לידר לקראת דו"חות בזק: הרווח יחתך ב-17.5%; "כשיורד גשם כולם נרטבים"
לקראת תוצאות בזק לרבעון השני שיפורסמו ב-2 לאוגוסט פרסמו היום (ד') סבינה פודבל ואלון גלזר מלידר שוקי הון התייחסות לדו"חות הצפויים. לדבריהם לצד התחזקות בזק כמפעילה פנים ארצית (מפ"א), צפויה לקבוצה תחרות קשה בתחום הסלולר והיא תסבול גם מתוצאות הרגולציה בענף. בלידר מעניקים למניה המלצת "תשואת שוק" עם מחיר יעד של 9.3 שקלים.
בלידר צופים שבזק תציג רווח נקי של 526 מיליון שקלים (ירידה של 17.5% ביחס לרבעון השני ב-2010) על הכנסות בסך של 2.866 מיליארד שקלים. הרווח למניה צפוי לעמוד על 0.19 שקלים - ירידה של 20.8% ביחס לרבעון המקביל אשתקד.
לפי האנליסטים מלידר המפתח לצמיחה והאפסייד הגדול במניה טמון במעמדה החזק של בזק בתור מפעילה פנים ארצית. הובלת בזק נתמכת באפשרותה להציע חבילות אטרקטיביות, הדבר תלוי רבות בהמלצות ועדת חייק וביטול ההפרדה המבנית.
בגזרת הסלולר, צפויה לפאלפון תחרות מצד המפעילים האחרים. בלידר מעריכים כי כניסה של קבוצת גולן טלקום מהווה איום לא רק לחברות הסלולר, אלא גם לחברות בתחום הטלפוניה והטלוויזיה, אך מנגד מיזם התקשורת של חברת החשמל לא צפוי לספק איום מהותי עבור בזק בטווח הקצר.
בשל העתירה לבית המשפט חלוקות עתידיות של הדיבידנד החריג יהיו כפופות לאישור דירקטוריון אך בלידר מעריכים כי הסיכוי לכך שיהיה שינוי בגובה הדיבידנד המתוכנן הוא נמוך.
מכיוון ההוצאות, "המשך שדרוג התשתית נחוץ לשימור היתרון התחרותי", כותבים בלידר זאת ברקע להשקעה הכספית הצפויה בתשתיות מתחרות לרבות המשך שדרוג התשתית על ידי הוט. עוד הם מעריכים, כי מעבר למשרדים החדשים יהיה כרוך בהשקעה של כ-700 מיליון בפריסה של חמש שנים.
בזק כלולה בסקטור התקשורת שהניב את הביצועים החלשים ביותר מבין הסקטורים בבורסת תל אביב. מדד התקשורת איבד מרגע השקתו בחודש אפריל השנה כ-17% בהשוואה למדד המעו"ף שירד בכ-5.5% בלבד. בנוסף מדד התקשורת הוא המדד היחידי שהציג תשואה שלילית בחודש האחרון.
- 4.שמעון135 28/07/2011 17:26הגב לתגובה זולא משקיעים בציוד מתאים ואחזקת המערכות ירודה. שריפת השרתים, ושלושה ימים להתיקון כבל קרוע מראים על כיוון החברה. אילו הייתי מנהל קרן פנסיה וכד' הייתי יוצא מייד, אישית יצאתי לפני כשבועיים. לעניות דעתי המניה תחתך לחצי ומטה.
- 3.סקטור התקשורת בירידה - אין טעם להחזיק!!! כתוב (ל"ת)כתוב בכתבה 27/07/2011 16:47הגב לתגובה זו
- 2.אפחד 27/07/2011 13:53הגב לתגובה זושלא ינסו למכור לכם לוקשים אין חיה כזו. מניה שיורדת 17% מערכה וממש לא נותנת תשוא בחודשים האחרונים זו לא מניה ששוה להחזיק בה. אני מחזיק ומת להפטר ממנה. אגב גם טבע אותי סיפור. לצערי אני מאמין שיום מן הימים היא תחזור לשער 1000 אבל נראה לי שאני אחכה הרבה זמן..
- שמעון135 28/07/2011 17:29הגב לתגובה זולדעתי עדיף למכו היום ולקנות שוב אולי! בעליה גדולה.
- גבי 27/07/2011 14:27הגב לתגובה זואני מקווה שלא קניתי במחיר גבוהה מידי
- בזק=נזק 27/07/2011 14:54בעתיד הקרוב בזק תצתמק. מנוים עוזבים עקב חיוב בדמי " אחזקה" ושיווק אגרסבי ללא גיבוי במציאות.
- 1.גבי 27/07/2011 12:44הגב לתגובה זוגם נותנת תשואה גבוהה וגם דבידנד גבוהה. זו חברה יציבה עם הנהלה טובה. יש אני ראשון בתגובות!
