הכרת תודה למילואימניקים או מסך עשן לציבור? בנק מזרחי מנסה לנקות את המצפון
מזרחי טפחות מעניק הטבות לעסקים של אנשי מילואים, אך הביקורת הציבורית על הרווחים וההתנהלות של הבנקים לא נעלמת - הבנקים בישראל מרווחים מיליארדים וגם כשהרוגלטור מתערב, התוצאה לא מיטבית
יום ההוקרה למשרתי המילואים הוא רגע חשוב בלוח השנה הישראלי, הזדמנות להודות לאלה שמפסיקים את שגרת חייהם כדי להגן על המדינה. הבנקים, ובראשם מזרחי טפחות, ניצלו את המעמד כדי להשיק יוזמה חדשה בשם "כתום.מילואים", תו לעסקים שבבעלות חיילי מילואים, שנועד לאפשר
לציבור "להצביע ברגליים" ולתמוך בהם. אבל מאחורי היוזמה המרגשת, עולה גם שאלה בוערת, האם מדובר בצעד ערכי אמיתי או ניסיון נוסף לצבוע את הבנקים בצבעים חברתיים מבלי לשנות באמת את האופן שבו הם מתנהלים מול הציבור?
מזרחי טפחות הודיע על מיזם
"כתום.מילואים", שנולד מתוך מתחם העסקים "כתום.ישראל" שהושק כבר בתחילת מלחמת חרבות ברזל. המתחם מונה כיום למעלה מ־500 עסקים, כאשר הבנק מספק לעסקים אלו ערכות מיתוג, קמפיינים ייעודיים והטבות מיוחדות ללקוחות.מדובר ביוזמה מבורכת וחשובה מאוד, אך למעשה, היא מהווה חלק
מרצף מהלכים שנועדו לפחות במידה מסוימת להחזיר לבנקים את תדמיתם שנשחקה לאור הביקורת הגוברת על רווחיותם החריגה.
הצעד של מזרחי מצטרף לשורת מהלכים שנולדו בעקבות הדרישה של הפיקוח על הבנקים להחזיר לציבור כ־3 מיליארד שקל בעקבות רווחים מצרפיים
של כ־29 מיליארד שקל ב־2024 בלבד. אלא שהמתווה לא קבע כללים ברורים ליישום ההטבות, והותיר בידי כל בנק חופש פעולה מוחלט. התוצאה היא שחלק מההטבות אוטומטיות, אחרות מצריכות פנייה יזומה של הלקוח, והמעקב כמעט בלתי אפשרי. כך, במקום מהלך ציבורי שקוף ומבוקר, התקבל מערך
מבוזר שמבוסס ברובו על שיווק ויחסי ציבור. להרחבה: הבנקים חויבו 'להחזיר' לציבור 3 מיליארד שקל; קיבלנו הטבות עם אותיות קטנות
בעוד הציבור משלם עמלות עתק וקורס תחת הנטל הכלכלי, הבנקים ממשיכים לרשום רווחי שיא, הם נהנים מיתרונות של יציבות, מינוף אשראי והעובדה שכ־24% מהיתרות של הציבור שוכבות בעו"ש ללא כל ריבית. האינטרס לחזק את התדמית מובן באופן מסוים, הביקורת הציבורית
מתגברת, והרגולטור מתחיל להזיז רגליים. יוזמה כמו "כתום.מילואים" היא ראויה אבל גם נוחה לבנק, כי היא נוגעת בלב הקונצנזוס הציבורי.
- מזרחי טפחות ברווח של 1.45 מיליארד ברבעון; תשואה להון של 17.8%
- הבנקים יקרים? IBI סבורים שיש עוד 22% אפסייד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תרי ישכיל, סמנכ״ל חטיבת השיווק, פרסום ופיתוח עסקים, בנק מזרחי טפחות ציינה: ״חיזוק ותמיכה במשרתות ומשרתי
המילואים, זו חובתנו הלאומית. חבילת המיתוג שיזמנו, נועדה לא רק לתמוך ולעודד, אלא גם להעניק לבעלי העסקים את הייחודיות וההכרה שמגיעות להם, ולהדגיש את הערכתנו הגדולה על שירותם ומחויבותם. נמשיך לסייע לעסקים אלו בכל דרך אפשרית, הם הלב והגאווה של כולנו״.
- 3.אבישלום 05/06/2025 11:25הגב לתגובה זובכל מקרה מרווחי הבנקים כולנו נהנים בקרנות הפנסיה וההשתלמות שלנו. מה שכן מזרחי נותן הטבות למילואמניקים שכמעט בלתי אפשרי לקבל. למשל ההנחה על המשכנתא היא רק למי שביצע מילואים של 90 יום מאוקטובר 24. זאת אומרת שמי שהשתתף בתמרון בלבנון שהתחיל באוגוסט לא זכאי וכן הלאה.
- 2.לרון 05/06/2025 11:11הגב לתגובה זוזה לא תפקיד בנק לעזור ללקוחותיו! זה תפקיד המדינה!
- 1.לרון 05/06/2025 11:04הגב לתגובה זושלא היה כאן ב 1983! בנק איננו מנקה מצפון זה לא באגנדה שלו.אמנם המזרחי הוא בנק של דתיים אך אני לא חושב שמדיניותו מושפעת מכך!

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.

גילוי מרצון: הזדמנות להסדיר חובות - או מלכודת לנישומים?
