סמוטריץ עם חלב
צילום: ניב מוסמן, לעמ

סמוטריץ' מאתגר את משק החלב המתוכנן: מאריך את ביטול המכס בחצי שנה - עד אפריל 2024

בשוק החלב יש מכס של 40%, וכך בעצם המדינה מונעת יבוא של חלב מחו"ל - והמחירים לצרכן נשארים גבוהים. אחרי שהפיילוט הצליח ורמי לוי ואחרים החלו לייבא חלב (למרות ההפחדות שזה בלתי אפשרי) ובמחיר זול יותר מהמחיר בארץ, סמוטריץ' בעצם אומר לרפתנים שהם צריכים להשתנות ולהתקדם למאה ה-21 (לעבור לסבסוד ישיר כמו במדינות המפותחות, במקום חסימת יבוא), אחרת אולי התחרות בתחום שלהם תימשך
נתנאל אריאל | (16)

ביטול המכס על החלב יימשך עוד חצי שנה, עד ה-7 באפריל 2024, כך הודיע שר האוצר בצלאל סמוטריץ', בעקבות "המחסור הקיים בחלב ברשתות ובמרכולים". על פי האוצר, "לאור התמשכות המחסור גם בחודשים יולי-אוגוסט והצפי שהמחסור יימשך לפחות בחצי השנה הקרובה, מציע שר האוצר להאריך את ביטול המכס בשישה חודשים נוספים".

בינתיים, הורדת המכס (שעמד עד כה על 40% ובעצם מנע את הייבוא של החלב מחו"ל) הצליחה והיבואנים החלו לייבא חלב. בנוסף - המחיר נמוך יותר לצרכן, ועומד על 5.9 שקלים, נמוך משמעותית ממחיר החלב המפוקח בישראל. אבל - מאחר שרפתנים בחו"ל צריכים לקבל להצטייד בעוד פרות הם לא יכולים לבנות על יבוא של 3 חודשים בלבד, ורוצים לקבל ודאות. בינתיים החלב המיובא מגיע לשוק בישראל רק בכמות יחסית מועטה, וההנחה היא שפתיחה מלאה תוביל ליותר ייבוא, ובמחירים נמוכים יותר לצרכן.

באוצר מציינים מאז תחילת השנה קיים מחסור של בין מיליון למיליון וחצי ליטרים בחודש, ולאחר שהורדת המכס הקודמת הוכיחה שניתן ליבא חלב ניגר, ההערכה היא שתקופה ארוכה יותר של חצי שנה תאפשר ליותר שחקנים להיכנס לשוק היבוא ולהגיע להיקף הליטרים הנדרש לגישור מלא על המחסור. במהלך החצי שנה הקרובה ימשכו המגעים והתייעצויות לגבי רפורמה כוללת בשוק החלב במטרה לגבש פתרון מבני שיבטיח אספקת חלב רציפה וזולה לאורך זמן לאזרחי ישראל. כזכור, ראש הממשלה נתניהו התבטא לאחרונה בזכות פתיחת שוק החלב לתחרות וביטול משטר המכסות והפיקוח על המחירים.

 

העולם עבר לתמיכה ישירה בחקלאות. בישראל? החקלאים רוצים לשמור על השיטה הישנה, שהכלכלנים מתנגדים אליה

מה שסמוטריץ' בעצם עושה כעת הוא להגיד לרפתנים וליצרני החלב בישראל - תתקדמו למאה ה-21. באמצעות הפעלת הלחץ מקווים באוצר להביא לשיפור והתייעלות של המערכת. באירופה, ובכלל בעולם המערבי, עברו לשיטה של סבסוד החקלאות בצורה ישירה. בישראל מנגד - עדיין משתמשים בשיטה הישנה של חסימת יבוא. באירופה רק 23% מהתמיכות בחקלאות הן בצורה ישירה ואילו בישראל הנתון עומד על 90%. כלכלנים חוזרים ואומרים שהשיטה של סבסוד ישיר טובה בהרבה, מסייעת לצרכנים ולחקלאים כאחד ומוזילה את יוקר המחיה.

זו לא המצאה כמובן של סמוטריץ'. גם ב-OECD וגם דוח מבקר המדינה לאחרונה קבע שמדינת ישראל צריכה לעבור ממשק מתוכנן עם פיקוח מחירים לשוק של תמיכות ישירות, כמו במדינות המפותחות. כך למשל, לפני מספר חודשים מבקר המדינה מתניהו אנגלמן הצביע על כך ש-22% מהרפתנים לא מוכנים לענות על שאלות ולהשתתף בסקרים ועל כך שהעלויות במשק החלב מסתמכות על השכר הממוצע במשק - למורת שהשכר הממוצע במשק גבוה ב-48% מאשר בשוק החלב. "מומלץ כי משרד החקלאות ומשרד האוצר יפעלו ליישומן של המלצות OECD והמלצות מבקר המדינה מ-2018 בכל הנוגע למעבר מתמיכות עקיפות לתמיכות ישירות בענף החלב" כתב מבקר המדינה. המעניין הוא שלמרות שלמרות שתנובת החלב בישרלא גבוהה ב-42% מאשר באירופה - המחירים פה גבוהים יותר משמעותית מאשר באירופה, פער של 24% לרעת ישראל. מחיר החלב הגולמי בישראל הוא 62 יורו ל-100 ק"ג, לעומת 50 יורו באירופה.

 

שוק החלב בישראל מתוכנן מלמעלה, נשלט ע"י המדינה וחסום ליבוא - ולכן הצרכנים משלמים ביוקר

הציבור הישראלי סובל ממחסור בחלב על המדפים. הגורמים המקצועיים חוזרים ואומרים שהבעיה העיקרית של משק החלב הוא התכנון בענף החלב - המדינה קובעת את הכמויות ואת המחירים. היצרנים המקומיים בעצם שולטים בתחום ולכן כאשר היצרניות הגדולות החליטו להפעיל שרירים ולייצר פחות הצרכן הישראלי נפגע ומוצא את עצמו עם מחסור. לפני חודשיים שר האוצר בצלאל סמוטריץ' החליט להוריד את המכס באופן זמני כדי לאפשר לחברות לייבא מוצרים וזה הצליח.

רמי לוי היה הראשון שיצא בהכרזה על יבוא חלב מחו"ל - למרות שהרפתנים הזהירו שאי אפשר לייבא חלב, וזה הצליח לו. אחריו באו קמעונאים נוספים ואחרים אמרו שיצטרפו וייבאו גם הם, אם הורדת המכסים תימשך. כעת חובת ההוכחה היא עליהם, וגם איתן יוחננוף, מנכ"ל רשת יוחננוף מסכים שהם צריכים להוכיח שזה אפשרי, כדי לבטל את המכס ולהוריד מחירים לצרכן. יוחננוף הוסיף ואמר לביזפורטל כי "מחירי החלב יכולים לרדת ב-15-20% אם יפתחו את היבוא לתמיד, מקווה שנוכיח לשוק ושהזמני יהפוך לקבוע. אנחנו לא נגד החקלאים, אבל לא יכול להיות מחסור במדפים על חשבון הציבור".

קיראו עוד ב"בארץ"

שר האוצר בצלאל סמוטריץ׳: "כפי שציינתי בעבר, מתוקף אחריותי כשר האוצר אני לא יכול לאפשר מחסור בחלב על המדפים. מדובר במוצר הנמכר ביותר בסופר. לאחר שהוכחתי כי ניתן לייבא חלב ניגר ולאחר שהבנתי מקמעונאים גדולים נוספים כי יש בכוונתם לייבא חלב בתקופת הזמן הקרובה, החלטתי על הארכת ביטול מכס החלב בהוראת שעה לחצי שנה נוספת. המהלך הזה יסייע להתמודד עם המחסור במדפים ויגרום להורדה נוספת של המחירים. הצעד הזה פשוט רגולטורית ויאפשר לגשר על הפער במוצרי החלב במדפים באופן מידי. בששת החודשים הבאים נבחן יחד עם משרד החקלאות את כלל החלופות לפתרון יסודי, הן לבעיית הכמות והן לבעיית המחיר של חלב ומוצריו. החקלאות היא ערך ציוני חשוב ראשון במעלה ואני מתכוון להמשיך לשמור עליו ולחזק אותו באפיקים שונים. יחד נשמור על החקלאות, נוריד את המחירים ונאפשר צריכת חלב באופן סדיר ושוטף".

ממועצת החלב נמסר בתגובה: ״שוב המדינה מעדיפה את היבוא שלא באמת יביא  לפיתרון הבעיה. בישראל צורכים מידי שבוע כ 7 מיליון קרטוני חלב בפיקוח, בהשוואה לכך, כלל היבוא של חלב לישראל עד כה שווה ערך לפחות ממאית האחוז. זה ברור לכל שיבוא הוא לא פיתרון  ואפילו לא פלסטר. על המדינה לפעול לחיזוק הייצור המקומי, אין קיצורי דרך. אחרת, גם בעוד חמישה חודשים שום דבר לא ישתנה״

תגובות לכתבה(16):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 13.
    אלון 11/09/2023 20:23
    הגב לתגובה זו
    חחח...
  • 12.
    בעלי המחלבות מנסים להעלות מחירים וסמוטריץ פוגע ברפתנים (ל"ת)
    ההגיון של סמוטריץ 11/09/2023 17:53
    הגב לתגובה זו
  • 11.
    Sdsd 11/09/2023 16:39
    הגב לתגובה זו
    יש לנו פרות שנותנות הכי הרבה חלב בעולם! בכל זאת מחיר ליטר חלב עולה יותר מגלון(4ליטר) האמריקה אוסטרליה וטורקיה ! מה קורה פה ?
  • 10.
    תפרגנו קצת לשר האוצר אחרי הביקורת המגמתית (ל"ת)
    ישי 11/09/2023 15:33
    הגב לתגובה זו
  • איפה אתה רואה ביקורת? הם פרגנו למהלך נכון של סמוטריץ (ל"ת)
    אביב קינן 12/09/2023 00:27
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    ישי 11/09/2023 15:32
    הגב לתגובה זו
    תמשיך ככה
  • 8.
    ישי 11/09/2023 15:26
    הגב לתגובה זו
    תמשיך ככה
  • 7.
    ישי 11/09/2023 15:26
    הגב לתגובה זו
    תמשיך ככה
  • 6.
    מבין2 11/09/2023 14:44
    הגב לתגובה זו
    שיסבסדו משקים קטנים ומתקשים, לא את אליטות השמאל הקיצוני בשטראוס ותנובה
  • 5.
    המציאותי 11/09/2023 13:22
    הגב לתגובה זו
    המועצות החקלאיות אחראיות ליוקר המחייה - שריד של הקומוניזם.
  • 4.
    ילדי המהפכה 11/09/2023 13:12
    הגב לתגובה זו
    מחסור מלאכותי למוצר חיוני במשק חסום הוא שיטות של פשע מאורגן . באין ברירה קונים את המוצרים היקרים להחריד . כך מונעים אוכל מילדים . בושה . לכן חובה לבטל מיכסות את מועצת החלב ולאפשר יבוא לכול מוצרי החלב . טרי , גבינות, אבקת חלב .
  • 3.
    משה 11/09/2023 12:31
    הגב לתגובה זו
    הגיע הזמן לשחרר את האחיזה של הקומוניסים בכיס שלנו הישראלים די, ברית המועצות התפרקה, לא צריך מועצות אצלנו
  • 2.
    משה 11/09/2023 12:28
    הגב לתגובה זו
    הגיע הזמן לשחרר את היתרה הקומונסטית שלאחר התפרקות ברית המועצות
  • 1.
    בכל העולם, באירופה ואפילו בארה״ב הקפיטליסטית, משק 11/09/2023 11:18
    הגב לתגובה זו
    בכל העולם, באירופה ואפילו בארה״ב הקפיטליסטית, משק החלב מתוכנן ומסובסד ע״י הממשלה.חלב הוא מצרך יסוד והמדינות יודעות שחשוב לשמור על עצמאות תזונתית.רק חכו שיסדרו פה רפתות מחוסר כדאיות כלכלית וניהיה תלויים בחלב מיובא. מה שיקרה הוא שהמדינות האירופיות מהן אנחנו מייבאים את החלב יבינו שבעצם הם מסבסדים את אזרחי ישראל, וזה יהיה הסוף למחירים הזולים...את הרפתות הישראליות שייסגרו, לא יתאפשר להפעיל מחדש
  • מבין2 11/09/2023 14:47
    הגב לתגובה זו
    מבלבלים את המוח כבר שנים, רוצה לסגור רפת תסגור!
  • לנין 11/09/2023 13:19
    הגב לתגובה זו
    תקרא קצת ותחכים, בכל המדינות המערביות בוטל התכנון מזמן. ישראל אחרונה בעולם המערבי
חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן). 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).