מיכאל קלמן
צילום: מנורה מבטחים

מנורה נגד הרש"פ: תובעת אותה על רבע מיליארד שקל

התביעה הוגשה בגין הפסדים מצטברים בהיקף של מאות מיליוני שקלים כתוצאה מתופעת גניבות הרכב בישראל, שהתעצמה בשנים האחרונות. מנורה טוענת כי בשל "תעשייה פלסטינית" של גניבות רכב מישראל אל שטחי A, היא "שיפתה ופיצתה את מבוטחיה בגין נזקי הגניבות של רכביהם וכתוצאה מכך נגרמו לה במהלך השנים האחרונות הפסדים כספיים מצטברים של מאות מיליוני שקלים, להם אחראית הנתבעת"

עוזי גרסטמן | (7)

חברת הביטוח מנורה מבטחים הגישה היום (ב') לבית המשפט המחוזי בירושלים תביעה נגד הרשות הפלסטינית (הרש"פ), בגין הפסדים מצטברים בהיקף של מאות מיליוני שקלים כתוצאה מתופעת גניבות הרכב בישראל, שהתעצמה בשנים האחרונות. אומדן מנורה לסכום הכולל של הנזקים שנגרמו לה הוא כרבע מיליארד שקל.


על-פי נתוני המשטרה, שפורסמו באחרונה בתקשורת, ב-2024 נגנבו בישראל כ-18 אלף כלי רכב, וב-2023 היקף גניבות כלי הרכב היה כמעט 20 אלף. מלבד הנזק הכלכלי העצום, מסבירה מנורה בכתב התביעה כי תופעת גניבות הרכב בישראל מקרינה באופן ישיר על תחושת הביטחון של הציבור. לדברי החברה, היא גם עשויה להסביר, במידה מסוימת, חלק מהתייקרות פרמיות ביטוחי הרכב בשנים האחרונות.


במסגרת התביעה שהגישה מנורה, טוענת החברה כי בשל "תעשייה פלסטינית" של גניבות רכב מישראל אל שטחי A, הנתונים לשליטתה ואחריותה הבלעדית הרשות הפלסטינית, "שיפתה ופיצתה מנורה את מבוטחיה בגין נזקי הגניבות של רכביהם וכתוצאה מכך נגרמו לה במהלך השנים האחרונות הפסדים כספיים מצטברים של מאות מיליוני שקלים, להם אחראית הנתבעת".


כמו כן, על פי כתב התביעה, שהוגש על ידי עו"ד ארז בלוך ממשרד ארז בלוך, אל שטחי הרשות הפלסטינית הגיעו אלפי כלי רכב שהיו מבוטחים על-ידי החברה. מתוך אותם כלי רכב, הצליחו חברות האיתור איתוראן ופוינטר לאכן ולהוכיח שכלי רכב רבים מצאו את דרכם לשטחי הרשות, וביחס לאחרים התקבל אישור ממשטרת ישראל כי כלי הרכב הגנובים הגיעו לשטחי A.


בתביעה מתבססת מנורה בין היתר על ההנחה משפטית שלפיה כלי רכב שנגנבים בשטח ישראל מגיעים לתחנתם האחרונה בשטחי הרשות הפלסטינית. אותה חזקה נשענת גם על פסק דין של נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, שקבע בהיותו שופט עליון מן המניין כי רכב שנגנב בישראל "יסיים את חייו" בשטחי הרש"פ. עוד קבע אז השופט עמית ב"הלכת אלשחרה", כי "אין חולק כי התופעה של גניבות רכב היא מכת מדינה זה שנים רבות... גניבת הרכב היא רק התחנה הראשונה ובשטחי הרשות הפלסטינית קמה תעשיה שלמה של 'משחטות' רכב - המהוות 'תחנה סופית' לרכבים הגנובים - ושל סחר בחלפים ובכלי רכב גנובים, שגם עליה ניתן לומר שהיא בבחינת מכת מדינה... היקף התופעה הוא מן המפורסמות שאינן צריכות ראיה ואף בגדר ידיעה שיפוטית".


גניבת
 רכב
גניבת רכב - קרדיט: shutterstock בייפוסט


במנורה מציינים בתביעה כי מיקומן של משחטות הרכב האלה, וכן אלה של חנויות החלפים הגנובים, ידועים לכולם. "מוכרי החלפים וכלי הרכב הגנובים מפרסמים את עצמם ברשתות החברתיות בפנים גלויות לגמרי עם מוסיקת רקע והם מתארים ומתפארים ברכבים הגנובים שגנבו, ומציינים מפורשות שהם מוכרים רכבים גנובים ואף מציעים אותם עם או בלי לוחיות זהות צהובות -ישראליות. 'משחטות הרכב' שחלקן משתרעות על שטח גדול ממדים צורכות חשמל רב, הן על פני הקרקע ולא ניתן שלא להבחין בהן. הן בחזקת מן המפורסמות בעבור הנתבעת ובעבור כל אדם המסתובב בשטחי הרש"פ. אילו הייתה הנתבעת מעוניינת בכך, יכולה הייתה לשים קץ לתופעת גניבת הרכבים לשטחה", נטען בתביעה.

