המיסוי בארץ הוא על פי תושבות - אם אתם מוגדרים תושבי ישראל אתם חייבים במס בארץ. אבל מה זה תושב? המבחן הוא איכותי. מי שמרכז חייו בארץ. המבחן האיכותי מחובר גם למבחנים כמותיים וגם למבחנים איכותיים. אם רוב השנה אתם בארץ, אתם תושבי הארץ, אם המשפחה והעבודה שלכם בארץ, אתם תושבים. אם הבית שלכם כאן, המשפחה ואתם מבלים בטיולים ונסיעות אבל בסוף חוזרים לבית - אתם תושבי ישראל.

מוריס קהאן המיליארדר הישראלי דאג בעבר לחיות בין מדינות - בעיקר על ספינות, וכך להתחמק מתושבות בישראל וממס מקומי. זה היה עוד לפני 22 שנה לפני שעברו לשיטה של מבחן "מרכז החיים", אלא לפי מספר ימים בשנה - אז  כדי לא להיות תושב היה צריך לחיות בחו"ל מעל חצי שנה. השיטה של "מרכז החיים" באה לפתור את הבריחה של עשירים לחו"ל רק כדי לא לשלם כאן מסים, והנה אחרי 22 שנים הופכים שוב את ההגיון - ממבחן איכותי לכמותי. באים ואומרים לעשירים, אתם יכולים להבריח הכנסות ומס אבל רק אם תהיו בארץ 75 יום ומטה.

זה לא תמיד נוח, אבל בשביל חיסכון גדול במס, אנשים רבים יחליטו לטייל בעולם ולהיות כאן פחות מ-75 יום. גם אם המשפחה ומרכז החיים שלהם כאן, רשות המסים בחקיקה חדשה נותנת להם אפשרות להתחמק ממס. נכון, זה לא טריוויאלי לאנשים לעזוב לתקופ0ה ארוכה, אבל תחשבו דווקא על המתלבטים - כל מיני הייטקיסטים, יזמים, סטארטאפיסטים שגם ככה לא משוכנעים ומתלבטים איפה לחיות - נתתם להם עכשיו דחיפה גדולה לעזוב לחו"ל. 

מרחיבים את תכנוני המס

תזכיר החוק חדש פורסם היום להערות הציבור והוא שובר את הפרדיגמה הוותיקה שלפיה בחינת תושבות נעשית לפי "מרכז החיים" של היחיד, ומציע במקום זאת קריטריונים כמותיים פשוטים שמבוססים בעיקר על מספר ימי השהייה של היחיד (או של בן זוגו) בישראל. שהיתם בארץ 75 ימים בשנה, ובשלוש השנים צברתם לפחות 183 "ימי שהייה משוקללים"? חייבים במס בארץ. מנגד, מי ששהה פחות מ-74 ימים בכל שנה בשלוש השנים האחרונות, ועמד בתנאים המצטברים, ייחשב כתושב חוץ ולא יידרש לדווח או לשלם מס בישראל על הכנסותיו מחו"ל.

• לידיעת משפרי הדיור: האוצר מנסה לקצר מחדש את תקופת הפטור ממס שבח ל-18 חודשים
• כמה מס משלמת אנבידיה ואיך הצליח המנכ"ל שלה להימנע ממס של מיליארדים?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

כמות הישראלים שהחוק הזה מתייחס אליהם היא ענקית, מדובר על כמה מאות אלפי אנשים, לרבות עובדים ברילוקיישן. לרבים מהם יהיה עכשיו קל להגידר את עצמם כתושבי חוץ ולהימנע ממס בישראל. מנגד, יש גם כאלו שמרכז החיים שלהם מוגדר בחו"ל (גם דרך הצגה כזו כדי להימנע ממס) למרות שהם מגיעים לישראל לחודשים רבים. אלו דווקא יצטרכו עכשיו לשלם מסים - כלומר, יש גם גבייה נוספת מחלק מהאנשים -  לרוב אלו אותם אנשים שתכננו להיות מוגדרים כתושבי חו"ל ועכשיו המבחן החדש הורס להם את התכנון. אבל נראה שכמות האנשים בקבוצה הראשונה - שיצאו מתחולת התשובות בישראל היא הרבה יותר גדולה ומשמעותית. במבחן העלות תועלת - נראה שהנזק עולה כאן על התועלת. רשות המסים טועה בהעדפת הגישה הכמותית על האיכותית. 

