מה באמת גורם להצפות ביוב בערים בישראל?

|
ניקוז מים, צילום: Istock
עם הגעת החורף וכאשר החזאים מצהירים על סערות מתקרבות, הישראליים כבר יודעים לאילו מחזות לצפות: מי גשמים זורמים בשולי הכביש, צמתים נמוכים מוצפים, רמזורים לא תקינים ויותר מכל – ביוב העולה על גדותיו.
מבין כל התופעות הללו, נראה שהצפת הביוב היא המחזה המוכר ביותר – אך למה היא מתרחשת? הצפות ביוב הן תרחישים שליליים במיוחד, ביניהם היותם מפגע תברואתי וסביבתי.
 
נושא הצפות הביוב הפך לבעיה מוכרת וידועה בכל המדינה, על מנת להציף אתכם במידע ובתשובות, יצאנו לשטח יחד עם שלום יוחננוב, מפעיל חברת יוחננוב שירותי ביובית, זאת בכדי להבין את הגורמים להצפת הביוב בעיר, וכיצד ניתן להימנע מהם.
 
מערכות הביוב בישראל
 
בארץ, מערכות הביוב היו במקורן תחת האחריות הבלעדית של הרשויות המוניציפליות, כאשר חוק הרשויות המקומיות הטיל עליהן להסדיר את הביוב בתחומן. באופן הזה, מערכת הביוב הארצית אינה אחידה והיא אינה מתוכננת באופן הוליסטי כדי להשיג את המטרה העליונה שלה.
מטרה עליונה זו, היא טיהור כל השפכים כדי שיוכלו לשמש לחלקאות מבלי שיהיה חשש בזיהום הקרקע כתוצאה מן השימוש בהן. החשיבות של המטרה הזו נובע מתוך היעדר של שימוש חלופי כלשהו למי הקולחין הזורמים מן הביוב – באם הם לא יעברו תהליך של טיהור ויוסבו לשימוש נוסף, הם יצטרכו "להיזרק", מה שמתבטא לרוב בהזרמתם אל הים או בספיגתם באדמה.
שתי התוצאות הללו אינן חיוביות, כאשר הן גורמות לזיהום של הים או של האדמה בהתאמה, וכך יש להימנע מהם בכל אמצעי.
״למרבה הצער״, מוסיך יוחננוב, ״כתוצאה מן התכנון הנפרד של מערכות הביוב, כיום פחות מ-70% מן מי הביוב אכן עוברים טיהור ומוסבים לשימוש נוסף, כאשר הכמות הנותרת אכן גורמת לזיהום הבלתי רצוי.
הדבר מתבטא בכשלים חוזרים ונשנים במערכות הביוב ברשויות השונות, ואת המימוש החזותי הניכר ביותר שלהן ניתן לראות בימי החורף הגשומים, כאשר הביוב אינו מצליח להכיל את כל המים ועולה על גדותיו כדי להתערבב עם מי גשם נקיים.״
 
האקלים בישראל
 
ניתן לקשור את הליקויים במערכת הביוב הישראלית אל האקלים הישראלי, אשר ידוע בכמויות הגשמים המעטות שלו ובתקופות הגשמים הקצרות שלו. מדינת ישראל נמצאת במיקום מיוחד מבחינת משקעים, כאשר היא מתאפיינת בקיץ יבש ובחורף גשום, וגם זאת רק במרכז הארץ וצפונה כאשר בדרום הארץ כמות המשקעים נמוכה אף יותר לאורך כל השנה.
הדבר עומד בניגוד לאזורים אחרים – אם נודדים צפונה אל האקלים האירופי, בו התפתחו מערכות הביוב המודרניות, ניתן למצוא תצורת משקעים שונה לחלוטין. הקיץ נחשב לגשום והחורף ליבש – אך היובש של החורף מתאפיין בהיעדר של גשמים ולא בהיעדר של משקעים, שכן מדינות אירופאיות רבות מתאפיינות בחורף מושלג.
כך, לאורך כל השנה משקעים עשויים להיערם ברחובות האירופאים, מה שמעודד יצירת תשתיות איכותיות לפינוי שלהם. בארץ, לעומת זאת, כמות המשקעים הנמוכה עשויה להיות מקור להזנחה של מערכות הביוב, וכך בתקופה הגשומה הקצרה הליקויים בתשתיות מקבלים מימוש מלא ויוצרים הצפות ביוב.
עוד מוסיף יוחננוב כי הפער הזה מקצין אף יותר כאשר לוקחים בחשבון הבדל נוסף בין ישראל לבין מדינות אחרות, והוא אופיו של יום הגשם הבודד. אמנם בישראל התקופה הגשומה קצרה יותר, וישנם פחות ימים גשומים ממדינות אירופאיות, אך כאשר ישנו יום גשום, כמות המשקעים בו לרוב גבוהה מכמות הגשמים ביום אירופאי גשום.
כך, הצורך במערכות ביוב תקינות גדל אף יותר – אמנם הצורך בהן מוגבל לתקופה קצרה, אך בתקופה הקצרה הזו, הוא חשוב במיוחד.
 
