הנתונים נחשפים: מעל 8,000 הייטקיסטים עזבו את הארץ במלחמה
דו"ח רשות החדשנות המתפרסם היום מעלה תמונה מדאיגה לפיה הקטר של המשק סבל מאז תחילת המלחמה מעזיב של יותר מ-8,000 עובדים שהעתיקו את מגורים לחו"ל; ירידה של 1.2% במספר המועסקים בהייטק בשנה החולפת - 391 אלף
בשנה שמאז פרוץ המלחמה עזבו את המדינה כ-8,300 עובדי הייטק, כך עולה מדו"ח שמפרסמת היום רשות החדשנות. כמו כן, לראשונה מזה עשור חלה ירידה בכמות העובדים במגזר שצמח עד לשנתיים האחרונות בקצב גבוה מאד, תוך שהוא מגדיל את השפעתו על המשק.
לפי הדו"ח, בשנת 2024 מספר המועסקים בהייטק היה 391 אלף, ירידה של 1.2% שהם כ-5,000 מועסקים, ביחס לשנה הקודמת. על פי הרשות זהו
סימן ברור להיחלשות מגמת הצמיחה שהובילה את ההייטק הישראלי בעשור האחרון. בנוסף, חלקו היחסי של ההייטק מכלל המועסקים במשק נע סביב 11.4%, ללא שינוי של ממש בשלוש השנים האחרונות, לאחר שבין 2012 ל-2022 הוא גדל בקצב מהיר. לבסוף, הדו"ח מעריך גם כי מאז פרוץ המלחמה באוקטובר
2023 ועד יולי 2024, כ-8,300 עובדי הייטק עזבו את ישראל לטווח של שנה או יותר. ייתכן ויש לשקול צעדי מדיניות להשבתם של עובדים אלו לישראל.
רשות החדשנות מציינת כי הקיפאון בתעסוקה אינו אחיד בכל תחומי ההייטק. בעוד שמספר המועסקים הכולל מצטמצם, ישנו גידול בתפקידי המו"פ, שחלקם גדל והגיע ב-2024 למעלה ממחצית מהעובדים בענף, לעומת כיווץ מתמשך בתפקידי מטה ומוצר העומד בסתירה לשאיפה להרחיב את החברות לחברות שלמות הפועלות מישראל. המגמה מצביעה על כך שחברות בענף ההייטק הישראלי ממשיכות להעדיף להשקיע בטכנולוגיה ולצמצם השקעה בתחומי ניהול ותפעול בישראל.
נתון מרכזי העולה מניתוח נתוני התעסוקה בחברות ההייטק הישראליות הפרטיות לפי מיקום העובדים ותפקידם, הוא כי חברות ההייטק הישראליות הפרטיות מעסיקות כמחצית מאנשי המו״פ שלהן בחו"ל - על אף שכח האדם בתחום עיסוק זה מהווה את אחד מיתרונותיה היחסיים המשמעותיים של ישראל. בנוסף, וכ-75% מאנשי הפעילות העסקית בחברות אלו מועסקים בחו"ל. בסך הכל, מחלקות המו״פ והפעילות העסקית מהוות כ-80% מהתעסוקה בחברות ההייטק הישראליות הפרטיות.
- מלחמת הכישרונות בבינה המלאכותית משנה את כללי המשחק
- מפתח, אנליסט או מנהל מוצר? למצוא את המקום שלכם בעולם הטכנולוגיה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על פי הרשות, צירוף שני נתונים אלה, מדגיש את פוטנציאל הגידול הבא בתעסוקה בהייטק הישראלי. רק בשנה שעברה חברות ההייטק הישראליות הפרטיות גייסו כ-4,500 עובדי מו"פ ו-למעלה מ-2,000 עובדי פעילות עסקית בחו"ל. יודגש כי על אף היתרון הקיים לגיוס אנשים בתפקידים כמו מכירות או שיווק קרוב לשוק מטעמי קרבה ללקוחות או הבנה תרבותית, נראה כי יש מקום גם להגדלת חלקם היחסי בישראל.