רשות המסים השיקה מחדש את נוהל הגילוי מרצון במטרה להחזיר מיליארדים לקופת המדינה ולאפשר לנישומים להסדיר חובות עבר בלי הליך פלילי; טיעונים בעד ונגד, והאם ביטול האנונימיות הוא שגרם לתכנית הנוכחית להיות פחות אטרקטיבית?
גילוי מרצון חזר, והפעם עם פנים חדשות. רשות המסים הכריזה אמש על השקת הנוהל מחדש, שמאפשר לנישומים לדווח על הכנסות או נכסים שלא דווחו בעבר, לשלם את המס המתחייב ולקבל חסינות מהליך פלילי. להרחבה ראו כאן - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי. הרעיון הוא די פשוט: מי שיבוא מרצונו ויסדיר את חובו, לא יועמד לדין. אבל השאלה המתבקשת היא האם מדובר בהזדמנות אמיתית או בתוכנית שתרתיע יותר מאשר היא תעודד, בעיקר כי מדובר בבקשה שמית ולא אנונימית כפי שהיה בעבר.
תחשבו על התרחיש הבא - מגיע נישום וחושף את הרווחים שלון בחו"ל מקריפטו. אומר לו פקיד השומה, תשלם X, לנישום אין אפשרות לערער או לחזור בו מהחשיפה. הוא יכול לנסות לשכנע את פקיד השומה שהמס גבוה מדי, אבל אין לו אפשרות לסגת, כי אפשר להשתמש במידע שנחשף, ואז גם החבות הפלילית קיימת. כלומר, זו דרך חד כיוונית, אי אפשר להתחרט, והנישומים "בידיים" של פקידי השומה. קחו גם בחשבון שאם מדובר בקריפטו צריך להביא אסמכתאות כדי לנתח את הרווחים על פני השנים - לרבים אין את המידע הזה ולא תמיד ניתן להשיגו, וגם שבינתיים אין הקלות של הצמדה וריבית. אז המוטיבציה לגלות על הון בחו"ל וגם בארץ (לרבות מכר דירה) לא מאוד גדולה, אבל יש גם יתרונות ללקוחות ובעיקר הידיעה שלא מחפשים ולא רודפים אחריהם. הם יכולים לישון טוב בלילה.
המדינה צריכה כסף - אולי יהיו הקלות בגילוי מרצון בהמשך
המדינה נמצאת בתקופה של הוצאות כבדות: מלחמה ארוכה, התחייבויות תקציביות ותשלומים הולכים ותופחים. גילוי מרצון נותן לממשלה דרך מהירה להכניס מיליארדים לקופת המדינה מבלי להטיל מיסים חדשים על כלל הציבור (כפי שעשתה עם המס על הרווחים הכלואים). מצד שני, גם לנישומים יש כאן רווח ברור: מי שמחזיק הכנסות לא מדווחות יכול להסדיר את מעמדו, לשלם את חוב המס ולדעת שהוא 'נקי' משפטית ולישון טוב בלילה. העובדה שבקשה שלא תאושר לא תשמש נגד הפונה בהליך אזרחי או פלילי מחזקת את הביטחון. כלומר, המידע שנמסר לא יכול לשמש לרעתו, אלא אם הגיע לרשות בדרכים אחרות, או וכאן כאמור הבעיה - אם הנישום לא הסכים לשומה, ואז הכל נפתח מחדש. רשות המסים לא חשבה כנראה על הנקודה הזו עד הסוף, ויש סיכוי שתוך כדי תנועה היא תפתור אותה לטובת הנישומים. זה כנראה גם תלוי בהיענות, אם ההיענות תהיה מאכזבת, ינסו לתת עוד צ'ופרים ללקוחות. .
בפועל, חשוב לזכור שהודעת הרשות עוד מציינת כי היא "תוכל לעשות שימוש בכל מידע הקשור לבקשה לגילוי מרצון שהגיע אליה בדרך אחרת, או במקרים שבהם לא שולם המס או שהבקשה לא נעשתה בתום לב, או הוסתר חלק מהמידע הרלוונטי". .
- העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הטענות נגד ההליך ברמת המאקרו הן שלא ניתן לתת פרסם למעלימי רווחים והכנסות. העלמתם מס, זו עבירה פלילית, למה צריך ללכת לקראתכם? מבחינת הנישומים, סיכוי טוב שהם לא ירוצו להצהיר. הנוהל החדש פחות אטרקטיבי מהקודמים. הסיבה העיקרית היא ביטול האפשרות להליך אנונימי: בעבר נישומים יכלו לבדוק את מצבם בלי לחשוף זהות, ורק אחר כך להחליט אם להתקדם. כעת הכול גלוי מההתחלה - מה שעלול להרתיע רבים. מעבר לכך, הנוהל הנוכחי לא מבטל באופן אוטומטי קנסות, הצמדות וריביות. כך נוצר מצב שבו חוב ישן יכול לתפוח פי כמה. לדוגמה, נישום שלא דיווח על הכנסה של 100 אלף שקל ב־2015 היה משלם אז כ-35 אלף שקל מס. היום, במסגרת הנוהל, הוא עלול למצוא את עצמו מחויב ביותר מ-70 אלף שקל - אחרי ריבית, הצמדה וקנס גרעון. ומכאן עולה השאלה: העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהם בגילוי מרצון? צריך לסייג ולהגיד שבעבר במסגרת גילוי מרצון לא היה צורך לשלם מס גירעון ונראה שבסופו של דבר כך יהיה גם הפעם, אבל זה לא סגור.