מיכאל קלמן
צילום: מנורה מבטחים

מנורה נגד הרש"פ: תובעת אותה על רבע מיליארד שקל

התביעה הוגשה בגין הפסדים מצטברים בהיקף של מאות מיליוני שקלים כתוצאה מתופעת גניבות הרכב בישראל, שהתעצמה בשנים האחרונות. מנורה טוענת כי בשל "תעשייה פלסטינית" של גניבות רכב מישראל אל שטחי A, היא "שיפתה ופיצתה את מבוטחיה בגין נזקי הגניבות של רכביהם וכתוצאה מכך נגרמו לה במהלך השנים האחרונות הפסדים כספיים מצטברים של מאות מיליוני שקלים, להם אחראית הנתבעת"

עוזי גרסטמן | (7)

חברת הביטוח מנורה מבטחים הגישה היום (ב') לבית המשפט המחוזי בירושלים תביעה נגד הרשות הפלסטינית (הרש"פ), בגין הפסדים מצטברים בהיקף של מאות מיליוני שקלים כתוצאה מתופעת גניבות הרכב בישראל, שהתעצמה בשנים האחרונות. אומדן מנורה לסכום הכולל של הנזקים שנגרמו לה הוא כרבע מיליארד שקל.


על-פי נתוני המשטרה, שפורסמו באחרונה בתקשורת, ב-2024 נגנבו בישראל כ-18 אלף כלי רכב, וב-2023 היקף גניבות כלי הרכב היה כמעט 20 אלף. מלבד הנזק הכלכלי העצום, מסבירה מנורה בכתב התביעה כי תופעת גניבות הרכב בישראל מקרינה באופן ישיר על תחושת הביטחון של הציבור. לדברי החברה, היא גם עשויה להסביר, במידה מסוימת, חלק מהתייקרות פרמיות ביטוחי הרכב בשנים האחרונות.


במסגרת התביעה שהגישה מנורה, טוענת החברה כי בשל "תעשייה פלסטינית" של גניבות רכב מישראל אל שטחי A, הנתונים לשליטתה ואחריותה הבלעדית הרשות הפלסטינית, "שיפתה ופיצתה מנורה את מבוטחיה בגין נזקי הגניבות של רכביהם וכתוצאה מכך נגרמו לה במהלך השנים האחרונות הפסדים כספיים מצטברים של מאות מיליוני שקלים, להם אחראית הנתבעת".


כמו כן, על פי כתב התביעה, שהוגש על ידי עו"ד ארז בלוך ממשרד ארז בלוך, אל שטחי הרשות הפלסטינית הגיעו אלפי כלי רכב שהיו מבוטחים על-ידי החברה. מתוך אותם כלי רכב, הצליחו חברות האיתור איתוראן ופוינטר לאכן ולהוכיח שכלי רכב רבים מצאו את דרכם לשטחי הרשות, וביחס לאחרים התקבל אישור ממשטרת ישראל כי כלי הרכב הגנובים הגיעו לשטחי A.


בתביעה מתבססת מנורה בין היתר על ההנחה משפטית שלפיה כלי רכב שנגנבים בשטח ישראל מגיעים לתחנתם האחרונה בשטחי הרשות הפלסטינית. אותה חזקה נשענת גם על פסק דין של נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, שקבע בהיותו שופט עליון מן המניין כי רכב שנגנב בישראל "יסיים את חייו" בשטחי הרש"פ. עוד קבע אז השופט עמית ב"הלכת אלשחרה", כי "אין חולק כי התופעה של גניבות רכב היא מכת מדינה זה שנים רבות... גניבת הרכב היא רק התחנה הראשונה ובשטחי הרשות הפלסטינית קמה תעשיה שלמה של 'משחטות' רכב - המהוות 'תחנה סופית' לרכבים הגנובים - ושל סחר בחלפים ובכלי רכב גנובים, שגם עליה ניתן לומר שהיא בבחינת מכת מדינה... היקף התופעה הוא מן המפורסמות שאינן צריכות ראיה ואף בגדר ידיעה שיפוטית".


