הדו"חות מארה"ב צבעו את אירופה בירוק: הקאק הוסיף 1.8%
המדדים המובילים בבורסות אירופה נעלו את יום המסחר בעליות שערים, עוד בטרם לפרסום הדו"חות הרבעוניים של ג'נרל אלקטריק וסיטיגרופ שררה אי-ודאות בקרב הסוחרים שהביאה את המדדים להתנדנד בין עליות לירידות.
נדמה כי שני כוחות מנוגדים פעלו היום במסחר ביבשת אירופה, מחד דו"חות חיוביים מצידה של ג'יי פי מורגן אמש בוול סטריט ומאידך גיסא, דו"חות רבעוניים מאכזבים שהתקבלו על ידי ענקית הקמעונאות, קריפור, ומחברת סוני-אריקסון.
בנק ההשקעות, ג'יי.פי.מורגן צ'ייס (סימול: JPM), דיווח אמש על ירידה ברווחים לעומת הרבעון אשתקד, אך הצליח לעקוף את תחזיות האנליסטים. הבנק דיווח על רווח רבעוני של 40 סנט למניה לעומת הערכות לרווח של 32 סנט למניה.
בבדיקה אחרונה, הקאק הצרפתי עלה ב-1.8% בעוד הדאקס הגרמני הוסיף 1.46% ובורסת לונדון עלתה ב-0.98%.
דיוויד מוריסון, אסטרטג שווקים מ-GFT אמר בראיון לפיננשל טיימס על גל העליות בשבועות האחרונים, "בורסת לונדון מקבלת תמיכה מארה"ב מכיוון שעד כה הדו"חות הרבעוניים לא איכזבו, אך עדיין יש עוד דרך ארוכה".
"אני לא חושב שביססנו את היסודות הכלכליים על מנת לקבל התאוששות איתנה. על כן, ככל שנלך גבוה יותר, השוק יהפוך שברירי ופגיע יותר ויותר", הוסיף מוריסון.
בתוך כך, יצרנית הטלפונים הניידים, סוני אריקסון, דיווחה היום על הפסד של 293 מיליון אירו בסיכום הרבעון הראשון, זאת לעומת רווח של 133 מיליון אירו בסיכום הרבעון המקביל אשתקד. הכנסות החברה צללו ב-36% והסתכמו ב-1.74 מיליארד אירו.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