קיראו עוד ב"בארץ"


"גניבת כלי רכב נהפכה לתעשייה פלסטינית ענפה"


בנובמבר האחרון התכנסה הוועדה לביטחון לאומי בכנסת לדיון מיוחד סביב תופעת גניבות הרכב בישראל. בדיון, שבו השתתפו גם בכירים במערכת אכיפת החוק, הטילו חברי הכנסת את האחריות למכת הגניבות על הרשות הפלסטינית. "הנושא הוא הטרור הכלכלי המופעל כנגד אזרחי ישראל בגניבה סיטונאית של רכבים ועליית מחירי הביטוח בעקבות אותן גניבות", אמר יו"ר הוועדה לביטחון פנים, ח"כ צביקה פוגל (עוצמה יהודית) בדיון. "גניבת רכבים נהפכה לתעשייה פלסטינית ענפה. שמעתי את הפירוט של מה קורה עם הרכבים האלה - מכאלה שמשמשים בכירים ואחרים שנמכרים ביהודה ושומרון לכאלה שנכנסים למחסנים ויכולים לשמש בעתיד לפעולות אחרות".


ח"כ צבי סוכות (עוצמה יהודית) סיפר באותו דיון כי רכב של אשתו נגנב, ובתוך שבע דקות הוא מצא את דרכו לשטחי הרשות הפלסטינית. "זה אירוע טרור לכל דבר. גונבים את הרכב לא ברמאללה ולא בשכם, גונבים את הרכב של חיה סוכות באריאל בגלל שהיא יהודייה, ולא גונבים במקומות אחרים. הם מנסים לגנוב רק ליהודים ואם צריך גם תיקוני חקיקה כאן התפקיד שלנו", ציין סוכות.


במסגרת אותו דיון, ציין ח"כ משה פסל (הליכוד), כי "יש השקה מלאה בין כנופיות הטרור האלה ולראות איך יש השקה מלאה בין הכנופיות האלה שגונבות רכבים, ל... אמל"ח שלא מבייש פלוגה צה"לית. יכול להיות שהרשות הפלסטינאית תצטרך לתת (לשלם), הרי ברור שאם חודש אחד אנחנו נקזז את הכספים האלה הם יתחילו לתפוס את הגנבים האלה".


פסל השלים השבוע את הגשת הצעת החוק לקיזוז הכספים של הרשות כנגד גניבות הרכב, וכל עוד מכת הגניבות נמשכת. "לפי הנתונים, הרשות הפלסטינית מספקת תשתית לוגיסטית וכלכלית המאפשרת לסחר ברכבים הגנובים לפרוח, זאת תוך היעדר מאמץ מספק מצדה לפעול למניעת התופעה. בעשור האחרון, גניבות רכבים בישראל הפכו לתופעה רחבת היקף, ורבים מהרכבים הגנובים מועברים לשטחי הרשות הפלסטינית. פשעים אלו מהווים עבירות פליליות חמורות ובתוך כך גם פוגעים בתחושת הביטחון האישי של אזרחי ישראל, בגרימת נזק כלכלי משמעותי, ולעיתים אף קשורים במימון פעילויות פליליות וטרור", נכתב בהצעת החוק שלו.


במנורה מסתמכים, בין היתר, גם על חוות דעת מקצועית של תנ"צ בדימוס גיא ניר, לשעבר מפקד יחידת אתגר המתמקדת בנושא גניבת כלי הרכב, שכיהן בעבר גם כראש חטיבת המודיעין של המשטרה. בחוות הדעת שחיבר ניר נכתב כי, "על פי הסטטיסטיקה והנתונים שנאספו משך כשני עשורים, ובהסתמך על הנתונים העדכניים ביותר, אשר הוצגו בישיבות ועדת הפנים של הכנסת מחודש מרץ 2024, ניתן להעריך כי רוב מוחלט של כלי הרכב אשר נגנבים בישראל מוצאים את דרכם אל שטחי הרשות הפלסטינאית. הרווחים העצומים מהם מופרשים תשלומי שוחד וטובות הנאה שונות, לצד מצב כלכלי רעוע ברשות, מספקים רשת ביטחון לעבריינים העוסקים ומחוללים את תופעת הגניבות, ולצדם יש פקידים ואנשי אכיפה שמאפשרים את המשך ביצוע העבירות וזוכים לטובות הנאה... בכל שעה משעות היממה מועברים בממוצע שני כלי רכב לשטחי הרשות. ביממה מועברים כלי רכב בשווי של כ-6 מיליון שקל ויותר מישראל לשטחי הרשות".


בחברת הביטוח מסבירים במסגרת התביעה כי, "ענף כלכלי זה, אשר העשיר ועודנו מעשיר את הרשות הפלסטינית במיליארדים רבים של שקלים בשנים האחרונות, ואשר הנתבעת נהנית ממנו בהנאה ישירה – בין היתר בהזמנת רכבים גנובים לפקידים בדרגים שונים ותשלומים שנעים במעלה ההיררכיה הפקידותית, ובהנאה עקיפה – ענף כלכלי המייצר מקומות עבודה לפרנסתם של חלק מתושבי הנתבעת לאורך 'שרשרת המזון' שנבנתה בתעשייה זו, ואף מסייע בגביית כספים לצרכי המנגנונים השונים של הנתבעת, גרם לנתבעת להפוך להיות חלק ממנו".

