לא ניתן לקזז הפסד הון הנובע משינוי שער מטבע החוץ של נייר ערך

עו"ד רו"ח (כלכלן) ארז בוקאי

ע"מ 1575/12 נכסי ארקין בע"מ ואח' נ' פקיד שומה למפעלים גדולים

תקציר ע"מ 1575/12

נכסי ארקין בע"מ ואח' נ' פקיד שומה למפעלים גדולים

בית המשפט המחוזי בתל אביב חזר על הפסיקה שלפיה לא ניתן לקזז הפסדי הון הנובעים מהפרשי שער מטבע חוץ שבו נקוב נייר ערך. נפסק כי קיימת הבחנה בפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה") בין רווח הנובע מעליית שער נייר הערך לבין רווח הנובע מעליית שער מטבע החוץ, וכי ניתן לראות בנייר הערך ובמטבע החוץ שבו נסחר נייר הערך שני נכסים נפרדים. לפיכך ומשיקולי סימטריה מיסויית, משעה שרווח ההון הנובע מעליית שער מטבע החוץ הופטר ממס, אין לתת זכות קיזוז להפסדי הון הנובעים מהפרשי שער מטבע החוץ שבו נקוב נייר הערך.

השאלה המשפטית, הרקע העובדתי וטענות הצדדים

-------------------------------------------------------

בשנת המס הרלוונטיות לערעור, 2009-2007, הייתה המערערת חברה משפחתית שהמערער 2 הוא הנישום המייצג בה. בשנים אלו השקיעו המערערים כספים בשוק ההון והפיקו הכנסות מהשקעות אלו. במקביל מימשו המערערים ניירות ערך הנקובים ו/או צמודים למטבע חוץ תוך כדי הפסד שנגרם כתוצאה מירידת שער החליפין של מטבע החוץ מול השקל. בדוחות הכספיים דיווחו המערערים על קיזוז ההפסד שנבע מירידת שער החליפין כנגד רווחים שנצמחו להם ממימוש השקעותיהם בשוק ההון. המשיב לא קיבל את הקיזוז האמור.

דיון

----

עיקר המחלוקת היא פרשנות סעיף 92(א) לפקודה. לנושא זה נדרש בית המשפט בעניין כלל פיננסים (ע"מ 13485/13), שם נקבע כי על פי לשון סעיף 92(א)(1) לפקודה, ההקבלה הנדרשת בין הפסד הון לבין רווח הון לצורך קביעת הזכות לקיזוז הפסד הון מכוח הוראות סעיף 92(א)(1) לפקודה, מחייבת התייחסות למהות הנכס שממנו נובע הפסד ההון או רווח ההון. על כן ובהתחשב בהגדרות בסעיף האמור, יש להבחין בין רכיב נייר הערך לבין רכיב מטבע החוץ שבו הוא נקוב, ויש לראות בכל אחד מהמרכיבים הללו נכס נפרד. מאחר שרווח ההון הנובע משינוי בשער המטבע שבו נקוב נייר הערך פטור ממס - הפסד ההון הנובע משינוי בשער מטבע החוץ שבו נקוב נייר הערך אינו ניתן לקיזוז. אמנם עלולה להיגרם תחושת אי צדק להתעלמות הלכאורית מירידת השווי בערכים שקליים, אולם זהו עניין מובהק למחוקק.

עוד טוענים המערערים כי אין להחיל בעניינם את הגדרת "מדד" שבסעיף 88 לפקודה, בהקשרה ליחיד. הגדרה זו קובעת כלהלן: "'מדד' - מדד המחירים לצרכן... ואולם מי שבהיותו תושב חוץ רכש נכס במטבע חוץ כדין, רשאי לבקש שיראו את שער המטבע שבו נרכש הנכס כמדד; על אף האמור, לעניין נייר ערך בידי יחיד, הנקוב במטבע חוץ או שערכו צמוד למטבע חוץ, יראו את שער המטבע כמדד". הוראה זו קובעת הסדר מיוחד לעניין נייר ערך המבחין בין מרכיבי ההשקעה בנייר ערך הנקוב במטבע חוץ. דהיינו, אף על פי שמדובר לכאורה בעסקה אחת לצורכי מס, קיימת הבחנה בין ההשקעה בנייר הערך לבין מטבע החוץ שבו נקוב נייר הערך.

