ישראל כץ שר התחבורה
צילום: מירי צחי

בגלל התאונות: ישראל כץ מתכנן להפוך את כביש 90 לכביש דו מסלולי

על פי התוכנית, הכביש יכלול שני נתיבים לכל כיוון, עם אפשרות לנתיב שלישי, מאילת ועד לאצבע הגליל, בנוסף לשדרוג הדרכים המתחברות לכביש
ערן סוקול | (14)

משרד התחבורה והבטיחות בדרכים דיווח היום (א') כי שר התחבורה והמודיעין, ישראל כץ, הורה לגבש תכנית לאומית אסטרטגית להפיכת כביש 90 מכביש חד מסלולי לכביש דו מסלולי, בעל שני נתיבים לכל כיוון, עם אפשרות לנתיב שלישי לכל כיוון, מאילת ועד לאצבע הגליל. מדובר במגה פרויקט אשר על פי התכנית, יהפוך את הכביש לציר האורך המזרחי של ישראל שיקרא "חוצה ישראל מזרח". 

 

המיזם הענק יכלול גם את הפיכת הדרכים המתחברות לכביש 90 לכבישים דו מסלוליים, בעלי שני נתיבים לכל כיוון. בנגב, מדובר בכביש 25 בין דימונה לבאר שבע, עד מחלף נבטים וכביש 6 דרום; בדרום, כביש 1 בין ים המלח לירושלים וכביש 31 בין נוה זוהר לערד; במרכז, כביש בין בקעת הירדן, תפוח, אריאל, מחלף קסם וכביש 6 (כביש 505); בצפון, כביש 71 בין בית שאן, עוקף עפולה, עד צומת הסרגל, נחל עירון וכביש 6; ובגליל הכביש בין עמיעד ליקנעם.

 

כץ ערך היום דיון עם הנהלת משרדו וחברת נתיבי ישראל, והנחה אותם להכין תכנון ראשוני של המגה-פרויקט בתוך 30 יום. בנוסף לכך, הורה כץ להאיץ את הפיכתו של קטע הכביש הנוסף, מיטבתה ועד קטורה שבערבה, לכביש דו מסלולי בעל שני נתיבים לכל כיוון. חברת נתיבי ישראל השלימה עד כה את שדרוג כביש הערבה מאילת ועד יטבתה, בהשקעה של כחצי מיליארד שקל.

  

בנוסף לכך, הנחה כץ את אנשי משרדו לפנות למשרד האוצר לקבלת אישור לקידום ביצוע הקטע הדרומי של כביש הערבה, באמצעות המגזר הפרטי, מקטורה ועד צומת הערבה ומחלף נבטים. חברת נתיבי ישראל מקדמת כיום תכנונית את הפיכתו של קטע הכביש לכביש דו מסלולי, בעל שני נתיבים לכל כיוון. הפרויקט יבוצע בשיטת Public Private Partnership שבה יזם פרטי יסלול ויפעיל את הכביש החדש ובתמורה יקבל זיכיון לאחזקתו למשך 25 שנה.

 

