מנורה נגד הרש"פ: תובעת אותה על רבע מיליארד שקל
התביעה הוגשה בגין הפסדים מצטברים בהיקף של מאות מיליוני שקלים כתוצאה מתופעת גניבות הרכב בישראל, שהתעצמה בשנים האחרונות. מנורה טוענת כי בשל "תעשייה פלסטינית" של גניבות רכב מישראל אל שטחי A, היא "שיפתה ופיצתה את מבוטחיה בגין נזקי הגניבות של רכביהם וכתוצאה מכך נגרמו לה במהלך השנים האחרונות הפסדים כספיים מצטברים של מאות מיליוני שקלים, להם אחראית הנתבעת"
חברת הביטוח מנורה מבטחים הגישה היום (ב') לבית המשפט המחוזי בירושלים תביעה נגד הרשות הפלסטינית (הרש"פ), בגין הפסדים מצטברים בהיקף של מאות מיליוני שקלים כתוצאה מתופעת גניבות הרכב בישראל, שהתעצמה בשנים האחרונות. אומדן מנורה לסכום הכולל של הנזקים שנגרמו לה הוא כרבע מיליארד שקל.
על-פי נתוני המשטרה, שפורסמו באחרונה בתקשורת, ב-2024 נגנבו בישראל כ-18 אלף כלי רכב, וב-2023 היקף גניבות כלי הרכב היה כמעט 20 אלף. מלבד הנזק הכלכלי העצום, מסבירה מנורה בכתב התביעה כי תופעת גניבות הרכב בישראל מקרינה באופן ישיר על תחושת הביטחון של הציבור. לדברי החברה, היא גם עשויה להסביר, במידה מסוימת, חלק מהתייקרות פרמיות ביטוחי הרכב בשנים האחרונות.
במסגרת התביעה שהגישה מנורה, טוענת החברה כי בשל "תעשייה פלסטינית" של גניבות רכב מישראל אל שטחי A, הנתונים לשליטתה ואחריותה הבלעדית הרשות הפלסטינית, "שיפתה ופיצתה מנורה את מבוטחיה בגין נזקי הגניבות של רכביהם וכתוצאה מכך נגרמו לה במהלך השנים האחרונות הפסדים כספיים מצטברים של מאות מיליוני שקלים, להם אחראית הנתבעת".
כמו כן, על פי כתב התביעה, שהוגש על ידי עו"ד ארז בלוך ממשרד ארז בלוך, אל שטחי הרשות הפלסטינית הגיעו אלפי כלי רכב שהיו מבוטחים על-ידי החברה. מתוך אותם כלי רכב, הצליחו חברות האיתור איתוראן ופוינטר לאכן ולהוכיח שכלי רכב רבים מצאו את דרכם לשטחי הרשות, וביחס לאחרים התקבל אישור ממשטרת ישראל כי כלי הרכב הגנובים הגיעו לשטחי A.
- עונש של 20 שנות מאסר לראש כנופיית גניבת רכבים
- גניבות רכב בישראל - פתח תקווה יעד מובהק של הגנבים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתביעה מתבססת מנורה בין היתר על ההנחה משפטית שלפיה כלי רכב שנגנבים בשטח ישראל מגיעים לתחנתם האחרונה בשטחי הרשות הפלסטינית. אותה חזקה נשענת גם על פסק דין של נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, שקבע בהיותו שופט עליון מן המניין כי רכב שנגנב בישראל "יסיים את חייו" בשטחי הרש"פ. עוד קבע אז השופט עמית ב"הלכת אלשחרה", כי "אין חולק כי התופעה של גניבות רכב היא מכת מדינה זה שנים רבות... גניבת הרכב היא רק התחנה הראשונה ובשטחי הרשות הפלסטינית קמה תעשיה שלמה של 'משחטות' רכב - המהוות 'תחנה סופית' לרכבים הגנובים - ושל סחר בחלפים ובכלי רכב גנובים, שגם עליה ניתן לומר שהיא בבחינת מכת מדינה... היקף התופעה הוא מן המפורסמות שאינן צריכות ראיה ואף בגדר ידיעה שיפוטית".

במנורה מציינים בתביעה כי מיקומן של משחטות הרכב האלה, וכן אלה של חנויות החלפים הגנובים, ידועים לכולם. "מוכרי החלפים וכלי הרכב הגנובים מפרסמים את עצמם ברשתות החברתיות בפנים גלויות לגמרי עם מוסיקת רקע והם מתארים ומתפארים ברכבים הגנובים שגנבו, ומציינים מפורשות שהם מוכרים רכבים גנובים ואף מציעים אותם עם או בלי לוחיות זהות צהובות -ישראליות. 'משחטות הרכב' שחלקן משתרעות על שטח גדול ממדים צורכות חשמל רב, הן על פני הקרקע ולא ניתן שלא להבחין בהן. הן בחזקת מן המפורסמות בעבור הנתבעת ובעבור כל אדם המסתובב בשטחי הרש"פ. אילו הייתה הנתבעת מעוניינת בכך, יכולה הייתה לשים קץ לתופעת גניבת הרכבים לשטחה", נטען בתביעה.
- ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים
- מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר"
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הריבית תרד מחר ל-4.25% - איך זה ישפיע עליכם?
"גניבת כלי רכב נהפכה לתעשייה פלסטינית ענפה"
בנובמבר האחרון התכנסה הוועדה לביטחון לאומי בכנסת לדיון מיוחד סביב תופעת גניבות הרכב בישראל. בדיון, שבו השתתפו גם בכירים במערכת אכיפת החוק, הטילו חברי הכנסת את האחריות למכת הגניבות על הרשות הפלסטינית. "הנושא הוא הטרור הכלכלי המופעל כנגד אזרחי ישראל בגניבה סיטונאית של רכבים ועליית מחירי הביטוח בעקבות אותן גניבות", אמר יו"ר הוועדה לביטחון פנים, ח"כ צביקה פוגל (עוצמה יהודית) בדיון. "גניבת רכבים נהפכה לתעשייה פלסטינית ענפה. שמעתי את הפירוט של מה קורה עם הרכבים האלה - מכאלה שמשמשים בכירים ואחרים שנמכרים ביהודה ושומרון לכאלה שנכנסים למחסנים ויכולים לשמש בעתיד לפעולות אחרות".
ח"כ צבי סוכות (עוצמה יהודית) סיפר באותו דיון כי רכב של אשתו נגנב, ובתוך שבע דקות הוא מצא את דרכו לשטחי הרשות הפלסטינית. "זה אירוע טרור לכל דבר. גונבים את הרכב לא ברמאללה ולא בשכם, גונבים את הרכב של חיה סוכות באריאל בגלל שהיא יהודייה, ולא גונבים במקומות אחרים. הם מנסים לגנוב רק ליהודים ואם צריך גם תיקוני חקיקה כאן התפקיד שלנו", ציין סוכות.
במסגרת אותו דיון, ציין ח"כ משה פסל (הליכוד), כי "יש השקה מלאה בין כנופיות הטרור האלה ולראות איך יש השקה מלאה בין הכנופיות האלה שגונבות רכבים, ל... אמל"ח שלא מבייש פלוגה צה"לית. יכול להיות שהרשות הפלסטינאית תצטרך לתת (לשלם), הרי ברור שאם חודש אחד אנחנו נקזז את הכספים האלה הם יתחילו לתפוס את הגנבים האלה".
פסל השלים השבוע את הגשת הצעת החוק לקיזוז הכספים של הרשות כנגד גניבות הרכב, וכל עוד מכת הגניבות נמשכת. "לפי הנתונים, הרשות הפלסטינית מספקת תשתית לוגיסטית וכלכלית המאפשרת לסחר ברכבים הגנובים לפרוח, זאת תוך היעדר מאמץ מספק מצדה לפעול למניעת התופעה. בעשור האחרון, גניבות רכבים בישראל הפכו לתופעה רחבת היקף, ורבים מהרכבים הגנובים מועברים לשטחי הרשות הפלסטינית. פשעים אלו מהווים עבירות פליליות חמורות ובתוך כך גם פוגעים בתחושת הביטחון האישי של אזרחי ישראל, בגרימת נזק כלכלי משמעותי, ולעיתים אף קשורים במימון פעילויות פליליות וטרור", נכתב בהצעת החוק שלו.
במנורה מסתמכים, בין היתר, גם על חוות דעת מקצועית של תנ"צ בדימוס גיא ניר, לשעבר מפקד יחידת אתגר המתמקדת בנושא גניבת כלי הרכב, שכיהן בעבר גם כראש חטיבת המודיעין של המשטרה. בחוות הדעת שחיבר ניר נכתב כי, "על פי הסטטיסטיקה והנתונים שנאספו משך כשני עשורים, ובהסתמך על הנתונים העדכניים ביותר, אשר הוצגו בישיבות ועדת הפנים של הכנסת מחודש מרץ 2024, ניתן להעריך כי רוב מוחלט של כלי הרכב אשר נגנבים בישראל מוצאים את דרכם אל שטחי הרשות הפלסטינאית. הרווחים העצומים מהם מופרשים תשלומי שוחד וטובות הנאה שונות, לצד מצב כלכלי רעוע ברשות, מספקים רשת ביטחון לעבריינים העוסקים ומחוללים את תופעת הגניבות, ולצדם יש פקידים ואנשי אכיפה שמאפשרים את המשך ביצוע העבירות וזוכים לטובות הנאה... בכל שעה משעות היממה מועברים בממוצע שני כלי רכב לשטחי הרשות. ביממה מועברים כלי רכב בשווי של כ-6 מיליון שקל ויותר מישראל לשטחי הרשות".
