החל מיולי: לשכת רואי החשבון תהפוך למפוקחת
בעקבות ההתנגדות מצד חברי ועד הלשכה לשעבר ורואי חשבון בכירים, שטענה כי נשיא הלשכה - חן שרייבר מנהל את הלשכה כאילו שהיא עסק פרטי, בית המשפט קבע כי הלשכה תירשם כחברה לתועלת הציבור - אשר תהיה מפוקחת תחת רשות התאגידים. המשמעות - פיקוח הדוק ושקוף; שרייבר טוען שמדובר על קשקוש שנובע ממניעים פוליטיים
בית המשפט המחוזי בירושלים שם קץ לאי-הוודאות המשפטית סביב לשכת רואי החשבון - והורה על רישומה הכפוי כחברה לתועלת הציבור (חל"צ) עד חודש יולי הקרוב. בכך התקבלה עמדת גורמים מתוך הלשכה, שטענו כי הנשיא הנוכחי,
רו"ח חן שרייבר, הפך את הלשכה לגוף המנוהל באופן פרטי כמעט לחלוטין – בניגוד למעמדה הציבורי בפועל. ההכרעה מגיעה בתום קרב משפטי מתוקשר, במהלכו נחשפו טענות להתנהלות בעייתית מצד שרייבר, ובהן ניסיון למשוך שכר מהלשכה - לראשונה בתולדותיה, קידום עסק פרטי תוך שימוש במשאבי
הלשכה, ומימון נסיעות לחו"ל עבור בת זוגו מתקציב הארגון.
בית המשפט דחה את טענת הלשכה כי היא "איגוד מקצועי פרטי", וקבע כי פעילותה הציבורית מחייבת שקיפות, פיקוח ומגבלות על שימוש בכספים. לפי העתירה שהוגשה נגד הלשכה, שרייבר - שנבחר לראשונה לנשיא בשנת
2021 ונבחר מחדש ב־2024 - העביר החלטות שנויות במחלוקת, בהן נוהל חדש שמאפשר מימון מלא של נסיעות לחו"ל גם עבור בני ובנות זוג של הנשיא.
במקביל, קודמו תכנים ופעילויות של "המרכז הארצי להכשרת דירקטורים" – מיזם פרטי שבבעלות שרייבר ואשתו – תוך השענות על
תוארו הציבורי כנשיא הלשכה. בנוסף נטען כי קורסי הדירקטורים של הלשכה צומצמו משמעותית בתקופתו, בעוד שהקורס הפרטי שיווק תעודות חתומות בשמו של שרייבר בתוארו כנשיא. בעתירה נטען גם לניגודי עניינים חמורים, מאחר שחברי ועד בלשכה שימשו כמרצים בשכר במיזם הפרטי.
נדרשת רגולציה מלאה
מאחורי המהלך עמדו רו"ח אילת שחר ורו"ח דן רבין, שטענו שהלשכה מתנהלת כגוף פרטי,ולא נותן לביקורת לבוא לידי ביטוי וגם שיותר מדי כוח מרוכז אצל הנשיא. לדבריהם, שרייבר
ביקש למשוך שכר חודשי של 45 אלף שקל - בניגוד למסורת של כל 26 נשיאי הלשכה שקדמו לו, שכיהנו בהתנדבות. לאחר התנגדות פנימית ופומבית רחבה - המהלך בוטל רגע לפני שהיה צפוי לעלות לאישור האספה הכללית. השניים פנו לרשם העמותות, וזה קבע כי מאחר שהלשכה פועלת בעיקר לקידום
ציבורי ולא למטרות רווח - יש לרשום אותה כחל"צ.
פסיקת בית המשפט המחוזי חיזקה את עמדתו וציינה כי קבלת כספים ציבוריים, לרבות פטור ממס ודמי חבר מחייבים, מצריכה רגולציה מלאה. בתגובה לטענות, שרייבר דחה את כולן בתוקף. לדבריו, השינויים בתקנון נעשו בהתאם
למנגנונים קיימים, והנוהל למימון נסיעות בת זוג אושר כבר בעבר. אמר כי לא מדובר על נסיעות למטרות הנאה - אלא למטרות עבודה. ביחס לקורס הפרטי, הבהיר כי מדובר בפעילות ותיקה שאינה מתחרה בלשכה, וכי שיווק התעודות תחת תוארו אינו מהווה חריגה.
