השקעה בגז טבעי - לא רק דרך ישראמקו
המסחר בסחורות בשבוע האחרון התאפיין בעיקר בעליות. מדד מחירי הסחורות המשוקלל CRB של רויטרס-ג'פריס, המורכב מחוזים עתידיים על 19 סחורות שונות, עלה בסיכום שבועי ב-1.95%.
מדד הסחורות נמוך כיום ב-41.7% ממחיר השיא שלו, שנקבע ב-3 ביולי 2008, אך גבוה ב-38.0% ממחיר השפל, שאליו צנח ב-24 בפברואר השנה. העליות המשמעותיות ביותר מבין כל הסחורות נרשמו בשבוע שעבר במחיר הסוכר, שעלה ב-9.8%, ובמחיר הגז הטבעי, שעלה ב-12.0%, אבל על הגז הטבעי בהמשך. הנפט עלה ב-4.4% ל-74.42 דולר לחבית (החוזה הוא לחודש פברואר 2010, שהפך לחוזה הייחוס בסוף השבוע שעבר).
מדד מחירי ההובלה הימית, Baltic Dry Index, הוסיף לרדת בשבוע שעבר. המדד ירד בסיכום שבועי ב-9.0% ל-3,258 נקודות, אבל המדד עדיין גבוה ב-50.6% מהשפל בערכו, 2,163 נקודות, שנרשם ב-24 בספטמבר השנה.
במסחר במניות בארצות הברית ובעולם נרשמו בעיקר ירידות בסיכום שבועי, אם כי מתונות. מדד מחירי המניות העולמי MSCI World ירד בשבוע שעבר ב-0.99% ל-1,144.11 נקודות, המדד נמוך כיום ב-32.0% מהפסגה שנרשמה ב-31 באוקטובר 2007, אבל גבוה ב-67.2% מהשפל שאליו צנח ב-9 במארס השנה.
מדד המניות האמריקאי, S&P 500, ירד בשבוע שעבר ב-0.36% ל-1,102.47 נקודות, המדד נמוך כיום ב-30.0% מהפסגה שנרשמה ב-11 באוקטובר 2007, אבל גבוה ב-65.3% מהשפל שאליו צנח ב-6 במארס השנה. לעומתם, עלה מדד מניות הנאסד"ק, הכולל בין השאר את ענקיות הטכנולוגיה גוגל, מיקרוסופט ואינטל, ב-0.98% ל-2,211.69 נקודות, המדד נמוך כיום ב-22.7% מהפסגה שנרשמה ב-31 באוקטובר 2007, אבל גבוה ב-74.8% מהשפל שאליו צנח ב-9 במארס השנה.
הדולר הוסיף להתחזק ביחס לאירו ב-1.95% בשבוע שעבר ל-1.433 דולר לאירו. הדולר התחזק גם ביחס לין היפני ב-1.57% ל-90.45 ין לדולר. ביחס לשקל הדולר התחזק בשבוע שעבר רק ב-0.48%, ושערו היציג האחרון היה 3.793 שקל לדולר.
בטבלה שלהלן רוכזו השינויים במחירי הסחורות בשבוע האחרון יחסית למחיר השיא שלהן ב-2008 ולמחיר השפל אחריו. כמו כן, מופיעים שני טורים ובהם הסימולים של תעודות הסל המתאימות להשקעה בסחורות שלהן קיימות תעודות סל; תעודות לונג לאלו הצופים עלייה במחיר הסחורה, ותעודות שורט לאלו הרוצים להרוויח מירידה במחיר הסחורה. הסימולים המסומנים ב-* מתייחסים לתעודות הנסחרות בבורסות אירופה בלבד, שאר התעודות נסחרות בבורסות ארצות הברית. הסימולים המסומנים ב-** מתייחסים לתעודות סל שאינן משקיעות ישירות בסחורה אלא בקבוצת מניות של חברות העוסקות בסחורה המסוימת.
גז טבעי
מחיר הגז הטבעי עלה בשבוע שעבר ב-12.0% ל-5.78 דולר למיליון BTU, ומהשפל במחירו בתחילת החודש הנוכחי כבר עלה מחירו ב-30.5%. משרד האנרגיה של ממשלת ארצות הברית פרסם השבוע שמלאי הגז הטבעי במצבורים התת-קרקעיים צנח ב-207 מיליארד פיט מעוקב בשבוע הקודם, זאת לאחר ירידה גדולה במלאי גם בשבוע שלפני כן. הירידה במלאי הגז הטבעי הייתה גדולה יותר מתחזית השוק וגרמה לעלייה תלולה במחירו.
