כסף
צילום: Freepik

איך להשקיע עכשיו באגרות חוב?

מה עדיף: אגרות חוב קצרות או ארוכות - צמודות למדד או שקליות? עיוות בציפיות האינפלציה פותח הזדמנות למשקיעים על רקע צפי לאינפלציה גבוהה מזו המשתקפת בבורסה - איך אפשר לעשות כסף מהפער התמחורי?

אייל ויסבלום | (5)

מדד המחירים לצרכן לחודש מאי המתוכנן להתפרסם בתחילת השבוע (א') צפוי לפי מרבית ההערכות, לעמוד על כ-0.1% - ובכך לגלם קצב אינפלציה שנתי מוערך של כ-3.3% הממשיך לשקף סביבת אינפלציה גבוהה יחסית בישראל.

למרות שנתוני חודש מאי צפויים להיות מתונים יחסית, כמגמה רמות האינפלציה בישראל צפויות להמשיך להיות גבוהות יחסית, כפי שבאו לידי ביטוי באפריל – אז מדד מחירים חודשי שעלה ב-1.1% היה גבוה משמעותית מההערכות המוקדמות שצפו עלייה של כ-0.7% והפתיע את הכלכלנים.

להערכתנו, תנאי השוק בישראל יובילו למצב בו האינפלציה בשנה הקרובה תייצר כמה הפתעות כלפי מעלה במהלך השנה.

זאת נוכח היחלשות אפשרית של השקל בהמשך השנה, לאחר שהתחזק בחדות באחרונה – מהלך אותו יתקן בחזרה, צפי לעליות נוספות במחירי הטיסות בשל היסוסן של חברות תעופה לא מעטות לחזור לפעול בקווים לישראל ובעיקר בשל קצב העלייה המהיר הנרשם במחירי השכירויות בתחום הדיור.

נוסף להערכות אלה, נראה כי נוצר עיוות בציפיות האינפלציה של השוק הישראלי כפי שבאות לידי ביטוי בשוק ההון המקומי, עיוות אותו ניתן לנצל לייצור תשואות עודפות בתיק ההשקעות. 

 תשואה עודפת באג"ח צמודות מדד ממשלתיות במח"מ קצר.

בעוד ציפיות הכלכלנים בישראל שנה קדימה הן לקצב אינפלציה שנתי של כ-2.4%, שוק האג"ח הממשלתי בבורסה בתל-אביב משקף כיום צפי לרמת אינפלציה של 1.9% לכל אחת משלוש השנים הקרובות – צפי הנמדד על-ידי פער התשואה בין אג"ח ממשלתית שקלית לבין אג"ח ממשלתית צמוד מדד במח"מ (משך חיים ממוצע) דומה.

בהתאם, לראייתנו, ישנן כמה אפשרויות השקעה ש"כשל השוק" המשתקף כיום בפער בציפיות האינפלציה, בין הערכות הכלכלנים ובנק ישראל לבין נתוני המסחר באג"ח בבורסה.

אפשרות אחת היא רכישת אג"ח ממשלתית צמודת מדד לטווח קצר (1-3 שנים)– המגלמת בתוכה תשואה עודפת של כ-0.5% לשנה בגין הפער בין ציפיות השוק הנמוכות ביחס להערכות הכלכלנים והערכותינו, ותשואה עודפת של עד 1.5% מעל התשואה שמייצרת קרן כספית או פקדון בנקאי.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תשואה של עד כ-1% נוסף ניתן להשיג ברכישת אג"ח קונצרניות צמודות מדד במח"מ קצר (כשנה) בדירוגים גבוהים – AA-.

אז אמנם האינפלציה בישראל כבר לא נמצאת ברמות שיא שנעו סביב קצב שנתי של כ-5.5% בהן שהתה בסוף 2022 ובתחילת 2023, אבל מצב השוק הנוכחי – המגלם פער משמעותי בין תחזיות האינפלציה של הכלכלנים ובנק ישראל לבין תחזיות שוק ההון, מייצר אפשרות נוחה למשקיעים בשוק האג"ח המקומי ליהנות מכך.

