מנורה נגד הרש"פ: תובעת אותה על רבע מיליארד שקל
התביעה הוגשה בגין הפסדים מצטברים בהיקף של מאות מיליוני שקלים כתוצאה מתופעת גניבות הרכב בישראל, שהתעצמה בשנים האחרונות. מנורה טוענת כי בשל "תעשייה פלסטינית" של גניבות רכב מישראל אל שטחי A, היא "שיפתה ופיצתה את מבוטחיה בגין נזקי הגניבות של רכביהם וכתוצאה מכך נגרמו לה במהלך השנים האחרונות הפסדים כספיים מצטברים של מאות מיליוני שקלים, להם אחראית הנתבעת"
חברת הביטוח מנורה מבטחים הגישה היום (ב') לבית המשפט המחוזי בירושלים תביעה נגד הרשות הפלסטינית (הרש"פ), בגין הפסדים מצטברים בהיקף של מאות מיליוני שקלים כתוצאה מתופעת גניבות הרכב בישראל, שהתעצמה בשנים האחרונות. אומדן מנורה לסכום הכולל של הנזקים שנגרמו לה הוא כרבע מיליארד שקל.
על-פי נתוני המשטרה, שפורסמו באחרונה בתקשורת, ב-2024 נגנבו בישראל כ-18 אלף כלי רכב, וב-2023 היקף גניבות כלי הרכב היה כמעט 20 אלף. מלבד הנזק הכלכלי העצום, מסבירה מנורה בכתב התביעה כי תופעת גניבות הרכב בישראל מקרינה באופן ישיר על תחושת הביטחון של הציבור. לדברי החברה, היא גם עשויה להסביר, במידה מסוימת, חלק מהתייקרות פרמיות ביטוחי הרכב בשנים האחרונות.
במסגרת התביעה שהגישה מנורה, טוענת החברה כי בשל "תעשייה פלסטינית" של גניבות רכב מישראל אל שטחי A, הנתונים לשליטתה ואחריותה הבלעדית הרשות הפלסטינית, "שיפתה ופיצתה מנורה את מבוטחיה בגין נזקי הגניבות של רכביהם וכתוצאה מכך נגרמו לה במהלך השנים האחרונות הפסדים כספיים מצטברים של מאות מיליוני שקלים, להם אחראית הנתבעת".
כמו כן, על פי כתב התביעה, שהוגש על ידי עו"ד ארז בלוך ממשרד ארז בלוך, אל שטחי הרשות הפלסטינית הגיעו אלפי כלי רכב שהיו מבוטחים על-ידי החברה. מתוך אותם כלי רכב, הצליחו חברות האיתור איתוראן ופוינטר לאכן ולהוכיח שכלי רכב רבים מצאו את דרכם לשטחי הרשות, וביחס לאחרים התקבל אישור ממשטרת ישראל כי כלי הרכב הגנובים הגיעו לשטחי A.
- עונש של 20 שנות מאסר לראש כנופיית גניבת רכבים
- גניבות רכב בישראל - פתח תקווה יעד מובהק של הגנבים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתביעה מתבססת מנורה בין היתר על ההנחה משפטית שלפיה כלי רכב שנגנבים בשטח ישראל מגיעים לתחנתם האחרונה בשטחי הרשות הפלסטינית. אותה חזקה נשענת גם על פסק דין של נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, שקבע בהיותו שופט עליון מן המניין כי רכב שנגנב בישראל "יסיים את חייו" בשטחי הרש"פ. עוד קבע אז השופט עמית ב"הלכת אלשחרה", כי "אין חולק כי התופעה של גניבות רכב היא מכת מדינה זה שנים רבות... גניבת הרכב היא רק התחנה הראשונה ובשטחי הרשות הפלסטינית קמה תעשיה שלמה של 'משחטות' רכב - המהוות 'תחנה סופית' לרכבים הגנובים - ושל סחר בחלפים ובכלי רכב גנובים, שגם עליה ניתן לומר שהיא בבחינת מכת מדינה... היקף התופעה הוא מן המפורסמות שאינן צריכות ראיה ואף בגדר ידיעה שיפוטית".