טמפרטורות נמוכות מהרגיל בחודש דצמבר בארצות הברית גרמו לגידול בצריכת הגז הטבעי, והתחזית היא להמשך גל הקור עד לתחילת חודש ינואר. הגז הטבעי הוא מקור האנרגיה העיקרי לחימום בתי מגורים בארצות הברית: כ-69% מהבתים משתמשים בגז טבעי לחימום, כ-17% במזוט, כ-7% ב-LPG (גז בישול) וכ-6% בחשמל.
השנה, בחודש ספטמבר, ירד מחיר הגז הטבעי לשפל של שבע שנים. כתוצאה מהמיתון חלה ירידה בביקוש לגז לתעשייה ולייצור חשמל, והמשך השאיבה האינטנסיבית מבארות הגז גרמה לחששות שמערכת המצבורים התת-קרקעיים בארצות הברית תתמלא לגמרי ולא תוכל להכיל את המשך השאיבה. אבל עם הגידול בצריכה עלה מחיר הגז מהשפל, שנרשם ב-3 בספטמבר השנה, 2.51 דולר למיליון BTU ב-130%.
גם לאחר הירידה במלאי הגז בשבועות האחרונים המלאי עדיין גבוה ב-13.8% מממוצע חמש השנים האחרונות לעונה, אבל מצד אחד, המשך מזג אוויר קר וגידול בפעילות התעשייתית יכולים להביא לגידול בצריכה ולירידה במלאים לרמות הרגילות לעונה. מצד שני, עלייה במחיר הגז הטבעי יכולה להחזיר כמה מתחנות הכוח לשימוש בפחם לייצור חשמל במקום בגז הטבעי, כיוון שהפחם זול יותר.
מחיר הגז הטבעי אמנם עלה מהשפל בספטמבר השנה ב-130%, אבל מחיר תעודת הסל לגז טבעי UNG עלה ב-19% בלבד. הגורם לכך היה מצב הקונטנגו התלול שבו נמצאו החוזים העתידיים לגז טבעי (קונטנגו, מצב שבו מחיר החוזים העתידיים לתקופות ארוכות גבוה ממחיר החוזים לעת הקרובה), כך שעם פקיעת החוזים היה צורך למוכרם ולרכוש חוזים חדשים לפרק הזמן הבא במחיר גבוה יותר.
כמעט כל העלייה במחיר הגז הטבעי נבעה ממעבר מחוזה לחוזה. כיום ההבדלים במחיר מחוזה לחוזה הם מינימאליים, כך שהשינוי במחיר תעודת הסל UNG צפוי לשקף את השינוי במחיר הגז הטבעי, כפי שאפשר להיווכח בטבלה הבאה, המפרטת את מחירי החוזים העתידיים לשנת 2010.
איך משקיעים בגז טבעי בישראל?
כלל-פורקס
בחשבון מסחר בכלל-פורקס ניתן להשקיע השקעה ישירה בכל סכום במחיר הגז טבעי בשני הכיוונים, קנייה ומכירה. ההשקעה באמצעות כלל-פורקס היא הנוחה ביותר, אבל יש להיזהר משימוש במינוף הנדיב שהחברה מאפשרת לבעלי החשבונות אצלה. שימוש במינוף גדול מאפשר להשיג רווחים גדולים אם קולעים למטרה, אבל יכול למחוק כל ההשקעה אם ינוע בתחילה מחיר הגז הטבעי בכיוון ההפוך למצופה. שימוש בהון העצמי או במינוף נמוך מאפשר אורכה וניצול של ההזדמנות למכור ברווח בזמן המתאים.
תעודת סל בארצות הברית
תעודת הסל לגז טבעי United States Natural Gas נסחרת בבורסת ניו יורק בסימול UNG. ישנן גם אופציות put ו-call על תעודת הסל, דמי הניהול 0.60% לשנה. התעודה נמכרה ביום שישי האחרון בפרמיה של 3.9%, כלומר ב-3.9% יותר מערך נכסיה. התעודה נמכרה בפרמיה, מפני שהחברה המנהלת הפסיקה להנפיק תעודות חדשות בגלל הטלת מגבלות של הרשויות המפקחות בארצות הברית על כמות החוזים העתידיים שגורם שאינו יצרן או צרכן של גז טבעי יכול לרכוש; ומכיוון שהביקוש לתעודה גדול מההיצע, המשקיעים מוכנים לשלם פרמיה כדי לרכוש את התעודה, וזאת למרות האכזבה שהנחילה התעודה למשקיעים לאחרונה.
