מיכאל קלמן
צילום: מנורה מבטחים

מנורה נגד הרש"פ: תובעת אותה על רבע מיליארד שקל

התביעה הוגשה בגין הפסדים מצטברים בהיקף של מאות מיליוני שקלים כתוצאה מתופעת גניבות הרכב בישראל, שהתעצמה בשנים האחרונות. מנורה טוענת כי בשל "תעשייה פלסטינית" של גניבות רכב מישראל אל שטחי A, היא "שיפתה ופיצתה את מבוטחיה בגין נזקי הגניבות של רכביהם וכתוצאה מכך נגרמו לה במהלך השנים האחרונות הפסדים כספיים מצטברים של מאות מיליוני שקלים, להם אחראית הנתבעת"

עוזי גרסטמן | (7)

חברת הביטוח מנורה מבטחים הגישה היום (ב') לבית המשפט המחוזי בירושלים תביעה נגד הרשות הפלסטינית (הרש"פ), בגין הפסדים מצטברים בהיקף של מאות מיליוני שקלים כתוצאה מתופעת גניבות הרכב בישראל, שהתעצמה בשנים האחרונות. אומדן מנורה לסכום הכולל של הנזקים שנגרמו לה הוא כרבע מיליארד שקל.


על-פי נתוני המשטרה, שפורסמו באחרונה בתקשורת, ב-2024 נגנבו בישראל כ-18 אלף כלי רכב, וב-2023 היקף גניבות כלי הרכב היה כמעט 20 אלף. מלבד הנזק הכלכלי העצום, מסבירה מנורה בכתב התביעה כי תופעת גניבות הרכב בישראל מקרינה באופן ישיר על תחושת הביטחון של הציבור. לדברי החברה, היא גם עשויה להסביר, במידה מסוימת, חלק מהתייקרות פרמיות ביטוחי הרכב בשנים האחרונות.


במסגרת התביעה שהגישה מנורה, טוענת החברה כי בשל "תעשייה פלסטינית" של גניבות רכב מישראל אל שטחי A, הנתונים לשליטתה ואחריותה הבלעדית הרשות הפלסטינית, "שיפתה ופיצתה מנורה את מבוטחיה בגין נזקי הגניבות של רכביהם וכתוצאה מכך נגרמו לה במהלך השנים האחרונות הפסדים כספיים מצטברים של מאות מיליוני שקלים, להם אחראית הנתבעת".


כמו כן, על פי כתב התביעה, שהוגש על ידי עו"ד ארז בלוך ממשרד ארז בלוך, אל שטחי הרשות הפלסטינית הגיעו אלפי כלי רכב שהיו מבוטחים על-ידי החברה. מתוך אותם כלי רכב, הצליחו חברות האיתור איתוראן ופוינטר לאכן ולהוכיח שכלי רכב רבים מצאו את דרכם לשטחי הרשות, וביחס לאחרים התקבל אישור ממשטרת ישראל כי כלי הרכב הגנובים הגיעו לשטחי A.


בתביעה מתבססת מנורה בין היתר על ההנחה משפטית שלפיה כלי רכב שנגנבים בשטח ישראל מגיעים לתחנתם האחרונה בשטחי הרשות הפלסטינית. אותה חזקה נשענת גם על פסק דין של נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, שקבע בהיותו שופט עליון מן המניין כי רכב שנגנב בישראל "יסיים את חייו" בשטחי הרש"פ. עוד קבע אז השופט עמית ב"הלכת אלשחרה", כי "אין חולק כי התופעה של גניבות רכב היא מכת מדינה זה שנים רבות... גניבת הרכב היא רק התחנה הראשונה ובשטחי הרשות הפלסטינית קמה תעשיה שלמה של 'משחטות' רכב - המהוות 'תחנה סופית' לרכבים הגנובים - ושל סחר בחלפים ובכלי רכב גנובים, שגם עליה ניתן לומר שהיא בבחינת מכת מדינה... היקף התופעה הוא מן המפורסמות שאינן צריכות ראיה ואף בגדר ידיעה שיפוטית".


גניבת
 רכב
גניבת רכב - קרדיט: shutterstock בייפוסט


במנורה מציינים בתביעה כי מיקומן של משחטות הרכב האלה, וכן אלה של חנויות החלפים הגנובים, ידועים לכולם. "מוכרי החלפים וכלי הרכב הגנובים מפרסמים את עצמם ברשתות החברתיות בפנים גלויות לגמרי עם מוסיקת רקע והם מתארים ומתפארים ברכבים הגנובים שגנבו, ומציינים מפורשות שהם מוכרים רכבים גנובים ואף מציעים אותם עם או בלי לוחיות זהות צהובות -ישראליות. 'משחטות הרכב' שחלקן משתרעות על שטח גדול ממדים צורכות חשמל רב, הן על פני הקרקע ולא ניתן שלא להבחין בהן. הן בחזקת מן המפורסמות בעבור הנתבעת ובעבור כל אדם המסתובב בשטחי הרש"פ. אילו הייתה הנתבעת מעוניינת בכך, יכולה הייתה לשים קץ לתופעת גניבת הרכבים לשטחה", נטען בתביעה.