במנורה מציינים בתביעה כי מיקומן של משחטות הרכב האלה, וכן אלה של חנויות החלפים הגנובים, ידועים לכולם. "מוכרי החלפים וכלי הרכב הגנובים מפרסמים את עצמם ברשתות החברתיות בפנים גלויות לגמרי עם מוסיקת רקע והם מתארים ומתפארים ברכבים הגנובים שגנבו, ומציינים מפורשות שהם מוכרים רכבים גנובים ואף מציעים אותם עם או בלי לוחיות זהות צהובות -ישראליות. 'משחטות הרכב' שחלקן משתרעות על שטח גדול ממדים צורכות חשמל רב, הן על פני הקרקע ולא ניתן שלא להבחין בהן. הן בחזקת מן המפורסמות בעבור הנתבעת ובעבור כל אדם המסתובב בשטחי הרש"פ. אילו הייתה הנתבעת מעוניינת בכך, יכולה הייתה לשים קץ לתופעת גניבת הרכבים לשטחה", נטען בתביעה.
- חוק הפנסיות לפורשי צה״ל אושר לקריאה שנייה ושלישית
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים...
"גניבת כלי רכב נהפכה לתעשייה פלסטינית ענפה"
בנובמבר האחרון התכנסה הוועדה לביטחון לאומי בכנסת לדיון מיוחד סביב תופעת גניבות הרכב בישראל. בדיון, שבו השתתפו גם בכירים במערכת אכיפת החוק, הטילו חברי הכנסת את האחריות למכת הגניבות על הרשות הפלסטינית. "הנושא הוא הטרור הכלכלי המופעל כנגד אזרחי ישראל בגניבה סיטונאית של רכבים ועליית מחירי הביטוח בעקבות אותן גניבות", אמר יו"ר הוועדה לביטחון פנים, ח"כ צביקה פוגל (עוצמה יהודית) בדיון. "גניבת רכבים נהפכה לתעשייה פלסטינית ענפה. שמעתי את הפירוט של מה קורה עם הרכבים האלה - מכאלה שמשמשים בכירים ואחרים שנמכרים ביהודה ושומרון לכאלה שנכנסים למחסנים ויכולים לשמש בעתיד לפעולות אחרות".
ח"כ צבי סוכות (עוצמה יהודית) סיפר באותו דיון כי רכב של אשתו נגנב, ובתוך שבע דקות הוא מצא את דרכו לשטחי הרשות הפלסטינית. "זה אירוע טרור לכל דבר. גונבים את הרכב לא ברמאללה ולא בשכם, גונבים את הרכב של חיה סוכות באריאל בגלל שהיא יהודייה, ולא גונבים במקומות אחרים. הם מנסים לגנוב רק ליהודים ואם צריך גם תיקוני חקיקה כאן התפקיד שלנו", ציין סוכות.
במסגרת אותו דיון, ציין ח"כ משה פסל (הליכוד), כי "יש השקה מלאה בין כנופיות הטרור האלה ולראות איך יש השקה מלאה בין הכנופיות האלה שגונבות רכבים, ל... אמל"ח שלא מבייש פלוגה צה"לית. יכול להיות שהרשות הפלסטינאית תצטרך לתת (לשלם), הרי ברור שאם חודש אחד אנחנו נקזז את הכספים האלה הם יתחילו לתפוס את הגנבים האלה".
פסל השלים השבוע את הגשת הצעת החוק לקיזוז הכספים של הרשות כנגד גניבות הרכב, וכל עוד מכת הגניבות נמשכת. "לפי הנתונים, הרשות הפלסטינית מספקת תשתית לוגיסטית וכלכלית המאפשרת לסחר ברכבים הגנובים לפרוח, זאת תוך היעדר מאמץ מספק מצדה לפעול למניעת התופעה. בעשור האחרון, גניבות רכבים בישראל הפכו לתופעה רחבת היקף, ורבים מהרכבים הגנובים מועברים לשטחי הרשות הפלסטינית. פשעים אלו מהווים עבירות פליליות חמורות ובתוך כך גם פוגעים בתחושת הביטחון האישי של אזרחי ישראל, בגרימת נזק כלכלי משמעותי, ולעיתים אף קשורים במימון פעילויות פליליות וטרור", נכתב בהצעת החוק שלו.