גניבת
 רכב
גניבת רכב - קרדיט: shutterstock בייפוסט


במנורה מציינים בתביעה כי מיקומן של משחטות הרכב האלה, וכן אלה של חנויות החלפים הגנובים, ידועים לכולם. "מוכרי החלפים וכלי הרכב הגנובים מפרסמים את עצמם ברשתות החברתיות בפנים גלויות לגמרי עם מוסיקת רקע והם מתארים ומתפארים ברכבים הגנובים שגנבו, ומציינים מפורשות שהם מוכרים רכבים גנובים ואף מציעים אותם עם או בלי לוחיות זהות צהובות -ישראליות. 'משחטות הרכב' שחלקן משתרעות על שטח גדול ממדים צורכות חשמל רב, הן על פני הקרקע ולא ניתן שלא להבחין בהן. הן בחזקת מן המפורסמות בעבור הנתבעת ובעבור כל אדם המסתובב בשטחי הרש"פ. אילו הייתה הנתבעת מעוניינת בכך, יכולה הייתה לשים קץ לתופעת גניבת הרכבים לשטחה", נטען בתביעה.

קיראו עוד ב"בארץ"


"גניבת כלי רכב נהפכה לתעשייה פלסטינית ענפה"


בנובמבר האחרון התכנסה הוועדה לביטחון לאומי בכנסת לדיון מיוחד סביב תופעת גניבות הרכב בישראל. בדיון, שבו השתתפו גם בכירים במערכת אכיפת החוק, הטילו חברי הכנסת את האחריות למכת הגניבות על הרשות הפלסטינית. "הנושא הוא הטרור הכלכלי המופעל כנגד אזרחי ישראל בגניבה סיטונאית של רכבים ועליית מחירי הביטוח בעקבות אותן גניבות", אמר יו"ר הוועדה לביטחון פנים, ח"כ צביקה פוגל (עוצמה יהודית) בדיון. "גניבת רכבים נהפכה לתעשייה פלסטינית ענפה. שמעתי את הפירוט של מה קורה עם הרכבים האלה - מכאלה שמשמשים בכירים ואחרים שנמכרים ביהודה ושומרון לכאלה שנכנסים למחסנים ויכולים לשמש בעתיד לפעולות אחרות".


ח"כ צבי סוכות (עוצמה יהודית) סיפר באותו דיון כי רכב של אשתו נגנב, ובתוך שבע דקות הוא מצא את דרכו לשטחי הרשות הפלסטינית. "זה אירוע טרור לכל דבר. גונבים את הרכב לא ברמאללה ולא בשכם, גונבים את הרכב של חיה סוכות באריאל בגלל שהיא יהודייה, ולא גונבים במקומות אחרים. הם מנסים לגנוב רק ליהודים ואם צריך גם תיקוני חקיקה כאן התפקיד שלנו", ציין סוכות.


במסגרת אותו דיון, ציין ח"כ משה פסל (הליכוד), כי "יש השקה מלאה בין כנופיות הטרור האלה ולראות איך יש השקה מלאה בין הכנופיות האלה שגונבות רכבים, ל... אמל"ח שלא מבייש פלוגה צה"לית. יכול להיות שהרשות הפלסטינאית תצטרך לתת (לשלם), הרי ברור שאם חודש אחד אנחנו נקזז את הכספים האלה הם יתחילו לתפוס את הגנבים האלה".


פסל השלים השבוע את הגשת הצעת החוק לקיזוז הכספים של הרשות כנגד גניבות הרכב, וכל עוד מכת הגניבות נמשכת. "לפי הנתונים, הרשות הפלסטינית מספקת תשתית לוגיסטית וכלכלית המאפשרת לסחר ברכבים הגנובים לפרוח, זאת תוך היעדר מאמץ מספק מצדה לפעול למניעת התופעה. בעשור האחרון, גניבות רכבים בישראל הפכו לתופעה רחבת היקף, ורבים מהרכבים הגנובים מועברים לשטחי הרשות הפלסטינית. פשעים אלו מהווים עבירות פליליות חמורות ובתוך כך גם פוגעים בתחושת הביטחון האישי של אזרחי ישראל, בגרימת נזק כלכלי משמעותי, ולעיתים אף קשורים במימון פעילויות פליליות וטרור", נכתב בהצעת החוק שלו.


במנורה מסתמכים, בין היתר, גם על חוות דעת מקצועית של תנ"צ בדימוס גיא ניר, לשעבר מפקד יחידת אתגר המתמקדת בנושא גניבת כלי הרכב, שכיהן בעבר גם כראש חטיבת המודיעין של המשטרה. בחוות הדעת שחיבר ניר נכתב כי, "על פי הסטטיסטיקה והנתונים שנאספו משך כשני עשורים, ובהסתמך על הנתונים העדכניים ביותר, אשר הוצגו בישיבות ועדת הפנים של הכנסת מחודש מרץ 2024, ניתן להעריך כי רוב מוחלט של כלי הרכב אשר נגנבים בישראל מוצאים את דרכם אל שטחי הרשות הפלסטינאית. הרווחים העצומים מהם מופרשים תשלומי שוחד וטובות הנאה שונות, לצד מצב כלכלי רעוע ברשות, מספקים רשת ביטחון לעבריינים העוסקים ומחוללים את תופעת הגניבות, ולצדם יש פקידים ואנשי אכיפה שמאפשרים את המשך ביצוע העבירות וזוכים לטובות הנאה... בכל שעה משעות היממה מועברים בממוצע שני כלי רכב לשטחי הרשות. ביממה מועברים כלי רכב בשווי של כ-6 מיליון שקל ויותר מישראל לשטחי הרשות".


בחברת הביטוח מסבירים במסגרת התביעה כי, "ענף כלכלי זה, אשר העשיר ועודנו מעשיר את הרשות הפלסטינית במיליארדים רבים של שקלים בשנים האחרונות, ואשר הנתבעת נהנית ממנו בהנאה ישירה – בין היתר בהזמנת רכבים גנובים לפקידים בדרגים שונים ותשלומים שנעים במעלה ההיררכיה הפקידותית, ובהנאה עקיפה – ענף כלכלי המייצר מקומות עבודה לפרנסתם של חלק מתושבי הנתבעת לאורך 'שרשרת המזון' שנבנתה בתעשייה זו, ואף מסייע בגביית כספים לצרכי המנגנונים השונים של הנתבעת, גרם לנתבעת להפוך להיות חלק ממנו".

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    היועמשית אסור לעצור את החופש שלהם גם לגנוב (ל"ת)
    ניר 05/03/2025 09:14
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    משה קלויזנר 04/03/2025 14:57
    הגב לתגובה זו
    לא למנורה היא לא הפסידה היא הרויחה אולי פחות
  • 3.
    פשוט גדול! (ל"ת)
    מצויין! 03/03/2025 21:18
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    האם גם המבוטחים יזכו להחזר בגין עליית הביטוח! (ל"ת)
    אלמונימי 03/03/2025 21:14
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    זה תוצאה של הכיבוש (ל"ת)
    אנונימי 03/03/2025 14:52
    הגב לתגובה זו
  • אנונימי 05/10/2025 05:16
    הגב לתגובה זו
    ופשוט לספח את השטחכל זמן שאנחנו לא מספחים אנחנו משמרים את היותינו כובשים ורק מתלכלים.להעיף לספח ולשכוח!
  • צחי 03/03/2025 22:12
    הגב לתגובה זו
    אתה צודק אבל אתה לא באמת מבין את הסיטואציה.זה לא אנחנו שכבשנו אותם אלא זה הם שכבשו אותנו ועל כן הפתרון היחידי לבעיה הזאת היא יישום תכנית טראמפ גם באיוש
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןגרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?  

רן קידר |
נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.

