הבנקים חויבו 'להחזיר' לציבור 3 מיליארד שקל; קיבלנו הטבות עם אותיות קטנות

לפיקוח על הבנקים יש שלושה יעדים עליהם הוא מנסה לפקח ולקדם במערכת הבנקאית: יציבות, הוגנות ותחרות. ואם נהיה הוגנים יש לו דרך ארוכה לעשות בכל יעד. הרווחים של הבנקים בשיא. זה בהחלט משמח לדעת שהבנקים פורחים ויציבים ויש לנו עוגן כלכלי רק שהרווחיות שיא הזאת נגזרת, בין השאר, מיותר ממיליארד שקל ברבעון מעמלות. מספיק להציץ בדוח של פועלים שרק פורסם הבוקר - הרווח הנקי של פועלים כ-2.4 מיליארד שקל; התשואה להון 16.4% .

את הרווחיות הזאת גם הפיקוח על הבנקים רואה והוא לא יכול להתעלם מזה, בכל זאת 'הגינות' מופיעה בכל השקפים שלו. זה מה שגרר את הפיקוח להשיק את "מתווה אפריל". המתווה מחייב את הבנקים לתת מחווה - 3 מיליארד שקל חזרה לציבור. זה מתוך כ-29 מיליארד רווח מצרפי אותו הם רשמו, והמחווה הזאת תתפרס על פני שנתיים. אלא שכרגיל, הבנקים משחקים במגרש שלהם – יש להם גמישות מוחלטת לבחור איך, למי ומתי להעניק את ההטבות. והציבור? שיחפש את הכסף באתרי הבנקים או יתחנן במוקד. והפיקוח על המתווה? נקבל את זה בדוחות של הבנקים שיגיעו מתישהו.

המפקח על הבנקים התפאר: "הבנקים היו שם במלחמה, ועכשיו הם יחזירו לציבור". אבל כשמסתכלים על המספרים, רואים תמונה אחרת. הבנקים גרפו יותר מיליארד שקל מעמלות ברבעון, בנק הפועלים לבד דיווח על קפיצה של 8% ברבעון האחרון ל1.09 מיליארד שקל שהגיעו מעמלות דמי ניהול חשבון וכרטיסי אשראי. בנוסף, כ-24% מיתרות הציבור עדיין תקועות בחשבונות עו"ש ללא ריבית – שיפור לעומת 61% ב-2021, אבל עדיין נתון מדאיג. בזמן שהכסף של הציבור נשחק, הבנקים ממשיכים ליהנות מהכסף החונה בחשבונות ללא תמורה.

הכל מדיד?

בנק ישראל מבטיח שהמתווה "מדיד", והבנקים ידווחו על ההטבות בדוחות הכספיים. אבל בואו נהיה ריאליים: מי יקרא את הדוחות האלה? ולמה אין טבלה מרכזית, ברורה, שמראה מה כל בנק נותן? המפקח טען שהסעיפים "נבדקים", אבל כשכל בנק יכול לשנות את ההטבות כל רבעון, והציבור תלוי בפרסומים באתרי הבנקים, אנחנו פחות ופחות מתקדמים בערכי ה'הוגנות'.

• הלמ״ס נזכר לחשב את ההטבות – רק לאחר שבנק ישראל 'חנק' אותם
• מדד המחירים בחודש אפריל - מה ציפיות הכלכלנים?

אם הוגנות היא באמת היעד, אז מדוע הציבור צריך להפוך לבלש פרטי כדי לגלות מה מגיע לו? הבנקים, עם הגמישות המוחלטת שקיבלו, יכולים להחליט מי יקבל מענק של 250 שקל, מי יזכה בריבית של 2% על יתרות העו"ש ובינתיים הם גם יחליטו איזה הטבות ייעלמו ברבעון הבא. 

