הירשמו
  1. ראשי
  2. בארץ
מחפשי עבודה אבטלה מובטלים
צילום: שירות התעסוקה

מיהו מובטל? הפערים בין נתוני הלמ"ס לשירות התעסוקה

הנתונים השונים המתפרסמים באשר לכמות דורשי התעסוקה יוצרים בלבול רב, מסמך של בנק ישראל, מנסה להסביר את הפערים, ולסמן את הנתונים החשובים בהערכת היקף המשבר התעסוקתי
איתן גרסטנפלד | (2)
נושאים בכתבה אבטלה הלמ"ס שירות התעסוקה הישראלי

מאז תחילת משבר הקורונה, הציבור הישראלי נחשף כמעט מדי ערב, לעלייה במספר דורשי העבודה שנרשמו בשירות התעסוקה. מנגד, המספרים אותם מפרסם הלמ"ס צפויים להיות נמוכים בהרבה. מסמך של חטיבת המחקר בבנק ישראל מסביר את ההבדלים בין הנתונים, ומבהיר לאילו נתוני כדאי לשים לב.

על פי המסמך, הלמ"ס מפרסמת אחת לחודש נתון של שיעור האבטלה המבוסס על סקר כח אדם שנערך בקרב כמה אלפי נדגמים בגיל העבודה. מובטל מוגדר כמי שאינו מועסק, מעוניין לעבוד ומחפש עבודה בצורה פעילה. לעומת זאת, אדם הנעדר מהעבודה, אך מקבל תשלום (לרבות מהביטוח הלאומי), וצפוי לחזור לאותו מעסיק, נחשב מועסק הנעדר זמנית ממקום העבודה. 

מאחר שמרבית היוצאים לחל"ת עונים על הגדרה זו, מעריכים בבנק כי בנתוני חודש מרץ (שיפורסמו בסוף אפריל), לא ישתקף שינוי משמעותי בשיעור האבטלה, והנתונים יראו גידול במועסקים הנעדרים זמנית.

לגבי אפריל, והרבעון השני בכלל, בבנק סבורים כי, התמונה פחות ברורה ותלויה גם באופן המענה של הנדגמים בסקר. אופן סיווגו של נדגם בסקר הנמצא בחל"ת תלוי בשאלה - האם הוא צופה שיחזור לעבוד אצל אותו מעסיק. תשובת הנדגם אינה רק סמנטיקה, ההתנהגות הכלכלית של פרט החושב שהוא בחופשה (כפויה) זמנית, שונה מזו של פרט הסבור שלא יוכל לחזור למקום עבודתו.

לעשות סדר בקושי המושגי

על פי המסמך, בניתוח הנתונים והתחזיות שמתייחסות לתקופה שהחל ממרץ ועד שתתרחש פתיחה מלאה של העסקים במשק, חשוב לשים לב גם לשיעור התעסוקה. שיעור המוגדר כמספר המועסקים מתוך סך האוכלוסיה בגיל העבודה. שיעור התעסוקה אינו מושפע מהקושי לסווג את הלא-מועסקים כמובטלים או כלא-משתתפים.

בנוסף, יהיה חשוב לבחון את היקף שעות העבודה של המועסקים, ואת שיעור המועסקים חלקית, ואת אלו מביניהם שמועסקים במשרה חלקית שלא מבחירה, שכן גם קבוצה זו עשויה להתרחב במקרה של החזרה הדרגתית של העובדים שהוצאו לחל"ת.

על פי תחזית חטיבת המחקר, הקושי הרישומי הייחודי לתקופה זו צפוי לדעוך במחצית השנייה של השנה משני טעמים: ראשית, משום שחל"ת כתחליף לתעסוקה או פיטורין הוא פתרון זמני, ושנית, משום שצמצום ההגבלות הרפואיות יאפשר למי שיצא לחל"ת לחפש עבודה באופן פעיל יותר.

קיראו עוד ב"בארץ"

איך מנתחים?

בתקופת הביניים הנתון של דורשי עבודה בשרות התעסוקה (לפיו כ-25% מהמועסקים במשק נרשמו כדורשי עבודה, מרביתם בחל"ת) משקף תופעה שעלינו לנתח, לצד זה שהיא מראה את ההשפעה על תקציב הביטוח הלאומי. לנתון זה הייתה גם תרומה משמעותית למעקב אחרי מצב המשק בעת הכניסה למשבר, שכן הוא פורסם כמעט באופן יומי וללא דיחוי.

אולם לדבריהם, חשוב לציין שני מאפיינים של הנתון: מחד, הוא אינו מבטא את כל הפגיעה הזמנית בתעסוקה מאחר שאינו כולל עצמאיים שלא עבדו וחלק ניכר מהשכירים שאינם זכאים לדמי אבטלה. מאידך, הנתון אינו מבטא אבטלה מתמשכת שכן חלק ניכר מדורשי העבודה הללו צפויים לחזור למעגל התעסוקה כאשר תותר פעילות כלכלית.

הקושי המושגי הזה, קיבל ביטוי בתחזית שפרסמה לאחרונה קרן המטבע הבינלאומית, שהעריכה ששיעור האבטלה הממוצע ב-2020 יהיה  12%,  (לעומת 6% בתחזית בנק ישראל). הקרן ביססה את תחזית האבטלה שלה בין היתר על נתוני שירות התעסוקה וכללה כמובטלים את כל העובדים בחל"ת (כ-800 אלף איש) בעוד תחזית בנק ישראל התבססה על הנחה על פיה רק מיעוטם של העובדים בחל"ת – עד 200 אלף איש  –  אכן יוגדרו בסופו של דבר כמובטלים. על כן, תחזית האבטלה של הקרן ובנק ישראל נבדלות בעיקר ביחס לרבעון השני. התחזיות ביחס למחצית השנייה הן די דומות.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    יורם 29/04/2020 10:56
    הגב לתגובה זו
    בשבילו. ביבי הביא את המדינה לגרעון עתק של 50 מליארד אחרי שטען לפני הבחירות שמצב הכלכלי הכי טוב שהיה מיד אחרי הבחירות התגלה השקר כהרגלו וזה בלי שום קשר למשבר הקורונה שבא אחרי. 12 שנה של נהנתנות וביזבוז אדיר של כספי משלם המיסים.
  • 1.
    על זה נאמר , אמור לי איזה תוצאה אתה רוצה ואני כבר אסדר (ל"ת)
    מבין 27/04/2020 19:24
    הגב לתגובה זו
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

להמשך הכתבה לחץ כאן
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בן המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

הדס ברטל |
נושאים בכתבה מורה קרן השתלמות של המורים והגננות קרן השתלמות

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופמת״א, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.


בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. במסגרת הסדר הפשרה יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה, וסכום של כ-2.25 מיליארד ש"ח יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם.  כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 


כחלק מן ההסדר, המדינה תפעל למכור את אחזקותיה בקרנות לידי הסתדרות המורים, באופן שישלים את העברת הבעלות המלאה לידיה, וכן  קרנות ההשתלמות יוכרזו כקרנות ברירת מחדל לעובדי הוראה שלא בחרו אחרת. 

להמשך הכתבה לחץ כאן