, ל-29.4 אלף באפריל (שיא השפל),  החל להשתקם ל-53.7 אלף ביוני, אך שוב ירד ועמד ביולי על 52.5 אלף משרות פנויות.

רמי גראור, מנכ"ל שירות התעסוקה: "מסיכום חודשי הקיץ שערכנו, ברור כי התאוששות שוק העבודה נחלשה, שיעור החוזרים לעבודה נמוך מדי, והמשבר הכלכלי-תעסוקתי עדיין בשיאו עוד טרם החלת הסגר השני. כפי שהתרענו מתחילת המשבר, גם אם לבעיה הבריאותית יימצא פתרון בעוד מספר חודשים, המשבר התעסוקתי עתיד ללוות אותנו עוד תקופה ארוכה, והשלכותיו יימשכו לאורך שנים. יש להפנות תשומת לב מיוחדת לקבוצות הנפגעות במיוחד, בהן נשים, צעירים ומיעוטים. כמו כן, יש לשים לב לדורשי עבודה שטרם חזרו לעבודה מאז חודש מרס ויתקשו עוד יותר לחזור אחרי סגר השני, עקב אי הוודאות מצד המעסיקים וכתוצאה מהשפעות ארוכות טווח של ניתוק משוק העבודה".

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    הדג מסריח מהראש 15/09/2020 17:43
    הגב לתגובה זו
    במקום לעודד ישיבה בבית ולשקוע בדיכאון חשוב לעשות צעדים להמריץ חזרה לעבודה להצלת הכלכלה של הפרט והכלל . בטוח שהמודל הגרמני יכול לשמש גם אותנו .
  • 2.
    וכעת 15/09/2020 16:59
    הגב לתגובה זו
    מס הכנסה לוקח 25% מהרווח ומדיבידנדים אי אפשר לקזז הפסדים . מס עושק קבוע והכל בזכות מחאת הקוטג והעגלות . עם טיפש
  • 1.
    בשורות טובות 15/09/2020 16:55
    הגב לתגובה זו
    וגם למובטלים מגיע רובם עסקי אויר כל מוכר חומוס חושב שהוא פרופסור לחומוס . תרבות בתי קפה ואוכל מזוהם . או סמרטוטים ומותגים במחירים הזויים . גם ככה הם התקימו רק בזכות הגניבות שלהם במחירים מופקעים שימכרו את הדירה להשקעה שלהם
ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)
מלחמה כלכלית

הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל

הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון

משה כסיף |
נושאים בכתבה קטאר חמאס

מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.

היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.  

ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.  

לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד. 

קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.  

שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

מספרים לכם שיורידו לכם מסים על השכר - זה לא יקרה

אדיר בן עמי |

הכותרות נשמעות אופטימיות: "ביטול הקפאת מדרגות המס בדרך", "נטו גדול יותר בתלוש". באוצר רומזים, מאותתים. נו באמת? למה לספק תחושה שקרית לציבור. למה ליפול בספין של האוצר, אולי ספין של סמוטריץ' שרוצה להוריד מסים לעם. בשבילו זה נהדר, הוא מחפש ואוסף בוחרים, אבל בשבילכם זו סתם תקוות שווא. לא תהיה הפחתת מסים, גם לא ביטול מדרגות המס, כל עוד המצב הביטחוני לא נרגע. 

המציאות: גירעון, מלחמה והוצאות עתק

הנתונים היבשים מראים על גביית מסים טובה, עלייה של כ-16.7% בגביית מסים ביחס לשנה שעברה, וזה מה שדי עוזר לנו להגיע לגירעון סביר של 4.7% מהתוצר. אחרת היינו ב-6%-7% ויותר. המסים עולים בזכות מספר פעולות, בין היתר, הקפאה של מדרגות המס.

ברגע שמקפיאים את מדרגות המס ולא מצמידים אותם למדד המחירים, הן לא עולות ואז המס נשאר כמו שהוא במקום לרדת. להמחשה פשוטה - נניח שהרווחתם בשנה מסוימת 10,000 שקל והיתה אינפלציה של 5% והמדרגה היא אחת - מעל 8,000 שקלים משלמים מס של 25%. בשנה השנייה השכר שלכם הוא 10,500 שקלים עלייה בדומה לעלייה באינפלציה. 

בשנה הראשונה - המס הוא 25% על 2,000 שקלים - 500 שקלים.

בשנה השנייה הגיעה ההגבלה של האוצר - אין הצמדה על מדרגות המס. המס יהיה 25% על 2,500 שקלים - 625 שקלים. אם המדרגה היתה צמודה, המס היה 525 שקל בלבד. שילמתם עוד 100 שקל בגלל שלא הצמידו את המדרגה.

בסה"כ מדובר במיליארדים וזה עוזר לקופה של האוצר. מתישהו זה יחזור. ההצמדה הזו מתבקשת, אחרת יש שחיקה שוטפת ריאלית של השכר. השאלה מתי - והתשובה היא לא בקרוב. סיכוי טוב מאוד שזה יימשך לתוך 2026. ברגע שיש כבר את התקנה ומקבלים יותר מס, יהיה קשה לחזור למצב הקודם, אלא אם בטוחים לגמרי שהמצב השתפר. כמו כן, עוד לפני זה, יש מגבלות שראוי להסיר ומסים שצריך להפחית. האוצר הטיל העלאה של ביטוח לאומי, שינויים בקצבאות, ומדובר על פגיעה באנשים שאין להם. שם צריך לתת הקלות עוד לפני שמדברים על החזרה להצמדה של מדרגות המס.