האם חברות הביטוח הישראליות הפיקו לקחים מהמשבר הפיננסי?

אורית לוין ממזרחי טפחות מסבירה מה הלקח של חברות הביטוח ומדוע הן נמנעות מליישם אותו
אורית לוין |

התלות הגבוהה של חברות הביטוח בשוק ההון הרעה עימן בשנות המשבר, שכן לא עלה בידן לגבות דמי ניהול בחלק מהפוליסות שהן מנהלות. העליות בשוקי המניות אשתקד שינו את התמונה, והחברות שבו לגבות דמי ניהול בפוליסות משתתפות ברווחים, אך את רוב ההכנסות מערוץ זה נראה רק בדוחות 2010. מצב זה יוצר תנודתיות גבוהה ברווחים שלהן.

לדעתי, אחד הלקחים החשובים ביותר מהמשבר האחרון הנו הצורך של חברות הביטוח במקורות רווח יציבים, התלויים פחות בשוק ההון. חברות הביטוח אמנם מנסות ליישם זאת, אך לעת עתה הן נתקלות בקשיים רציניים.

התלות בשוק ההון - תלותן של חברות הביטוח בשוק ההון נובעת בעיקר מהפוליסות המשתתפות ברווחים. מדובר בפוליסות שנפתחו החל משנת 1991 וגובות דמי ניהול משתנים, כפונקציה של רווחי ההשקעות שלהן בשוק ההון. ככל ששוק ההון עולה, דמי הניהול גבוהים יותר. במידה ושוק ההון יורד ונצברים הפסדים, על חברות הביטוח לכסות את ההפסד לפני שתוכלנה לחדש את גביית דמי הניהול.

הפוליסות הללו מהוות כ-55% מסך נכסי הלקוחות בחברות הביטוח. גביית דמי הניהול בגינן, שנעצרה בשנות המשבר, תתחדש במלואה בשנה הבאה (זאת גם אם שוק ההון לא יעלה בשיעורים דומים לשנת 2009) והחברות תרווחנה עליהן, לראשונה לאחר שנתיים של הפסדים. החברות תשאפנה להגיע לרווחיות בשיעור 1.5%-2% מכספי החוסכים, כפי שהציגו בעבר.

פרט לפוליסות המשתתפות ברווחים, שהן כאמור חלק הארי של הפעילות, ישנן גם פוליסות ישנות יותר, שנפתחו עד 1990, ומהוות כ-30% מכספי החוסכים. פוליסות אלו כוללות 30%-40% מכספי החוסכים, המושקעים בשוק ההון. לשתיים הללו נוסף הביטוח הכללי, המהווה כ-6%-10% מנכסי חברות הביטוח, ובו כל הרווח הנצבר מושקע בשוק ההון.

כיצד יכולות חברות הביטוח להקטין את התלות בשוק ההון?

מרכיב הפוליסות ללא מרכיב חיסכון ? הפוליסות הרווחיות ביותר בחברות הביטוח, הנן אלו המכסות בגין מקרי מוות, נכות ואובדן כושר עבודה. הן מהוות בממוצע 1%-2% בלבד מכספי החוסכים. הרווח של חברת הביטוח בפוליסות הללו גדל ככל שהיקף התביעות נמוך. היתרון בהן לחברות כפול: ניהול נכון של סיכונים יבטיח רווח גבוה ובנוסף, הן אינן תלויות בשוק ההון. בשנת 2009 הציגו חברות הביטוח רווחים נאים בשיעור 26%-36% מכספי החוסכים. שתי חברות בולטות, הראל ומנורה, אכן הפנימו את הפוטנציאל בפוליסות הללו והגדילו את חלקן באופן משמעותי ביחס לשאר הפוליסות.

מרכיב הגמל והפנסיה - בקופות הגמל ובקרנות הפנסיה עומד שיעור הרווח מכספי החוסכים על 0.3%-0.4% בלבד. אמנם הרווחיות בתחום זה נמוכה משמעותית מהפוליסות המשתתפות ברווחים, אך תלותו בשוק ההון נמוכה, שכן דמי הניהול קבועים ואינם תלויים בביצועי ההשקעות של חברות הביטוח. לחברות כלל, הראל והפניקס (באמצעות אקסלנס) מרכיב גבוה של קופות גמל בנכסיהן ואילו מנורה, מגדל וכלל בולטות בתחום הפנסיה. הבעיה היא, שההתרחבות בתחומים אלו באמצעות רכישה מוגבלת, שכן נתח השוק של חברות הביטוח בתחום החיסכון ארוך הטווח מוגבל בחוק וממילא לא נותרו כיום נכסים בהיקף משמעותי הזמינים למכירה.

ביטוח בריאות - גם בתחום זה דמי הניהול קבועים, כך שהתלות בשוק ההון אינה גבוהה, והרווחיות נאה. אך גם כאן, ההתרחבות מוגבלת, מאחר והשוק נשלט ע"י חברת הראל, וסף החדירה לתחום מאד גבוה.

