החל מיולי: לשכת רואי החשבון תהפוך למפוקחת
בעקבות ההתנגדות מצד חברי ועד הלשכה לשעבר ורואי חשבון בכירים, שטענה כי נשיא הלשכה - חן שרייבר מנהל את הלשכה כאילו שהיא עסק פרטי, בית המשפט קבע כי הלשכה תירשם כחברה לתועלת הציבור - אשר תהיה מפוקחת תחת רשות התאגידים. המשמעות - פיקוח הדוק ושקוף; שרייבר טוען שמדובר על קשקוש שנובע ממניעים פוליטיים
בית המשפט המחוזי בירושלים שם קץ לאי-הוודאות המשפטית סביב לשכת רואי החשבון - והורה על רישומה הכפוי כחברה לתועלת הציבור (חל"צ) עד חודש יולי הקרוב. בכך התקבלה עמדת גורמים מתוך הלשכה, שטענו כי הנשיא הנוכחי,
רו"ח חן שרייבר, הפך את הלשכה לגוף המנוהל באופן פרטי כמעט לחלוטין – בניגוד למעמדה הציבורי בפועל. ההכרעה מגיעה בתום קרב משפטי מתוקשר, במהלכו נחשפו טענות להתנהלות בעייתית מצד שרייבר, ובהן ניסיון למשוך שכר מהלשכה - לראשונה בתולדותיה, קידום עסק פרטי תוך שימוש במשאבי
הלשכה, ומימון נסיעות לחו"ל עבור בת זוגו מתקציב הארגון.
בית המשפט דחה את טענת הלשכה כי היא "איגוד מקצועי פרטי", וקבע כי פעילותה הציבורית מחייבת שקיפות, פיקוח ומגבלות על שימוש בכספים. לפי העתירה שהוגשה נגד הלשכה, שרייבר - שנבחר לראשונה לנשיא בשנת
2021 ונבחר מחדש ב־2024 - העביר החלטות שנויות במחלוקת, בהן נוהל חדש שמאפשר מימון מלא של נסיעות לחו"ל גם עבור בני ובנות זוג של הנשיא.
במקביל, קודמו תכנים ופעילויות של "המרכז הארצי להכשרת דירקטורים" – מיזם פרטי שבבעלות שרייבר ואשתו – תוך השענות על
תוארו הציבורי כנשיא הלשכה. בנוסף נטען כי קורסי הדירקטורים של הלשכה צומצמו משמעותית בתקופתו, בעוד שהקורס הפרטי שיווק תעודות חתומות בשמו של שרייבר בתוארו כנשיא. בעתירה נטען גם לניגודי עניינים חמורים, מאחר שחברי ועד בלשכה שימשו כמרצים בשכר במיזם הפרטי.
נדרשת רגולציה מלאה
מאחורי המהלך עמדו רו"ח אילת שחר ורו"ח דן רבין, שטענו שהלשכה מתנהלת כגוף פרטי,ולא נותן לביקורת לבוא לידי ביטוי וגם שיותר מדי כוח מרוכז אצל הנשיא. לדבריהם, שרייבר
ביקש למשוך שכר חודשי של 45 אלף שקל - בניגוד למסורת של כל 26 נשיאי הלשכה שקדמו לו, שכיהנו בהתנדבות. לאחר התנגדות פנימית ופומבית רחבה - המהלך בוטל רגע לפני שהיה צפוי לעלות לאישור האספה הכללית. השניים פנו לרשם העמותות, וזה קבע כי מאחר שהלשכה פועלת בעיקר לקידום
ציבורי ולא למטרות רווח - יש לרשום אותה כחל"צ.
פסיקת בית המשפט המחוזי חיזקה את עמדתו וציינה כי קבלת כספים ציבוריים, לרבות פטור ממס ודמי חבר מחייבים, מצריכה רגולציה מלאה. בתגובה לטענות, שרייבר דחה את כולן בתוקף. לדבריו, השינויים בתקנון נעשו בהתאם
למנגנונים קיימים, והנוהל למימון נסיעות בת זוג אושר כבר בעבר. אמר כי לא מדובר על נסיעות למטרות הנאה - אלא למטרות עבודה. ביחס לקורס הפרטי, הבהיר כי מדובר בפעילות ותיקה שאינה מתחרה בלשכה, וכי שיווק התעודות תחת תוארו אינו מהווה חריגה.
