שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

תכנון מס - רשות המסים מוותרת על סכומי עתק; למה?

צלי אהרון | (11)

המיסוי בארץ הוא על פי תושבות - אם אתם מוגדרים תושבי ישראל אתם חייבים במס בארץ. אבל מה זה תושב? המבחן הוא איכותי. מי שמרכז חייו בארץ. המבחן האיכותי מחובר גם למבחנים כמותיים וגם למבחנים איכותיים. אם רוב השנה אתם בארץ, אתם תושבי הארץ, אם המשפחה והעבודה שלכם בארץ, אתם תושבים. אם הבית שלכם כאן, המשפחה ואתם מבלים בטיולים ונסיעות אבל בסוף חוזרים לבית - אתם תושבי ישראל.

מוריס קהאן המיליארדר הישראלי דאג בעבר לחיות בין מדינות - בעיקר על ספינות, וכך להתחמק מתושבות בישראל וממס מקומי. זה היה עוד לפני 22 שנה לפני שעברו לשיטה של מבחן "מרכז החיים", אלא לפי מספר ימים בשנה - אז  כדי לא להיות תושב היה צריך לחיות בחו"ל מעל חצי שנה. השיטה של "מרכז החיים" באה לפתור את הבריחה של עשירים לחו"ל רק כדי לא לשלם כאן מסים, והנה אחרי 22 שנים הופכים שוב את ההגיון - ממבחן איכותי לכמותי. באים ואומרים לעשירים, אתם יכולים להבריח הכנסות ומס אבל רק אם תהיו בארץ 75 יום ומטה.

זה לא תמיד נוח, אבל בשביל חיסכון גדול במס, אנשים רבים יחליטו לטייל בעולם ולהיות כאן פחות מ-75 יום. גם אם המשפחה ומרכז החיים שלהם כאן, רשות המסים בחקיקה חדשה נותנת להם אפשרות להתחמק ממס. נכון, זה לא טריוויאלי לאנשים לעזוב לתקופ0ה ארוכה, אבל תחשבו דווקא על המתלבטים - כל מיני הייטקיסטים, יזמים, סטארטאפיסטים שגם ככה לא משוכנעים ומתלבטים איפה לחיות - נתתם להם עכשיו דחיפה גדולה לעזוב לחו"ל. 


מרחיבים את תכנוני המס


תזכיר החוק חדש פורסם היום להערות הציבור והוא שובר את הפרדיגמה הוותיקה שלפיה בחינת תושבות נעשית לפי "מרכז החיים" של היחיד, ומציע במקום זאת קריטריונים כמותיים פשוטים שמבוססים בעיקר על מספר ימי השהייה של היחיד (או של בן זוגו) בישראל. שהיתם בארץ 75 ימים בשנה, ובשלוש השנים צברתם לפחות 183 "ימי שהייה משוקללים"? חייבים במס בארץ. מנגד, מי ששהה פחות מ-74 ימים בכל שנה בשלוש השנים האחרונות, ועמד בתנאים המצטברים, ייחשב כתושב חוץ ולא יידרש לדווח או לשלם מס בישראל על הכנסותיו מחו"ל.

כמות הישראלים שהחוק הזה מתייחס אליהם היא ענקית, מדובר על כמה מאות אלפי אנשים, לרבות עובדים ברילוקיישן. לרבים מהם יהיה עכשיו קל להגידר את עצמם כתושבי חוץ ולהימנע ממס בישראל. מנגד, יש גם כאלו שמרכז החיים שלהם מוגדר בחו"ל (גם דרך הצגה כזו כדי להימנע ממס) למרות שהם מגיעים לישראל לחודשים רבים. אלו דווקא יצטרכו עכשיו לשלם מסים - כלומר, יש גם גבייה נוספת מחלק מהאנשים -  לרוב אלו אותם אנשים שתכננו להיות מוגדרים כתושבי חו"ל ועכשיו המבחן החדש הורס להם את התכנון. אבל נראה שכמות האנשים בקבוצה הראשונה - שיצאו מתחולת התשובות בישראל היא הרבה יותר גדולה ומשמעותית. במבחן העלות תועלת - נראה שהנזק עולה כאן על התועלת. רשות המסים טועה בהעדפת הגישה הכמותית על האיכותית. 