מתניהו אנגלמן
צילום: חיים טויטו-כנס בשבע בניו יורק

בוקר טוב למבקר המדינה שחשף ש"מלחמה עולה כסף": הדוח הלא רלוונטי של מתניהו אנגלמן

דוח המבקר חושף כשלים בהיערכות הכלכלית למלחמה, התנהלות בעייתית של הקבינט החברתי-כלכלי והיעדר מענה מערכתי ליישובי הצפון ומאשים בנזקים כלכליים חמורים, אבל זה לא דוח עמוק, מלא ואובייקטיבי; והכי חשוב: המצב האמיתי הוא לא "התרסקות כלכלית", הכלכלה הישראלית ניצחה - התועלת מהמלחמה ומהחזרת החטופים החיים עולה על כל פיפס בגירעון

רן קידר |

מעמד של מבקר הוא מעמד על. אתה נמצא למעלה, שולט, מסתכל למטה ומחליט מה לבקר, איך לבקר, כמה לבקר. אין כנראה גוף ציבורי אחד שתיפקד באופן מושלם מה-7 באוקטובר הארור. גם משרד האוצר וכל ההתנהלות הכלכלית שלו היתה מחדל, אם כי הדרג המקצועי התעשת שם יחסית מהר. הראש - לא. מה לעשות? שר האוצר במלחמה, ויש לו אג'נדה ברורה. הכלכלה מבחינתו בעדיפות שנייה, שלישית. ברור שזה מחדל, זה היה כך מהיום הראשון, כנראה שכל אזרח כאן ראה ורואה את זה. אגב, באופן יחסי, חייבים להגיד וגם לשבח - הכלכלה מצוינת. המבקר מבקר, אבל צריך להגיד מילה טובה  לעם, לעסקים, לממשלה, לאוצר. רוב המדינות אחרי שנתיים של מלחמה היו מגדילות את הגירעון במספרים מטורפים ואפילו קורסות אצלנו העלות יחסית נמוכה. 

המבקר טועה שהוא כותב על נזק-עלות ענקית לדורות הבאים ומבליט את זה בדוח שלו. זו תמונה חלקית, ולא אובייקטיבית. הוא כנראה צריך לחזור ולהתרענן בקורסים בכלכלה. אף אחד לא חושב שמלחמה לא עולה כסף, אבל מול העלות הזו יש גם תועלת. שיבדוק המבקר מה באמת העלות לעומת התועלת בהישגים במלחמות בכמה חזיתות ויבין שהעלות ששילמנו באופן יחסי היא נמוכה -  כמה שווה להוריד את האיום האיראני? יש לזה בכלל מחיר?

כמה שווה להחזיר את החטופים החיים ורוב החללים? יש לזה מחיר? 

בכלכלה יש מונחים מאוד ברורים - מדברים שם על תועל ועלות וזה לא חייב להיות בכסף, זה במשאבים, במקורות ועוד. התועלת שבהחזרת כוח ההרתעה שווה הרבה. המבקר צריך לתת לנו גם את ההתייחסות לזה. אחרת, מה עשה בעצם - אמר לנו שמלחמה עולה כסף?    

ובכן, בוקר טוב, אדוני המבקר, מתניהו אנגלמן. אומרים עלייך ועל תפקידך שבסוף אלו אנשים והאנשים מוטים. אנחנו לא חשבנו שאתה מוטה, אבל הדוח שלך הוא לא רציני. אתה צודק לחלוטין לגבי סמוטריץ', לגבי הקבינט הכלכלי שלא תיפקד, לגבי ההפקרה של התושבים בצפון. אבל דוח צריך להאיר גם על המקומות שהיו תקינים ולתת תמונה מלאה. הדוח הזה יצא לא מאוזן, לא אובייקטיבי ולא רלבנטי. 

בתמונה הגדולה, הכלכלה היא המקום שתיפקד הכי טוב בשנתיים האחרונות.   


ונביא כאן את ריכוז עיקרי הממצאים של הדוח שמשתרע על פני מאות עמודים וחושף תמונה מדאיגה ומורכבת של כשלים מערכתיים בהיערכות הכלכלית לשעת חירום, התנהלות בעייתית ואף מחדלים בתפקוד הקבינט החברתי-כלכלי, והיעדר מענה מערכתי ראוי לתושבי הצפון שספגו את נזקי המלחמה הממושכת.