החל מיולי: לשכת רואי החשבון תהפוך למפוקחת
בעקבות ההתנגדות מצד חברי ועד הלשכה לשעבר ורואי חשבון בכירים, שטענה כי נשיא הלשכה - חן שרייבר מנהל את הלשכה כאילו שהיא עסק פרטי, בית המשפט קבע כי הלשכה תירשם כחברה לתועלת הציבור - אשר תהיה מפוקחת תחת רשות התאגידים. המשמעות - פיקוח הדוק ושקוף; שרייבר טוען שמדובר על קשקוש שנובע ממניעים פוליטיים
בית המשפט המחוזי בירושלים שם קץ לאי-הוודאות המשפטית סביב לשכת רואי החשבון - והורה על רישומה הכפוי כחברה לתועלת הציבור (חל"צ) עד חודש יולי הקרוב. בכך התקבלה עמדת גורמים מתוך הלשכה, שטענו כי הנשיא הנוכחי,
רו"ח חן שרייבר, הפך את הלשכה לגוף המנוהל באופן פרטי כמעט לחלוטין – בניגוד למעמדה הציבורי בפועל. ההכרעה מגיעה בתום קרב משפטי מתוקשר, במהלכו נחשפו טענות להתנהלות בעייתית מצד שרייבר, ובהן ניסיון למשוך שכר מהלשכה - לראשונה בתולדותיה, קידום עסק פרטי תוך שימוש במשאבי
הלשכה, ומימון נסיעות לחו"ל עבור בת זוגו מתקציב הארגון.
בית המשפט דחה את טענת הלשכה כי היא "איגוד מקצועי פרטי", וקבע כי פעילותה הציבורית מחייבת שקיפות, פיקוח ומגבלות על שימוש בכספים. לפי העתירה שהוגשה נגד הלשכה, שרייבר - שנבחר לראשונה לנשיא בשנת
2021 ונבחר מחדש ב־2024 - העביר החלטות שנויות במחלוקת, בהן נוהל חדש שמאפשר מימון מלא של נסיעות לחו"ל גם עבור בני ובנות זוג של הנשיא.
במקביל, קודמו תכנים ופעילויות של "המרכז הארצי להכשרת דירקטורים" – מיזם פרטי שבבעלות שרייבר ואשתו – תוך השענות על
תוארו הציבורי כנשיא הלשכה. בנוסף נטען כי קורסי הדירקטורים של הלשכה צומצמו משמעותית בתקופתו, בעוד שהקורס הפרטי שיווק תעודות חתומות בשמו של שרייבר בתוארו כנשיא. בעתירה נטען גם לניגודי עניינים חמורים, מאחר שחברי ועד בלשכה שימשו כמרצים בשכר במיזם הפרטי.
נדרשת רגולציה מלאה
מאחורי המהלך עמדו רו"ח אילת שחר ורו"ח דן רבין, שטענו שהלשכה מתנהלת כגוף פרטי,ולא נותן לביקורת לבוא לידי ביטוי וגם שיותר מדי כוח מרוכז אצל הנשיא. לדבריהם, שרייבר
ביקש למשוך שכר חודשי של 45 אלף שקל - בניגוד למסורת של כל 26 נשיאי הלשכה שקדמו לו, שכיהנו בהתנדבות. לאחר התנגדות פנימית ופומבית רחבה - המהלך בוטל רגע לפני שהיה צפוי לעלות לאישור האספה הכללית. השניים פנו לרשם העמותות, וזה קבע כי מאחר שהלשכה פועלת בעיקר לקידום
ציבורי ולא למטרות רווח - יש לרשום אותה כחל"צ.
פסיקת בית המשפט המחוזי חיזקה את עמדתו וציינה כי קבלת כספים ציבוריים, לרבות פטור ממס ודמי חבר מחייבים, מצריכה רגולציה מלאה. בתגובה לטענות, שרייבר דחה את כולן בתוקף. לדבריו, השינויים בתקנון נעשו בהתאם
למנגנונים קיימים, והנוהל למימון נסיעות בת זוג אושר כבר בעבר. אמר כי לא מדובר על נסיעות למטרות הנאה - אלא למטרות עבודה. ביחס לקורס הפרטי, הבהיר כי מדובר בפעילות ותיקה שאינה מתחרה בלשכה, וכי שיווק התעודות תחת תוארו אינו מהווה חריגה.
הלשכה
לשכת רואי החשבון פועלת כבר
כמעט 70 שנה תחת מבנה של חברה פרטית בערבות - ולא כעמותה או גוף ציבורי. עכשיו, בעקבות הפסיקה, תירשם כחברה לתועלת הציבור, תתנהל בשקיפות מלאה, תיחשף לפיקוח רגולטורי קבוע - ותיאלץ להחיל נוהלי ממשל תקין מחמירים בהרבה.
נראה
כי ההחלטה מהווה שינוי משמעותי עבור אחד
הגופים המרכזיים במקצועות הפיננסיים בישראל - ומסמנת
מגמה רחבה יותר של מעבר לפיקוח ציבורי בכל הנוגע לגופים שנהנים מכספי ציבור או סמכות מקצועית ורגולטורית.
- 1.אנונימי 15/05/2025 10:51הגב לתגובה זותעשו בחירות ותעיפו אותו מיידית מהתפקיד הוא העתק של אפי נווה למד ממנו את התורה של הגניבות והשחיתויות
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