תגובות לכתבה(14):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 13.
    יגאל 13/11/2018 10:08
    הגב לתגובה זו
    שנה לפני הבחירות פתאום נזכרת? איפה היתה 4 שנים בתפקיד?:הכל כדי להישאר בממשלה החדשה?
  • 12.
    בגדדי 12/11/2018 08:52
    הגב לתגובה זו
    יש לפתוח בחקירה ממלכתית כנגד האיש הזה וראש הממשלה על חלקם באסונות -בגין התרשלות וזלזול.איך אמר החזיר מקיסריה -"הוא לא רואה פקקים"..מה שמלמד אולי על הפרעות מתקדמות.אין הסבר אחר.תוסיפו לזה סביבה תוססת ומורכבת-ותקבלו מתקון לאסון
  • 11.
    יונתן 11/11/2018 22:08
    הגב לתגובה זו
    אני לא מצבי ליכוד רק בגלל מחדל הפקקים. אי אפשר לנסוע במדינה. מדינה צפופה כמו שלנו חייבת מערך תחבורה ציבורית הכי מתקדם שיש במקום זה אנחנו עומדים בכבישים כמו מטומטמים לא יודע אם זה רק השר כץ אבל זה מחדל של שנים בהם ממשלת הליכוד בשלטון
  • 10.
    ניסים 11/11/2018 21:59
    הגב לתגובה זו
    עוד פוליטיקאי קטן שעושה ועושה ונכשל למה נכשל ? כי לא מבין ולא מתכנן איש ללא חזון כמו הבוס שלו ביבי בלוף עובד רק במקרים ותגובות ..זה פוליטיקאי קטן מבטיח דברים שלא יכול לקיים - כמו הבוס שלו עסוק בגזירת סרטים על פרוייקטים - כמו הבוס שלו זה החומר ....
  • 9.
    ראלייתתתת 11/11/2018 20:52
    הגב לתגובה זו
    ציר ראשי בארץ שמשרת גם את האוכליסיה היהודית וגם את האוכלוסיה הערבית וכל היום הוא בפקק ארוך שלא נגמרררררררררר. דרך ללא שוליים בחלק מן המקרים סיוט של ממש לעבור בתוך הכפרים שעל הציר בין רמאללה לשכם. ובין י-ם לצומת הגוש
  • 8.
    משה 11/11/2018 19:28
    הגב לתגובה זו
    רק שלא ימסמסו את זה בתירוץ של אין תקציב
  • 7.
    90 אחלה כביש חבל על הכסף (ל"ת)
    אחד שמבין 11/11/2018 18:29
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    מתכנן בפרוייקט 11/11/2018 18:00
    הגב לתגובה זו
    כמתכנן בפרוייקט אני יכול להעיד ממקור ראשון כמה הוא מיותר ולא כלכלי. יותר זול לסבסד לאזרחי ישראל טיסות לאילת בשמונים השנים הבאות.
  • 5.
    הקצאת משאבים 11/11/2018 17:52
    הגב לתגובה זו
    המדינה צריכה להשקיע בכבישים לפי כמות כלי רכב לקילומטר. לא לפי תאונה כזו או אחרת....בצפון מחלפים שוממים בעלות מליארדים...לטובת מי? 75% מהאולכוסיה בין גדרה לחדרה
  • 4.
    אנונימי 11/11/2018 17:38
    הגב לתגובה זו
    תסתכלו כמה עלה כביש שש ומה היקף הנסועה עליו ותבינו. טירוף מוחלט.
  • 3.
    צריך להפוך את הנהגים לשפויים יותר (ל"ת)
    א 11/11/2018 17:06
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    ישראל אתה תותח בולדוזר לא רואה את הפקידים ממטר (ל"ת)
    אזרח פשוט 11/11/2018 16:48
    הגב לתגובה זו
  • אזרח פשוט, אתה תותח לא פחות. אתה כלי עולם. אוהב אותך (ל"ת)
    ישראל כ"ץ 11/11/2018 17:57
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    זה שכמעט לא נוהג 11/11/2018 16:39
    הגב לתגובה זו
    לפני כמה שנים טפלו בחלקו הצפוני של כביש 90 - 11 הק"מ שדרומית לקרית שמונה. שדרגו מכביש חד מסלולי לכל כיוון לכביש דו מסלולי משובח. המקומיים יספרו כמה זמן זה לקח. לדעתי כשנה !!! ועכשיו מדברים על קטעים ארוכים יותר. בחירות בפתח ??
אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
צילום: שירות התעסוקה

שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה

ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה


הדס ברטל |

הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל,  עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה.  נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על  התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.

מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה

לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.

מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף  ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף  ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%)   השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.

 

אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
אבטלה מובטלים שירות התעסוקה - קרדיט: שירות התעסוקה




יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות

כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.

עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקעובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.


כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.


הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.


על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת: