היום צפוי להתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש מאי, אירוע שבימים כתיקונם היה תופס את מרכז תשומת הלב הכלכלית אבל המציאות השתנתה במהירות ובאופן דרמטי וביום חמישי האחרון פרצה מלחמה רשמית בין ישראל לאיראן. לאחר תקיפת מתקני הגרעין, חיסול הצמרת הפיקודית של המשטר, פגיעה במתקני הגז והנפט באיראן ומנגד מתקפות טילים וכטבמ"ים נגדיות כשחלקם מצליחים לחדור את כיפת ההגנה ולהסב נזקים בגוף ובנפש. 

ההתפתחויות האלה לוקחות את הפוקוס מהמדד ואפילו הופכות אותו לפחות רלוונטי למדידת הסביבה הכלכלית הנוכחית כשהסעיפים שבו כבר לא משקפים את תמונת המציאות החדשה.

מדד טרום-מלחמה

לפני ההסלמה הכלכלנים ציפו לעלייה קלה של 0.1% - 0.2% במדד לחודש מאי, זאת אחרי זינוק של 1.12% בחודש אפריל, שנגרם בעיקר בשל התייקרות טיסות סביב חג הפסח.

לפי נתוני הלמ"ס, מחירי הטיסות באפריל עלו ב-15.9%, והשפעתם על המדד הכללי עמדה על כ-0.68%. עם זאת, יש לקחת את הנתון הזה בעירבון מוגבל: הלמ"ס שינתה את אופן חישוב רכיב הטיסות במדד - והוא מבוסס על טיסות שהמריאו באפריל, אך הוזמנו חודשים או אף שנה קודם לכן. המשמעות היא שפערי זמן משמעותיים בין ההזמנה לביצוע משפיעים על העיתוי שבו נרשמת ההשפעה על המדד, ולעיתים יוצרות עיוותים בתמונה הכללית.

• מדד המחירים באוגוסט - מה הצפי והאם הריבית תרד?
• מחירי הדירות החדשות ירדו ב-1.5%; מדד המחירים ביולי עלה 0.4%
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

ציפיות לחולשה במדד: ירידות במחירי הטיסות ובדלק

אם באפריל הטיסות דחפו את המדד כלפי מעלה, במאי צפוי אפקט הפוך - התמתנות שתאזן את השפעותיהם של רכיבים עונתיים אחרים כמו הלבשה ופירות. "הירידה חדה במחירי הטיסות (לפי שיטת החישוב החדשה של הלמ"ס) יחד עם ירידה במחירי הדלק צפויות להתקזז עם עלייה עונתית במחירי הפירות הטריים, ההלבשה (עונת הקיץ) והעלייה החדה במחירי התחבורה הציבורית שנכנסה לתוקף בשבוע האחרון של אפריל", כתב עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל. "אנו צופים מדד קרוב לאפס".

התחזיות של הכלכלנים האחרים קרובות - אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי בבית ההשקעות מיטב, צופה עלייה של 0.2% במדד. נירה שמיר, הכלכלנית הראשית של דיסקונט, צופה עלייה של 0.1%, ואילו יוני פנינג, האסטרטג הראשי של מזרחי טפחות, דווקא מעריך כי המדד ירד בכ-0.1%.

לא נראה שינוי בריבית בזמן הקרוב

גם אם נראה במדד הפתעה, כלפי מעלה או מטה, הסיכוי שבנק ישראל יחליט להוריד את הריבית בטווח הקצר נראה נמוך. רמות אי הוודאות בזירה המקומית והבינלאומית נותרות גבוהות, ולעיתים אף מתגברות. בזירה הגיאופוליטית גוברים הדיווחים על כך שישראל שוקלת לתקוף מתקני גרעין באיראן, ובמקביל דווח כי ארה"ב הורתה על פינוי חלקי של כוחות מבסיסים בעיראק, כל זאת כשצה"ל עדיין נלחם בעזה מול החמאס.

• ספרד לא רוצה נשק ישראלי - הערכות שתבטל עסקה גדולה עם אלביט
• מדד המחירים באוגוסט עלה ב-0.7%; מחירי הדירות החדשות ירדו ב-0.8%
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• רפאל מציגה את "מגן אור" מערכת הלייזר החדשה

בתוך כך, גם בזירה הפוליטית הפנימית בישראל חוסר הוודאות נמשך, בעיקר סביב המשבר בנוגע לחוק הגיוס. פירוק הממשלה הוא לא תרחיש בלתי סביר, ותלוי בהתנהלותן של המפלגות החרדיות. עם זאת, בימים האחרונים הנושא הזה נדחק מעט הצידה, על רקע ההתפתחויות הביטחוניות.

בנק ישראל: "המדיניות מתמקדת ביציבות וצמצום אי הוודאות"

בהחלטת הריבית האחרונה, שהתקבלה ב-26 במאי, בחר בנק ישראל להשאיר את הריבית ללא שינוי. הבנק ציין אז כי "הפעילות הכלכלית במשק מוסיפה להתאושש באופן מתון על רקע אי הוודאות המקומית והגלובלית הגבוהה", וציין כי האינפלציה השנתית עלתה באפריל לרמה של 3.6% - מעל הגבול העליון של היעד.