שינוי בתמהיל התעסוקה
לצד הקיפאון הכללי בתעסוקה בהייטק, נרשם שינוי בתמהיל המועסקים בהייטק ושיעור המועסקים במו"פ עלה מ-37% מהמועסקים בהייטק ב–2012 לכ-50% ב-2024. למרות גידול של 44% במספרם של עובדי המטה והמוצר בין 2012 ל-2024 שיעורם מכלל המועסקים הצטמצם משמעותית. משמעות הדבר היא שעיקר הזדמנויות התעסוקה הן לבעלי השכלה ויכולות טכנולוגיות. ממצא זה מעלה חשש ליכולתם של מדינת ישראל וענף ההייטק לעמוד ביעדי ועדת פרלמוטר בנוגע למספר המועסקים בהייטק, וכתוצאה מכך לפגיעה בפעילות העסקית הכוללת של חברות ההייטק הישראליות.
מהדו"ח עולה כי יותר ממחצית מכוח האדם של חברות ההייטק הישראליות נמצא כיום מחוץ לישראל. בעוד שמשרות בתחומי ניהול, מו"פ ומוצר עדיין מאוישות בעיקר בארץ, בתחומים כמו מכירות, שיווק ושירות לקוחות, רוב העובדים נמצאים מחוץ לישראל. עם זאת, ראוי לציין כי 59% מגיוסי כח האדם של חברות ההייטק הפרטיות ב-2024 היו בישראל.
- הממשלה אישרה את הצעת התקציב הנוסף לשנת 2025 למימון הוצאות המלחמה
- כמה עולה התמיכה של ארה"ב בישראל - המספרים נחשפים
- תוכן שיווקי משכנתא הפוכה: מפתח לחוסן בעורף, יציבות בשוק הנדל"ן
- תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?
הדו"ח מדגיש כי יש לפעול ליישום המלצות ועדת פרלמוטר שתתמוך בהגדלת מספר העובדים בעלי מיומנויות הייטק נדרשות ודרך כך להגדיל את מספר המועסקים בענף ההייטק הישראלי. על מנת לתמוך בגידול בתעסוקת עובדים שאינם בתפקידי מו"פ בישראל, יש צורך דחוף בחיזוק המיומנויות של עובדים בתחומים שאינם טכנולוגיים, בדגש על שיפור האנגלית המדוברת.
כמה עובדים מעסיקות החברות הישראליות בחו"ל?
הדו"ח מציג לראשונה תמונה על תעסוקת כח האדם בחברות ההייטק הישראליות, בישראל ומחוץ לה. מתוך כ-390 אלף מועסקים בענף בישראל, כ-250 אלף עובדים בחברות הייטק ישראליות – פרטיות וציבוריות – וכ-90 אלף עובדים בחברות רב-לאומיות. בנוסף, כ-50 אלף עובדים מועסקים בחברות IT ובמתן שירותים טכנולוגיים.
לצד נתונים אלו, ניתוח חדש מצביע על פערים מהותיים בין היקף העובדים בישראל לעומת חו"ל: חברות ההייטק הישראליות הפרטיות מעסיקות סה"כ כ-430 אלף עובדים, כ-190 אלף מתוכם בישראל ו-240 אלף בחו"ל, ואילו החברות הציבוריות מעסיקות כ-260 אלף עובדים – רק כ-60 אלף מהם בישראל. נתונים אלה מדגישים את הפוטנציאל הטמון בהרחבת פעילותן המקומית של החברות הישראליות, ומובילים לניתוח מעמיק של תחומים ואפשרויות לחיזוק והרחבת התעסוקה בהייטק בתוך ישראל.
על פי הנתונים, פערי השכר בין עובדי ההייטק לשאר המשק ממשיכים להתרחב. בשנת 2024 השכר הממוצע בהייטק עמד על 32.3 אלף ש"ח, פי 2.8 מהשכר הממוצע במשק וזאת לאור הגידול בתעסוקה בהייטק בתפקידי מו"פ אשר שומרים על רמות שכר גבוהות והירידה בתעסוקה בתחומי מטה.
דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות: "דו״ח התעסוקה בהייטק מחדד את הצורך בהמשך השקעה ממוקדת בתעשייה שהיא מנוע הצמיחה המרכזי של המשק הישראלי. בתקופה של אי-ודאות ביטחונית, פוליטית וכלכלית הנתונים מצביעים על אתגרים שדורשים טיפול
מידי: קיפאון בתעסוקה, שינוי בתמהיל התפקידים ועלייה בהיקפי הרילוקיישן. כדי להבטיח את עתידו של ההייטק הישראלי, נדרש מאמץ משולב של הממשלה והתעשייה – השקעה בהון אנושי, בשיפור מיומנויות, בהחזרת עובדים שיצאו מישראל ובהרחבת הפעילות העסקית דווקא כאן, בארץ. רשות החדשנות
תמשיך לפעול כדי לחזק את האקוסיסטם המקומי, לעודד צמיחה מגוונת ולשמר את מעמדה של ישראל בחזית החדשנות העולמית."
