גילת סגרה את 2008: ההכנסות מעל התחזיות אבל הפסד של 1.8 מיליון דולר בשורה התחתונה ברבעון

בקופת החברה ישנן יתרות מזומנים ופיקדונות לזמן קצר בהיקף כולל של כ-137 מיליון דולר
קובי ישעיהו |

חברת גילת, שמניותיה נסחרות בתל-אביב ובבורסת הנאסד"ק (סימול: GILT), דיווחה לפני זמן קצר על תוצאותיה לסיכום הרבעון הרביעי של שנת 2008 והשנה כולה. מהתוצאות עולה כי החברה נפגעה מהמשבר הכלכלי העולמי, בעיקר בשורה התחתונה.

הכנסות החברה ברבעון הרביעי של 2008 הסתכמו בכ-66.1 מיליון דולר, בדומה להכנסות הרבעון השלישי של השנה שהסתכמו בכ-65.3 מיליון דולר ובהשוואה ל-72.7 מיליון דולר ברבעון המקביל בשנת 2007. במהלך הרבעון הרביעי של 2008 רשמה החברה הפסד (GAAP) של כ-6.5 מיליון דולר (0.16 דולר למניה, בדילול מלא) בדומה להפסד ברבעון המקביל ב-2007 שהסתכם בכ-6.2 מיליון דולר (0.16 דולר למניה, בדילול מלא).

בנטרול ההפרשות המתחייבות מהתקנים החשבונאים, ובנטרול הכנסות חד-פעמיות, רשמה החברה ברבעון הרביעי של 2008 הפסד (Non-GAAP) בסך של כ-1.8 מיליון דולר (0.04 דולר למניה, בדילול מלא) בהשוואה לרווח נקי (Non-GAAP) בסך של כ-6.2 מיליון דולר (0.15 דולר למניה, בדילול מלא) ברבעון המקביל ב-2007.

את שנת 2008 סיימה החברה עם הכנסות של כ-267.5 מיליון דולר בהשוואה ל-282.6 מיליון דולר בשנת 2007. במהלך שנת 2008 רשמה החברה הפסד של 1.1 מיליון דולר (0.03 דולר למניה, בדילול מלא) בהשוואה לרווח נקי בסך של כ-10.1 מיליון דולר (0.24 דולר למניה, בדילול מלא) בתקופה המקבילה בשנת 2007.

הרווח הנקי (Non-GAAP) הסתכם בשנת 2008 בכ-5.2 מיליון דולר (0.12 דולר למניה, בדילול מלא) לעומת רווח נקי (Non-GAAP) בסך של כ-23.6 מיליון דולר (0.57 דולר למניה, בדילול מלא) בתקופה המקבילה ב-2007. יצויין כי התוצאות בשנת 2008 כוללות הפרשה לירידת ערך בגין פעילות החברה בקולומביה והוצאות בגין ביטול העסקה למכירת החברה לקונסורציום משקיעים.

גילת מציגה איתנות פיננסית בסיום שנת 2008 עם הון עצמי שהסתכם בכ-230.2 מיליון דולר והמהווה כ-56% מסך המאזן. בקופתה של גילת ישנן יתרות מזומנים ופיקדונות לזמן קצר בהיקף כולל של כ-137 מיליון דולר (לא כולל פקדונות מוגבלים בהיקף של 32 מיליון דולר).

עמירם לוינברג, יו"ר ומנכ"ל גילת, אמר היום: "אנו נכנסים לשנת 2009 כשלחברה חוסן פיננסי והיא ממוצבת בצורה טובה להמשך הפעילות העסקית השוטפת ולניצול הזדמנויות רכישה. סיימנו את הרבעון הרביעי של 2008 עם הכנסות דומות לאלו של הרבעון השלישי ונמוכות מהכנסות הרבעון המקביל ב-2007, וזאת בהתאמה למצב הכלכלי בשווקים. יעדי ההנהלה לשנת 2009 הם להשיג את רמת ההכנסות הנוכחית תוך שיפור רווחיות והעלאת רמת המזומנים."

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.