הלשכה
לשכת רואי החשבון פועלת כבר
כמעט 70 שנה תחת מבנה של חברה פרטית בערבות - ולא כעמותה או גוף ציבורי. עכשיו, בעקבות הפסיקה, תירשם כחברה לתועלת הציבור, תתנהל בשקיפות מלאה, תיחשף לפיקוח רגולטורי קבוע - ותיאלץ להחיל נוהלי ממשל תקין מחמירים בהרבה.
נראה
כי ההחלטה מהווה שינוי משמעותי עבור אחד
הגופים המרכזיים במקצועות הפיננסיים בישראל - ומסמנת
מגמה רחבה יותר של מעבר לפיקוח ציבורי בכל הנוגע לגופים שנהנים מכספי ציבור או סמכות מקצועית ורגולטורית.
- 1.אנונימי 15/05/2025 10:51הגב לתגובה זותעשו בחירות ותעיפו אותו מיידית מהתפקיד הוא העתק של אפי נווה למד ממנו את התורה של הגניבות והשחיתויות
החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
וגם - הון שחור והעלמות מס, שאלות ותשובות
רשות המסים, באמצעות משרד פקיד שומה חקירות ירושלים והדרום ובשיתוף אגף החקירות של ביטוח לאומי, מנהלת חקירה גלויה בחשד להעלמת הכנסות בהיקף של כ-1.5 מיליון ש"ח על ידי חאתם תמימי, תושב העיר העתיקה בירושלים העוסק בשיפוצים ובנייה. החשוד, בן 45, נלקח לחקירה באוקטובר 2025 ושוחרר בתנאים מגבילים על ידי בית משפט השלום בירושלים, הכוללים איסור יציאה מהארץ, דיווח תקופתי על פעילותו העסקית והתייצבות קבועה בפיקוח.
מבקשת המעצר, שפורסמה לאחרונה, חושפת דפוס התנהלות שיטתי. בשנת 2020, בעקבות ביקורת ניהול ספרים, נפתח תיק נגד תמימי, אך הוא לא הגיש דו"חות מס לשנים 2020–2024, כולל הצהרת הון שנדרשה ממנו. בשנת 2022, פתח תיק על שם בת זוגו כמנגנון הסוואה, ובמסגרתו ביצע עבודות שיפוצים ובנייה ברחבי הארץ – בעיקר בירושלים, תל אביב ובאזור המרכז – ללקוחות פרטיים ומסחריים. עם זאת, דיווח רק על חלק קטן מההכנסות, בעוד ששארן נשמרו במזומן או בצ'קים שפודו אצל נותני שירותי מטבע כדי להימנע מתיעוד בנקאי. עדויות מלקוחות, שנגבו במסגרת החקירה, מאשרות תשלומים ישירים בסכומים של עשרות אלפי שקלים לעבודות כמו שיפוץ מטבחים, התקנת ריצופים והרחבות דירות, ללא חשבוניות.
החקירה חשפה כי תמימי לא ניהל ספרי חשבונות כנדרש בחוק, ולא הגיש דו"חות שנתיים מלבד דו"ח חלקי לשנת 2022 על שם בת זוגו. חיפושים שנערכו בביתה של בת הזוג תפסו מסמכים, מחשבים ורישומים ידניים המעידים על הכנסות נוספות של כ-300 אלף ש"ח בשנה. ממצאים אלה מצביעים על העלמה רטרואקטיבית בין 2020 ל-2023, עם פוטנציאל להרחבת החקירה ל-2024. רשות המסים מעריכה כי הסכום הכולל עשוי לגדול בעקבות ריבית וקנסות, והיא שוקלת העמדה לדין פלילי בעבירות של העלמת מס והלבנת הון.
מקרה זה אינו מבודד בענף השיפוצים והבנייה, הנחשב לאחד האזורים הרגישים להעלמות מס בישראל. על פי דוחות רשות המסים לשנת 2025, הענף מהווה כ-15% מכלל החקירות הפליליות בתחום המס, בעיקר בשל תשלומים במזומן, חוסר חובה להוצאת חשבוניות ללקוחות פרטיים וקושי באימות נתונים. בחודשים האחרונים דווחו מקרים דומים: במאי 2025, קבלן שיפוצים מדרום הארץ, יוסף פרץ, נחשד בהעלמת כ-2 מיליון ש"ח על פני חמש שנים, באמצעות פדיון צ'קים בצ'יינג'ים והעברות ישירות לספקים, כפי שפורסם בהחשד: העלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל בידי קבלן שיפוצים. באוגוסט 2025, חקירה משותפת של רשות המסים וביטוח לאומי חשפה רשת קבלנים במרכז שדיווחו רק 40% מההכנסות, בהיקף כולל של 4 מיליון ש"ח, עם תפיסת מסמכים וקנסות ראשוניים של 1.2 מיליון ש"ח. בנובמבר 2025, קבלן בנייה בתל אביב נעצר זמנית בחשד להעלמת 800 אלף ש"ח, לאחר תלונה של ספק חומרים שחשד בפעילות לא מדווחת.