"על רקע המשך הלחימה, מדיניות הוועדה המוניטרית מתמקדת בייצוב השווקים והפחתת אי הוודאות, לצד יציבות מחירים ותמיכה בפעילות הכלכלית", כתבו בבנק ישראל. "תוואי הריבית ייקבע בהתאם להתכנסות האינפלציה ליעדה, המשך היציבות בשווקים הפיננסיים, הפעילות הכלכלית והמדיניות הפיסקלית".

במקביל, משרד האוצר עדכן לאחרונה את תחזית הצמיחה לשנת 2025 כלפי מטה - מ-4.3% ל-3.6%. לפי אלכס זבז'ינסקי, "משרד האוצר עדכן כלפי מטה את התחזית לצמיחה של הצריכה הפרטית והעלה את התחזית להשקעות והיצוא". במקביל, גם התחזית לאינפלציה בשנת 2025 ירדה לרמה דומה של 3.6%. ברוב התחזיות של הגופים בארץ ובחו"ל, מדובר בצמיחה מתונה יחסית, בטווח של 3%-3.5%. במיטב מעריכים כי המשק יצמח השנה בשיעור של כ-3% בלבד. למרות זאת, משרד האוצר דווקא העלה את תחזית ההכנסות ממסים לשנת 2025 ביותר מ-20 מיליארד שקל - מה שעשוי לאפשר לו לצמצם את גיוסי האג"ח, על אף התחזיות הפחות אופטימיות לצמיחה.

שוק העבודה: התמתנות בשכר ויציבות בתעסוקה

לצד ההתפתחויות בצריכה ובאינפלציה, בולטים גם הנתונים האחרונים על שוק העבודה. יוני פנינג ממזרחי טפחות מתייחס לדיווח של הלמ"ס מהשבוע שעבר על יציבות במספר העובדים הישראלים - "הלמ"ס דיווחה בשבוע שעבר על יציבות, במונחים מקוריים, במספר העובדים הישראלים במדינה באפריל, על 4,099. בראייה שנתית, מדובר בהמשך הקצב היציב של מעל ל-2%, שראינו בחודשים האחרונים, קרי לאחר ההתייצבות במלחמה".

לעומת זאת, בגזרת השכר דווקא נרשמה חולשה: "השכר הממוצע, בינתיים, התמתן ב-5.2%, במונחים מקוריים במהלך החודש - שלילי יותר מהממוצע לעונה, ומפתיע בהתחשב בהעלאה הניכרת של 6.25% בשכר המינימום, בתחילת החודש", כתב פנינג. הוא הוסיף כי "על רקע ההתמתנות בשכר, קצב העלייה השנתי של השכר הכולל ירד ל-3.6% - זה נמוך משמעותית מכ-4.9% במרץ".

לסיום, פנינג מציין גם את ההקשר הביטחוני: "ובמאי, כמובן, החל מבצע 'מרכבות גדעון'. אז נוכל לצפות לפחות להרחבה פיסקאלית מסוימת, שתעלה את ההכנסה, ותייצר אולי עוד השפעה אינפלציונית". למרות זאת, הוא מבהיר כי גם אם תירשם עלייה מסוימת בשכר בחודשים הקרובים, המגמה עצמה תישאר מתונה יחסית: "ומבחינת שוק התעסוקה עצמו, אנחנו קרובים לניטרליות, או אפילו השפעה אינפלציונית פחות מהרף העליון של יעד האינפלציה של בנק ישראל, אם ניקח בחשבון עלייה של כאחוז בפריון בכל שנה", סיכם פנינג.

האם יש הזדמנות באגרות החוב?

לאחרונה כתב אצלנו אייל ויסבלום, מנהל השקעות במגדל שוקי הון, על הפער בין ציפיות האינפלציה של בנק ישראל לאלו המגולמות בשוק האג"ח שייתכן ומייצרות הזדמנויות למשקיעים: "בעוד ציפיות הכלכלנים בישראל שנה קדימה הן לקצב אינפלציה שנתי של כ-2.4%, שוק האג"ח הממשלתי בבורסה בתל-אביב משקף כיום צפי לרמת אינפלציה של 1.9% לכל אחת משלוש השנים הקרובות - צפי הנמדד על-ידי פער התשואה בין אג"ח ממשלתית שקלית לבין אג"ח ממשלתית צמוד מדד במח"מ (משך חיים ממוצע) דומה", כב ויסלבאום.

לכתבה המלאה: איך להשקיע עכשיו באגרות חוב?

המדד שיפורסם היום לא מבטא את השלכות המלחמה את התנודות בשערי המטבע, את העלייה הצפויה במחירי התשומות והיבוא, זינוק בעלויות ביטוח ימי ואווירי, ופגיעה אפשרית בתיירות ובצריכה. המשך הלחימה עלול להאיץ את האינפלציה, במיוחד אם תלווה בהרחבה תקציבית. 

באקלים הנוכחי השווקים כבר מתמחרים סיכונים חדשים, בעוד מדד מאי משקף מציאות שהייתה נכונה לפני שבועיים, המלחמה משנה את כללי המשחק ומדד מאי שיופרסם היום, הוא צילום של מציאות שלא-קיימת. הכלכלנים מסכימים כי ההשפעות האינפלציוניות והכלכליות של המלחמה יתחילו לבוא לידי ביטוי רק במדדים הבאים והמשק נערך לתקופה של אי-וודאות גבוהה.