270,000 מילואימניקים קיבלו הטבות נופש בסך כולל של כ-750 מיליון שקל

משרד האוצר בשיתוף משרד הביטחון וצה"ל מודיעים כי חלוקת הטבת הנופש למשרתי המילואים הושלמה: כ-270,000 משרתי מילואים קיבלו כרטיס זיכוי דיגיטלי למגוון הטבות בהיקף של כ-750 מיליון שקל, עד כה 170,000 משרתי מילואים כבר הספיקו לנצל את ההטבות בהיקף כולל של כ-40 מיליון שקל

מנדי הניג | (4)

משרד האוצר, משרד הביטחון וצה"ל השלימו את חלוקת הטבת הנופש לכ-270,000 משרתי מילואים ששירתו מעל 60 ימי מילואים במלחמת "חרבות ברזל" במהלך השנה שעברה. המהלך, שהחל לפני כחודשיים, נוהל על ידי אגף החשב הכללי במשרד האוצר, אגף הכספים במשרד הביטחון, אגף כוח האדם בצה"ל ומתבצע על ידי חברת Cal, בשיתוף אגף התקשוב במשרד הביטחון.

ההטבה, בשווי כולל של כ-750 מיליון שקלים, הועברה ככרטיס אשראי דיגיטלי נטען ישירות למכשירי המילואימניקים הזכאים. הכרטיס מאפשר הזמנה עצמאית וגמישה של נופש בכל מתקן לינה בארץ – מבתי מלון ועד צימרים – ללא תיווך או בירוקרטיה. עד כה, כ-170,000 משרתי מילואים הנפיקו את הכרטיס, ו-20,000 מהם כבר מימשו חופשות בסכום כולל של כ-40 מיליון שקל. את ההטבה ניתן לממש עד 31 בדצמבר 2027.

לצד הכרטיס הדיגיטלי, הוקם מוקד שירות טלפוני ייעודי (1111 שלוחה 4) למענה לפניות. המהלך הזה עוזר גם לעודד תחרות בין אתרי נופש שצריכים להתחרות היכן יבחרו המשרתים לנצל את ההטבות שקיבלו,  חלק מעסקי הנופש העניקו מעצמם הנחות והטבות נוספות למילואימניקים כהוקרה. בנוסף כבר מתכננים את הפעימה הבאה של הטבות המילואימניקים למי שמשרת בצו 8 במהלך השנה הנוכחית. הפעימה הזאת נמצאת בתכנון מתקדם ותושק בקרוב

שר הביטחון, ישראל כ"ץ התייחס למהלך ואמר: "המילואימניקים שלנו עלו על מדים, עזבו הכול ויצאו להגן בגופם על המדינה – עכשיו הגיע תורנו להחזיר להם עם נופש אמיתי – בלי טפסים, בלי תיווך, בלי בירוקרטיה. בכבוד. זו לא מתנה - זו הכרה. זה מהלך אחד מיני רבים שמראה את המחויבות כלפי המילואימניקים, מחזק את המשק ומביא רוח של ציונות גם לבעלי עסקים בצפון ובדרום. נמשיך לתת הכל – גם בלחימה, גם בעורף, וגם בהוקרה למי שנותן מעצמו למען כולנו".

שר האוצר, בצלאל סמוטריץ' מסר:"במלחמה הזאת, עם ישראל נלחם ומנצח – לא רק בשדה הקרב, אלא גם ברוחו ובערבות ההדדית שמחברת את כולנו. חלוקת הטבת הנופש למשרתי המילואים היא ביטוי מוחשי להכרת התודה של המדינה כלפי אלה שנשאו בעול, נטשו את הבית והמשפחה ויצאו להגן על כולנו. נמשיך לפעול בכל הכלים שבידינו כדי לוודא שמי שמוסר נפשו למען המדינה – ירגיש שיש מדינה שעומדת מאחוריו".

החשב הכללי, יהלי רוטנברג: "מהלך הנפקת הכרטיס הדיגיטלי למשרתי המילואים משקף את המגמה שאנו מובילים – שילוב של פתרונות טכנולוגיים מתקדמים בשירות הציבורי, בדגש על פשטות, מהירות ונגישות. הפרויקט בוצע תוך שיתוף פעולה הדוק בין גופי הממשלה והמגזר הפרטי, וממחיש כיצד חדשנות תפעולית יכולה לתרגם מדיניות חברתית לערך ממשי עבור האזרחים. משרתי המילואים נתנו מעצמם מעל ומעבר, והיה לנו חשוב לוודא שגם התהליך שמביא להם את ההטבה יכבד את זמנם ויהיה קל, יעיל ונגיש – כפי שמגיע להם".