במנורה מסתמכים, בין היתר, גם על חוות דעת מקצועית של תנ"צ בדימוס גיא ניר, לשעבר מפקד יחידת אתגר המתמקדת בנושא גניבת כלי הרכב, שכיהן בעבר גם כראש חטיבת המודיעין של המשטרה. בחוות הדעת שחיבר ניר נכתב כי, "על פי הסטטיסטיקה והנתונים שנאספו משך כשני עשורים, ובהסתמך על הנתונים העדכניים ביותר, אשר הוצגו בישיבות ועדת הפנים של הכנסת מחודש מרץ 2024, ניתן להעריך כי רוב מוחלט של כלי הרכב אשר נגנבים בישראל מוצאים את דרכם אל שטחי הרשות הפלסטינאית. הרווחים העצומים מהם מופרשים תשלומי שוחד וטובות הנאה שונות, לצד מצב כלכלי רעוע ברשות, מספקים רשת ביטחון לעבריינים העוסקים ומחוללים את תופעת הגניבות, ולצדם יש פקידים ואנשי אכיפה שמאפשרים את המשך ביצוע העבירות וזוכים לטובות הנאה... בכל שעה משעות היממה מועברים בממוצע שני כלי רכב לשטחי הרשות. ביממה מועברים כלי רכב בשווי של כ-6 מיליון שקל ויותר מישראל לשטחי הרשות".
בחברת הביטוח מסבירים במסגרת התביעה כי, "ענף כלכלי זה, אשר העשיר ועודנו מעשיר את הרשות הפלסטינית במיליארדים רבים של שקלים בשנים האחרונות, ואשר הנתבעת נהנית ממנו בהנאה ישירה – בין היתר בהזמנת רכבים גנובים לפקידים בדרגים שונים ותשלומים שנעים במעלה ההיררכיה הפקידותית, ובהנאה עקיפה – ענף כלכלי המייצר מקומות עבודה לפרנסתם של חלק מתושבי הנתבעת לאורך 'שרשרת המזון' שנבנתה בתעשייה זו, ואף מסייע בגביית כספים לצרכי המנגנונים השונים של הנתבעת, גרם לנתבעת להפוך להיות חלק ממנו".
- 5.היועמשית אסור לעצור את החופש שלהם גם לגנוב (ל"ת)ניר 05/03/2025 09:14הגב לתגובה זו
- 4.משה קלויזנר 04/03/2025 14:57הגב לתגובה זולא למנורה היא לא הפסידה היא הרויחה אולי פחות
- 3.פשוט גדול! (ל"ת)מצויין! 03/03/2025 21:18הגב לתגובה זו
- 2.האם גם המבוטחים יזכו להחזר בגין עליית הביטוח! (ל"ת)אלמונימי 03/03/2025 21:14הגב לתגובה זו
- 1.זה תוצאה של הכיבוש (ל"ת)אנונימי 03/03/2025 14:52הגב לתגובה זו
- אנונימי 05/10/2025 05:16הגב לתגובה זוופשוט לספח את השטחכל זמן שאנחנו לא מספחים אנחנו משמרים את היותינו כובשים ורק מתלכלים.להעיף לספח ולשכוח!
- צחי 03/03/2025 22:12הגב לתגובה זואתה צודק אבל אתה לא באמת מבין את הסיטואציה.זה לא אנחנו שכבשנו אותם אלא זה הם שכבשו אותנו ועל כן הפתרון היחידי לבעיה הזאת היא יישום תכנית טראמפ גם באיוש
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךלאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל
בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות, הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו
בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית
ומחציתם על חברה שבבעלותו.
תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות
חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.
למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה.
השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.
בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11
עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות
נמוך יותר.
- עשור אחרי עבירות המס - זה מה שקבע בית המשפט
- המדינה התעכבה - ובמקום מאסר נגזרו עבודות שירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על
הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.

ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל
החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית
ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.
החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.
רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.
התנגדות חריפה להצעת החוק
ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.
- התרומה הישראלית ששווה לארה"ב מיליארדים כל שנה
- רפאל חושפת את הדור הבא של מערכות ההגנה הישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.
