הדו"חות מארה"ב צבעו את אירופה בירוק: הקאק הוסיף 1.8%

אסטרטג שווקים מ-GFT לפיננשל טיימס על המסחר באירופה בשבועות האחרונים: "לא ביססנו את היסודות הכלכליים על מנת לקבל התאוששות איתנה. על כן, ככל שנתקדם ונלך גבוה, השוק יהפוך שברירי ופגיע יותר ויותר"
נועם הוד |

המדדים המובילים בבורסות אירופה נעלו את יום המסחר בעליות שערים, עוד בטרם לפרסום הדו"חות הרבעוניים של ג'נרל אלקטריק וסיטיגרופ שררה אי-ודאות בקרב הסוחרים שהביאה את המדדים להתנדנד בין עליות לירידות.

נדמה כי שני כוחות מנוגדים פעלו היום במסחר ביבשת אירופה, מחד דו"חות חיוביים מצידה של ג'יי פי מורגן אמש בוול סטריט ומאידך גיסא, דו"חות רבעוניים מאכזבים שהתקבלו על ידי ענקית הקמעונאות, קריפור, ומחברת סוני-אריקסון.

בנק ההשקעות, ג'יי.פי.מורגן צ'ייס (סימול: JPM), דיווח אמש על ירידה ברווחים לעומת הרבעון אשתקד, אך הצליח לעקוף את תחזיות האנליסטים. הבנק דיווח על רווח רבעוני של 40 סנט למניה לעומת הערכות לרווח של 32 סנט למניה.

בבדיקה אחרונה, הקאק הצרפתי עלה ב-1.8% בעוד הדאקס הגרמני הוסיף 1.46% ובורסת לונדון עלתה ב-0.98%.

דיוויד מוריסון, אסטרטג שווקים מ-GFT אמר בראיון לפיננשל טיימס על גל העליות בשבועות האחרונים, "בורסת לונדון מקבלת תמיכה מארה"ב מכיוון שעד כה הדו"חות הרבעוניים לא איכזבו, אך עדיין יש עוד דרך ארוכה".

"אני לא חושב שביססנו את היסודות הכלכליים על מנת לקבל התאוששות איתנה. על כן, ככל שנלך גבוה יותר, השוק יהפוך שברירי ופגיע יותר ויותר", הוסיף מוריסון.

בתוך כך, יצרנית הטלפונים הניידים, סוני אריקסון, דיווחה היום על הפסד של 293 מיליון אירו בסיכום הרבעון הראשון, זאת לעומת רווח של 133 מיליון אירו בסיכום הרבעון המקביל אשתקד. הכנסות החברה צללו ב-36% והסתכמו ב-1.74 מיליארד אירו.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


בנימין נתניהובנימין נתניהו
פרשנות

האם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים

הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות

מנדי הניג |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש. 

בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".

הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים. 

כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל

סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.

במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.

למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו?  מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים".  הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".