לאומי: "המשך מגמה חיובית בטווח הקצר ברקע לריבוי סימנים של התייצבות"
כלכלני בנק לאומי מתייחסים בסקירתם השבועית לשבוע המסחר בשוק המניות המקומי אשר נפתח בירידות שערים, תוך שהוא מפגין חולשה יחסית לשווקים מעבר לים.
עם זאת, בהמשך השבוע התהפכה המגמה והאופטימיות שבה לשווקים, בהובלת סקטור הטכנולוגיה שבחודשים האחרונים הציג ביצועי חסר בהשוואה למדדים המובילים, ומניות הנדל"ן, אשר נחתכו לאחרונה בשיעור חד.
בלאומי ציינו את מחזורי המסחר נותרו ברמה נמוכה יחסית. אלו, עמדו בממוצע יומי על כ-1.5 מיליארד שקלים, בהשוואה לכ-1.9 מיליארד שקלים בממוצע בחודש אוגוסט, ובדומה לרמתם הממוצעת מאז תחילת השנה. במקביל, התנודתיות הגבוהה לא השפיעה על סטיות התקן הגלומות באופציות על מדד המעו"ף. אלו ירדו גם השבוע בשיעור קל, במקביל לירידה במדד ה-VIX על מדד ה-S&P500.
בסיכום שבועי רשמו מרבית המדדים המובילים עליות שערים. מדדי המעו"ף ות"א 75 עלו בשיעור של כ- 0.9% וכ- 3.6% בהתאמה, מדדי הבנקים, הנדל"ן 15 והיתר 50 עלו בכ- 2.4%, כ-4% וכ-1% בהתאמה, ומדד התל-טק 15 חתם את השבוע בעלייה של כ- 6.8%.
בתוך כך, השבוע פרסם בנק ישראל נתונים לגבי תיק הנכסים שבידי הציבור נכון לחודש יולי. עליות השערים שרשמו השווקים במהלך החודשים האחרונים באו לידי ביטוי בהיקף תיק הנכסים, כאשר במקביל לכך, גם בנתח של האפיק המנייתי מסך התיק נרשם גידול ניכר מאז תחילת השנה.
להערכת כלכלני הבנק, "בטווח הקצר צפויה המגמה להיות חיובית, בעיקר על רקע ריבוי סימנים להתייצבות המצב הכלכלי והתשואות הנמוכות הצפויות באפיקים הסולידיים. יחד עם זאת, רמת התנודתיות צפויה להיוותר גבוהה".
שוק האג"ח: "אטרקטיביות ההשקעה באפיק הקונצרני עודנה נמוכה"
המסחר בשוק אגרות החוב הממשלתיות התנהל השבוע במגמה מעורבת. על רקע ירידה חדה שנרשמה בציפיות האינפלציוניות הנגזרות משוק ההון חלה ירידת תשואות במרבית אגרות החוב השקליות בעוד אלו הצמודות בחלקו הקצר והבינוני של העקום רשמו עליית תשואות.
על רקע מדד המחירים לצרכן לחודש אוגוסט אשר עלה בשיעור 0.5%, אומרים בלאומי עם ראייה להמשך כי "מרבית החזאים בשוק צופים כי בחצי השנה הקרובה יירשמו מדדים אפסיים ואף שליליים, זאת בעיקר בשל גורמים עונתיים אשר צפויים ללחוץ את המדדים מטה, סיום השפעתן של התייקרויות חד פעמיות על מדד המחירים וצפי להתמודדות טובה של בנק ישראל עם העלייה החדה שנרשמה בשנה האחרונה בכמות הכסף במשק. ובנוסף, מימוש רווחים באגרות החוב הצמודות הקצרות לאחר פרסום מדד אוגוסט, שהיה צפוי להיות גבוה".
על כן, כלכלני הבנק גורסים כי לנוכח צפי החזאים למדדים אפסיים ואף שליליים בחודשים הקרובים נראה כי הריבית המוניטארית במשק לא צפויה לעלות בשיעור מהותי בתקופה הקרובה. להערכתם, שוק המק"מ מלמד אף הוא על ציפיות המשקיעים לעלייה בשיעור הריבית רק בחודש ינואר 2010.
בתוך כך, האפיק הקונצרני התנהל השבוע בתנודתיות רבה. בתחילת השבוע רשם האפיק ירידות שערים חדות על רקע המשך החשש מעלייה במספר ובגודל החברות המבקשות להסדיר חובותיהן מול בעלי אגרות החוב. בהמשך השבוע התהפכה מגמת המסחר באפיק זה, בדומה למגמה הכללית בשווקים.
לסיכום אומרים כלכלני לאומי כי "הסיכון הכרוך בהשקעה באגרות החוב הממשלתיות עודנו גבוה, לנוכח רמת התשואות בה הן נסחרות. הערכה זאת נובעת בעיקר מהצפי לעלייה עתידית בסביבת הריבית במשק והעלייה בשימוש במכרזי ההחלף, הגורמת ללחץ שלילי על מחירי אגרות החוב הארוכות יותר. משקיעים אשר אינם מעוניינים להגדיל את חשיפתם לסיכון יאלצו כיום להסתפק בהשקעות קצרות טווח ברמת תשואות נמוכה ביותר".