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    היועמשית אסור לעצור את החופש שלהם גם לגנוב (ל"ת)
    ניר 05/03/2025 09:14
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    משה קלויזנר 04/03/2025 14:57
    הגב לתגובה זו
    לא למנורה היא לא הפסידה היא הרויחה אולי פחות
  • 3.
    פשוט גדול! (ל"ת)
    מצויין! 03/03/2025 21:18
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    האם גם המבוטחים יזכו להחזר בגין עליית הביטוח! (ל"ת)
    אלמונימי 03/03/2025 21:14
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    זה תוצאה של הכיבוש (ל"ת)
    אנונימי 03/03/2025 14:52
    הגב לתגובה זו
  • אנונימי 05/10/2025 05:16
    הגב לתגובה זו
    ופשוט לספח את השטחכל זמן שאנחנו לא מספחים אנחנו משמרים את היותינו כובשים ורק מתלכלים.להעיף לספח ולשכוח!
  • צחי 03/03/2025 22:12
    הגב לתגובה זו
    אתה צודק אבל אתה לא באמת מבין את הסיטואציה.זה לא אנחנו שכבשנו אותם אלא זה הם שכבשו אותנו ועל כן הפתרון היחידי לבעיה הזאת היא יישום תכנית טראמפ גם באיוש
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

גל"צ (אריאל חרמוני משרד הביטחון)גל"צ (אריאל חרמוני משרד הביטחון)

בית המשפט העליון עוצר את סגירת גלי צה"ל: מה עומד מאחורי ההחלטה?

בית המשפט העליון החליט לעצור זמנית את הליכי סגירת גלי צה"ל עד לקבלת הכרעה סופית בעתירות שהוגשו נגד ההחלטה. נשיא בית המשפט, השופט יצחק עמית, קבע כי העיכוב נדרש לאור חוסר התחייבות מצד הממשלה להימנע מפעולות בלתי הפיכות עד להכרעה משפטית. ההחלטה מבטיחה כי פעילות התחנה תימשך במתכונתה הנוכחית לפחות בשלב זה, ומונעת התקדמות נוספת בתהליך הסגירה.

רן קידר |
נושאים בכתבה גל"צ

מדוע הוחלט לסגור את התחנה?

ממשלת ישראל החליטה לסגור את התחנה הצבאית ולהפסיק את פעילותה, אך חוות דעת משפטית של היועצת המשפטית לממשלה, גליה בהר, הצביעה על כך שההחלטה התקבלה ללא סמכות חוקית מלאה. לפי ניתוחה, סגירת התחנה אפשרית רק באמצעות חקיקה ראשית. בנוסף, בהר ציינה כי ההחלטה התבססה על המלצות ועדה שהליך מינוי חבריה וסמכויותיה סבלו מבעיות מהותיות.

עם קבלת ההחלטה, שר הביטחון ישראל כ"ץ הודיע על תחילת פעולות מעשיות לסגירת התחנה, שכללו עצירת מיונים לשירות בתחנה, הפסקת שיבוץ חיילים בסדיר ובמילואים, וסיום העסקתם של עובדים רבים. מהלך זה הוביל להגשת עתירות לבג"ץ ויצר מחלוקת משפטית ומדינית סביב הסגירה.

העימות המשפטי והראיות

ועד עובדי גלי צה"ל פנה לבית המשפט בבקשה דחופה להוצאת צו ביניים. הוועד טען כי משרד הביטחון פועל לפגוע בשידורים ובהתקשרויות עם עובדי התחנה, ביניהם שדרנים מוכרים כמו רזי ברקאי ורונן כהן. המדינה ושר הביטחון הכחישו את הטענות והאשימו את הוועד בהגשת תצהיר שקרי. עם זאת, הוועד הגיש לבית המשפט ראיות מתוך מערכות פנימיות במשרד הביטחון שמחזקות את טענותיו.

באופן מפתיע, גם היועצת המשפטית לממשלה הצטרפה לעמדת העותרים ותמכה בבקשה להוצאת צו ביניים. בדיון נקבע כי הדיונים בעתירות ייערכו בסוף ינואר, אך עד אז יושעה הליך הסגירה. השופט עמית הודיע כי יש להיעתר לבקשה ולמנוע פעולות בלתי הפיכות עד להכרעה סופית.

נציגי ועד עובדי התחנה בירכו על ההחלטה וציינו כי היא מאפשרת להמשיך ולשמר את פעילות התחנה המהווה חלק חשוב מחופש הביטוי והעיתונות. גם דמויות בולטות בזירה התקשורתית, כמו ראשי פורום בוגרי התחנה, הביעו תמיכה בהחלטה והדגישו את החשיבות בשמירת התשתית התקשורתית שגלי צה"ל בנתה במשך 75 שנה.