מחירי החלב צפויים לעלות ב-1.5%
חלב מחירי מוצרי החלב שבפיקוח צפויים להתייקר בכ-1.5% בעוד כחודש, כתוצאה מהעלייה במחיר החלב הגולמי שמחלבות משלמות לרפתנים. העלייה במחיר החלב הגולמי מתחילה במחסור בגשמים שמשפיע על גידולי החיטה, שמשמשים כמספוא לבהמות. חורף שחון, מוביל לעלייה חדה בעלויות ההזנה של רפתות וזה מתגלגל עד שמגיע לצרכן.
מנגנון עדכון מחירי המוצרים בפיקוח קובע כי כל עלייה במחיר החלב הגולמי מובילה אוטומטית להתייקרות המוצרים המפוקחים. כך שהחל מתחילת מאי, מחירי מוצרים כמו חלב בקרטון, חלב בשקית, גבינה לבנה, ועוד יתייקרו שוב. הבעיה היא שהעלאות כאלה נוטות לזלוג גם למוצרים שאינם בפיקוח – כלומר כל מוצרי החלב, או כמעט כל המוצרים, צפויים להתייקר.
מה המדינה עושה כדי לבלום את עליות המחירים? משרד החקלאות כבר נערך לצעדים שיקלו על הרפתנים וינסו לצמצם את עליות המחירים. בין היתר, המדינה מתכננת להקצות 10 מיליון שקל לתמיכה בחקלאים שיגדלו תירס למספוא במקום חיטה, מה שאמור להוזיל את עלויות ההזנה לפרות. כמו כן, בוחנים אפשרות ליבוא חיטה, אבל זהו צעד עם מגבלות בירוקרטיות רבות.
כך או אחרת, בעיה נוספת שמאיימת לייקר עוד יותר את החלב היא עליית מחירי המים להשקיה, שגם היא תוצאה ישירה של המחסור בגשמים. משרד החקלאות מנסה לגבש פתרונות, אבל ספק אם יהיה להם אפקט בטווח הקצר.
- יבוא וירידה במחיר או ביטחון תזונתי? 5 עובדות על שוק החלב בישראל
- מחלבות גד נכנסת לשוק תחליפי החלב; מה זה אומר?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העלייה במחירי החלב ומוצרי החלב בכלל, מצטרפת לעליות מחירים שוטפות במחירי המוצרים ולגזרות מסים על הציבור שעלותן מוערכת בכ-800 מיליון שקל למשפחה ממוצעת.
- 2.בלהה 30/03/2025 09:50הגב לתגובה זואפשר יהיה להעביר יותר כסף לחרדים הפרזיטים
- 1.שמתם לב שבתלוש שכר יש סעיף קיזוז פנסיוני עוד מס של סמרטוטיש המשתמט המנוול. (ל"ת)נכהצ 30/03/2025 09:28הגב לתגובה זו
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