חסימת קווי הביוב ע״י אביזרים ופסולת
 
כך ניתן למצוא אביזרים גדולים או ריכוז של אביזרים קטנים אשר מוצאים את דרכם למערכת הביוב כגורם גדול להצפות:
בתרחיש אחד, אביזר גדול כלשהו עשוי להגיע אל מערכת הביוב, להיתקע בתוכה וכך לשבש את זרימת המים – כמויות מים קטנות מכפי הנדרש יוכלו לעבור בצינור, וכך הם יתחילו להיאגר במעלה הביוב עד אשר יתפרצו אל פני הקרקע.
בתרחיש אחר, אביזרים קטנים יותר, או אביזרים שוקעים כלשהם, יזרמו יחד עם מי הביוב ויתחיל להיאגר בתוך הצינור.
אלו יצטברו יותר ויותר, יתקשו, וכך יפריעו לזרימת המים בצינור עד שהירידה בהספק תגרום שוב לאגירה של מים ביוב במעלה הצינור עד שאלה יצאו אל פני הקרקע בדמות הצפה.
״על אף שניתן לחשוב על תרחישים אלה כקצרי טווח״, מוסיף יונחננוב, ״כלומר, כאלה אשר מתרחשים במסגרת זמן של יום או של ימים ספורים וגורמים להצפה – הם לאו דווקא חייבים להיות כאלה.
שלל משקעים זרים שונים עשויים להיאסף במערכת הביוב לאורך תקופות זמן ארוכות, וביניהם אף אבנית, עד אשר יווצרו חסמים גדולים וקבועים בתוך המערכת שיגרמו להצפות ביוב חוזרות ונשנות.״
 
בנייה לא נכונה של התשתית
 
עם זאת, נראה שהבעיה העיקרית עם מערכת הביוב הישראלית היא דווקא בנייה לא נכונה של התשתית מלכתחילה. הדבר נובע משתי נקודות הקשורות זו בזו:
 
1. שיפוע מתון מידי של הצינורות:
צינורות מערכת הביוב בנויים בשיפוע מתון מידי אשר לא מאפשר זרימה סדירה של מים בהם, מה שמפחית את ההספק וגורם להיאגרות של מים כאשר ישנם משקעים רבים. 
2. היעדר מערכות שאיבה:
הסתמכות כמעט בלעדית על כוח המשיכה והיעדר סיוע של הזרמה סדירה של המים באמצעות מערכות שאיבה. 
שתי הבעיות הללו כשלעצמן יכולות לגרום להצפות – שיפוע מתון מידי אינו מסלק את המים במהירות הנדרשת, ואילו היעדר במערכות שאיבה אינו מאפשר התמודדות נכונה עם כניסה מרובה של מים. כאשר הן משולבות, הבעיה הופכת אפילו גדולה יותר.
למי הביוב הזורמים בצינורות אין דבר אחר שיניע אותם פרט להשפעת כוח המשיכה ולמערכות שאיבה – הראשון גורם למים לזרום באופן טבעי מן המקום הגבוה לנמוך, השני מזרים את המים באופן מלאכותי. כאשר השיפוע מתון מידי ואין מערכת שאיבה שתזרז את הזרימה, כמויות גדולות מידי של מים ביוב נעות במהירות שאינה גבוהה דיו.
״הצפה פשוטה שמתרחשת כתוצאה מכך היא למעשה התרחיש החיובי יותר״ מציין יוחננוב, ״שכן הצטברויות של כמויות מים גדולות מידי עשויות לגרום לנזק לצינור הביוב ואף לפיצוץ שלו, אשר בנוסף להצפה בהיקף גבוה הרבה יותר, הדבר יגרום חלחול לא רצוי של מי ביוב לאדמה ויצריך מלאכת תיקון מסובכת.״
 
דרכים למניעה ולטיפול
 
כיום קיים גוף ממשלתי אשר נועד להסדיר את מערכות הביוב הארציות ולסייע לגופים פרטיים וציבוריים לתכנן ולהרכיב את מערכות הביוב כהלכה. עם זאת, כאשר מדובר על הביוב העירוני, רוב האחריות עדיין מוטלת על הרשות המקומית וכך עדיין ישנם ליקויים בתכנון אשר מתבטאים בהצפות ביוב חוזרות ונשנות.
 