קיראו עוד ב"בארץ"


"גניבת כלי רכב נהפכה לתעשייה פלסטינית ענפה"


בנובמבר האחרון התכנסה הוועדה לביטחון לאומי בכנסת לדיון מיוחד סביב תופעת גניבות הרכב בישראל. בדיון, שבו השתתפו גם בכירים במערכת אכיפת החוק, הטילו חברי הכנסת את האחריות למכת הגניבות על הרשות הפלסטינית. "הנושא הוא הטרור הכלכלי המופעל כנגד אזרחי ישראל בגניבה סיטונאית של רכבים ועליית מחירי הביטוח בעקבות אותן גניבות", אמר יו"ר הוועדה לביטחון פנים, ח"כ צביקה פוגל (עוצמה יהודית) בדיון. "גניבת רכבים נהפכה לתעשייה פלסטינית ענפה. שמעתי את הפירוט של מה קורה עם הרכבים האלה - מכאלה שמשמשים בכירים ואחרים שנמכרים ביהודה ושומרון לכאלה שנכנסים למחסנים ויכולים לשמש בעתיד לפעולות אחרות".


ח"כ צבי סוכות (עוצמה יהודית) סיפר באותו דיון כי רכב של אשתו נגנב, ובתוך שבע דקות הוא מצא את דרכו לשטחי הרשות הפלסטינית. "זה אירוע טרור לכל דבר. גונבים את הרכב לא ברמאללה ולא בשכם, גונבים את הרכב של חיה סוכות באריאל בגלל שהיא יהודייה, ולא גונבים במקומות אחרים. הם מנסים לגנוב רק ליהודים ואם צריך גם תיקוני חקיקה כאן התפקיד שלנו", ציין סוכות.


במסגרת אותו דיון, ציין ח"כ משה פסל (הליכוד), כי "יש השקה מלאה בין כנופיות הטרור האלה ולראות איך יש השקה מלאה בין הכנופיות האלה שגונבות רכבים, ל... אמל"ח שלא מבייש פלוגה צה"לית. יכול להיות שהרשות הפלסטינאית תצטרך לתת (לשלם), הרי ברור שאם חודש אחד אנחנו נקזז את הכספים האלה הם יתחילו לתפוס את הגנבים האלה".


פסל השלים השבוע את הגשת הצעת החוק לקיזוז הכספים של הרשות כנגד גניבות הרכב, וכל עוד מכת הגניבות נמשכת. "לפי הנתונים, הרשות הפלסטינית מספקת תשתית לוגיסטית וכלכלית המאפשרת לסחר ברכבים הגנובים לפרוח, זאת תוך היעדר מאמץ מספק מצדה לפעול למניעת התופעה. בעשור האחרון, גניבות רכבים בישראל הפכו לתופעה רחבת היקף, ורבים מהרכבים הגנובים מועברים לשטחי הרשות הפלסטינית. פשעים אלו מהווים עבירות פליליות חמורות ובתוך כך גם פוגעים בתחושת הביטחון האישי של אזרחי ישראל, בגרימת נזק כלכלי משמעותי, ולעיתים אף קשורים במימון פעילויות פליליות וטרור", נכתב בהצעת החוק שלו.


במנורה מסתמכים, בין היתר, גם על חוות דעת מקצועית של תנ"צ בדימוס גיא ניר, לשעבר מפקד יחידת אתגר המתמקדת בנושא גניבת כלי הרכב, שכיהן בעבר גם כראש חטיבת המודיעין של המשטרה. בחוות הדעת שחיבר ניר נכתב כי, "על פי הסטטיסטיקה והנתונים שנאספו משך כשני עשורים, ובהסתמך על הנתונים העדכניים ביותר, אשר הוצגו בישיבות ועדת הפנים של הכנסת מחודש מרץ 2024, ניתן להעריך כי רוב מוחלט של כלי הרכב אשר נגנבים בישראל מוצאים את דרכם אל שטחי הרשות הפלסטינאית. הרווחים העצומים מהם מופרשים תשלומי שוחד וטובות הנאה שונות, לצד מצב כלכלי רעוע ברשות, מספקים רשת ביטחון לעבריינים העוסקים ומחוללים את תופעת הגניבות, ולצדם יש פקידים ואנשי אכיפה שמאפשרים את המשך ביצוע העבירות וזוכים לטובות הנאה... בכל שעה משעות היממה מועברים בממוצע שני כלי רכב לשטחי הרשות. ביממה מועברים כלי רכב בשווי של כ-6 מיליון שקל ויותר מישראל לשטחי הרשות".


בחברת הביטוח מסבירים במסגרת התביעה כי, "ענף כלכלי זה, אשר העשיר ועודנו מעשיר את הרשות הפלסטינית במיליארדים רבים של שקלים בשנים האחרונות, ואשר הנתבעת נהנית ממנו בהנאה ישירה – בין היתר בהזמנת רכבים גנובים לפקידים בדרגים שונים ותשלומים שנעים במעלה ההיררכיה הפקידותית, ובהנאה עקיפה – ענף כלכלי המייצר מקומות עבודה לפרנסתם של חלק מתושבי הנתבעת לאורך 'שרשרת המזון' שנבנתה בתעשייה זו, ואף מסייע בגביית כספים לצרכי המנגנונים השונים של הנתבעת, גרם לנתבעת להפוך להיות חלק ממנו".