בינתיים, עסקים קטנים נסגרים בקצב מדאיג על רקע הריבית הגבוהה ואי-הוודאות הכלכלית, הם ממתינים לייעוץ תזרימי מהבנק עליו הובטח בעבר – אבל בפועל, רוב הבנקים מעדיפים להציע הלוואות נוספות במקום פתרונות אמיתיים. הם מעדיפים לתת עוד אשראי מאשר להכווין את בעל העסק שבדיוק חזר או יוצא למילואים איך אפשר להדק את החגורה ולצלוח את התקופה. התוצאה היא מעגל קסמים: הבנקים ממשיכים לגבות עמלות עתק, הציבור ממשיך לשלם, וה-3 מיליארד שקל, שמהווים בקושי 10% מהרווח השנתי של הבנקים, נראים יותר כמו מחווה סמלית מאשר מתווה הוגן.

גלגלי הפיקוח עובדים - אבל לאט

אפשר לראות שהפיקוח עובד, העניין הוא שהוא עובד אבל קצת לאט.  כמו בהגבלות על מבצעי הקבלנים שהגיעו כמעט שנה וחצי אחרי החגיגה וכמו במתווה הנוכחי למתן הטבות של 3 מיליארד לציבור שפורסם. הם אומרים שהם לא פועלים באימפולסיביות, הם לומדים את השטח וגם מייבאים לכאן דברים שעובדים בעולם. המפקח גם מספר שהם עורכים שימועים לגופים מוסדיים כדי לפתוח את השערים אל המערכת הבנקאית - הם הטמיעו כאן את תקינת באזל וייצרו מודל רישוי מותאם ומדורג שמעודד גופים להכנס למערכת הבנקאית בצורה קלה יותר ועם דירשות מחמירות הרבה פחות שיגדילו עם הצמיחה של המוסד ועל פי שיעורים מוסכמים.

• רמ"י יוצאת במגה-פרויקט שיספק כשליש מצריכת החשמל של המדינה
• מנכ"ל ריאנאייר מאיים להעביר מטוסים בעקבות המצב הבטחוני
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

ראינו את שהפיקוח יודע לפעול כשהוא באמת רוצה - פרסום טבלת הריביות על חשבונות העו"ש היא בהחלט צעד חיובי שמנגיש מידע ויוצר לחץ תחרותי. אבל כדי באמת לחזק את התחרות במערכת הבנקאית, ניתן לשקול תמריצים כמו פטור מעמלות למשך שנה עבור לקוחות שעוברים בין בנקים. אבל אם באמת רוצים לחזק את התחרות, לא מספיק להסתפק בפרסום – צריך גם לפעול אקטיבית כדי להקל על מעבר בין בנקים. אפשר לתת פטור גורף מעמלות לשנה ללקוחות שעוברים בנק ולתת ככה תמריץ לשקול התניידות. אפשר אולי לשקול חובת ריבית מינימלית על יתרות עו"ש מעל יתרה מסוימת (נניח 1% מעל 10,000 שקל לדוגמה) אפשר לעשות עוד קמפיינים לקידום המודעות הציבורית בנושא. אפשר וצריך להפנות חלק מהרווחים להקמה של קרנות סיוע לעסקים קטנים, כאלה שלא צריכים עוד אשראי אלא ייעוץ תזרימי, דחיית תשלומים או מסגרת גמישה שמותאמת למציאות שלהם.

ובינתיים, עד שבנק ישראל ירים את הכפפה וירכז את ההטבות בטבלה אחת ברורה ונגישה – הנה מה שאנחנו יודעים עד עכשיו. מאז פרסום המתווה בתחילת אפריל, הבנקים החלו לפרסם את ההטבות שכל אחד מהם בחר ליישם, בהתאם לגמישות שניתנה להם. 

מתווה אפריל - מה כל בנק נותן

ובינתיים, עד שבנק ישראל ירים את הכפפה וירכז את ההטבות בטבלה אחת ברורה ונגישה – הנה מה שאנחנו יודעים עד עכשיו. מאז פרסום המתווה בתחילת אפריל, הבנקים החלו לפרסם את ההטבות שכל אחד מהם בחר ליישם, בהתאם לגמישות שניתנה להם. 

בנק הפועלים

הפועלים בחר במודל של מענקים ישירים לקבוצות יעד ברורות – בעיקר צעירים, סטודנטים ומשרתי מילואים. בין ההטבות: מענק אוטומטי של 250 שקל לצעירים עד גיל 30, סטודנטים וחיילי מילואים; פטור מעמלות עו"ש בסיסיות לקבוצות אלו וכן לתושבי הצפון והדרום שפונו; פטור מעמלות ניירות ערך לסטודנטים וחיילים; מענק של 500 שקל לעצמאים שנטלו הלוואות גבוהות; ומענק של 1,000 שקל לנוטלי משכנתאות בסכום של מעל 500 אלף שקל.