- אתה טועה בגדול. (ל"ת)שמעון 135 28/07/2011 17:27הגב לתגובה זו
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
מטוס קרב (דובר צהל)מספיק לנפח את הצבא עם הוצאות - האוצר נגד משרד הביטחון
משרד הביטחון דורש תוספת תקציב של 7 מיליארד שקל - האוצר מונע אותה ובצדק - אנחנו מדינה שיש לה צבא ולה ההיפך, אי אפר להקריב הכל למען הביטחון, והכי חשוב - קודם שהצבא יתייעל. יש סכומי עתק שנזרקים בלי תמורה
מלחמה בין משרד הביטחון ומשרד האוצר. התקציב המבוקש לשנת 2026 עומד על 144 מיליארד שקל, האוצר דורש התייעלות ומעכב אישור עסקאות. מנכ"ל משרד הביטחון: "האוצר מעכב עסקאות קריטיות המשפיעות על הביטחון היסודי" האוצר בתגובה: "חריגה מהתקציב המאושר צריכה להיבדק מחדש". אין כאן צ'ק פתוח ובצדק. משרד הביטחון בשנתיים האחרונות מוציא ובצדק כדי לחזק את הצבא, אבל הוא זורק כספים - פחות מכרזים, פחות פיקוח, אפילו הרבה מילואימניקים (בעורף) שאין בהם צורך. רוצים תקציב? קחו מהשומנים שלכם.
לא ניתן בשם המלחמה להקריב את התקציב של הרווחה, התרבות, הבריאות, התחבורה. ביטחון זה מאוד חשוב, בראש דר העדיפויות בתקופה כזו, אבל לא בכל מחיר. בתוך התקציב של משרד הביטחון יש בורות שומן, לרבות פנסיות, הצטיידות רשלנית, עובדים מיותרים, מבנים מיותרים. רה-ארגון שם הוא קריטי.
הדרישה של הצבא כוללת תוספת ייעודית של 7 מיליארד שקל עבור היערכות ממוקדת לאיום האיראני, שלפי משרד הביטחון מחייבת "הצטיידות במתכונת חירום". הסכום הכולל כולל התחייבויות קיימות שכבר נחתמו באישור האוצר בסך כ‑100 מיליארד שקל, השקעה באחזקת 60 אלף חיילי מילואים לאורך השנה בהיקף מוערך של 37 מיליארד שקל, ועלויות נוספות לשיפור הכשירות של צה"ל. מול הדרישות התקציביות, באוצר ממשיכים לדרוש התייעלות. בחוק ההסדרים האחרון הופיעה שורת צעדים שמטרתם לצמצם את תנאי הקבע, תוך העדפה תקציבית לטובת הלוחמים הסדירים.
"האוצר בולם עסקאות רכש קריטיות"
מנכ"ל משרד הביטחון, אמיר ברעם, התייחס היום בדיון בהנהלת המשרד להתנהלות משרד האוצר ואמר כי "האוצר בולם את משרד הביטחון ומעכב חתימה על עשרות עסקאות קריטיות המשפיעות על הביטחון היסודי". באיזה קלות הוא מעביר את האחריות לאוצר, ועד כמה זה משפט אווילי וחסר אחריות. אם אנחנו לא מוכנים, אתה מודיע על כך לאויב מעל גבי העיתונים? ומעבר לכך - האוצר עובד עם תקציב, אם אתה לא מודע לשיטה - יש בעיה גדולה, בעיקר כי התרגלת לצ'ק פתוח. כל משרד שצריך-מעוניין בהגדלת תקציב פונה וזה נבחן. משרד הביטחון מקבל במקרים רבים פתור מהתהליך הזה, אבל עכשיו כבר אנחנו ב"משחק חדש". אנחנו במקום של צמצום הוצאות הביטחון לא ההיפך.
- מהפך בניהול כספי צה"ל: לראשונה ימונה חשב חיצוני בדרגת אל"מ
- "מדינת ישראל סובלת מפער משמעותי בהיקף התשתיות מול העולם"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ברעם המשיך ואמר כי העיכוב כולל עסקאות לרכש חימושים, חלפים לטנקים, רחפנים ליחידות מתמרנות, מיגון יישובים בגבול לבנון ועזה, והקפאת חוזים להקמת מכשול בגבול המזרחי, זאת למרות החלטת ועדת השרים להצטיידות. "לאחר שנתיים של מלחמה רב זירתית אינטנסיבית, משרד האוצר מתמקד בנושאים שוליים יחסית לעומת האיומים המתפתחים מאיראן ומזירות נוספות. נדרש כעת מיקוד בהשבת הכשירות ובחיזוק המערכים שנשחקו - בהיקף ובהיקף מיידי".