איך זה יעבוד בפועל?

החוק החדש מציע להכניס כללים כמותיים חד משמעיים שלא ניתנים לסתירה. הבסיס כאמור הוא שיחיד ששהה בישראל 75 ימים לפחות, ובשלוש השנים סביב אותה שנה צבר 183 ימי שהייה משוקללים  ייחשב כתושב ישראל. אם שהה 30 ימים בלבד, אך בן זוגו מוגדר תושב ישראל, ויחד הגיעו ל-140 ימי שהייה משוקללים,  גם אז, ייחשב כתושב ישראל.

מאידך, מי ששהה פחות מ-74 ימים בכל אחת מהשנים, ולא חצה את הרף של 110 או 125 ימי שהייה (בהתאם לנוסח החוק),  ייחשב כתושב חוץ, גם אם "מרכז החיים" שלו היה עדיין בישראל.

קיראו עוד ב"בארץ"

החישוב המשוקלל מתבסס על שנות מס קודמות ואחרות: כל יום שהייה בשנה הנבחנת נספר כיום מלא, בשנה לפני ואחרי הוא נספר כשליש, ושנה שנייה לפניה או לאחריה, רק כשישית. מנגנון דומה מיושם בארצות הברית, שם המודל הזה יושם שנים רבות והפך לכלי מרכזי לזיהוי תושבות אמיתית מול התחמקויות.


אבל יש עוד פתח מילוט - לפי התזכיר, ביקורים קצרים בני עד 21 ימים לא יובאו בחשבון לקביעת תחילת או סיום התושבות. דמיינו שאותו עשיר יגיע ל-20 יום ייצא ויחזור אחרי חודש לעוד 20 יום, ייצא ויחזור לעוד 20 יום , ייצא ויחזור ל-70 יום. הוא עומד בחוק. 

כך או אחרת, החוק לא גובר על אמנות למניעת כפל מס, ואלו ממשיכות לגבור במקרים של סתירה. כמו כן, תקנות התושבות הקיימות ימשיכו לחול ויכולות לגבור על הקביעה החדשה במקרים מיוחדים. המטרה המרכזית של התיקון היא ליצור ודאות, לצמצם את החיכוך בין הרשות לנישומים, ולחזק את קופת המדינה מול מתכנני מס, אבל המטרה הזאת כנראה לא תושג, היא מהווה פתח לתכנוני מס. בפועל, מתברר ברוב המקרים שהמבחנים האיכותיים נכונים, צודקים וחזקים יותר מהמבחנים הכמותיים שניתנים למעקף. 



 


שאלות ותשובות: שינוי הגדרת התושבות לצורכי מס בישראל

מה קובע כיום אם אדם הוא תושב ישראל לצורכי מס?

הקריטריון המרכזי כיום הוא מבחן "מרכז החיים" – מבחן איכותי שמתחשב בשורה של מאפיינים כמו מקום מגורי המשפחה, מקום העבודה, מקום המגורים הקבוע, ונוכחות בישראל לאורך זמן.

מהו השינוי שמציע תזכיר החוק החדש?

במקום מבחן איכותי שמבוסס על מכלול נסיבות, מוצע לקבוע חזקות מספריות – כלומר, מבחן כמותי – שיתבסס על מספר ימי השהייה של אדם (או של בן זוגו) בישראל. אם תעברו את סף הימים, תיחשבו לתושבים.

מהם הקריטריונים החדשים לתושבות לפי התזכיר?

מי ששהה בישראל 75 ימים לפחות באחת השנים, ובשלוש השנים סביב אותה שנה צבר לפחות 183 ימי שהייה משוקללים – ייחשב לתושב ישראל. גם שהות של 30 ימים בלבד תספיק, אם בן הזוג מוגדר תושב ישראל, והצמד יחד עבר את סך של 140 ימי שהייה משוקללים.

ומה לגבי מי שמגיע פחות מ-75 יום בשנה?

מי ששהה פחות מ-74 ימים בכל אחת משלוש השנים האחרונות, ולא עבר את סף 110 או 125 ימי שהייה משוקללים (תלוי בבן הזוג), ייחשב לתושב חוץ – גם אם בפועל מרכז חייו נמצא בישראל.