בנק לאומי

לאומי מציע ריבית של 2% על יתרות עו"ש של עד 10,000 שקל, אך רק למעבירי משכורת וגם למי שיש מוצר נוסף מהבנק. בנוסף, הבנק הודיע על הפחתה של 1% בריבית על האוברדרפט לכל הלקוחות הפרטיים. לנפגעי מלחמת חרבות ברזל, מציע לאומי דחיית תשלומי הלוואות לשלושה חודשים עד לתקרה של 100 אלף שקל, והקפאת תשלומי משכנתה לעד שנתיים – בשני המקרים ללא ריבית על הדחייה.

בנק דיסקונט

דיסקונט בחר להתמקד בעסקים קטנים ובמשרתי מילואים. הוא מציע החזר של עד 100% על ריבית יתרות חובה, ריבית הלוואות ועמלות עו"ש. לפי הודעת הבנק, ההחזרים יכולים להגיע עד 375 שקל בחודש, או יותר מ־1,000 שקל ברבעון – בהתאם לפעילות החשבון ולסוג ההטבה.

בנק מזרחי טפחות

במזרחי טפחות מוצעת ריבית שנתית של 2% על יתרות עו"ש עד 30 אלף שקל – לקהל של לקוחות פרטיים ועסקים קטנים. בנוסף, הבנק מעניק מענק של 500 שקל ברבעון לנוטלי משכנתאות, ומציע פטור מריבית על יתרת חובה בגובה החזר המשכנתה – ללקוחות שמחזיקים גם עו"ש וגם משכנתה באותו הבנק.

הבנק הבינלאומי

הבינלאומי מעניק ריבית של 2% על יתרות עו"ש עד 10,000 שקל, ותוספת ריבית של 0.5% על פיקדון שקלי לשנה עד 100 אלף שקל. מעבר לכך, הוא מציע מענק שנתי של 600 שקל לחיילים בסדיר, נכי צה"ל ומפוני הצפון והדרום, וכן החזר של תשלום חודשי אחד על הלוואות או משכנתאות בגובה של עד 3,000 שקל – בהתאם לעמידה בתנאים שנקבעו.

מרכנתיל, יהב ומסד

הבנקים הקטנים יותר – מרכנתיל, יהב ומסד – כלולים במתווה, אבל נכון לעכשיו לא פורסם מידע מלא על היקף ותנאי ההטבות שהם מציעים. כל אחד מהם צפוי לבחור תמהיל מבין ארבעת הסלים שנקבעו במתווה בנק ישראל, בהתאם לגודלו ולפי מאפייני הלקוחות שלו. כמו שאומרים - צריכים לעקוב.

בהקשר הזה אפשר לציין לחיוב את וואן זירו שעל אף ולא היו מחוייבים במתווה, יצאו בהטבה לא מוגבלת בזמן עבור אנשי מילואים מדמי מנוי לחשבון הפוטר מעמלות עו"ש וכרטיס. וואן זירו זו אולי הסנונית הראשונה למה שנוכל לראות פה במידה ויצטרפו לבנקאות גופים נוספים והתחרות תגדל. צריך רק לתת לשוק להיות באמת חופשי. 

חלק מההטבות אוטומטיות ועבור חלק תצטרכו להרים טלפון לבנק. מתווה אפריל כבר יצא לדרך, אבל הוא מבוזר, סלקטיבי ונותן לבנקים לנצל אותו כרצונם. יכול להיות שמגיע לכם מענק, ריבית או פטור, אבל אם לא תבדקו באתר הבנק או תפענחו את האותיות הקטנות, יש סיכוי גדול שתפספסו. אולי מתישהו גם כאן נראה טבלה או איזה כלי שקוף ומרוכז שיאפשר לכל לקוח לדעת מה מגיע לו. עד אז, נצטרך לעקוב ולהתעדכן ולחקור כדי לקבל את החלק הקטן שלנו בשלושת מיליארד השקלים.