- 5.2023 6000 איש עשו רילקושין 2024 8000 לא ביג דיל (ל"ת)דובר אמת 08/04/2025 23:37הגב לתגובה זו
- 4.לטובים תמיד יש ביקוש צריך להיות גם קצת ציוני כדי לא לברוח בעת מלחמה (ל"ת)קפלן 08/04/2025 12:35הגב לתגובה זו
- 3.מתי הם מוכרים את הנדלן (ל"ת)דני 07/04/2025 11:39הגב לתגובה זו
- 2.חישובון 07/04/2025 11:00הגב לתגובה זוהתנאים בשלו הרבה קודם כשהבינו שהעצלנים והעסקנים חושבים שהחגיגה תימשך לעד וההיטקיסטים פשוט היו עם מספיק אמצעים והכנות כדי לצאת
- 1.אלי כהן 07/04/2025 10:02הגב לתגובה זובינונייות . בטלנים וכת ביביסטים מביאה אותנו לתהום

מתי הריבית תתחיל לרדת?
הסיבות להפחתת ריבית והסיבות שלא להפחית - מתי זה צפוי להתחיל ולמה אתם לא ממש תרגישו את זה בפעמים הראשונות?
בנק ישראל צפוי להותיר את הריבית מחר על 4.5%. הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, בראשות הנגיד פרופ' אמיר ירון, תפרסם מחר החלטת ריבית ובדומה לכל ההחלטות מאז ינואר 2024, לא צפוי שינוי. הנגיד, פרופ' אמיר ירון הולך על הצד הבטוח. הוא מחכה להורדת ריבית בארה"ב, הוא מחכה להפחתה ניכרת באי וודאות הגיאופוליטית. מנגד, יש הרבה סיבות טובות להפחתת ריבית מהירידה הצפויה באינפלציה, דרך הירידה בשער הדולר, הירידה בצמיחה, השיפור בפרמטרים הכלכליים, תמחור האג"ח והירידה בפרמיית הסיכון, לצד השיפור המשמעותי במצב הגיאופליטי. ועדיין - מבחינת הנגיד זה עדיין לא הזמן.
אינפלציה - 3.1% אבל בדרך ל-2.3%
האינפלציה השנתית עדיין חורגת מיעד היציבות של הבנק, שמוגדר בין 1% ל-3%. לפי נתוני המדד האחרונים שפורסמו ליולי, קצב העלייה השנתי עומד על 3.1%, מעט מעל הגבול העליון. אמנם המגמה מצביעה על התקרבות ליעד והכלכלנים מעריכים אינפלציה של 2.2%-2.3%, אך הנגיד יתעקש להסתכל על חצי הכוס הריקה
שיקול מרכזי נוסף בהחלטה הוא המצב הגיאו-פוליטי, ובמיוחד חוסר הוודאות סביב המשך הלחימה ברצועת עזה והשלכותיה הרחבות על הכלכלה הישראלית. למרות הצלחות במספר זירות ועמידות וגמישות של המשק הישראלי, המלחמה והחשש מהתרחבותה, הם הבלם המרכזי להעלאת ריבית. החשש הגדול שהמלחמה תוביל לשבירת תקציב, צורך להרחיב גיוסים וחשש מעלייה בריבית החוב. אלא שבינתיים קורה בדיוק ההיפך - אגרות החוב בעלייה, הריבית על האג"ח יורדת והיא מבטאת כבר הפחתת ריבית דהפקטו.
הפד' עדיין לא החל במחזור הפחתות הריבית, ונראה שבבנק ישראל לא מעוניינים להקדים אותו. בשווקים הפיננסיים הבינלאומיים מצפים להפחתה ראשונה בארה"ב רק בספטמבר, וככל הנראה רק אז יבשילו התנאים גם להפחתה בישראל. הסיבה לכך היא הרצון לשמור על יציבות מטבעית ולהימנע מתנודתיות מיותרת בשער החליפין.
