גילת סגרה את 2008: ההכנסות מעל התחזיות אבל הפסד של 1.8 מיליון דולר בשורה התחתונה ברבעון
חברת גילת, שמניותיה נסחרות בתל-אביב ובבורסת הנאסד"ק (סימול: GILT), דיווחה לפני זמן קצר על תוצאותיה לסיכום הרבעון הרביעי של שנת 2008 והשנה כולה. מהתוצאות עולה כי החברה נפגעה מהמשבר הכלכלי העולמי, בעיקר בשורה התחתונה.
הכנסות החברה ברבעון הרביעי של 2008 הסתכמו בכ-66.1 מיליון דולר, בדומה להכנסות הרבעון השלישי של השנה שהסתכמו בכ-65.3 מיליון דולר ובהשוואה ל-72.7 מיליון דולר ברבעון המקביל בשנת 2007. במהלך הרבעון הרביעי של 2008 רשמה החברה הפסד (GAAP) של כ-6.5 מיליון דולר (0.16 דולר למניה, בדילול מלא) בדומה להפסד ברבעון המקביל ב-2007 שהסתכם בכ-6.2 מיליון דולר (0.16 דולר למניה, בדילול מלא).
בנטרול ההפרשות המתחייבות מהתקנים החשבונאים, ובנטרול הכנסות חד-פעמיות, רשמה החברה ברבעון הרביעי של 2008 הפסד (Non-GAAP) בסך של כ-1.8 מיליון דולר (0.04 דולר למניה, בדילול מלא) בהשוואה לרווח נקי (Non-GAAP) בסך של כ-6.2 מיליון דולר (0.15 דולר למניה, בדילול מלא) ברבעון המקביל ב-2007.
את שנת 2008 סיימה החברה עם הכנסות של כ-267.5 מיליון דולר בהשוואה ל-282.6 מיליון דולר בשנת 2007. במהלך שנת 2008 רשמה החברה הפסד של 1.1 מיליון דולר (0.03 דולר למניה, בדילול מלא) בהשוואה לרווח נקי בסך של כ-10.1 מיליון דולר (0.24 דולר למניה, בדילול מלא) בתקופה המקבילה בשנת 2007.
הרווח הנקי (Non-GAAP) הסתכם בשנת 2008 בכ-5.2 מיליון דולר (0.12 דולר למניה, בדילול מלא) לעומת רווח נקי (Non-GAAP) בסך של כ-23.6 מיליון דולר (0.57 דולר למניה, בדילול מלא) בתקופה המקבילה ב-2007. יצויין כי התוצאות בשנת 2008 כוללות הפרשה לירידת ערך בגין פעילות החברה בקולומביה והוצאות בגין ביטול העסקה למכירת החברה לקונסורציום משקיעים.
גילת מציגה איתנות פיננסית בסיום שנת 2008 עם הון עצמי שהסתכם בכ-230.2 מיליון דולר והמהווה כ-56% מסך המאזן. בקופתה של גילת ישנן יתרות מזומנים ופיקדונות לזמן קצר בהיקף כולל של כ-137 מיליון דולר (לא כולל פקדונות מוגבלים בהיקף של 32 מיליון דולר).
עמירם לוינברג, יו"ר ומנכ"ל גילת, אמר היום: "אנו נכנסים לשנת 2009 כשלחברה חוסן פיננסי והיא ממוצבת בצורה טובה להמשך הפעילות העסקית השוטפת ולניצול הזדמנויות רכישה. סיימנו את הרבעון הרביעי של 2008 עם הכנסות דומות לאלו של הרבעון השלישי ונמוכות מהכנסות הרבעון המקביל ב-2007, וזאת בהתאמה למצב הכלכלי בשווקים. יעדי ההנהלה לשנת 2009 הם להשיג את רמת ההכנסות הנוכחית תוך שיפור רווחיות והעלאת רמת המזומנים."

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״
מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?
השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.02% אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.
אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה.
לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים.
הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.
- גילת זינקה 8.4%, אנלייט ב-6.9%; חברה לישראל איבדה 5.4% - נעילה חיובית בבורסה
- הדולר בשפל של יותר מ-3 שנים, עד לאן הוא ירד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנפגעים
מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות
