פרשת ה"אקזיט" של לייף-קיפר: הצחוק הוא עלינו

פרשת לייף-קיפר המככבת מאז יום ראשון הזכירה לכולנו כמה חשוב לבדוק את מקור המידע לפני שמשגרים את הכתבה לכותרת הראשית
אריאל אטיאס |

נתחיל בזה שאנחנו אשמים. כל עיתונאי יודע שאין כמו מידע עסיסי שמגיע על מגש של זהב כדי להכין כתבה מפוצצת שתתפוס את הכותרת הראשית. אך במרוצת הזמן נראה כי אחד המאפיינים החשובים ביותר של מקור הידיעה נשכח או לפחות נשחק, אמינותו.

פרשת לייף-קיפר המככבת בעיתונים הכלכליים ובמהדורת החדשות מאז יום ראשון הזכירה לכולנו כמה חשוב לבדוק את מקור המידע ולבצע "מעט" עבודת תחקיר לפני שמשגרים את הכתבה לכותרת הראשית. בנוסף, היא גם הזכירה לנו את ההבדל הגדול בין עיתון הערב ("גלובס") לעיתוני הבוקר ("דה-מרקר", "כלכליסט") וליכולתם של אתרי האינטרנט להגיב במהירות.

למי שלא מעודכן - להלן הפרטים: תחילת הפרשה ביום ראשון בערב אז התגלגלה למערכות העיתונים ידיעה כי חברת התוכנה הטיוואנית Micro Star International (בראשי תיבות MSI - כן, אותה אחת המוכרת מעולם המחשבים) רכשה את לייף-קיפר (LifeKeeper), חברה בת של חברת סייף-סקיי תוכנה (SafeSky Software ) הנמצאת בבעלות ד"ר עמוס בוחניק ואריק קליין. כמו כן, צוין כי בדירקטוריון החברה יושב לא אחר מסגן ראש המוסד לשעבר, חגי הדס, וכי מנכ"ל סייף-סקיי הוא ד"ר גבי פיקר.

דקות מספר לאחר מכן פורסמה כתבה קצרה באתר האינטרנט של גלובס, ש"למזלו" לא הצליח להכניס את הידיעה בזמן לעיתון, שכבר היה בדרך להדפסה (באורח פלא הכתבה כבר לא קיימת בארכיון האתר). אך ביום שני בבוקר זה קרה: הידיעה כיכבה בעמודים הראשונים של העיתונים הכלכליים, במדורים הכלכליים של העיתונים היומיים ובאתרי האינטרנט. הכותרות היו מגוונות:

"הישראלים שמוכרים מדבקה נגד התקף לב בשווי מיליארד דולר"

"שני מולטי-מיליונרים חדשים: עמוס בוחניק ויאיר קליין מכרו שליש מפטנט של מדבקה רפואית ב-370 מיליון דולר"

"עמוס בוחניק: MSI קונה 37% מ-SafeSky "פיתחנו מוצר שישנה את הרפואה העולמית"

"פטנט ישראלי נמכר לפי שווי של מיליארד דולר"

"רופא שיניים, מתמטיקאי וחבר של נתניהו הדהימו את ענף הביו-טכנולוגיה"

במהלך יום שני אחרי שהכותרות על כך שחברה ישראלית, שאף אחד לא שמע עליה, נמכרת לפי שווי של מיליארד דולר, התחילו לעלות תהיות רבות בקרב הנפשות הפועלות בענף הביומד הישראלי החליט אתר גלובס לבצע תחקיר תחת הכותרת: "תעלומת האקזיט: האם לייף-קיפר אכן ביצעה את אחד האקזיטים הגדולים בהיי-טק". במקביל בחדשות ערוץ 2 הודיעו כי בתחקיר שנעשה לתוכנית "אולפן שישי" עולה כי אריק קליין, אחד מהבעלים של החברה והמפתח של הפטנט, ישב במאסר בגין עבירות מרמה". השופטת חיותה כהן, הגדירה אותו בפסק דין שנתנה בשנת 2003 כ"נוכל סידרתי", נאמר.

מיותר לציין כי העיתונים האחרים ביצעו במהירות "הערכת מצב" וניצלו את אתרי אינטרנט שלהם כדי להוציא עדכונים "ראשוניים" לפרשה ובהמשך כותרות בעיתון. לפי שעה הם גורסים כי אריק קליין, עבריין סדרתי, ניסה לעקוץ את בוחניק ופיקר ובעצם ההתקשרות של החברה הישראלית מול החברה האנגלית, לכאורה, התבצעה דרך אתר msiuk.net הנמצא בבעלות קליין עצמו.

עם זאת, מתגובות אחרונות של פיקר ובוחניק עולה כי הם ממשיכים לעמוד מאחורי הפרטים שמסרו לעיתונות ביומיים האחרונים בדבר העסקה.

התחרות בין העיתונים והמקרה הבולט של לייף-קיפר

הפרשה אומנם רחוקה מלהסתיים ואת האמת מאחורי "האקזיט" נדע כנראה במהלך הימים הקרובים, אך כבר כעת ניתן להתחיל ללקק את הפצעים ולומר כי חטאנו. העיתונות חטאה בכך שהלכה שולל אחרי מידע מוטעה, ללא שביצעה את הבדיקות הנאותות טרם פרסומו: מי היא החברה (הוקמה רק ב-21 ביוני 2009), מי בעלי החברה ("עבריין סידרתי" וזוג דוקטורים שהצטרפו למיזם לפני מספר חודשים), מהי הטכנולוגיה ואיך זה שאף אחד לא שמע עליה וועד שאלות שצריכות לעלות בעת כתיבת הכתבה.

המקרה הנ"ל מבליט איך התחרות הקשה בין העיתונים הכלכליים שנמדדת מידי יום, לאתרי האינטרנט שנמדדת מדקה לדקה ולערוצי הטלוויזיה שנמדדת ממהדורה למהדורה, יוצרת הרבה פעמים דחף רב, אולי רב מידי, להיות הראשונים "לפני כולם", לפרסם את החדשה ה"בלעדית". עד כדי כך שזה עולה באמיתות הידיעה. הכתבים נאלצים לוותר על המקצועיות תמורת הבאת המידע בזמן אמת וללא בדיקות מעמיקות.

צריך גם לזכור כי לעיתונות כח רב והשפעה אדירה. לא פעם היא קובעת את סדר היום ומשפיעה על דרך החשיבה והפעולה של הקורא/הצופה. כמו כן, כמו שאמר היום מנכ"ל לייפוייב: "סיפור מכירת סייף-סקי גורם נזק לתעשיית הביומד". המנכ"ל יודע היטב על מה הוא מדבר, שכן ב-2007 הוא נכנס לתפקידו אחרי ש"תמימות משקיעים במגזר החרדי" גרמה לכך ששווי הגיע במהלך אותה שנה ל-1 מיליארד שקל ? עד שהתרסקה והשאירה הרבה משקיעים מרוששים.

לכן המקרה הבולט של לייף-קיפר, בין אם נכון או לא, הינו קלאסי להמחשת היכולת של חברה אנונימית להביא סיפור ולמקם אותו בעמוד הראשי של העיתון תוך שהיא מנצלת חלון זמן.

בהערת שוליים אני רק אציין, כי אנחנו ב-Bizportal, שמסקרים את חברות הביומד הישראליות הנסחרות בבורסה, עד כה לא התייחסנו ל"אקזיט" ואנו ממתינים לפרטים נוספים שישפכו אור על הפרשה.

מה שנותר הוא לקוות שהלקחים כבר נלמדו ולהבא גם כותרת של "מיליארד דולר" תיבחן תחת זכוכית המגדלת של העורך, כך שהצחוק לא יהיה עלינו.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חיילי צהל חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה

האמנה החדשה, שנקראת "אמנת זמינות פיננסית לסיוע לחיילים וחיילות בשירות חובה", תעודד את הבנקים להעניק פתרונות יצירתיים, להקפיא הליכים משפטיים ולשפר את הנגישות הפיננסית של חיילים לאורך השירות ובסיומו

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק ישראל חיילים

הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל השיק מהלך ראשון מסוגו, שמטרתו להעניק סיוע פיננסי ייעודי לחיילי וחיילות חובה. האמנה החדשה, שאומצה באופן וולונטרי על ידי כלל המערכת הבנקאית, מתיימרת להתמודד עם תופעה שהפכה בשנים האחרונות לנפוצה במיוחד: חיילים בשירות סדיר שמוצאים את עצמם תחת עומס כלכלי מהותי, לעיתים כבר במהלך השירות, ונושאים איתם את נטל החובות גם לאחר השחרור. 

היוזמה, הקרויה "אמנת זמינות פיננסית", נבנתה בשיתוף פעולה של שורת גופים ובהם הבנקים, חברות כרטיסי האשראי, איגוד הבנקים, משרד המשפטים (הסיוע המשפטי), רשות האכיפה והגבייה, ועמותת "נדן". לפי הפיקוח, מטרת האמנה אינה רק הקלה מידית על חיילים הנמצאים בקשיים, אלא גם מניעה, באמצעות כלים לשיפור הידע הפיננסי והנגישות לשירותים. 

מרכיב מרכזי באמנה הוא הטיפול בחוב. על פי המתווה, בנקים שיעמדו בהוראות יקפיאו הליכים משפטיים למשך שנה לחוב של עד 15 אלף שקל, וינסו לגבש עם החייל החייב הסדר תשלומים מקל, בהתאם ליכולותיו. ההקפאה תוארך בעוד חודש אם החייל ריצה עונש מאסר של 30 יום ומעלה. מדובר במהלך שיש בו היבט חברתי מובהק, אם כי המבחן המשמעותי יהיה מידת השימוש בו בפועל, ובעיקר מידת שיתוף הפעולה מצד הבנקים עצמם, שיכולים אמנם להעניק הקלות נוספות, אך אינם מחויבים לכך. 

כחלק מהשינוי, ימנו הבנקים אנשי קשר ייעודיים לחיילים, שיקבלו הכשרה ממוקדת בהובלת הגופים הרלוונטיים, כולל מפגש עם נציגי צה"ל והסיוע המשפטי, ויוכלו להציע פתרונות בהתאמה אישית. כל חייל יוכל לפנות לאיש הקשר בבנק שבו מתנהל חשבונו, ללא תלות במקום השירות או הסניף. במקביל, תוענק גמישות תפעולית, תעודת חוגר תוכר כאמצעי זיהוי רשמי לפעולות בסיסיות בבנק, חיילים יוכלו לפעול בכל סניף הקרוב אליהם ולא רק בסניף האם, ויונפקו כרטיסי חיוב דיגיטליים זמינים עבור חיילים המשרתים הרחק מהבית. 

באשר לאשראי, תצא המלצה להציע מסגרות מותאמות ליכולת הכלכלית של החיילים, תוך הפחתת סיכון להיכנסות למינוס או לחריגות לא מבוקרות. מעניין לראות שהאמנה אינה עוסקת רק בהיבט המיידי אלא גם בתקופות חריגות, כמו מלחמה. ההתייחסות למבצעים כמו "חרבות ברזל" ו-"עם כלביא" מעידה על לקח ברור שלמד הפיקוח: בתקופות לחימה נדרשת רמה גבוהה של גמישות ונכונות מצד המערכת הבנקאית לפעול ברגישות מול חיילים שנפגעו, נפצעו, או נמצאים בזמינות מבצעית אפסית. 

פרופ צבי אקשטיין  (אורן שלו)פרופ צבי אקשטיין (אורן שלו)

"כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון למדיניות כלכלית: "הסדרה בשילוב רפורמות כלכליות יכולה להחזיר את המשק למסלול של יציבות וצמיחה"

רן קידר |

מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן מפרסם ניתוח הבוחן את ההשלכות הכלכליות של שלושה תרחישים ביטחוניים־מדיניים אפשריים הנוגעים לחזית עם עזה: סיום הלחימה והסדרה בינלאומית לניהול אזרחי של רצועת עזה; סיום הלחימה בעזה, ללא הסדרה. כיבוש מלא של רצועת עזה הכולל ניהול אזרחי מתמשך בידי ישראל

הניתוח שנבנה בשיתוף מומחי ביטחון מצביע כי כיבוש עזה כרוך בהוצאות ביטחוניות גבוהות, צפוי לגרור סנקציות כלכליות, ימנע יישום רפורמות תומכות צמיחה ויוביל לפגיעה ברמת החיים של האזרחים וביציבות הפיננסית של המשק. תרחיש כזה יוביל ל"עשור אבוד" – שנים רבות של צמיחה איטית - כפי שקרה לאחר מלחמת יום כיפור.  לעומת זאת, בתרחיש הסדרה והעברת הניהול האזרחי של רצועת עזה החל מ-2026 לאחריות בינלאומית תתאפשר חזרת המשק למסלול של צמיחה כלכלית כפי שקרה לאחר האינתיפאדה השנייה.

מכון אהרן מפריד בניתוח הכלכלי בין הטווח הקצר (2027-2025) לטווח הארוך (2035-2028). בכל אחד מהתרחישים הוערכו היקפי המילואים הנדרשים, היקף העובדים שיעדר ממקום העבודה, העלויות הביטחוניות והשפעותיהם על הגרעון, הצמיחה ויחס החוב לתוצר. 

כיבוש מלא של רצועת עזה

בתרחיש זה צה"ל נוקט בפעילות צבאית עצימה מאוד ברבעון האחרון של 2025 וכן ב-2026, לרבות גיוס מילואים רחב של כ-100 אלף אנשי מילואים. ישראל, מתוקף החוק הבינלאומי, מחויבת בחלוקת מזון ובשירותים אזרחיים בסיסיים לתושבי עזה. הפעילות הצבאית, יחד עם  ההוצאות בגין ניהולה האזרחי של עזה, לרבות חלוקת המזון, מגדילות את ההוצאות הצבאיות ב-2025 וב-2026 אל מעל ל-9% תוצר בשנה, ואת הגרעון בשנים אלו ל-7.6% ו-7.9% בהתאמה. החוקרים מדגישים שבכל התרחישים שנבחנו מתקיימת התאמה תקציבית של 2% תוצר (הפחתת הוצאות או העלאות מיסים) בשנים 2027-2026.  צמיחת התוצר בתרחיש זה תיפגע באופן משמעותית:  0.7% ב-2025 ו-1.1% ב-2026. ותוביל לצמיחה שלילית של התוצר לנפש (ירידה של 1.1% ב-2025,  ושל 0.7% ב-2026). תוצאות אלו הן סכנה של ממש ליציבות הפיננסית של ישראל – יחס החוב לתוצר צפוי לעלות ל-75.9% בסוף 2026 ול-78.8% ב-2027. רמות אלו של יחס חוב לתוצר צפויות להוביל להפחתה משמעותית של דירוג החוב של ישראל, לזינוק בפרמיית הסיכון ולעלייה בעלויות מימון ומחזור החוב של הממשלה. החוקרים מניחים כי תחת תרחיש כיבוש עזה לא יהיה ניתן ליישם רפורמות תומכות צמיחה כלכלית כגון השקעה בהון האנושי, בתעסוקה, בתשתיות ובעיקר תשתיות תחבורה ותשתיות דיגיטציה של המשק.

תרחיש זה טומן בחובו סיכונים גדולים לכלכלה הישראלים וליציבות המשק: ראשית, תנאים אלו לא יאפשרו מימון מלא של דרישות מערכת הביטחון  צפויה פגיעה משמעותית בשירותי האזרחיים, בעיקר בריאות, חינוך והשקעות בתחבורה. בנוסף, תרחיש כזה יחריף את מצבה המתדרדר של ישראל בזירה הבינלאומית הצפויה להטיל סנקציות כלכליות שיפגעו בחברות יצוא, בעיקר יצוא הייטק, ובייצור מקומי בשל קושי ביבוא מוצרי גלם וביניים.