- כצפוי: בנק ישראל הותיר את הריבית על כנה - 4.5%
- בנק ישראל הותיר את הריבית על כנה; ירידה בתחזית הצמיחה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השוק המקומי מושפע באופן ישיר מהפער בין הריביות: הריבית בישראל גבוהה יחסית לזו באירופה, ובקרוב גם בארה"ב. מצב זה מושך משקיעים זרים להחזיק בשקל, מה שתורם להתחזקותו מול הדולר ומטבעות אחרים. אמנם התחזקות השקל מסייעת בהפחתת לחצי יבוא ומחירים, אך היא גם מקשה על מגזרים ממונפים כמו נדל"ן, קמעונאות ועסקים קטנים ובינוניים, שסובלים מעלויות מימון גבוהות יותר ומתחרות יצוא מוחלשת.
.jpg)
הישראלים משלמים בזמן, אך חשים חוסר ידע פיננסי
הסקר החברתי של הלמ"ס ל-2024 שממצאיו פורסמו היום, מעלה גם כי הישראלים נוטים לשקול היטב את יכולתם לעמוד בהוצאה לפני רכישה, ואילו הנכונות להסתכן בהשקעות פיננסיות היא נמוכה - בייחוד בקרב נשים. לגבי הכסף שנותר לאחר ההוצאות החודשיות הקבועות, בני 65 ומעלה דיווחו על המצב הטוב ביותר
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) פרסמה היום את ממצאי הסקר החברתי ל-2024, שנערך בקרב 6,907 נשאלים בני 20 ומעלה ומייצג כ-6.3 מיליון תושבים. הסקר בחן הרגלים פיננסיים, רמת שביעות הרצון הכלכלית ויכולת התמודדות עם הוצאות, ומצייר תמונה מורכבת של זהירות מול קושי כלכלי וחוסר נכונות לקחת סיכונים פיננסיים.
הנתון הבולט ביותר בסקר הוא רמת האחריות בתשלום חשבונות. הציון הממוצע שניתן לביטוי “אני נוהג לשלם את החשבונות בזמן” הגיע ל-4.6 מתוך 5 - הגבוה ביותר מבין המדדים. הפערים בין נשים וגברים כמעט שלא קיימים, וגם בקרב קבוצות הגיל לא נמצאו הבדלים משמעותיים. יהודים קיבלו ציון ממוצע זהה (4.6), בעוד שבקרב המגזר הערבי נרשם ממוצע מעט נמוך יותר - 4.3.
כמו כן, עולה מהסקר כי הישראלים נוטים לשקול היטב את יכולתם לעמוד בהוצאה לפני רכישה: ממוצע התשובות עמד על 4.3. בקרב המגזר הערבי נמדד ציון גבוה יותר (4.5) לעומת היהודים (4.2). מנגד, הנכונות להסתכן בהשקעות פיננסיות קיבלה את הציון הנמוך ביותר - 2.0 בלבד בממוצע. גם כאן יש פער מגדרי מובהק: גברים עם ממוצע 2.3 לעומת 1.8 בקרב נשים. בקבוצת הצעירים (44-20) הממוצע גבוה מעט יותר - 2.3 אך הוא יורד ככל שהגיל עולה.
שביעות רצון כלכלית - בינונית ומפוצלת
כשנשאלו אם הם מרוצים ממצבם הכלכלי, הממוצע של המשיבים הגיע ל-3.4. בקרב יהודים נרשם ציון גבוה יותר (3.5) לעומת ערבים (3.1) - פער של 0.4 נקודות. גברים הביעו מעט יותר שביעות רצון מנשים (3.5 מול 3.3). למרות זאת, רבים דיווחו שהמצב הכלכלי מגביל אותם: ציון 3.1 בממוצע, עם פער ניכר בין יהודים (2.9) לערבים (3.9).
- התמ"ג צמח ב-3.4% ברבעון הראשון של 2025
- שיפור במדד אמון הצרכנים - אך הציבור עדיין פסימי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לגבי השאלה אם נותר כסף לאחר כיסוי ההוצאות החודשיות הקבועות, הממוצע הגיע ל-3.3. הצעירים (44-20) דיווחו על ממוצע של 3.4, גילאי הביניים (45–64) על 3.0 בלבד, ואילו בני 65 ומעלה דיווחו על 3.5, כלומר הפנסיונרים מדווחים על מצב יציב יחסית. גם כאן קיים פער מגזרי: יהודים עם ממוצע 3.4 לעומת 2.8 בקרב ערבים.