כיצד מחושבים ימי שהייה משוקללים?

יום בשנה הנבחנת שווה יום מלא. יום בשנה שלפניה או לאחריה שווה שליש יום, ויום בשנתיים המרוחקות (לפני או אחרי) שווה שישית יום. כך ניתן להעריך קשר מצטבר לאורך תקופה, ולא רק לפי שנה אחת.

למה זה בעייתי?

כי השיטה מאפשרת לאנשים שמרכז חייהם בארץ – כולל משפחה, נכסים, עיסוקים ומגורים בפועל – להיחשב כתושבי חוץ אם רק ישהו כאן פחות מ-75 ימים. כלומר, הם יוכלו להימנע מתשלום מס בישראל, למרות שהם חיים בפועל בישראל.

האם מדובר רק בעשירים?

לא רק. החוק הזה עשוי להשפיע על עשרות אלפי ישראלים, כולל עובדי הייטק, יזמים, סטארטאפיסטים ושליחים ברילוקיישן. ההשלכות עשויות להיות גם על צעירים שמתלבטים היכן לגור, וכעת יקבלו דחיפה לצאת לחו"ל.

מה הסיכון המרכזי בתיקון המוצע?

שהוא יפתח דלת רחבה יותר לתכנוני מס. במקום לצמצם התחמקויות, הוא עשוי להקל על מי שרוצה לשלם פחות מס בישראל פשוט על ידי שינוי זמני השהייה בארץ – מהלך שקל יחסית ליישם אם יש אמצעים.

האם החוק מתעלם מביקורים קצרים?

כן. ביקורים של עד 21 ימים בשנה לא ייחשבו בקביעת תחילת או סיום תושבות. כך, מי שיתכנן נכון, יוכל לפצל את השהות לאורך השנה ולצבור ימי שהייה בלי להיחשב תושב ישראל.

מה לגבי אמנות למניעת כפל מס?

החוק החדש אינו גובר על אמנות בינלאומיות. אם אדם נחשב לתושב מדינה אחרת לפי אמנה – הוא לא ייחשב תושב ישראל לצורכי מיסוי בינלאומי, גם אם עומד בתנאי החוק.

יש גם מי שייפגע מהחוק?

כן. ישראלים שמרכז חייהם בחו"ל אך מבקרים בארץ לתקופות ארוכות יחסית – יידרשו לשלם מס אם עברו את סף הימים. כך שהחוק מוסיף גבייה מקבוצה זו, אבל ככל הנראה קבוצת הנהנים מהשינוי רחבה יותר.

האם החזקה הכמותית עדיפה על מבחן 'מרכז החיים'?

לא בהכרח. יש טענות שלפיהן מבחן 'מרכז החיים' משקף טוב יותר את המציאות האישית של כל נישום. הוא גמיש, אך מאפשר בדיקה מהותית. החזקות הכמותיות, לעומת זאת, עלולות להוביל לתוצאה בלתי הוגנת או לתכנוני מס פשוטים מדי.

מה צפוי בעתיד?

הציבור והתעשייה המשפטית והחשבונאית צפויים להעיר הערות רבות על התזכיר. ייתכן שהחוק ישונה – או שייכנס לתוקף במתכונתו הנוכחית. כך או אחרת, הנושא צפוי לעורר ויכוח נרחב על גבולות המיסוי, תושבות, צדק חברתי וכלכלת ההון הנייד.

