גילת סגרה את 2008: ההכנסות מעל התחזיות אבל הפסד של 1.8 מיליון דולר בשורה התחתונה ברבעון
חברת גילת, שמניותיה נסחרות בתל-אביב ובבורסת הנאסד"ק (סימול: GILT), דיווחה לפני זמן קצר על תוצאותיה לסיכום הרבעון הרביעי של שנת 2008 והשנה כולה. מהתוצאות עולה כי החברה נפגעה מהמשבר הכלכלי העולמי, בעיקר בשורה התחתונה.
הכנסות החברה ברבעון הרביעי של 2008 הסתכמו בכ-66.1 מיליון דולר, בדומה להכנסות הרבעון השלישי של השנה שהסתכמו בכ-65.3 מיליון דולר ובהשוואה ל-72.7 מיליון דולר ברבעון המקביל בשנת 2007. במהלך הרבעון הרביעי של 2008 רשמה החברה הפסד (GAAP) של כ-6.5 מיליון דולר (0.16 דולר למניה, בדילול מלא) בדומה להפסד ברבעון המקביל ב-2007 שהסתכם בכ-6.2 מיליון דולר (0.16 דולר למניה, בדילול מלא).
בנטרול ההפרשות המתחייבות מהתקנים החשבונאים, ובנטרול הכנסות חד-פעמיות, רשמה החברה ברבעון הרביעי של 2008 הפסד (Non-GAAP) בסך של כ-1.8 מיליון דולר (0.04 דולר למניה, בדילול מלא) בהשוואה לרווח נקי (Non-GAAP) בסך של כ-6.2 מיליון דולר (0.15 דולר למניה, בדילול מלא) ברבעון המקביל ב-2007.
את שנת 2008 סיימה החברה עם הכנסות של כ-267.5 מיליון דולר בהשוואה ל-282.6 מיליון דולר בשנת 2007. במהלך שנת 2008 רשמה החברה הפסד של 1.1 מיליון דולר (0.03 דולר למניה, בדילול מלא) בהשוואה לרווח נקי בסך של כ-10.1 מיליון דולר (0.24 דולר למניה, בדילול מלא) בתקופה המקבילה בשנת 2007.
הרווח הנקי (Non-GAAP) הסתכם בשנת 2008 בכ-5.2 מיליון דולר (0.12 דולר למניה, בדילול מלא) לעומת רווח נקי (Non-GAAP) בסך של כ-23.6 מיליון דולר (0.57 דולר למניה, בדילול מלא) בתקופה המקבילה ב-2007. יצויין כי התוצאות בשנת 2008 כוללות הפרשה לירידת ערך בגין פעילות החברה בקולומביה והוצאות בגין ביטול העסקה למכירת החברה לקונסורציום משקיעים.
גילת מציגה איתנות פיננסית בסיום שנת 2008 עם הון עצמי שהסתכם בכ-230.2 מיליון דולר והמהווה כ-56% מסך המאזן. בקופתה של גילת ישנן יתרות מזומנים ופיקדונות לזמן קצר בהיקף כולל של כ-137 מיליון דולר (לא כולל פקדונות מוגבלים בהיקף של 32 מיליון דולר).
עמירם לוינברג, יו"ר ומנכ"ל גילת, אמר היום: "אנו נכנסים לשנת 2009 כשלחברה חוסן פיננסי והיא ממוצבת בצורה טובה להמשך הפעילות העסקית השוטפת ולניצול הזדמנויות רכישה. סיימנו את הרבעון הרביעי של 2008 עם הכנסות דומות לאלו של הרבעון השלישי ונמוכות מהכנסות הרבעון המקביל ב-2007, וזאת בהתאמה למצב הכלכלי בשווקים. יעדי ההנהלה לשנת 2009 הם להשיג את רמת ההכנסות הנוכחית תוך שיפור רווחיות והעלאת רמת המזומנים."
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- בקרוב? ההחלטה שעלולה לעלות למדינה מאות מיליונים
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.
חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים
צים ZIM Integrated Shipping Services -1.81% , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף. המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.
ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה.
היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי, להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.
כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים.
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- צים: "האנליסטים מעריכים שנה פחות טובה ב-2026, אבל אי אפשר לדעת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית. בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.
