הממשלה מקדמת מתווה מואץ לשיקום אתרים שנפגעו מטילים
הצוות הבין-משרדי לקידום התחדשות עירונית במקומות שנפגעו מהתקפות טילים קיים אמש ישיבת המשך, בהובלת שר האוצר, שר הבינוי והשיכון ושר הפנים. במפגש השתתפו נציגי הגופים הרלוונטיים, כולל משרדי האוצר, השיכון, הפנים והמשפטים, לצד רשות מקרקעי ישראל, רשות המסים ומינהל התכנון. הדיונים התמקדו בפיתוח מתווה מואץ שיכלול זירוז תהליכי התכנון, קיצור נהלי ההיתרים והפתרון לסוגיות הקנייניות הנדרשות. במסגרת התכנית יוקם גוף מתכלל שיהיה אחראי על יישום התוכנית בשטח, תוך מתן פיצוי הולם לתושבים הנפגעים.
במהלך הישיבה הודגשו הצרכים המרכזיים להצלחת היוזמה: יצירת הסדרה תכנונית מהירה, מתן מענה משפטי מעשי, הבטחת פיצוי שקוף לנפגעים ויצירת מסלול עבודה מובנה עם לוח זמנים ברור. בשבועות הקרובים צפויה להסתיים הכנת טיוטת תזכיר חוק והצעת החלטת ממשלה שיהוו את הבסיס להפעלת המתווה.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' אמר: "ההרס שנגרם מחייב הסתכלות אחרת. לא רק לשקם אלא לשפר. להפוך את המשבר להזדמנות. אם כבר בונים מחדש, צריך לעשות את זה נכון, חכם ומהר. זהו הרס יצירתי במובנו הכלכלי. לא מושג תיאורטי אלא גישה מעשית. לתכנן טוב יותר, לצופף, לייעל ולוודא שבסופו של דבר הציבור מרוויח."
שר הבינוי והשיכון חיים כץ הוסיף והדגיש את חשיבות המהירות: "הדבר החשוב ביותר הוא הוודאות לתושבים ומהירות הביצוע, בכך תמדד ההצלחה במשימה. כל מקום שניתן לחתוך בבירוקרטיה צריך לעשות זאת".
- 3.דימיטרי 29/06/2025 21:41הגב לתגובה זולגייס את כל החרדים המשתמטים בכפייה.
- 2.תזדרזו אנחנו אבודים בבירוקרטיה ... (ל"ת)אנונימי 29/06/2025 21:34הגב לתגובה זו
- 1.חיים 29/06/2025 19:31הגב לתגובה זואין עניין לשפוך כספי ציבור ללא חשיבה אין שום תקציב בינוי ללא פינוי בינוי! רק לדאוג שהמדינה תרוויח ולא כל מיני טרמפיסטים
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקשכר המינימום מתעדכן, המציאות לא
שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?
היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.
הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק
כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.
כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.
זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.
- רשתות השיווק לוחצות להגדיל את מכסת העובדים הזרים - על חשבון העובדים הישראלים
- גידול של מיליונים בהוצאות: איך העלאת שכר המינימום תשפיע על שופרסל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שני צדדים למטבע הכלכלי
מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.
בית משפט (גרוק)ניצחון לביטוח הלאומי בבג״צ - עתירת חברות הסיעוד בדרך למחיקה
ההליך ביקש להגביל את שיקול הדעת של הביטוח הלאומי במקרים שבהם זכאי סיעוד לא מקבלים שירות בפועל. בית המשפט מאותת להשאיר את הסמכות בידי הביטוח הלאומי, על רקע מחסור בשירותים, כ-390 אלף זכאים לקצבה, ומאבק מתמשך סביב מכרזי הסיעוד
בג״צ ממליץ לחברות הסיעוד למשוך את העתירה שהגישו נגד המדינה והביטוח הלאומי, סביב האפשרות להעביר גמלת סיעוד בכסף לזכאים שלא מקבלים שירות בפועל מחברות הסיעוד. לפי הדברים שנאמרים בדיון, השופטים מצביעים על כך שההסדר נשען על שיקול דעת מנהלי, ובנסיבות שבהן השירות לא מסופק בשטח, הביטוח הלאומי פועל בתוך המסגרת החוקית.