איך זה יעבוד בפועל?

החוק החדש מציע להכניס כללים כמותיים חד משמעיים שלא ניתנים לסתירה. הבסיס כאמור הוא שיחיד ששהה בישראל 75 ימים לפחות, ובשלוש השנים סביב אותה שנה צבר 183 ימי שהייה משוקללים  ייחשב כתושב ישראל. אם שהה 30 ימים בלבד, אך בן זוגו מוגדר תושב ישראל, ויחד הגיעו ל-140 ימי שהייה משוקללים,  גם אז, ייחשב כתושב ישראל.

מאידך, מי ששהה פחות מ-74 ימים בכל אחת מהשנים, ולא חצה את הרף של 110 או 125 ימי שהייה (בהתאם לנוסח החוק),  ייחשב כתושב חוץ, גם אם "מרכז החיים" שלו היה עדיין בישראל.

• טראמפ מארח פסגת שלום היסטורית: ארמניה ואזרבייג'ן בדרך להסכם - איך זה ישפיע על ישראל?
• הברית המתחדשת: מוחמד בן סלמאן וטראמפ בדרך למפגש היסטורי בנובמבר
• תוכן שיווקי למכור את קרן ההשתלמות על ה-S&P? היא סיפקה תשואה שלילית כשהמדד עלה
• מדוע מזנק הדולר ל-3.44?

החישוב המשוקלל מתבסס על שנות מס קודמות ואחרות: כל יום שהייה בשנה הנבחנת נספר כיום מלא, בשנה לפני ואחרי הוא נספר כשליש, ושנה שנייה לפניה או לאחריה, רק כשישית. מנגנון דומה מיושם בארצות הברית, שם המודל הזה יושם שנים רבות והפך לכלי מרכזי לזיהוי תושבות אמיתית מול התחמקויות.

אבל יש עוד פתח מילוט - לפי התזכיר, ביקורים קצרים בני עד 21 ימים לא יובאו בחשבון לקביעת תחילת או סיום התושבות. דמיינו שאותו עשיר יגיע ל-20 יום ייצא ויחזור אחרי חודש לעוד 20 יום, ייצא ויחזור לעוד 20 יום , ייצא ויחזור ל-70 יום. הוא עומד בחוק. 

כך או אחרת, החוק לא גובר על אמנות למניעת כפל מס, ואלו ממשיכות לגבור במקרים של סתירה. כמו כן, תקנות התושבות הקיימות ימשיכו לחול ויכולות לגבור על הקביעה החדשה במקרים מיוחדים. המטרה המרכזית של התיקון היא ליצור ודאות, לצמצם את החיכוך בין הרשות לנישומים, ולחזק את קופת המדינה מול מתכנני מס, אבל המטרה הזאת כנראה לא תושג, היא מהווה פתח לתכנוני מס. בפועל, מתברר ברוב המקרים שהמבחנים האיכותיים נכונים, צודקים וחזקים יותר מהמבחנים הכמותיים שניתנים למעקף. 

שאלות ותשובות: שינוי הגדרת התושבות לצורכי מס בישראל

מה קובע כיום אם אדם הוא תושב ישראל לצורכי מס?

הקריטריון המרכזי כיום הוא מבחן "מרכז החיים" – מבחן איכותי שמתחשב בשורה של מאפיינים כמו מקום מגורי המשפחה, מקום העבודה, מקום המגורים הקבוע, ונוכחות בישראל לאורך זמן.

מהו השינוי שמציע תזכיר החוק החדש?

במקום מבחן איכותי שמבוסס על מכלול נסיבות, מוצע לקבוע חזקות מספריות – כלומר, מבחן כמותי – שיתבסס על מספר ימי השהייה של אדם (או של בן זוגו) בישראל. אם תעברו את סף הימים, תיחשבו לתושבים.

מהם הקריטריונים החדשים לתושבות לפי התזכיר?

