מיהו מובטל? הפערים בין נתוני הלמ"ס לשירות התעסוקה
מאז תחילת משבר הקורונה, הציבור הישראלי נחשף כמעט מדי ערב, לעלייה במספר דורשי העבודה שנרשמו בשירות התעסוקה. מנגד, המספרים אותם מפרסם הלמ"ס צפויים להיות נמוכים בהרבה. מסמך של חטיבת המחקר בבנק ישראל מסביר את ההבדלים בין הנתונים, ומבהיר לאילו נתוני כדאי לשים לב.
על פי המסמך, הלמ"ס מפרסמת אחת לחודש נתון של שיעור האבטלה המבוסס על סקר כח אדם שנערך בקרב כמה אלפי נדגמים בגיל העבודה. מובטל מוגדר כמי שאינו מועסק, מעוניין לעבוד ומחפש עבודה בצורה פעילה. לעומת זאת, אדם הנעדר מהעבודה, אך מקבל תשלום (לרבות מהביטוח הלאומי), וצפוי לחזור לאותו מעסיק, נחשב מועסק הנעדר זמנית ממקום העבודה.
מאחר שמרבית היוצאים לחל"ת עונים על הגדרה זו, מעריכים בבנק כי בנתוני חודש מרץ (שיפורסמו בסוף אפריל), לא ישתקף שינוי משמעותי בשיעור האבטלה, והנתונים יראו גידול במועסקים הנעדרים זמנית.
לגבי אפריל, והרבעון השני בכלל, בבנק סבורים כי, התמונה פחות ברורה ותלויה גם באופן המענה של הנדגמים בסקר. אופן סיווגו של נדגם בסקר הנמצא בחל"ת תלוי בשאלה - האם הוא צופה שיחזור לעבוד אצל אותו מעסיק. תשובת הנדגם אינה רק סמנטיקה, ההתנהגות הכלכלית של פרט החושב שהוא בחופשה (כפויה) זמנית, שונה מזו של פרט הסבור שלא יוכל לחזור למקום עבודתו.
- שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
- ה-AI והעבודה שלכם - מי בסכנה ומי לא?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לעשות סדר בקושי המושגי
על פי המסמך, בניתוח הנתונים והתחזיות שמתייחסות לתקופה שהחל ממרץ ועד שתתרחש פתיחה מלאה של העסקים במשק, חשוב לשים לב גם לשיעור התעסוקה. שיעור המוגדר כמספר המועסקים מתוך סך האוכלוסיה בגיל העבודה. שיעור התעסוקה אינו מושפע מהקושי לסווג את הלא-מועסקים כמובטלים או כלא-משתתפים.
בנוסף, יהיה חשוב לבחון את היקף שעות העבודה של המועסקים, ואת שיעור המועסקים חלקית, ואת אלו מביניהם שמועסקים במשרה חלקית שלא מבחירה, שכן גם קבוצה זו עשויה להתרחב במקרה של החזרה הדרגתית של העובדים שהוצאו לחל"ת.
על פי תחזית חטיבת המחקר, הקושי הרישומי הייחודי לתקופה זו צפוי לדעוך במחצית השנייה של השנה משני טעמים: ראשית, משום שחל"ת כתחליף לתעסוקה או פיטורין הוא פתרון זמני, ושנית, משום שצמצום ההגבלות הרפואיות יאפשר למי שיצא לחל"ת לחפש עבודה באופן פעיל יותר.
- הבובות הפופולריות מסוכנות לילדים: משרד הכלכלה מזהיר משימוש בבובות LABUBU
- ביטוח לאומי דיגיטלי: לנצח את הבירוקרטיה מהספה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים...
איך מנתחים?
בתקופת הביניים הנתון של דורשי עבודה בשרות התעסוקה (לפיו כ-25% מהמועסקים במשק נרשמו כדורשי עבודה, מרביתם בחל"ת) משקף תופעה שעלינו לנתח, לצד זה שהיא מראה את ההשפעה על תקציב הביטוח הלאומי. לנתון זה הייתה גם תרומה משמעותית למעקב אחרי מצב המשק בעת הכניסה למשבר, שכן הוא פורסם כמעט באופן יומי וללא דיחוי.
אולם לדבריהם, חשוב לציין שני מאפיינים של הנתון: מחד, הוא אינו מבטא את כל הפגיעה הזמנית בתעסוקה מאחר שאינו כולל עצמאיים שלא עבדו וחלק ניכר מהשכירים שאינם זכאים לדמי אבטלה. מאידך, הנתון אינו מבטא אבטלה מתמשכת שכן חלק ניכר מדורשי העבודה הללו צפויים לחזור למעגל התעסוקה כאשר תותר פעילות כלכלית.
הקושי המושגי הזה, קיבל ביטוי בתחזית שפרסמה לאחרונה קרן המטבע הבינלאומית, שהעריכה ששיעור האבטלה הממוצע ב-2020 יהיה 12%, (לעומת 6% בתחזית בנק ישראל). הקרן ביססה את תחזית האבטלה שלה בין היתר על נתוני שירות התעסוקה וכללה כמובטלים את כל העובדים בחל"ת (כ-800 אלף איש) בעוד תחזית בנק ישראל התבססה על הנחה על פיה רק מיעוטם של העובדים בחל"ת – עד 200 אלף איש – אכן יוגדרו בסופו של דבר כמובטלים. על כן, תחזית האבטלה של הקרן ובנק ישראל נבדלות בעיקר ביחס לרבעון השני. התחזיות ביחס למחצית השנייה הן די דומות.
- 2.יורם 29/04/2020 10:56הגב לתגובה זובשבילו. ביבי הביא את המדינה לגרעון עתק של 50 מליארד אחרי שטען לפני הבחירות שמצב הכלכלי הכי טוב שהיה מיד אחרי הבחירות התגלה השקר כהרגלו וזה בלי שום קשר למשבר הקורונה שבא אחרי. 12 שנה של נהנתנות וביזבוז אדיר של כספי משלם המיסים.
- 1.על זה נאמר , אמור לי איזה תוצאה אתה רוצה ואני כבר אסדר (ל"ת)מבין 27/04/2020 19:24הגב לתגובה זו
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
