דחיית ערעור בעקבות הגשת ערעור באיחור של 18 חודשים
תקציר רע"א 9088/10 יצחק ברדה נ' פקיד שומה חדרה
תקציר רע"א 9088/10
יצחק ברדה נ' פקיד שומה חדרה
בית המשפט העליון קיבל בקשה לרשות ערעור ודן בה כערעור. עם זאת, בית המשפט דחה לגופו של עניין את הערעור בקובעו כי הערעור נסוב על עניינים עובדתיים אשר ברגיל בית המשפט העליון לא יתערב בהם.
השאלה המשפטית, הרקע העובדתי וטענות הצדדים
מדובר בבקשה לרשות הערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה, אשר בגדרה נקבע כי אין מקום להיענות לבקשת המבקש להארכת המועד להגשת ערעור על שומות מס שהוצאו לו, לאחר שנקבע כי המערער איחר בשנה וחצי במועד להגשת ערעור על השומות שהוצאו לו. בית המשפט המחוזי קבע כי אין טעם מיוחד שיצדיק את הארכת המועד, ובעקבות זאת נמחק הערעור.
דיון
יש להיענות לבקשת רשות הערעור לדון בבקשה כבערעור, משום שאף על פי שהחלטת בית המשפט המחוזי הנכבד סווגה כ"החלטה אחרת", הרי למעשה החלטתו שלא להאריך את המועד להגשת הערעור על שומות המס לעניין שנות המחלוקת מסיימת למעשה את ההתדיינות שבין בעלי הדין. לפיכך, אין אפשרות להפנות את המבקש לערער על פסק הדין כולו שכן פסק דין שכזה לא יינתן כלל, ואף אין מדובר פה בחוסר יעילות בניהול הזמן השיפוטי - שכן זו ההזדמנות היחידה של המבקש לשנות את ההכרעה בעניינו.
עם זאת, לגופו של הערעור - הרי זה מפרט באופן נרחב מדוע בפועל לא הוצאו שומות לעניין שנות המחלוקת לידי המערער. למעשה עניינו של הערעור הוא תקיפת ממצאים עובדתיים של בית המשפט המחוזי הנכבד, שאותם קבע לאחר שמיעת ראיות והתרשמות מן העדים השונים, לרבות המערער עצמו. כידוע, ההלכה הפסוקה קובעת כי בית המשפט העליון לא יתערב בקביעות עובדתיות של הערכאה המבררת, אלא בחריגים מוגדרים ומתוחמים היטב.
זאת ועוד - אף לגופם של דברים דומה כי צדק בית המשפט המחוזי הנכבד בקביעותיו השונות, וכי השומות הומצאו כדין למערער בדואר רשום וחלקן אף נמסרו לידיו בעת שהתייצב במשרדי המשיב. בכך מגיע סופה של ההתדיינות המשפטית בין הצדדים, תוך שהשגותיו המהותיות של המערער על שומות המס של שנות המחלוקת (קרי טענותיו שלפיהן ההכנסות שבמחלוקת כלל אינן שלו אלא של אחיו) - אכן לא התבררו בהליך האזרחי לגופן. עם זאת, בית המשפט העליון אינו סבור כי בעיכוב בהגשת הערעור מדובר ב"זוטי פרוצדורה" כפי שטען המערער, אלא באיחור משמעותי של כ-18 חודשים בהגשת הערעור על השומות הרלוונטיות.
תוצאה.
הערעור נדחה.
בבית המשפט העליון
לפני כב' השופט ח' מלצר
ניתן ב-28.8.2013

חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?
הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל
השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.
בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.
בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית. בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס.
באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- ההמלצה למכור מניות בנקים - "מעריכים שנראה ירידה בתוצאות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב
מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.

ההוצאה הממוצעת של משקי הבית בישראל: 18 אלף שקל לחודש
סקר ההוצאות וההכנסות החדש של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מצביע על הפערים הגדולים בחברה הישראלית בהוצאה החודשית - 93% ממשקי הבית בעשירון העליון מחזיקים לפחות במכונית אחת, לעומת כ-41% בלבד בעשירון התחתון
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה היום את סקר הוצאות והכנסות שלה למשקי בית לשנת 2023. מן הדוח עולה כי ההכנסה הכספית הממוצעת ברוטו למשק בית עמדה באותה שנה על כ-26,330 שקל, בעוד ההכנסה נטו, לאחר ניכויים עמדה על כ-21,606 שקל לחודש. 77.7% מהכנסות משקי הבית מגיעות מעבודה, בעוד 12.9% מגיעות מקצבאות ומתמיכות, כאשר היתר מגיע מפנסיות וקופות גמל.
לפני הסקר, ההוצאה הכוללת לתצרוכת של משקי הבית, הכוללת את אומדן צריכת שירותי הדיור, הסתכמה ב־18,088 שקל לחודש, ירידה ריאלית של 1.4% לעומת 2022, זאת בעוד שההוצאה הכספית ללא דיור ירדה בשיעור חד יותר של 2.1% והסתכמה ב-14,823 שקל. סעיף הדיור נותר רכיב ההוצאה המרכזי (25.3% מההוצאה הכוללת), כאשר לאחריו ההוצאה מתחלקת בין תחבורה ותקשורת, כ-18.6% מההוצאה ומזון כולל פירות וירקות, כ-17.9% מההוצאה. כמו כן עולה כי הרכב ההוצאה נותר יציב ביחס לשנה הקודמת.

- גם עם הגירה שלילית: בישראל 10.178 מיליון תושבים
- הלמ"ס: השקעת המדינה בשירותי הבריאות נמוכה יחסית לעולם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפערים הכלכליים באים לידי ביטוי גם בבעלות על נכסים ומוצרים בני־קיימה ובתנאי הדיור: בעוד שכ-94% ממשקי הבית בעשירון העליון החזיקו מחשב אחד לפחות וכ-97% מהם היו בעלי מינוי לאינטרנט, בעשירון התחתון מדובר בכ-52% בלבד. גם בשוק הדיור ניכרים פערים משמעותיים. ערך דירה ממוצעת בבעלות משק בית בעשירון העליון עמד על 3.96 מיליון שקל, פי 2.6 מערך הדירה בעשירון התחתון שאומדנה מוערך בכ-1.51 מיליון שקל.