- עורך דין ידוע סיפק חברות קש לרשת שהרוויחה מאות מיליונים מחשבוניות פיקטיביות
- רופאת בוטוקס חשודה בהעלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האכיפה הממוקדת בענף משקפת מגמה של רשות המסים להגברת שיתופי פעולה עם גופים כמו משרד הבינוי והשיכון ומאגרי נתונים בנקאיים. ב-2025, נפתחו כ-450 חקירות חדשות בתחום, לעומת 380 ב-2024, עם דגש על קבלנים עצמאיים שאינם רשומים בפנקס הקבלנים. מצד אחד, זו תגובה לגירעון התקציבי ולצורך בגביית מסים נוספים, כפי שמעידים תיקוני החקיקה האחרונים שהעלו את שיעור המע"מ ל-18%. מצד שני, מבקרים בענף טוענים כי האכיפה יוצרת עומס על קבלנים קטנים לגיטימיים, שמתקשים להתמודד עם דרישות דיווח מורכבות, וממליצים על פישוט הליכים דיגיטליים להוצאת חשבוניות.
בלקהוק (לוקהיד מרטין)10 החברות הביטחוניות הגדולות בעולם, ובאיזה מקום החברות הישראליות?
זינוק במיקומים של אלביט, התעשייה האווירית ורפאל, מה המקום שלהם בדירוג ומה צפוי בהמשך?
מכון שטוקהולם למחקרי שלום (SIPRI) פרסם את הדוח השנתי שלו על 100 החברות הביטחוניות הגדולות בעולם. כן, מכון שלום מדרג חברות ביטחוניות, במטרה בעיקר להציף את היקף השוק הביטחוני. זאת תעשייה ענקית עם כסף גדול, כוח פוליטי, לוביסטים, ומיליוני עובדים ברחבי העולם.
הדוח מבוסס על נתוני שנה שעברה והוא מלמד על עלייה של 5.9% בהכנסות ממכירות נשק, מוצרים ושירותים צבאיים, שהגיעו ל-679 מיליארד דולר - הרמה הגבוהה ביותר אי פעם. העלייה נובעת ממתחים גיאופוליטיים מתמשכים, כולל המלחמות באוקראינה ואצלנו, שמגבירים את הביקוש למערכות נשק מתקדמות. החברות הישראליות מציגות צמיחה חדה בהכנסות המונעת על ידי הזמנות חירום, השקעות במגננה וחשיפת היכולות הצבאיות לעולם בשנתיים של המלחמה.
מתוך 100 החברות, 77 רשמו עלייה בהכנסות, כאשר 42 מהן הגיעו לצמיחה דו-ספרתית. הגידול הכולל מהווה עלייה של 26% לעומת 2015, ומשקף מעבר ממגמת ירידה פוסט-מלחמה קרה לעידן של מרוץ חימוש מחודש.
הטופ 10 העולמי - חמש חברות אמריקאיות, שלוש סיניות, רוסית אחת ובריטית אחת
1. לוקהיד מרטין (ארה"ב) - 64.7 מיליארד דולר. ענקית התעופה האמריקאית מובילה את הדירוג בזכות מכירות מטוסי ה-F-35 ומערכות טילים מתקדמות, ונשארת הספקית הגדולה ביותר של הפנטגון.
- אופנהיימר: "אלביט תהנה עוד שנים רבות מביקושים"; מעלה מחיר יעד
- מדד ביטחוניות? שימו לב ל"אותיות הקטנות" שמשפיעות על המדד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
2. RTX (ארה"ב) - 43.6 מיליארד דולר. לשעבר ריית'יאון,
מתמחה במערכות הגנה אווירית, מנועי מטוסים וטילים מונחים, ונהנית מביקוש גובר לאור המתיחות עם סין.