מי ששהה בישראל 75 ימים לפחות באחת השנים, ובשלוש השנים סביב אותה שנה צבר לפחות 183 ימי שהייה משוקללים – ייחשב לתושב ישראל. גם שהות של 30 ימים בלבד תספיק, אם בן הזוג מוגדר תושב ישראל, והצמד יחד עבר את סך של 140 ימי שהייה משוקללים.

ומה לגבי מי שמגיע פחות מ-75 יום בשנה?

מי ששהה פחות מ-74 ימים בכל אחת משלוש השנים האחרונות, ולא עבר את סף 110 או 125 ימי שהייה משוקללים (תלוי בבן הזוג), ייחשב לתושב חוץ – גם אם בפועל מרכז חייו נמצא בישראל.

כיצד מחושבים ימי שהייה משוקללים?

יום בשנה הנבחנת שווה יום מלא. יום בשנה שלפניה או לאחריה שווה שליש יום, ויום בשנתיים המרוחקות (לפני או אחרי) שווה שישית יום. כך ניתן להעריך קשר מצטבר לאורך תקופה, ולא רק לפי שנה אחת.

למה זה בעייתי?

כי השיטה מאפשרת לאנשים שמרכז חייהם בארץ – כולל משפחה, נכסים, עיסוקים ומגורים בפועל – להיחשב כתושבי חוץ אם רק ישהו כאן פחות מ-75 ימים. כלומר, הם יוכלו להימנע מתשלום מס בישראל, למרות שהם חיים בפועל בישראל.

האם מדובר רק בעשירים?

לא רק. החוק הזה עשוי להשפיע על עשרות אלפי ישראלים, כולל עובדי הייטק, יזמים, סטארטאפיסטים ושליחים ברילוקיישן. ההשלכות עשויות להיות גם על צעירים שמתלבטים היכן לגור, וכעת יקבלו דחיפה לצאת לחו"ל.

מה הסיכון המרכזי בתיקון המוצע?

שהוא יפתח דלת רחבה יותר לתכנוני מס. במקום לצמצם התחמקויות, הוא עשוי להקל על מי שרוצה לשלם פחות מס בישראל פשוט על ידי שינוי זמני השהייה בארץ – מהלך שקל יחסית ליישם אם יש אמצעים.

האם החוק מתעלם מביקורים קצרים?

כן. ביקורים של עד 21 ימים בשנה לא ייחשבו בקביעת תחילת או סיום תושבות. כך, מי שיתכנן נכון, יוכל לפצל את השהות לאורך השנה ולצבור ימי שהייה בלי להיחשב תושב ישראל.

מה לגבי אמנות למניעת כפל מס?

החוק החדש אינו גובר על אמנות בינלאומיות. אם אדם נחשב לתושב מדינה אחרת לפי אמנה – הוא לא ייחשב תושב ישראל לצורכי מיסוי בינלאומי, גם אם עומד בתנאי החוק.

יש גם מי שייפגע מהחוק?

כן. ישראלים שמרכז חייהם בחו"ל אך מבקרים בארץ לתקופות ארוכות יחסית – יידרשו לשלם מס אם עברו את סף הימים. כך שהחוק מוסיף גבייה מקבוצה זו, אבל ככל הנראה קבוצת הנהנים מהשינוי רחבה יותר.

האם החזקה הכמותית עדיפה על מבחן 'מרכז החיים'?

לא בהכרח. יש טענות שלפיהן מבחן 'מרכז החיים' משקף טוב יותר את המציאות האישית של כל נישום. הוא גמיש, אך מאפשר בדיקה מהותית. החזקות הכמותיות, לעומת זאת, עלולות להוביל לתוצאה בלתי הוגנת או לתכנוני מס פשוטים מדי.

מה צפוי בעתיד?

הציבור והתעשייה המשפטית והחשבונאית צפויים להעיר הערות רבות על התזכיר. ייתכן שהחוק ישונה – או שייכנס לתוקף במתכונתו הנוכחית. כך או אחרת, הנושא צפוי לעורר ויכוח נרחב על גבולות המיסוי, תושבות, צדק חברתי וכלכלת ההון הנייד.