בחברת הביטוח מסבירים במסגרת התביעה כי, "ענף כלכלי זה, אשר העשיר ועודנו מעשיר את הרשות הפלסטינית במיליארדים רבים של שקלים בשנים האחרונות, ואשר הנתבעת נהנית ממנו בהנאה ישירה – בין היתר בהזמנת רכבים גנובים לפקידים בדרגים שונים ותשלומים שנעים במעלה ההיררכיה הפקידותית, ובהנאה עקיפה – ענף כלכלי המייצר מקומות עבודה לפרנסתם של חלק מתושבי הנתבעת לאורך 'שרשרת המזון' שנבנתה בתעשייה זו, ואף מסייע בגביית כספים לצרכי המנגנונים השונים של הנתבעת, גרם לנתבעת להפוך להיות חלק ממנו".
- 5.היועמשית אסור לעצור את החופש שלהם גם לגנוב (ל"ת)ניר 05/03/2025 09:14הגב לתגובה זו
- 4.משה קלויזנר 04/03/2025 14:57הגב לתגובה זולא למנורה היא לא הפסידה היא הרויחה אולי פחות
- 3.פשוט גדול! (ל"ת)מצויין! 03/03/2025 21:18הגב לתגובה זו
- 2.האם גם המבוטחים יזכו להחזר בגין עליית הביטוח! (ל"ת)אלמונימי 03/03/2025 21:14הגב לתגובה זו
- 1.זה תוצאה של הכיבוש (ל"ת)אנונימי 03/03/2025 14:52הגב לתגובה זו
- אנונימי 05/10/2025 05:16הגב לתגובה זוופשוט לספח את השטחכל זמן שאנחנו לא מספחים אנחנו משמרים את היותינו כובשים ורק מתלכלים.להעיף לספח ולשכוח!
- צחי 03/03/2025 22:12הגב לתגובה זואתה צודק אבל אתה לא באמת מבין את הסיטואציה.זה לא אנחנו שכבשנו אותם אלא זה הם שכבשו אותנו ועל כן הפתרון היחידי לבעיה הזאת היא יישום תכנית טראמפ גם באיוש
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)לקראת מימוש חוק הרווחים הכלואים - המוקש הגדול שטמון בהעברת נכסים מחברה לידיים פרטיות
חוק הרווחים הכלואים מייצר אי וודאות ובלבול רב. מדובר בחוק שמתמרץ בעצם במקרים רבים סגירת חברות והעברת הנכסים לבעלי המניות - לפעמים זה מוביל לנזק גדול; על החוק ועל הסיכונים
במסגרת חוק הרווחים הכלואים (או בשמו הרשמי: חוק ההתייעלות הכלכלית), אישרה הכנסת הוראת שעה שמקנה הקלות במס לחברות ולבעלי המניות שלהן. סעיף 6 לחוק מאפשר העברת נכסים מחברה לבעל מניות בשני דרכים: הליך פירוק החברה או העברת נכסים מהחברה לבעל מניות פרטי, וזאת בפטור ממס רכישה וממס שבח.
ואולם, בניגוד לפטור שניתן בעניין מס רכישה ומס שבח, החוק "שותק" בכל הנוגע להיטל השבחה והיטלי פיתוח, ואינו מקנה פטור מהיטלים אלה במסגרת העברת הנכסים.
מדובר במוקש גדול שיכול "לצוף" בדיעבד, לאחר השלמת המהלך, בדמות של היטל השבחה או היטל פיתוח. אי הוודאות הזו בעת ביצוע ההעברה, עלולה לגרור למיסוי מוניציפלי בו ייתקל בעל המניות המעביר, בשלב מאוחר יותר.
בימים אלה אנו מצויים בישורת האחרונה של יישום וביצוע הוראת השעה, שכאמור כוללת שתי אפשרויות אשר ביצוען צריך להיות עד סוף השנה ואף מוקדם מכך.
- רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה
- עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מסלול פירוק - פירוק מלא של החברה והעברת כל נכסיה והתחייבויותיה לבעלי המניות. מועד הפירוק חייב להסתיים עד 31 בדצמבר 2025 והמס על רווחים ראויים לחלוקה מחושב במועד זה.
.jpg)
ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים
המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"
הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.
הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם, נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.
תגים מזוייפים
בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.
במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.
- בנקאי נורה מחוץ לביתו - והוכר כנפגע בתאונת עבודה
- קיבלתם חוב מהביטוח הלאומי? ייתכן שהוא בכלל לא שלכם - כך תיפטרו ממנו בקלות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.
