פישר ממשיך לחתוך: הוריד את הריבית ב-0.25% לרמה הנמוכה אי פעם בישראל
סטנלי פישר, נגיד הבנק המרכזי בישראל, הפחית היום את הריבית במשק הישראלי לחודש אפריל בשיעור של 0.25% והעמידה על 0.5% בלבד. מדובר בריבית הנמוכה אי פעם בישראל.
שלושה גורמים עיקריים עמדו ברקע להחלטת בנק ישראל:
1. בחודש האחרון המשיכו להגיע נתונים המצביעים על החרפת המיתון בפעילות הכלכלית העולמית והמקומית. עודכנו כלפי מטה התחזיות להיקפי הפעילות והסחר העולמיים. על רקע זה, עדכן בנק ישראל כלפי מטה את תחזית הצמיחה למשק הישראלי ל- 1.5%-. השלכות המשבר העולמי באות לידי ביטוי, בין היתר, בירידה בייצוא ובביקושים המקומיים.
2. מגמת הירידה באינפלציה שנרשמה בחודשים האחרונים, נמשכה גם בפברואר. תחזיות האינפלציה ל-12 החודשים הבאים של החזאים ואלו שנגזרות משוק ההון נמצאות מתחת לגבול התחתון של יעד יציבות המחירים. יחד עם זאת, נעצרה מגמת הירידה במחירי הסחורות שאפיינה את החודשים האחרונים.
3. המדיניות המוניטארית המרחיבה של בנקים מרכזיים בעולם נמשכה, והצפיות בשוק ההון הן להמשך ההרחבה המוניטארית של בנקים מרכזיים בעולם. חלק מהבנקים המרכזיים שטרם הגיעו לרמות ריבית אפסיות ביצע הפחתות בריבית. כמה מאלו שכבר הגיעו לרמות ריבית אפסיות מפעילים כלים מוניטאריים נוספים שנועדו להקל על תנאי האשראי לצרכנים ולעסקים.
אוריאל לין: "הפחתת הריבית היא צעד חסר משמעות שמיצה את עצמו"
נשיא איגוד לשכות המסחר אמר בתגובה לפרסום הריבית כי "הפחתת הריבית היא צעד חסר משמעות שמיצה את עצמו". כך אמר הערב נשיא איגוד לשכות המסחר, אוריאל לין, בתגובה לפרסום שיעור הריבית במשק.
לין ממליץ כי בנק ישראל יתמקד במערכת המימון החוץ בנקאית ובחיזוקה."על בנק ישראל לפעול להרחבת היצע האשראי במשק, בכדי לסייע לעסקים, על ידי העמדת מקורות מימון מבנק ישראל גם לגופי מימון חוץ בנקאיים, דוגמת חברות הפקטורינג, כפי שמקבלת המערכת הבנקאית".
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