הכותב הינו אייל ויסבלום, מנהל השקעות במגדל שוקי הון

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    אנונימי 11/06/2025 13:36
    הגב לתגובה זו
    כן ממש ...
  • 4.
    לא סומך על מגדל (ל"ת)
    אניהשע 11/06/2025 12:27
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    ברבי 11/06/2025 12:06
    הגב לתגובה זו
    תעמיסו פוטים וקולים כי שוק הולך לטוס
  • 2.
    חישובון 11/06/2025 11:32
    הגב לתגובה זו
    אם אתה משקיע לטווח קצר אתה עלול להפגע מכך שבעקבות האינפלציה הגבוהה הריבית תישאר גבוהה ומחירי האגח שלך ירדו אלא אם תחכה לפדיון בעור שנתיים. ואם אתה משקיע ליותר משנתיים אז ממילא יש לך אפשרויות יותר טובות. אם אתה יודע בדיוק מתי תצטרך את הכסף אחלה רעיון ועל הדרך אתה עוזר למגדל לקדם את הפוזיציה שבשבילה הם פרסמו את הכתבה.
  • 1.
    תודה על מידע חשוב (ל"ת)
    אנונימי 11/06/2025 11:20
    הגב לתגובה זו
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני

אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל

אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה

ליאור דנקנר |

קבוצת אלקטרה אלקטרה 1.18%  , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.

לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.


220 שערים בשלוש טבעות

הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.

מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.

במסגרת פעילות הזכיין, קבלן האגרה הטכנולוגי בפרויקט יהיה TransCore LP מארה"ב. החברה אחראית על הקמת המערכת הטכנולוגית לזיהוי הרכבים, לרבות תוכנת האגרה, המצלמות, התאורה ושאר הרכיבים הרלוונטיים. TransCore היא זו שמיישמת גם את מערכת מס הגודש במנהטן שבניו יורק, מה שמוסיף לפרויקט הישראלי ניסיון שנצבר באזור עירוני צפוף ומורכב אחר.


הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ת"א נפט וגז הוסיף 1.9%, הבנקים איבדו 0.8% - נעילה במגמה מעורבת

טבע התחזקה אחרי הגשת בקשה ל-FDA לאישור זריקה תת-עורית לסכיזופרניה; עסקת הייצוא למצרים לקראת אישור סופי ושותפויות הגז זינקו והרימו את מדד הסקטור כולו; נאוויטס עם סיקור ראשוני של איי.בי.איי ואפסייד של כ-30%; מגזר הפיננסים נצבע באדום היום אחרי רצף של עליות בימים האחרונים

מערכת ביזפורטל |

  


הבורסה ננעלה במגמה מעורבת ושיחזרה את הנעילה אתמול. ת"א 35 הוסיף 0.6% העליות בת"א 90 נמחקו והמדד ירד 0.1%.

במגזר הפיננסים התמונה שונה - הבנקים יורדים בכ-0.8%, בעוד ת"א ביטוח ירד קלות, בכ-0.2%. ת"א נדל"ן עלה 0.1%, בעוד ת"א נפט וגז זינק 1.9%.


בתום רצף דיונים שנמשך לתוך הלילה, משרד האנרגיה והשותפויות במאגר לוויתן הגיעו לסיכום שמאפשר להניע את אחת העסקאות המשמעותיות שנרשמו בענף האנרגיה הישראלי. ההסכם, שאמור להיחתם רשמית על ידי ראש הממשלה ביממה הקרובה, יאפשר יצוא גז טבעי למצרים בהיקפים שמעולם לא נחתמו קודם, ויהווה בסיס להרחבת פעילות המאגר בשנים הקרובות. מאחורי ההסכמות עומדת מערכת של שיקולים כלכליים, רגולטוריים ומדיניים, שמתחברת לצורך של שני הצדדים לייצב את משק האנרגיה שלהם ולבסס תשתיות ארוכות טווח.

על פי המתווה, לוויתן ייצא למצרים 130 BCM גז טבעי בהיקף של כ-35 מיליארד דולר, באמצעות חברת Blue Ocean Energy המצרית. מבחינת השותפות - ניו-מד ניו-מד אנרג יהש 3.83%   , שברון ורציו רציו פטרול יהש -2.23%   זה בעסקה שמאפשרת את ההשקעה בהרחבת יכולות ההפקה וההולכה של המאגר, כולל צינור חדש ומערכות שמיועדות להגדיל את קצב ההפקה. מנגד, משרד האנרגיה קיבל כמה התחייבויות שנועדו לשמר את ביטחון האנרגיה של ישראל: מחיר מוגדר לאספקה לשוק המקומי, וכן מנגנון שלפיו במקרה של תקלה במאגרים אחרים, לוויתן יפנה גז ישירות למשק הישראלי. זה גם מהלך שמחזיר חלק מהעקרונות שהיו במתווה הגז המקורי, ומייצר למדינה יכולת תכנון רחבה מול הביקוש הגובר - ישראל ומצרים מתקרבות לחתימה: מתווה יצוא הגז מלוויתן יוצא לדרך