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    היועמשית אסור לעצור את החופש שלהם גם לגנוב (ל"ת)
    ניר 05/03/2025 09:14
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    משה קלויזנר 04/03/2025 14:57
    הגב לתגובה זו
    לא למנורה היא לא הפסידה היא הרויחה אולי פחות
  • 3.
    פשוט גדול! (ל"ת)
    מצויין! 03/03/2025 21:18
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    האם גם המבוטחים יזכו להחזר בגין עליית הביטוח! (ל"ת)
    אלמונימי 03/03/2025 21:14
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    זה תוצאה של הכיבוש (ל"ת)
    אנונימי 03/03/2025 14:52
    הגב לתגובה זו
  • אנונימי 05/10/2025 05:16
    הגב לתגובה זו
    ופשוט לספח את השטחכל זמן שאנחנו לא מספחים אנחנו משמרים את היותינו כובשים ורק מתלכלים.להעיף לספח ולשכוח!
  • צחי 03/03/2025 22:12
    הגב לתגובה זו
    אתה צודק אבל אתה לא באמת מבין את הסיטואציה.זה לא אנחנו שכבשנו אותם אלא זה הם שכבשו אותנו ועל כן הפתרון היחידי לבעיה הזאת היא יישום תכנית טראמפ גם באיוש
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

בנק ישראל הוריד כצפוי את הריבית

אחרי קרוב לשנתיים ללא הפחתה: בנק ישראל מוריד את הריבית ב-0.25% ל-4.25% על רקע אינפלציה של 2.5% בתוך היעד והרגיעה הביטחונית; מה יהיה בהמשך? אל תצפו להורדה נוספת בקרוב

מנדי הניג |

הריבית המוניטרית בישראל יורדת היום ב-0.25% ל-4.25%. ההחלטה מתקבלת אחרי 14 ישיבות רצופות שבהן בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי, תקופה שנמשכה קרוב לשנתיים והוגדרה כשלב של בלימת ביקושים מתוך מטרה לייצב את האינפלציה. בחודשים האחרונים האינפלציה נעה סביב 2.5% ונשארת בתוך היעד, עם תחזית של כ-2.2% ל-12 החודשים הקרובים. במקביל, שער הדולר נחלש בכ-10% מתחילת השנה, מה שגם סייע לצמצום הלחצים על מחירי היבוא והתקררות האינפלציה.

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון עמד מול ביקורת מאוד גדולה ולא הוריד את הריבית עד עכשיו - כשמסתכלים לאחור אפשר מצד אחד להבין את השמרנות שלו, אבל נראה שמדובר בשמרנות יתר. כשמסתכלים קדימה וקוראים את  הדוח מלווה את הפחתת הריבית שכולל את הסיכויים והסיכונים ומצב המשק, מבינים שיש סיכוי טוב שהריבית במפגש הבא - בתחילת ינואר - לא תרד.  


ההפחתה הנוכחית של הריבית לא תשפיע עלייכם באופן משמעותי. החזרי משכנתא ממוצעים ירדו ב-70 שקל בממוצע, תשלמו קצת פחות על הלווואת, תקבלו קצת פחות על פיקדונות ואפיקים סולידיים. הרחבה: הריבית תרד מחר ל-4.25% - איך זה ישפיע עליכם? 

וכדאי "לחזור על החומר" - מה זאת ריבית פריים, על ההבדל בין ריבית קבועה למשתנה - 10 סוגי ריביות שונות


האינפלציה ירדה ל-2.5% - בתוך תחום היעד

הסיבה המרכזית לכך  שהנגיד שמר על ריבית גבוהה היא האינפלציה. זו ורדת כבר חודשים ארוכים והיא מספר חודשים בגבול "המותר". זה לצד גורמים נוספים הביאו את בנק ישראל להוריד ריבית. מדד המחירים לצרכן עלה בחודש אוקטובר ב-0.5% לאחר ירידה של 0.6% בספטמבר. "האינפלציה השנתית עומדת בשני המדדים האחרונים על 2.5%", ציין הבנק. בניכוי אנרגיה ופירות וירקות, שיעור האינפלציה השנתי עומד על 2.7%. נתון מעניין במיוחד הוא ש"קצב אינפלציית הבלתי סחירים ירד ל-3.0%, ובמקביל, קצב אינפלציית הסחירים נותר יציב ועומד על 1.5% ב-12 החודשים האחרונים".

פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון (רשתות)
דבר הנגיד

פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"

אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?

אבישי עובדיה |

בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית". 

"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא  זהירה שקולה ופתוחה".

אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.

"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת  ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".

בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.  

"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה". 


הביקושים גבוהים 

פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.    

לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.