יש לדחות את טענת המערערים שלפיה אין להחיל הוראה זו החלה על יחידים על המערערים, לאור היות המערערת חברה משפחתית. בענייננו מבקשים המערערים ליהנות מכל העולמות ולא לכך כיוונו מחוקקי הסעיף. מהעדויות עולה כי במקרים שבהם נמכר נייר ערך ברווח, התבקש והתקבל פטור בגין רכיב הרווח שנבע מהעלייה בשער החליפין. כלומר, ככל שמדובר בפטור הנובע מהסיפא של הגדרת המונח מדד ראו המערערים להחיל עליהם הוראות אלה. ואולם כעת כאשר מדובר באותן הוראות שמכוחן אין להתיר בקיזוז רווח הנובע משינוי שער המטבע שבו נקוב נייר ערך זר, מתכחשים המערערים להחלת הוראות אלה עליהם. כזאת אין לקבל. לפיכך, אין חולק שטענת המערערים אשר לפיה הם זכאים לחשב את הכנסתם החייבת באופן שמדד המחירים לצרכן מהווה את בסיס ההצמדה - אינה מעוגנת בהוראות הפקודה.

תוצאה

--------

הערעור נדחה. המערערים חויבו בהוצאות בסך 40,000 ש"ח.

בבית המשפט המחוזי בתל אביב

לפני כב' השופט מ' אלטוביה

ניתן ב-24.11.2014

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי בייליס (רשתות)שי בייליס (רשתות)

תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?

פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה

צלי אהרון |

הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס. 


המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.

במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.

פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים.  המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.


מסלול של 'הסדר כופר'

על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.

אמיר ירון בנק ישראל
צילום: World economic forum

מתי הריבית תתחיל לרדת?

הסיבות להפחתת ריבית והסיבות שלא להפחית - מתי זה צפוי להתחיל ולמה אתם לא ממש תרגישו את זה בפעמים הראשונות? 

רן קידר |

בנק ישראל צפוי להותיר את הריבית מחר על 4.5%. הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, בראשות הנגיד פרופ' אמיר ירון, תפרסם מחר החלטת ריבית ובדומה לכל ההחלטות מאז ינואר 2024, לא צפוי שינוי. הנגיד, פרופ' אמיר ירון הולך על הצד הבטוח. הוא מחכה להורדת ריבית בארה"ב, הוא מחכה להפחתה ניכרת באי וודאות הגיאופוליטית. מנגד, יש הרבה סיבות טובות להפחתת ריבית מהירידה הצפויה באינפלציה, דרך הירידה בשער הדולר, הירידה בצמיחה, השיפור בפרמטרים הכלכליים, תמחור האג"ח והירידה בפרמיית הסיכון, לצד השיפור המשמעותי במצב הגיאופליטי. ועדיין - מבחינת הנגיד זה עדיין לא הזמן.      


אינפלציה - 3.1% אבל בדרך ל-2.3%

האינפלציה השנתית עדיין חורגת מיעד היציבות של הבנק, שמוגדר בין 1% ל-3%. לפי נתוני המדד האחרונים שפורסמו ליולי, קצב העלייה השנתי עומד על 3.1%, מעט מעל הגבול העליון. אמנם המגמה מצביעה על התקרבות ליעד והכלכלנים מעריכים אינפלציה של 2.2%-2.3%,  אך הנגיד יתעקש להסתכל על חצי הכוס הריקה


שיקול מרכזי נוסף בהחלטה הוא המצב הגיאו-פוליטי, ובמיוחד חוסר הוודאות סביב המשך הלחימה ברצועת עזה והשלכותיה הרחבות על הכלכלה הישראלית. למרות הצלחות במספר זירות ועמידות וגמישות של המשק הישראלי, המלחמה והחשש מהתרחבותה, הם הבלם המרכזי להעלאת ריבית. החשש הגדול שהמלחמה תוביל לשבירת תקציב, צורך להרחיב גיוסים וחשש מעלייה בריבית החוב. אלא שבינתיים קורה בדיוק ההיפך - אגרות החוב בעלייה, הריבית על האג"ח יורדת והיא מבטאת כבר הפחתת ריבית דהפקטו. 


הפד' עדיין לא החל במחזור הפחתות הריבית, ונראה שבבנק ישראל לא מעוניינים להקדים אותו. בשווקים הפיננסיים הבינלאומיים מצפים להפחתה ראשונה בארה"ב רק בספטמבר, וככל הנראה רק אז יבשילו התנאים גם להפחתה בישראל. הסיבה לכך היא הרצון לשמור על יציבות מטבעית ולהימנע מתנודתיות מיותרת בשער החליפין.


השוק המקומי מושפע באופן ישיר מהפער בין הריביות: הריבית בישראל גבוהה יחסית לזו באירופה, ובקרוב גם בארה"ב. מצב זה מושך משקיעים זרים להחזיק בשקל, מה שתורם להתחזקותו מול הדולר ומטבעות אחרים. אמנם התחזקות השקל מסייעת בהפחתת לחצי יבוא ומחירים, אך היא גם מקשה על מגזרים ממונפים כמו נדל"ן, קמעונאות ועסקים קטנים ובינוניים, שסובלים מעלויות מימון גבוהות יותר ומתחרות יצוא מוחלשת.