ניסיונות למצוא מקורות רווח נוספים - שוק הביטוח הישראלי קטן ומאד ריכוזי, כך שהאפשרויות למיזוגים ורכישות מוגבלות. לאחרונה רכשה מגדל את החברה לביטוח חקלאי וחברת הראל רכשה את חברת EMI לביטוח משכנתאות. חלק מחברות הביטוח אף פנו לרכישות בחו"ל: הראל רכשה חברה לביטוח כללי בטורקיה ולכלל חברות בנות בארה"ב ובבריטניה. עם זאת, מדובר במרכיב קטן בנכסי חברות הביטוח.

להערכתי, אחד הלקחים החשובים מהמשבר האחרון, הנו הצורך של חברות הביטוח הישראליות להרחיב את העסקים למגוון תחומים נוספים, על מנת להקטין את תלותם בשוק ההון הישראלי. הדרך לכך קשה וארוכה, כפי שהדגמתי בטור זה. המשמעות לטווח הארוך תהייה פחות תנודתיות ברווחים, במחיר של רווחיות נמוכה יותר בתקופות גיאות של הבורסה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חיילי צהל חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה

האמנה החדשה, שנקראת "אמנת זמינות פיננסית לסיוע לחיילים וחיילות בשירות חובה", תעודד את הבנקים להעניק פתרונות יצירתיים, להקפיא הליכים משפטיים ולשפר את הנגישות הפיננסית של חיילים לאורך השירות ובסיומו

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק ישראל חיילים

הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל השיק מהלך ראשון מסוגו, שמטרתו להעניק סיוע פיננסי ייעודי לחיילי וחיילות חובה. האמנה החדשה, שאומצה באופן וולונטרי על ידי כלל המערכת הבנקאית, מתיימרת להתמודד עם תופעה שהפכה בשנים האחרונות לנפוצה במיוחד: חיילים בשירות סדיר שמוצאים את עצמם תחת עומס כלכלי מהותי, לעיתים כבר במהלך השירות, ונושאים איתם את נטל החובות גם לאחר השחרור. 

היוזמה, הקרויה "אמנת זמינות פיננסית", נבנתה בשיתוף פעולה של שורת גופים ובהם הבנקים, חברות כרטיסי האשראי, איגוד הבנקים, משרד המשפטים (הסיוע המשפטי), רשות האכיפה והגבייה, ועמותת "נדן". לפי הפיקוח, מטרת האמנה אינה רק הקלה מידית על חיילים הנמצאים בקשיים, אלא גם מניעה, באמצעות כלים לשיפור הידע הפיננסי והנגישות לשירותים. 

מרכיב מרכזי באמנה הוא הטיפול בחוב. על פי המתווה, בנקים שיעמדו בהוראות יקפיאו הליכים משפטיים למשך שנה לחוב של עד 15 אלף שקל, וינסו לגבש עם החייל החייב הסדר תשלומים מקל, בהתאם ליכולותיו. ההקפאה תוארך בעוד חודש אם החייל ריצה עונש מאסר של 30 יום ומעלה. מדובר במהלך שיש בו היבט חברתי מובהק, אם כי המבחן המשמעותי יהיה מידת השימוש בו בפועל, ובעיקר מידת שיתוף הפעולה מצד הבנקים עצמם, שיכולים אמנם להעניק הקלות נוספות, אך אינם מחויבים לכך. 

כחלק מהשינוי, ימנו הבנקים אנשי קשר ייעודיים לחיילים, שיקבלו הכשרה ממוקדת בהובלת הגופים הרלוונטיים, כולל מפגש עם נציגי צה"ל והסיוע המשפטי, ויוכלו להציע פתרונות בהתאמה אישית. כל חייל יוכל לפנות לאיש הקשר בבנק שבו מתנהל חשבונו, ללא תלות במקום השירות או הסניף. במקביל, תוענק גמישות תפעולית, תעודת חוגר תוכר כאמצעי זיהוי רשמי לפעולות בסיסיות בבנק, חיילים יוכלו לפעול בכל סניף הקרוב אליהם ולא רק בסניף האם, ויונפקו כרטיסי חיוב דיגיטליים זמינים עבור חיילים המשרתים הרחק מהבית. 

באשר לאשראי, תצא המלצה להציע מסגרות מותאמות ליכולת הכלכלית של החיילים, תוך הפחתת סיכון להיכנסות למינוס או לחריגות לא מבוקרות. מעניין לראות שהאמנה אינה עוסקת רק בהיבט המיידי אלא גם בתקופות חריגות, כמו מלחמה. ההתייחסות למבצעים כמו "חרבות ברזל" ו-"עם כלביא" מעידה על לקח ברור שלמד הפיקוח: בתקופות לחימה נדרשת רמה גבוהה של גמישות ונכונות מצד המערכת הבנקאית לפעול ברגישות מול חיילים שנפגעו, נפצעו, או נמצאים בזמינות מבצעית אפסית. 