*מאת: אריה גורן, אנליסט גלובלי בכלל פיננסים.

בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
האמנה החדשה, שנקראת "אמנת זמינות פיננסית לסיוע לחיילים וחיילות בשירות חובה", תעודד את הבנקים להעניק פתרונות יצירתיים, להקפיא הליכים משפטיים ולשפר את הנגישות הפיננסית של חיילים לאורך השירות ובסיומו
הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל השיק מהלך ראשון מסוגו, שמטרתו להעניק סיוע פיננסי ייעודי לחיילי וחיילות חובה. האמנה החדשה, שאומצה באופן וולונטרי על ידי כלל המערכת הבנקאית, מתיימרת להתמודד עם תופעה שהפכה בשנים האחרונות לנפוצה במיוחד: חיילים בשירות סדיר שמוצאים את עצמם תחת עומס כלכלי מהותי, לעיתים כבר במהלך השירות, ונושאים איתם את נטל החובות גם לאחר השחרור.
היוזמה, הקרויה "אמנת זמינות פיננסית", נבנתה בשיתוף פעולה של שורת גופים ובהם הבנקים, חברות כרטיסי האשראי, איגוד הבנקים, משרד המשפטים (הסיוע המשפטי), רשות האכיפה והגבייה, ועמותת "נדן". לפי הפיקוח, מטרת האמנה אינה רק הקלה מידית על חיילים הנמצאים בקשיים, אלא גם מניעה, באמצעות כלים לשיפור הידע הפיננסי והנגישות לשירותים.
מרכיב מרכזי באמנה הוא הטיפול בחוב. על פי המתווה, בנקים שיעמדו בהוראות יקפיאו הליכים משפטיים למשך שנה לחוב של עד 15 אלף שקל, וינסו לגבש עם החייל החייב הסדר תשלומים מקל, בהתאם ליכולותיו. ההקפאה תוארך בעוד חודש אם החייל ריצה עונש מאסר של 30 יום ומעלה. מדובר במהלך שיש בו היבט חברתי מובהק, אם כי המבחן המשמעותי יהיה מידת השימוש בו בפועל, ובעיקר מידת שיתוף הפעולה מצד הבנקים עצמם, שיכולים אמנם להעניק הקלות נוספות, אך אינם מחויבים לכך.
כחלק מהשינוי, ימנו הבנקים אנשי קשר ייעודיים לחיילים, שיקבלו הכשרה ממוקדת בהובלת הגופים הרלוונטיים, כולל מפגש עם נציגי צה"ל והסיוע המשפטי, ויוכלו להציע פתרונות בהתאמה אישית. כל חייל יוכל לפנות לאיש הקשר בבנק שבו מתנהל חשבונו, ללא תלות במקום השירות או הסניף. במקביל, תוענק גמישות תפעולית, תעודת חוגר תוכר כאמצעי זיהוי רשמי לפעולות בסיסיות בבנק, חיילים יוכלו לפעול בכל סניף הקרוב אליהם ולא רק בסניף האם, ויונפקו כרטיסי חיוב דיגיטליים זמינים עבור חיילים המשרתים הרחק מהבית.
- סמוטריץ' נגד בנק ישראל: "אם הנגיד לא יוריד את הריבית אני אוריד מיסים"
- האם מתפתחת בבנק ישראל "דיקטטורה מחשבתית"?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באשר לאשראי, תצא המלצה להציע מסגרות מותאמות ליכולת הכלכלית של החיילים, תוך הפחתת סיכון להיכנסות למינוס או לחריגות לא מבוקרות. מעניין לראות שהאמנה אינה עוסקת רק בהיבט המיידי אלא גם בתקופות חריגות, כמו מלחמה. ההתייחסות למבצעים כמו "חרבות ברזל" ו-"עם כלביא" מעידה על לקח ברור שלמד הפיקוח: בתקופות לחימה נדרשת רמה גבוהה של גמישות ונכונות מצד המערכת הבנקאית לפעול ברגישות מול חיילים שנפגעו, נפצעו, או נמצאים בזמינות מבצעית אפסית.

"כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"
פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון למדיניות כלכלית: "הסדרה בשילוב רפורמות כלכליות יכולה להחזיר את המשק למסלול של יציבות וצמיחה"
מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן מפרסם ניתוח הבוחן את ההשלכות הכלכליות של שלושה תרחישים ביטחוניים־מדיניים אפשריים הנוגעים לחזית עם עזה: סיום הלחימה והסדרה בינלאומית לניהול אזרחי של רצועת עזה; סיום הלחימה בעזה, ללא הסדרה. כיבוש מלא של רצועת עזה הכולל ניהול אזרחי מתמשך בידי ישראל
הניתוח שנבנה בשיתוף מומחי ביטחון מצביע כי כיבוש עזה כרוך בהוצאות ביטחוניות גבוהות, צפוי לגרור סנקציות כלכליות, ימנע יישום רפורמות תומכות צמיחה ויוביל לפגיעה ברמת החיים של האזרחים וביציבות הפיננסית של המשק. תרחיש כזה יוביל ל"עשור אבוד" – שנים רבות של צמיחה איטית - כפי שקרה לאחר מלחמת יום כיפור. לעומת זאת, בתרחיש הסדרה והעברת הניהול האזרחי של רצועת עזה החל מ-2026 לאחריות בינלאומית תתאפשר חזרת המשק למסלול של צמיחה כלכלית כפי שקרה לאחר האינתיפאדה השנייה.
מכון אהרן מפריד בניתוח הכלכלי בין הטווח הקצר (2027-2025) לטווח הארוך (2035-2028). בכל אחד מהתרחישים הוערכו היקפי המילואים הנדרשים, היקף העובדים שיעדר ממקום העבודה, העלויות הביטחוניות והשפעותיהם על הגרעון, הצמיחה ויחס החוב לתוצר.
כיבוש מלא של רצועת עזה
בתרחיש זה צה"ל נוקט בפעילות צבאית עצימה מאוד ברבעון האחרון של 2025 וכן ב-2026, לרבות גיוס מילואים רחב של כ-100 אלף אנשי מילואים. ישראל, מתוקף החוק הבינלאומי, מחויבת בחלוקת מזון ובשירותים אזרחיים בסיסיים לתושבי עזה. הפעילות הצבאית, יחד עם ההוצאות בגין ניהולה האזרחי של עזה, לרבות חלוקת המזון, מגדילות את ההוצאות הצבאיות ב-2025 וב-2026 אל מעל ל-9% תוצר בשנה, ואת הגרעון בשנים אלו ל-7.6% ו-7.9% בהתאמה. החוקרים מדגישים שבכל התרחישים שנבחנו מתקיימת התאמה תקציבית של 2% תוצר (הפחתת הוצאות או העלאות מיסים) בשנים 2027-2026. צמיחת התוצר בתרחיש זה תיפגע באופן משמעותית: 0.7% ב-2025 ו-1.1% ב-2026. ותוביל לצמיחה שלילית של התוצר לנפש (ירידה של 1.1% ב-2025, ושל 0.7% ב-2026). תוצאות אלו הן סכנה של ממש ליציבות הפיננסית של ישראל – יחס החוב לתוצר צפוי לעלות ל-75.9% בסוף 2026 ול-78.8% ב-2027. רמות אלו של יחס חוב לתוצר צפויות להוביל להפחתה משמעותית של דירוג החוב של ישראל, לזינוק בפרמיית הסיכון ולעלייה בעלויות מימון ומחזור החוב של הממשלה. החוקרים מניחים כי תחת תרחיש כיבוש עזה לא יהיה ניתן ליישם רפורמות תומכות צמיחה כלכלית כגון השקעה בהון האנושי, בתעסוקה, בתשתיות ובעיקר תשתיות תחבורה ותשתיות דיגיטציה של המשק.
- כולם מדברים על עלייה לארץ - הוא מדבר על הגירה מהארץ; הכלכלן שמספק תחזית פסימית לשנה הבאה
- מאות כלכלנים במכתב: "עדיין לא מאוחר לעצור את הרכבת לפני התהום"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תרחיש זה טומן בחובו סיכונים גדולים לכלכלה הישראלים וליציבות המשק: ראשית, תנאים אלו לא יאפשרו מימון מלא של דרישות מערכת הביטחון צפויה פגיעה משמעותית בשירותי האזרחיים, בעיקר בריאות, חינוך והשקעות בתחבורה. בנוסף, תרחיש כזה יחריף את מצבה המתדרדר של ישראל בזירה הבינלאומית הצפויה להטיל סנקציות כלכליות שיפגעו בחברות יצוא, בעיקר יצוא הייטק, ובייצור מקומי בשל קושי ביבוא מוצרי גלם וביניים.