פישר ממשיך לחתוך: הוריד את הריבית ב-0.25% לרמה הנמוכה אי פעם בישראל
סטנלי פישר, נגיד הבנק המרכזי בישראל, הפחית היום את הריבית במשק הישראלי לחודש אפריל בשיעור של 0.25% והעמידה על 0.5% בלבד. מדובר בריבית הנמוכה אי פעם בישראל.
שלושה גורמים עיקריים עמדו ברקע להחלטת בנק ישראל:
1. בחודש האחרון המשיכו להגיע נתונים המצביעים על החרפת המיתון בפעילות הכלכלית העולמית והמקומית. עודכנו כלפי מטה התחזיות להיקפי הפעילות והסחר העולמיים. על רקע זה, עדכן בנק ישראל כלפי מטה את תחזית הצמיחה למשק הישראלי ל- 1.5%-. השלכות המשבר העולמי באות לידי ביטוי, בין היתר, בירידה בייצוא ובביקושים המקומיים.
2. מגמת הירידה באינפלציה שנרשמה בחודשים האחרונים, נמשכה גם בפברואר. תחזיות האינפלציה ל-12 החודשים הבאים של החזאים ואלו שנגזרות משוק ההון נמצאות מתחת לגבול התחתון של יעד יציבות המחירים. יחד עם זאת, נעצרה מגמת הירידה במחירי הסחורות שאפיינה את החודשים האחרונים.
3. המדיניות המוניטארית המרחיבה של בנקים מרכזיים בעולם נמשכה, והצפיות בשוק ההון הן להמשך ההרחבה המוניטארית של בנקים מרכזיים בעולם. חלק מהבנקים המרכזיים שטרם הגיעו לרמות ריבית אפסיות ביצע הפחתות בריבית. כמה מאלו שכבר הגיעו לרמות ריבית אפסיות מפעילים כלים מוניטאריים נוספים שנועדו להקל על תנאי האשראי לצרכנים ולעסקים.
אוריאל לין: "הפחתת הריבית היא צעד חסר משמעות שמיצה את עצמו"
נשיא איגוד לשכות המסחר אמר בתגובה לפרסום הריבית כי "הפחתת הריבית היא צעד חסר משמעות שמיצה את עצמו". כך אמר הערב נשיא איגוד לשכות המסחר, אוריאל לין, בתגובה לפרסום שיעור הריבית במשק.
לין ממליץ כי בנק ישראל יתמקד במערכת המימון החוץ בנקאית ובחיזוקה."על בנק ישראל לפעול להרחבת היצע האשראי במשק, בכדי לסייע לעסקים, על ידי העמדת מקורות מימון מבנק ישראל גם לגופי מימון חוץ בנקאיים, דוגמת חברות הפקטורינג, כפי שמקבלת המערכת הבנקאית".
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים בנובמבר ירד ב-0.5%; מחירי הדירות ירדו גם ב-0.5%
הירידה במדד בהתאם להערכות הכלכלנים, מה קרה למחירי הדירות באזורים שונים והאם תהיה למדד השלילי השפעה על הריבית? וגם - למה אנחנו מרגישים שיוקר המחייה מזנק הרבה יותר ממדד המחירים לצרכן?
מדד המחירים לצרכן מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.5% בחודש נובמבר, בהשוואה לחודש אוקטובר - בדומה להערכות הכלכלנים. בשנים עשר החודשים האחרונים (נובמבר 2025 לעומת נובמבר 2024), עלה מדד המחירים לצרכן ב-2.4%. ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות טריים שירדו ב-4.1%, תרבות ובידור שירד ב-2.5%, תחבורה ותקשורת שירד ב-1.6% וריהוט וציוד לבית שירד ב-1.1%. הירידה החדה במדד נבעה בעיקר מסעיף הטיסות שירד משמעותית. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיף המזון, שעלה ב-0.4%. מדד מחירי הדירות ירד ב-0.5%.
הנה פרוט הסעיפים שהשפיעו על מדד המחירים - הוצאות על נסיעות לחו"ל גרם לירידה של 0.266%, ירקות ופירות תרמו לירידה של 0.09%:
מחירי הדירות בירידה כבר חודש שמיני ברציפות. הפעם הם ירדו ב-0.5%. בתל אביב נרשמה ירידה של 1.1%, בירושלים עלייה של 1.4%. תל אביב רק נזכיר עמוסה במלאי של 10,700 דירות כשקצב המכירות השנתי עומד על 2,200 דירות בשנה. כלומר יש מלאי שיספיק ל-5 שנים בקצב הזה, וגם אם הקצב יעלה, מדובר במלאי של שנים.
- מדד המחירים בנובמבר - צפי לירידה של 0.5%
- מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה נרשמה עלייה של 2.8% ועבור השוכרים החדשים (דירות במדגם בהן הייתה תחלופת שוכר) נרשמה עלייה של 4.7%.
התמ"ג זינק ב-11% ברבעון השלישי של 2025, הצריכה ב-21%
הצריכה הפרטית, ההשקעות והייצוא הובילו את הצמיחה לאחר הירידה החדה ברבעון השני על רקע מלחמת "עם כלביא"; התמ"ג לנפש עלה ב-9.5%
התמ"ג רשם קפיצה חדה ברבעון השלישי של שנת 2025, עם עלייה של 11% בחישוב שנתי (2.6% בחישוב רבעוני), כך על פי האומדן השני של החשבונות הלאומיים שפרסמה היום הלמ"ס. העלייה החדה משקפת התאוששות משמעותית בפעילות הכלכלית, לאחר ירידה של 4.8% בתמ"ג ברבעון השני של
השנה, שנרשמה בעקבות מלחמת "עם כלביא" והשפעותיה על המשק.
על פי נתוני הלמ"ס, הצמיחה ברבעון השלישי נובעת יותר מכל מהתאוששות חזקה בצריכה הפרטית, מגידול חד בהשקעות בנכסים קבועים ומעלייה ביצוא הסחורות והשירותים. במקביל, נרשמה גם עלייה מתונה יחסית בצריכה הציבורית, בעוד היבוא עלה בשיעור דו-ספרתי, דבר המעיד על חידוש הביקושים במשק.
תוצר מקומי גולמי לנפש נתונים מנוכי עונתיות, בשקלים
תמ"ג - נתונים מנוכי עונתיות שינוי כמותי לעומת רבעון קודם בחישוב שנתי
צריכה פרטית
בפילוח לפי רכיבי התוצר, עולה כי ההוצאות על צריכה פרטית זינקו ב־21.6% בחישוב שנתי (5% בחישוב רבעוני), לאחר ירידה של 5.1% ברבעון השני. הצריכה הפרטית לנפש עלתה ב-19.9% בחישוב שנתי. העלייה בצריכה הפרטית נרשמה כמעט בכל סעיפי ההוצאה, ובפרט במוצרים ברי-קיימא (למשל ריהוט, מקררים ומכונות כביסה) וברי-קיימא למחצה (למשל בגדים, נעליים וחפצים לבית).