פרופ צבי אקשטיין  (אורן שלו)פרופ צבי אקשטיין (אורן שלו)

"כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון למדיניות כלכלית: "הסדרה בשילוב רפורמות כלכליות יכולה להחזיר את המשק למסלול של יציבות וצמיחה"

רן קידר |

מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן מפרסם ניתוח הבוחן את ההשלכות הכלכליות של שלושה תרחישים ביטחוניים־מדיניים אפשריים הנוגעים לחזית עם עזה: סיום הלחימה והסדרה בינלאומית לניהול אזרחי של רצועת עזה; סיום הלחימה בעזה, ללא הסדרה. כיבוש מלא של רצועת עזה הכולל ניהול אזרחי מתמשך בידי ישראל

הניתוח שנבנה בשיתוף מומחי ביטחון מצביע כי כיבוש עזה כרוך בהוצאות ביטחוניות גבוהות, צפוי לגרור סנקציות כלכליות, ימנע יישום רפורמות תומכות צמיחה ויוביל לפגיעה ברמת החיים של האזרחים וביציבות הפיננסית של המשק. תרחיש כזה יוביל ל"עשור אבוד" – שנים רבות של צמיחה איטית - כפי שקרה לאחר מלחמת יום כיפור.  לעומת זאת, בתרחיש הסדרה והעברת הניהול האזרחי של רצועת עזה החל מ-2026 לאחריות בינלאומית תתאפשר חזרת המשק למסלול של צמיחה כלכלית כפי שקרה לאחר האינתיפאדה השנייה.

מכון אהרן מפריד בניתוח הכלכלי בין הטווח הקצר (2027-2025) לטווח הארוך (2035-2028). בכל אחד מהתרחישים הוערכו היקפי המילואים הנדרשים, היקף העובדים שיעדר ממקום העבודה, העלויות הביטחוניות והשפעותיהם על הגרעון, הצמיחה ויחס החוב לתוצר. 

כיבוש מלא של רצועת עזה

בתרחיש זה צה"ל נוקט בפעילות צבאית עצימה מאוד ברבעון האחרון של 2025 וכן ב-2026, לרבות גיוס מילואים רחב של כ-100 אלף אנשי מילואים. ישראל, מתוקף החוק הבינלאומי, מחויבת בחלוקת מזון ובשירותים אזרחיים בסיסיים לתושבי עזה. הפעילות הצבאית, יחד עם  ההוצאות בגין ניהולה האזרחי של עזה, לרבות חלוקת המזון, מגדילות את ההוצאות הצבאיות ב-2025 וב-2026 אל מעל ל-9% תוצר בשנה, ואת הגרעון בשנים אלו ל-7.6% ו-7.9% בהתאמה. החוקרים מדגישים שבכל התרחישים שנבחנו מתקיימת התאמה תקציבית של 2% תוצר (הפחתת הוצאות או העלאות מיסים) בשנים 2027-2026.  צמיחת התוצר בתרחיש זה תיפגע באופן משמעותית:  0.7% ב-2025 ו-1.1% ב-2026. ותוביל לצמיחה שלילית של התוצר לנפש (ירידה של 1.1% ב-2025,  ושל 0.7% ב-2026). תוצאות אלו הן סכנה של ממש ליציבות הפיננסית של ישראל – יחס החוב לתוצר צפוי לעלות ל-75.9% בסוף 2026 ול-78.8% ב-2027. רמות אלו של יחס חוב לתוצר צפויות להוביל להפחתה משמעותית של דירוג החוב של ישראל, לזינוק בפרמיית הסיכון ולעלייה בעלויות מימון ומחזור החוב של הממשלה. החוקרים מניחים כי תחת תרחיש כיבוש עזה לא יהיה ניתן ליישם רפורמות תומכות צמיחה כלכלית כגון השקעה בהון האנושי, בתעסוקה, בתשתיות ובעיקר תשתיות תחבורה ותשתיות דיגיטציה של המשק.

תרחיש זה טומן בחובו סיכונים גדולים לכלכלה הישראלים וליציבות המשק: ראשית, תנאים אלו לא יאפשרו מימון מלא של דרישות מערכת הביטחון  צפויה פגיעה משמעותית בשירותי האזרחיים, בעיקר בריאות, חינוך והשקעות בתחבורה. בנוסף, תרחיש כזה יחריף את מצבה המתדרדר של ישראל בזירה הבינלאומית הצפויה להטיל סנקציות כלכליות שיפגעו בחברות יצוא, בעיקר יצוא הייטק, ובייצור מקומי בשל קושי ביבוא מוצרי גלם וביניים.