ביל גייטס: "זה שיש לי 104 מיליארד דולר מעיד על הפערים בחברה"

האיש השני העשיר ביותר בעולם טוען כי הוא קיבל תגמול לא פרופורציונאלי על העבודה שעשה, בעוד שאחרים נאבקים להסתדר בחיים; הפתרון לדבריו - מיסוי על העשירים, כולל אותו
נועם בראל | (4)

ביל גייטס, האדם השני בעושרו בעולם, עם שווי נטו נוכחי של 108.8 מיליארד דולר, טוען כי עושרו הוא ההוכחה לכך שהכלכלה אינה הוגנת ולכך שקיימים פערים עצומים ולא מוצדקים בחברה בארה"ב.

"המרחק בין ההכנסות בחציון העליון לבין ההכנסות בחציון התחתון בארצות הברית גדול בהרבה מכפי שהיה לפני 50 שנה", אמר גייטס, כשהוא מתייחס לאי שוויון ההכנסה האמריקני, שנמצא ברמה הגבוהה ביותר מזה עשרות שנים, לפי מדד ג'יני של לשכת האוכלוסין בארה"ב.

לדבריו של גייטס, "אנשים בודדים נמצאים בסופו של דבר עם רוב ההכנסה  - אני אישית קיבלתי תגמול לא פרופורציונאלי על העבודה שעשיתי - בעוד שרבים אחרים שעובדים קשה מאוד, נאבקים להסתדר בחייהם".

כדי לפתור את הבעיה אמר גייטס כי על ממשלת ארה"ב להעלות מיסים על בעלי ההון. לדבריו, "אני בעד מערכת מיסוי שבה, אם יש לך יותר כסף, אתה משלם אחוז גבוה יותר של מיסים. אני חושב שעשירים צריכים לשלם יותר ממה שהם משלמים כרגע, וזה כולל את מלינדה ואותי".

עוד הוסיף גייטס כי צריך להיות מס רווח הון גבוה יותר, שישפיע באופן לא פרופורציונאלי על בעלי ההון. אף אחד מהעשירים בעולם לא עשה את הונם רק באמצעות עבודה כשכיר, ומסיבה זו גייטס סבור כי הממשלה "צריכה להעביר יותר מנטל המס להון" ולא לעבודה.

"אני לא רואה שום סיבה להעדיף עושר על פני עבודה כפי שאנחנו עושים כיום", אמר. זו "הראיה הברורה ביותר שהמערכת אינה הוגנת", לדבריו.

בהמשך דבריו אמר גייטס כי "מערכת שושלתית בה אתה יכול להעביר עושר עצום לילדיך אינה טובה לאף אחד; הדור הבא לא בסופו של דבר לא עם אותו תמריץ לעבוד קשה ולתרום לכלכלה".

גייטס ציין כי זו אחת הסיבות לכך שהוא הקים את קרן הצדקה The Giving Beledge עם וורן באפט (שאמר גם הוא כי העשירים צריכים לשלם מיסים גבוהים יותר). הקרן מזמינה מיליארדרים להתחייב למסור את מרבית כספם לצדקה. גייטס ובאפט שניהם התחייבו לעשות כך.

קיראו עוד ב"בארץ"

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    watership 05/01/2020 19:59
    הגב לתגובה זו
    ומהארגון הצדקה הוא מרוויח ללא ספק. שיחלק את כל כספו ויירד למעמד ביניים
  • אנונימי 07/01/2020 11:38
    הגב לתגובה זו
    הבן אדם עשה את כל הכסף שלו מעבודה קשה, תראו את הסרט עליו, הוא הפך את העולם למה שהוא היום מבחינה טכנולוגית , הוא תורם מליארדים לפיתוח מדינות עולם שלישי ולשיפור העולם מבחינה אקולוגית, בקיצור הוא עושה המון עם הכסף אבל את/ה חושבים שהוא צריך להפטר ממנו בשביל אנשים שמוכנים לקחת הלוואה כדי לקנות בגדי מותגים ואייפון איקס
  • 2.
    רות 05/01/2020 13:30
    הגב לתגובה זו
    במקום אצל פוליטיקאים (בלי קשר לנתניהו בבקשה)
  • 1.
    רון 05/01/2020 12:11
    הגב לתגובה זו
    העולם מאשר אצל כמה אנשים במעמד ביניים שיקנו בזה אייפון 11
כלכלת ישראל (X)כלכלת ישראל (X)

נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?

נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?

ענת גלעד |

לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.

המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.

הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון

בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.

הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.

הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.