גילת סגרה את 2008: ההכנסות מעל התחזיות אבל הפסד של 1.8 מיליון דולר בשורה התחתונה ברבעון

בקופת החברה ישנן יתרות מזומנים ופיקדונות לזמן קצר בהיקף כולל של כ-137 מיליון דולר
קובי ישעיהו |

חברת גילת, שמניותיה נסחרות בתל-אביב ובבורסת הנאסד"ק (סימול: GILT), דיווחה לפני זמן קצר על תוצאותיה לסיכום הרבעון הרביעי של שנת 2008 והשנה כולה. מהתוצאות עולה כי החברה נפגעה מהמשבר הכלכלי העולמי, בעיקר בשורה התחתונה.

הכנסות החברה ברבעון הרביעי של 2008 הסתכמו בכ-66.1 מיליון דולר, בדומה להכנסות הרבעון השלישי של השנה שהסתכמו בכ-65.3 מיליון דולר ובהשוואה ל-72.7 מיליון דולר ברבעון המקביל בשנת 2007. במהלך הרבעון הרביעי של 2008 רשמה החברה הפסד (GAAP) של כ-6.5 מיליון דולר (0.16 דולר למניה, בדילול מלא) בדומה להפסד ברבעון המקביל ב-2007 שהסתכם בכ-6.2 מיליון דולר (0.16 דולר למניה, בדילול מלא).

בנטרול ההפרשות המתחייבות מהתקנים החשבונאים, ובנטרול הכנסות חד-פעמיות, רשמה החברה ברבעון הרביעי של 2008 הפסד (Non-GAAP) בסך של כ-1.8 מיליון דולר (0.04 דולר למניה, בדילול מלא) בהשוואה לרווח נקי (Non-GAAP) בסך של כ-6.2 מיליון דולר (0.15 דולר למניה, בדילול מלא) ברבעון המקביל ב-2007.

את שנת 2008 סיימה החברה עם הכנסות של כ-267.5 מיליון דולר בהשוואה ל-282.6 מיליון דולר בשנת 2007. במהלך שנת 2008 רשמה החברה הפסד של 1.1 מיליון דולר (0.03 דולר למניה, בדילול מלא) בהשוואה לרווח נקי בסך של כ-10.1 מיליון דולר (0.24 דולר למניה, בדילול מלא) בתקופה המקבילה בשנת 2007.

הרווח הנקי (Non-GAAP) הסתכם בשנת 2008 בכ-5.2 מיליון דולר (0.12 דולר למניה, בדילול מלא) לעומת רווח נקי (Non-GAAP) בסך של כ-23.6 מיליון דולר (0.57 דולר למניה, בדילול מלא) בתקופה המקבילה ב-2007. יצויין כי התוצאות בשנת 2008 כוללות הפרשה לירידת ערך בגין פעילות החברה בקולומביה והוצאות בגין ביטול העסקה למכירת החברה לקונסורציום משקיעים.

גילת מציגה איתנות פיננסית בסיום שנת 2008 עם הון עצמי שהסתכם בכ-230.2 מיליון דולר והמהווה כ-56% מסך המאזן. בקופתה של גילת ישנן יתרות מזומנים ופיקדונות לזמן קצר בהיקף כולל של כ-137 מיליון דולר (לא כולל פקדונות מוגבלים בהיקף של 32 מיליון דולר).

עמירם לוינברג, יו"ר ומנכ"ל גילת, אמר היום: "אנו נכנסים לשנת 2009 כשלחברה חוסן פיננסי והיא ממוצבת בצורה טובה להמשך הפעילות העסקית השוטפת ולניצול הזדמנויות רכישה. סיימנו את הרבעון הרביעי של 2008 עם הכנסות דומות לאלו של הרבעון השלישי ונמוכות מהכנסות הרבעון המקביל ב-2007, וזאת בהתאמה למצב הכלכלי בשווקים. יעדי ההנהלה לשנת 2009 הם להשיג את רמת ההכנסות הנוכחית תוך שיפור רווחיות והעלאת רמת המזומנים."

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שלמה קרעי הליכוד
צילום: הגר כהן

משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת

החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה

רן קידר |

מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה. 

לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.

לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם. 

עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל.  שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.

הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.

שלמה קרעי הליכוד
צילום: הגר כהן

משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת

החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה

רן קידר |

מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה. 

לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.

לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם. 

עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל.  שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.

הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.