לפי יוחננוב, כדי להימנע מכך, ניתן לנקוט בשלל אמצעים ברמה העירונית או ברמה הפרטית, וכך לסייע ביצירת מערכת ביוב תקינה ויעילה יותר:
 
טיפול איכותני בקווי הביוב הקיימים:
כפי שנאמר, אחד מן הגורמים להצפות ביוב עירוניות הוא ריכוז של אלמנטים זרים בתוך קו הביוב עצמו. ניתן לטפל בכך בצורה דומה לטיפול בבעיית ביוב בבית מגורים, אם כי בהיקף רחב יותר, ולדאוג לסילוק מקצועי של אלמנטים זרים מסוג זה.
המלאכה הזו היקפית יותר, ולכן היא צריכה תכנון מקצועי מוקפד, אשר במסגרתו גם תיבחר הדרך היעילה ביותר לסילוק האלמנטים, בין אם על ידי חומרים ממיסים ובין אם באמצעות לחץ מים או אוויר.
 
שיפוץ ושיקום קווי הביוב:
אפשרות נוספת או שיקום של מערכת הביוב, כאשר זו יכולה להיעשות באמצעות שיפוץ של קווי ביוב קיימים או החלפתם בקווי ביוב חדשים. אפשרות זו באה לפתור את הליקויים ההנדסיים הטמונים במערכות הביוב הקיימות, ובראשן השיפוע הבעייתי של קווי ביוב רבים.
פעולה זו לבדה יכולה לסייע משמעותית בהגדלת הספק המים הזורמים בקווי הביוב וכך לסלק אותם באופן יעיל יותר.
ניתן לעשות זאת באופן עירוני, תוך טיפול מקיף בכל קווי הביוב הנמצאים בתחומי הרשות המקומית או במרביתם, אך ניתן לעשות זאת גם באופן מקומי תוך שיפוץ קווי הביוב הפרטיים בחלק המקדים את כניסתם לקווי הביוב המרכזיים.
 
הפעלת מערכות שאיבה:
בנוסף לשיפוץ ההנדסי של קווי הביוב, ניתן לשלב בהם עוד מערכות שאיבה אשר גם בהן יש לסייע בזרימה מואצת של מי הביוב. במקרים רבים, הדבר אינו מצריך הרכבה מחודשת של מערכות שאיבה – רשויות מקומיות רבות אכן שילבו בעבר מערכות שאיבה בקווי הביוב, אך אלו יצאו משימוש במהלך השנים, ככל הנראה כתוצאה משימוש נמוך.
עם זאת, במהלך הימים הגשומים מערכות שאיבה שכאלה אכן עשויות לסייע רבות, וכך מומלץ לבחון את האפשרות להפעיל מחדש מערכות שאיבה ישנות, לשקם מערכות שאיבה תקולות או להרכיב מערכות חדשות.
עם אמצעים טכנולוגיים מודרניים, ניתן אף לתכנן מערכות שאיבה שלא יפעלו באופן רציף, אלא שיופעלו רק כסיוע ובהתאם לכמויות המים המצטברות בקווי הביוב.
בנוסף לכך, מערכות שאיבה מסוג זה יכולות לקום גם במסגרת פרטית או מקומית, וכך לסייע בסילוק מי ביוב במהירה מאזור מסוים, במיוחד אם הוא ידוע בהצפות רבות.
 
הוספת קווי ביוב:
ישנה דרך נוספת להגדלת הספק המים העובר בקווי הביוב והיא בפשטות – הוספת קווי ביוב. באם שני קווי ביוב עובדים במקביל במקום אחד, מן הסתם יותר מים יכולים לזרום דרכם, ועם תכנון נכון מבחינה הנדסית ניתן להבטיח שההספק הכפול יסייע לסילוק מהיר של מי הביוב וימנע הצטברויות לא רצויות שגורמות להצפות.
 
שיפור מערכות הביוב
 
מדינת ישראל והרשויות המקומיות מתכננות לסייע ולשפץ את מערכות הביוב, ואכן נראה שעשויה לבוא הקלה בשנים הקרובות. עם זאת, קשה לחזות בדיוק מה תהיה מידת ההקלה הזו, והאם השיפוץ של מערכות הביוב אכן יהיה מספיק וימנע את ההצפות הלא רצויות. לכן כדאי לבחון אפשרויות מקומיות יותר, כבר מרמת הקהילה המקומית ועד ממש לקנה מידה פרטי בלבד.
לסיום מסכם יוחננוב, ״באמצעות סיוע מקצועי ומחושב של מומחים בתחום ניתן להרכיב מערכת ביוב יעילה אשר תמנע גם מטרדים לא נעימים וגם את הצורך בתיקון תקלות יקר״.
תגובות לכתבה(0):

התחבר לאתר

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חיפוש ני"ע חיפוש כתבות