ראש אגף הכספים וחשב משרד הביטחון, רו״ח דקל כהן: "הפתרון שהצענו למשרתי המילואים לקבלת כרטיס האשראי המתקדם לצורך מתן הטבת הנופש הינו פרי של פרויקט שיזם החשב הכללי. כרטיס זה הוא מהפכני בתחום השירותים הפיננסיים הממשלתיים, ויכול להוות ארנק דיגיטלי למגוון שימושים רחב מעבר לכך. מתן הטבת הנופש בעזרת הכרטיס הדיגיטלי יאפשר למגוון בתי עסק בכל רחבי הארץ, קטנים וגדולים כאחד, לספק נופש למילואימניקים, וכן יעודד חזרה לתיירות בצפון ובדרום הארץ. [...]"

קיראו עוד ב"בארץ"

ראש ענף תכנון כוח אדם בצה״ל, סא״ל אבישג סבג: ״מפרוץ המלחמה, משרתי המילואים ומשפחותיהם התייצבו והקריבו מעצמם למען המדינה, ואנו מוקירים אותם על כך. שובר החופשה והמענים הנוספים שעומדים לרשות המשרתים הם חלק מרצון צה״ל לעטוף ולתמוך במשרת ובמשפחתו. צה״ל ימשיך ויפעל בכדי לייצר מעטפת זכויות רחבה לכלל משרתיו ומשפחותיהם".

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    אלעד 24/05/2025 06:41
    הגב לתגובה זו
    קיבלו הטבה בשווי מיליארדי שקלים תפסיקו לשחד אותנו עם הכסף שלנו ותתחילו להתנהל כמו שמצופה מהנהגה בשכל בשויוניות וכו...
  • 3.
    אנונימי 23/05/2025 07:34
    הגב לתגובה זו
    חיילי וחיילות הסדיר בעומס רב. גם להם מגיע הטבות נוספות.
  • 2.
    אחד העם 20/05/2025 11:02
    הגב לתגובה זו
    נתת כסף והוא נשאר במדינה בהגדרה
  • 1.
    אני 20/05/2025 10:39
    הגב לתגובה זו
    ושלשלו את ההטבה לכיסם השמן. המילואימניקים הוסיפו כסף וכך שילמו מחיר רגיל וכל השאר לא יכולים לצאת לנופש.
שי בייליס (רשתות)שי בייליס (רשתות)

תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?

פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה

צלי אהרון |

הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס. 


המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.

במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.

פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים.  המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.


מסלול של 'הסדר כופר'

על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.

פרופ אמיר ירון
צילום: דוברות בנק ישראל

הריבית ללא שינוי - מה יהיה בהמשך?

בנק ישראל הלך "על בטוח"; איך החלטת הריבית הבאה קשורה למה שיקבע הפד' בארה"ב; ומה הגורמים שמשפיעים על הריבית? 

רן קידר |

בנק ישראל הותיר את הריבית על 4.5%. הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, בראשות הנגיד פרופ' אמיר ירון, הלכה על בטוח והחליטה על רקע אי הוודאות הביטחונית לא להוריד את הריבית. 


על פי תחזית חטיבת המחקר של בנק ישראל מלפני חודש-חודשיים, יבצע בנק ישראל שלוש הורדות דירוג והריבית הממוצעת ברבעון השני של 2026 תהיה 3.75%. עם זאת, תחילת סבב הורדות הריבית הזה נדחה על רקע חששות של בנק ישראל מאי הוודאות בנוגע למצב הגיאופוליטי. יש כלכלנים שמעריכים שהריבית תרד ל-3.25%-3.5% בעוד שנה מהיום.  

ההודעה הבאה צפויה להיות ב-29 בספטמבר, אחרי שיו"ר הפד' ידווח על הריבית בארה"ב שצפויה לרדת. יש סיכוים סבירים כעת שתהיה הורדה אצלנו, אבל בבנק ישראל מציינים שזה יהיה בהתאם לאירועים השוטפים ועל פי ההתפתחויות.



נשיא לשכת רואי החשבון, רו"ח חן שרייבר, בתגובה על החלטת בנק ישראל להשאיר את הריבית על כנה: "אנחנו מאד מאוכזבים מההחלטה והססנות הייתר שמגלה בנק ישראל בכל הנוגע לקביעת אחוז הריבית במשק מזה זמן רב. ציפינו שבשלב הזה הנגיד יוריד את הריבית, אפילו ברבע אחוז, רק בשביל לאותת למשק שתקופה ארוכה כבר מצפה להורדת הריבית. כמי שמחוברים לעסקים ולמצב בשטח, על פי הערכות שלנו בלשכת רואי החשבון כ-70% מהעסקים הקטנים שנפתחו בשנתיים האחרונות, מצויים בסכנת קריסה. לכך יש להוסיף כמובן את כלל בעלי העסקים ונוטלי המשכנתאות, שמתקשים מאד להתנהל בסביבת ריבית כל כך גבוהה. גם ההצמדות למה שיעשה נגיד הפד איננה ברורה בכלל , ישראל וארה״ב זה לא אותו גודל, לא אותם השווקים ולא אותם הפרמטרים הכלכליים. לנו רק שוב נותר לקוות שהפעם זו באמת הפעם האחרונה שהריבית במשק אינה יורדת בתקופה הקרובה".