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    במדינה איזו שהיא הם כן יחשבו תושבים וכן ישלמו שם מס (ל"ת)
    אנונימי 09/07/2025 16:33
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    אלי 06/07/2025 06:20
    הגב לתגובה זו
    ממשיכים לסחוט מהמיעוט העובד לא שכר מינימום והעסקים עוד ועוד מסים. התוצאה איבוד משלמי מס לחול והגברת הנטל על הנותרים. שום חברה שפויה עם פעילות בינלאומית לא תעבוד מישראל.
  • 7.
    YL 04/07/2025 14:22
    הגב לתגובה זו
    חובתכם ליבדוק דבר מאוד חשוב האם בבנק עובד ישראלי או ישראלית ל שעבר. והסיבה יתכן והישראלית לשעבר נשלחה על ידי רשות המיסים...... מהר תחליפו סניף
  • 6.
    אנונימיYL 03/07/2025 22:17
    הגב לתגובה זו
    מה התוצאה מושבת מליונרים ב אי הצמוד ל מדינת ישראל ש באהבה שואבת את המיסים שלנו וכל זה בגלל תאוות הבצע החולנית והכבדת המס על השכבה המפרנסת
  • 5.
    אלמוןנימי 03/07/2025 08:18
    הגב לתגובה זו
    כיוון חיובי דווקא במקום פקידים ושופטים שאפשר לשחד מנגנון פשוט ואחיד שיש בו היגיון אם אתה כמעט 300 ימים בשנה בחול ומשם גם הכסף מגיע למה שמדינת ישראל תרוויח מזה בכלל מה שמוגדר רווחים בישראל ממוסה בישראל ממילא ומה שהצלחת להרוויח בחול תפאדל תיהנה.
  • 4.
    אנונימי 03/07/2025 07:33
    הגב לתגובה זו
    מי שעזב ימשיך לשלם מס כ3 שנים נוספות. ומי שחזר יוגדר כתושב מס שנתיים לפני שחזר.
  • 3.
    אני 03/07/2025 04:38
    הגב לתגובה זו
    למה כול הימים ולמה לרדוף אחרי אנשים שישלמו מס כך וכך קבוע בשנה. אלו שמצהירים שהגוף שלהם בארץ והעסקים בחול. למשל 100. או 150 או 200אלף בדולרס. וסדרתה את הרדיפות אחרי אנשים תלמדו לעלות כיתה. ולא קינאה
  • 2.
    גנאדי 03/07/2025 01:01
    הגב לתגובה זו
    בשל הידיעה שכספי המס מממנים את הפרזיטים החרדים.
  • חיים רוטר 04/07/2025 12:07
    הגב לתגובה זו
    החרדים
  • 1.
    רשות המסים 02/07/2025 23:19
    הגב לתגובה זו
    רשות המסים מזמם התמוטטה פשוט בושה אין מפקחים במס הכנסה כל הטובים פשוט ברחו תת רמה של ניהול הביאו מפקחים שלא יודעים לקרוא מאזן תת רמה פשוט כך.
  • אב 04/07/2025 11:14
    הגב לתגובה זו
    פקחי המס הם בורים ובושה. מתעלקים על עסקים קטנים ובורחים מכל התמודדות עם רואה חשבון בעל מוניטין. אגב חלק גדול מהם בני מיעוטים...
ירושה (דאלי)ירושה (דאלי)
מדריך

העברת ירושה ישירות לנכדים - המגמה החדשה בישראל

היתרונות והחסרונות בהעברת כספים ונכסים ישירות לנכדים

עמית בר |
נושאים בכתבה ירושה צוואה


בעשור האחרון חל שינוי משמעותי, אפילו מהפך באופן שבו משפחות ישראליות מתכננות את העברת הרכוש לדורות הבאים. אם בעבר הנורמה הייתה העברה אוטומטית מהורים לילדים, כיום עולה מגמה של "דילוג דורי" - העברת נכסים ישירות מסבים וסבתות לנכדים. התופעה, שגדלה בקצב מואץ, משקפת שינויים כלכליים וחברתיים עמוקים בחברה הישראלית ומעוררת שאלות משפטיות, כלכליות ומשפחתיות מורכבות.

המסגרת החוקית: מה מותר ואיך עושים זאת נכון

חוק הירושה הישראלי מעניק חופש רחב בעריכת צוואות. בהיעדר צוואה, החוק קובע חלוקה אוטומטית בין היורשים החוקיים - בן הזוג והילדים. אולם כל אדם רשאי לערוך צוואה ולקבוע חלוקה שונה לחלוטין, כולל העברת כל הרכוש לנכדים תוך דילוג על הילדים.

ישנן ארבע דרכים חוקיות לעריכת צוואה בישראל: צוואה בפני עדים (הנפוצה ביותר), צוואה בכתב יד, צוואה בעל פה במצבי סכנה, וצוואה בפני רשות. כל אחת מהדרכים דורשת עמידה בתנאים פורמליים מחמירים. צוואה שלא נערכה כדין עלולה להיפסל, מה שיוביל לחלוקה לפי החוק ולא לפי רצון המוריש.