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
מחלבה קרדיט: גרוקיבוא וירידה במחיר או ביטחון תזונתי? 5 עובדות על שוק החלב בישראל
עם רפורמה בדרך וברקע עליית מחיר החלב ב-14% רק בשלוש השנים האחרונות, ריכזנו לכם 5 עובדות על אחד הענפים המשפיעים ביותר על הכיס שלנו
כשמדברים על יוקר המחייה, מחיר החלב הוא אחד הסוגיות הרגישות. אם בשנת 2022 מחיר ליטר חלב עמד על 6.23 שקלים, היום הוא כבר עומד על 7.11 שקלים, עלייה של 14%. מדי פעם מישהו באוצר או בממשלה מדבר על תכנית או רפורמה שתוזיל את חד המוצרים הכי בסיסיים שיש לכולנו במקרר, ולרוב התכנית היא פתיחת המשק לייבוא ולפגיעה עקיפה במחלבות הישראליות. שוק החלב הוא שוק מורכב, הוא מצד אחד מבוסס על ייצור מקומי מפוקח ומסובסד, ומצד שני נמצא תחת לחץ מתמיד מצד הצרכנים והאוצר לפתיחה לתחרות. ענף זה משמש מדד למתח המתמשך בין מדיניות להוזלת מחירים ובין שמירה על ביטחון תזונתי וחקלאות מקומית. הנה 5 עובדות שחשוב להכיר כשמדברים על שוק החלב בישראל.
1 # מבנה ריכוזי הנשלט בידי שלוש מחלבות גדולות
תנובה, שטראוס וטרה שולטות בכ-90% משוק החלב בישראל, כאשר תנובה לבדה מחזיקה ביותר ממחצית מהיקף המכירות. תנובה הוקמה עוד בימי היישוב ומחזיקה כיום בפריסה רחבה של רפתות וספקים, בעוד ששטראוס וטרה פועלות יותר בשוק הגבינות, היוגורטים והמשקאות. לצדן קיימות מחלבות קטנות יותר באופן יחסי כמו רמת הגולן, משק צוריאל ומחלבות גד, אך השפעתן על מחירי החלב ושאר מוצריו היא מצומצמת. מדובר בשוק שבו הכוח מרוכז בידי מספר מצומצם של שחקנים, דבר שמגביל את התחרות ומקשה על כניסת שחקנים חדשים.2 # רגולציה הדוקה ומחירים מפוקחים
ענף החלב מתנהל תחת פיקוח ממשלתי הדוק. המדינה היא זו שקובעת את "מחיר המטרה", שהוא הסכום שמשלמות המחלבות לרפתנים עבור ליטר חלב גולמי. המחיר נקבע לפי נוסחה הכוללת את עלות ההזנה, האנרגיה, המים והעבודה. בשנים האחרונות חלה עלייה חדה בכל רכיבי העלות. התייקרות התשומות, בעיקר עקב עליית מחיר גרעיני החיטה בעולם שאיתה מזינים את הפרות, השפיעה על כלל שרשרת הערך. במקביל, עלויות השינוע והחשמל עלו, והפיקוח מתקשה להדביק את השינויים. לכן, למרות שהמדינה מנסה לשמור על יציבות, מחירי החלב לצרכן עלו בכ-14% בממוצע בשלוש השנים האחרונות.
3 # תוכניות האוצר לפתיחת השוק לייבוא
לפי הדיווחים האחרונים, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הצהיר כי בכוונתו להוריד את יוקר המחיה דרך פתיחת שוק החלב לייבוא חופשי יותר ולבטל את המנגנון של "מחיר מטרה" והתכנון הממשלתי, הפחתת מכסים על
מוצרי חלב, בעיקר גבינות קשות וחמאה, כדי להגביר את התחרות מול המחלבות המקומיות. באוצר מעריכים כי הוזלה כזו תוכל להביא להפחתת מחירים בשוק החלב ומוצריו של עד 30%, אך עם זאת, מומחים בענף טוענים כי ההשפעה בפועל תהיה מוגבלת: החלב הוא מוצר שדורש קירור מתמיד, הובלה
ימית יקרה ואישורי כשרות, ולכן לא בהכרח משתלם כלכלית לייבא אותו.
- מחירי החלב צפויים לעלות ב-1.5%
- סמוטריץ' מאתגר את משק החלב המתוכנן: מאריך את ביטול המכס בחצי שנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
4 # ייצור מקומי כמעט מלא לצד ייבוא מוגבל
כיום כ-90% ממוצרי החלב הנצרכים בישראל מיוצרים בארץ, בעוד היבוא שכן קיים מתמקד במוצרים מעובדים יותר, כמו גבינות צהובות, אבקות חלב וחמאה. המשמעות היא שהשוק המקומי כמעט עצמאי לחלוטין, והמשקים והרפתות הפרוסים ברחבי הארץ מהווים בסיס ייצור חיוני. עם זאת, התלות הגבוהה בייצור המקומי יוצרת פגיעות: כאשר הרפתנים דורשים העלאת מחיר מטרה, המדינה מתקשה לווסת את המחירים מבלי לפגוע באספקה.