הלשכה
לשכת רואי החשבון פועלת כבר
כמעט 70 שנה תחת מבנה של חברה פרטית בערבות - ולא כעמותה או גוף ציבורי. עכשיו, בעקבות הפסיקה, תירשם כחברה לתועלת הציבור, תתנהל בשקיפות מלאה, תיחשף לפיקוח רגולטורי קבוע - ותיאלץ להחיל נוהלי ממשל תקין מחמירים בהרבה.
נראה
כי ההחלטה מהווה שינוי משמעותי עבור אחד
הגופים המרכזיים במקצועות הפיננסיים בישראל - ומסמנת
מגמה רחבה יותר של מעבר לפיקוח ציבורי בכל הנוגע לגופים שנהנים מכספי ציבור או סמכות מקצועית ורגולטורית.
- 1.אנונימי 15/05/2025 10:51הגב לתגובה זותעשו בחירות ותעיפו אותו מיידית מהתפקיד הוא העתק של אפי נווה למד ממנו את התורה של הגניבות והשחיתויות

תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?
פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה
הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס.
המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.
במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.
מסלול של 'הסדר כופר'
על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.

הריבית ללא שינוי - מה יהיה בהמשך?
בנק ישראל הלך "על בטוח"; איך החלטת הריבית הבאה קשורה למה שיקבע הפד' בארה"ב; ומה הגורמים שמשפיעים על הריבית?
בנק ישראל הותיר את הריבית על 4.5%. הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, בראשות הנגיד פרופ' אמיר ירון, הלכה על בטוח והחליטה על רקע אי הוודאות הביטחונית לא להוריד את הריבית.
על פי תחזית חטיבת המחקר של בנק ישראל מלפני חודש-חודשיים, יבצע בנק ישראל שלוש הורדות דירוג והריבית הממוצעת ברבעון השני של 2026 תהיה 3.75%. עם זאת, תחילת סבב הורדות הריבית הזה נדחה על רקע חששות של בנק ישראל מאי הוודאות בנוגע למצב הגיאופוליטי. יש כלכלנים שמעריכים שהריבית תרד ל-3.25%-3.5% בעוד שנה מהיום.
ההודעה הבאה צפויה להיות ב-29 בספטמבר, אחרי שיו"ר הפד' ידווח על הריבית בארה"ב שצפויה לרדת. יש סיכוים סבירים כעת שתהיה הורדה אצלנו, אבל בבנק ישראל מציינים שזה יהיה בהתאם לאירועים השוטפים ועל פי ההתפתחויות.
- מתי הריבית תתחיל לרדת?
- הורדת הריבית מתרחקת: המציאות הבטחונית מכתיבה את הקצב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נשיא לשכת רואי החשבון, רו"ח חן שרייבר, בתגובה על החלטת בנק ישראל להשאיר את הריבית על כנה: "אנחנו מאד מאוכזבים מההחלטה והססנות הייתר שמגלה בנק ישראל בכל הנוגע לקביעת אחוז הריבית במשק מזה זמן רב. ציפינו שבשלב הזה הנגיד יוריד את הריבית, אפילו ברבע
אחוז, רק בשביל לאותת למשק שתקופה ארוכה כבר מצפה להורדת הריבית. כמי שמחוברים לעסקים ולמצב בשטח, על פי הערכות שלנו בלשכת רואי החשבון כ-70% מהעסקים הקטנים שנפתחו בשנתיים האחרונות, מצויים בסכנת קריסה. לכך יש להוסיף כמובן את כלל בעלי העסקים ונוטלי המשכנתאות, שמתקשים
מאד להתנהל בסביבת ריבית כל כך גבוהה. גם ההצמדות למה שיעשה נגיד הפד איננה ברורה בכלל , ישראל וארה״ב זה לא אותו גודל, לא אותם השווקים ולא אותם הפרמטרים הכלכליים. לנו רק שוב נותר לקוות שהפעם זו באמת הפעם האחרונה שהריבית במשק אינה יורדת בתקופה הקרובה".