כאשר מעבירים נכסים לנכדים קטינים, נוצרות סוגיות מיוחדות. ההורים משמשים אפוטרופוסים טבעיים ומנהלים את הנכסים עד הגיע הקטין לבגרות. ניתן לקבוע בצוואה הוראות מיוחדות כמו מינוי נאמן חיצוני, הגבלות על שימוש בכספים, או תנאים לקבלת הירושה (כגון סיום לימודים או הגעה לגיל מסוים).

חשוב להבין שצוואה אינה מסמך סופי. ניתן לשנותה או לבטלה בכל עת כל עוד המצווה בחיים וכשיר. עם זאת, שינויים תכופים או צוואות סותרות עלולים להוביל לסכסוכים משפטיים לאחר הפטירה. לכן מומלץ לתעד כל שינוי בצורה ברורה ולהפקיד עותק מעודכן אצל עורך דין או ברשם הירושות.

רמי לוי
צילום: תמר מצפי
בעשר אצבעות

רמי לוי - מהמכולת בשוק מחנה יהודה לטייקון; כל התחנות בדרך ל-7 מיליארד שקל

הנפקת חברת הנדל"ן של רמי לוי, מספרת על יזם בלתי נלאה שהצליח להפוך מכולת לרשת השנייה בגודלה בישראל ועל הדרך לקנות ולהשביח נדל"ן בשווי של מיליארדים. כך הגיעה משפחת לוי להון של 7 מיליארד שקל

מנדי הניג |
נושאים בכתבה רמי לוי

רמי לוי מנפיק את חברת הנדל"ן שלו בבורסה. השווי המבוקש - 4.5 מיליארד שקל. ייתכן שלוי יסגור על פחות. אבל, השווי של הנדל"ן מבחינתו גדול משמעותית מהשווי של הקמעונאות (בנדל"ן הוא מחזיק ב-100%, בקמעונאות כ-40%). חשבתם שרמי לוי זה בעיקר רשת מובילה? טעיתם, גם אנחנו טעינו. רמי לוי זה טייקון של נדל"ן, קמעונאות, עם החזקות ברשת פארם, תעופה, סלולר ועוד. ההחזקה של רמי לוי ברשת הקמעונאות שווה כ-1.7 מיליארד שקל, לצד השקעות פרטיות ונכסים נוספים ועם ההחזקה בחברת הנדל"ן שעומדת להנפיק, ההון של המשפחה באזור 7 מיליארד שקל.

לוי הוא מעשירי הארץ והכל ב-10 אצבעות. לא ירושה, לא מתנה. עבודה קשה. זו הזדמנות לספר את הסיפור של רמי לוי, סיפור חובה ליזמים - כל הדרך מחנות קטנה לאחד מאנשי העסקים המובילים בארץ.  

רמי לוי נולד ב-1955 בשכונת נחלאות בירושלים, אחת השכונות הוותיקות והצפופות של העיר. המשפחה התגוררה בדירה קטנה, וההורים התקשו לפרנס את הילדים הרבים. "גדלתי עם הפחד שיום אחד לא יהיה לחם בבית", סיפר לוי בראיון לפני יותר מעשור. "זה פחד שמלווה אותי עד היום. גם כשיש לי מיליארדים, אני עדיין זוכר את התחושה הזאת של חוסר ביטחון".

בגיל 14, במקום להמשיך ללימודים תיכוניים מלאים, החל לוי לעבוד בשוק מחנה יהודה. תחילה כסבל, סוחב ארגזים כבדים תמורת גרושים, ואחר כך כעוזר לסוחרים ותיקים. "השוק היה האוניברסיטה שלי", אמר בראיון בעבר. "שם למדתי שהכי חשוב זה להיות הוגן עם הלקוח. אם אתה גונב אותו פעם אחת, הוא לא יחזור".

השנים בשוק עיצבו את תפיסת העולם העסקית שלו. הוא ראה איך סוחרים מרוויחים אחוזים בודדים על כל עסקה אבל מצליחים להתפרנס בכבוד מהמחזור הגדול. הוא הבין שהמפתח הוא נפח - למכור הרבה במרווח קטן ולא מעט במרווח גדול.