פישר ממשיך לחתוך: הוריד את הריבית ב-0.25% לרמה הנמוכה אי פעם בישראל
סטנלי פישר, נגיד הבנק המרכזי בישראל, הפחית היום את הריבית במשק הישראלי לחודש אפריל בשיעור של 0.25% והעמידה על 0.5% בלבד. מדובר בריבית הנמוכה אי פעם בישראל.
שלושה גורמים עיקריים עמדו ברקע להחלטת בנק ישראל:
1. בחודש האחרון המשיכו להגיע נתונים המצביעים על החרפת המיתון בפעילות הכלכלית העולמית והמקומית. עודכנו כלפי מטה התחזיות להיקפי הפעילות והסחר העולמיים. על רקע זה, עדכן בנק ישראל כלפי מטה את תחזית הצמיחה למשק הישראלי ל- 1.5%-. השלכות המשבר העולמי באות לידי ביטוי, בין היתר, בירידה בייצוא ובביקושים המקומיים.
2. מגמת הירידה באינפלציה שנרשמה בחודשים האחרונים, נמשכה גם בפברואר. תחזיות האינפלציה ל-12 החודשים הבאים של החזאים ואלו שנגזרות משוק ההון נמצאות מתחת לגבול התחתון של יעד יציבות המחירים. יחד עם זאת, נעצרה מגמת הירידה במחירי הסחורות שאפיינה את החודשים האחרונים.
3. המדיניות המוניטארית המרחיבה של בנקים מרכזיים בעולם נמשכה, והצפיות בשוק ההון הן להמשך ההרחבה המוניטארית של בנקים מרכזיים בעולם. חלק מהבנקים המרכזיים שטרם הגיעו לרמות ריבית אפסיות ביצע הפחתות בריבית. כמה מאלו שכבר הגיעו לרמות ריבית אפסיות מפעילים כלים מוניטאריים נוספים שנועדו להקל על תנאי האשראי לצרכנים ולעסקים.
אוריאל לין: "הפחתת הריבית היא צעד חסר משמעות שמיצה את עצמו"
נשיא איגוד לשכות המסחר אמר בתגובה לפרסום הריבית כי "הפחתת הריבית היא צעד חסר משמעות שמיצה את עצמו". כך אמר הערב נשיא איגוד לשכות המסחר, אוריאל לין, בתגובה לפרסום שיעור הריבית במשק.
לין ממליץ כי בנק ישראל יתמקד במערכת המימון החוץ בנקאית ובחיזוקה."על בנק ישראל לפעול להרחבת היצע האשראי במשק, בכדי לסייע לעסקים, על ידי העמדת מקורות מימון מבנק ישראל גם לגופי מימון חוץ בנקאיים, דוגמת חברות הפקטורינג, כפי שמקבלת המערכת הבנקאית".
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)לקראת מימוש חוק הרווחים הכלואים - המוקש הגדול שטמון בהעברת נכסים מחברה לידיים פרטיות
חוק הרווחים הכלואים מייצר אי וודאות ובלבול רב. מדובר בחוק שמתמרץ בעצם במקרים רבים סגירת חברות והעברת הנכסים לבעלי המניות - לפעמים זה מוביל לנזק גדול; על החוק ועל הסיכונים
רווחים כלואים במסגרת חוק הרווחים הכלואים (או בשמו הרשמי: חוק ההתייעלות הכלכלית), אישרה הכנסת הוראת שעה שמקנה הקלות במס לחברות ולבעלי המניות שלהן. סעיף 6 לחוק מאפשר העברת נכסים מחברה לבעל מניות בשני דרכים: הליך פירוק החברה או העברת נכסים מהחברה לבעל מניות פרטי, וזאת בפטור ממס רכישה וממס שבח.
ואולם, בניגוד לפטור שניתן בעניין מס רכישה ומס שבח, החוק "שותק" בכל הנוגע להיטל השבחה והיטלי פיתוח, ואינו מקנה פטור מהיטלים אלה במסגרת העברת הנכסים.
מדובר במוקש גדול שיכול "לצוף" בדיעבד, לאחר השלמת המהלך, בדמות של היטל השבחה או היטל פיתוח. אי הוודאות הזו בעת ביצוע ההעברה, עלולה לגרור למיסוי מוניציפלי בו ייתקל בעל המניות המעביר, בשלב מאוחר יותר.
בימים אלה אנו מצויים בישורת האחרונה של יישום וביצוע הוראת השעה, שכאמור כוללת שתי אפשרויות אשר ביצוען צריך להיות עד סוף השנה ואף מוקדם מכך.
- רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה
- עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מסלול פירוק - פירוק מלא של החברה והעברת כל נכסיה והתחייבויותיה לבעלי המניות. מועד הפירוק חייב להסתיים עד 31 בדצמבר 2025 והמס על רווחים ראויים לחלוקה מחושב במועד זה.
מעצר חשודים בהלבנת הון באמצעות מטבעות קריפטו. קרדיט: דוברות המשטרהעורך דין ידוע סיפק חברות קש לרשת שהרוויחה מאות מיליונים מחשבוניות פיקטיביות
בית משפט השלום בחיפה שחרר בתנאים מגבילים עורך דין ידוע מדרום הארץ, העוסק בסחר בחברות, בחשד שסיפק חברות לרשת שעסקה בהפצה של חשבוניות פיקטיביות בענף הדלקים. כמו כן, שוחרר בתנאים מגבילים תושב דליית אל כרמל, החשוד כי היה אחד מראשי הרשת אם לא הבכיר ביותר בה.
במחלקת חקירות מכס ומע"מ חיפה והצפון ברשות המסים מתנהלת בחודשים האחרונים חקירה בחשד להתארגנות עבריינית מורכבת ומסועפת שמטרתה להונות את קופת המדינה באמצעות שימוש בחברות קש לשם הוצאה וקיזוז של חשבוניות מס פיקטיביות בענף הדלקים ותוך ביצוע עבירות הלבנת הון בהיקף של קרוב לחצי מיליארד שקל.
על פי החשד, התארגנות זו נבנתה בצורה סדורה והיררכית, עם "מגייסים" שפעלו על מנת לאתר אנשי קש ולהעביר את החברות לבעלותם. הניהול החשבונאי ברשת התנהל תחת ידיו של ובאמצעות משרדו של רו"ח נביל ואכים מחיפה, שנעצר ושוחרר בתנאים מגבילים בינואר האחרון, עם הפיכת החקירה לגלויה.
שלשום עוכב ושוחרר בתנאים מגבילים עורך דין ידוע מדרום הארץ, העוסק בסחר בחברות ושימש על פי החשד כאחד מספקי החברות של הרשת. החברות שנמכרו לרשת והושמו בהם אנשי קש, שימשו על פי החשד להפצת החשבוניות הפיקטיביות לחברות שונות, על מנת לסייע להן להתחמק מתשלום מס. מהחקירה עולה חשד כי העורך דין, שפרטיו אסורים לפרסום, נטל חלק פעיל בהפצת החשבוניות הפיקטיביות, בהיקף של עשרות מיליוני שקל.
- רשות המסים חוקרת: קיזוז והפצת חשבוניות פיקטיביות בהיקף של מעל 150 מיליון שקל
- השותפים הסתכסכו - ואז נחשפה התמונה האמיתית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
היום שוחרר חשוד נוסף בתנאים מגבילים, תושב דליית אל-כרמל בשם עמיר נאטור. על פי החשד, שימש נאטור כאחד מראשי הרשת אם לא הבכיר שבהם מבחינת תפעול ההפצה והקיזוז של חשבוניות מס פיקטיביות,
