משבר כלכלי בישראל? יום השבתון בבחירות יעלה למעסיקים כ-1.3 מיליארד ש'
בשבוע הבא יערך יום הבחירות ה-18 מאז קום המדינה, כאשר הציבור הישראלי יצטרך לבחור את הרשימה בה הוא מעוניין שתנהיג את המדינה בשנים הקרובות, כאשר המדינה מתמודד עם מצב ביטחוני וכלכלי קשה.
בעוד הבחירות לכנסת בישראל אמורות להתקיים אחת לארבע שנים, בישראל מתקיימות הבחירות בממוצע כל 3 ושליש שנים. בעצם, מאז שנת 1996 לא הייתה ממשלה אחת שהחזיקה בשלטון יותר משלוש שנים, כאשר ב-2 פעמים ביניהם הממשלה לא החזיקה יותר משנתיים.
ביום הבחירות בישראל הוא גם יום שבתון שעולה לא מעט כסף, שכן יום השבתון הינו למעשה יום חופש בתשלום. יום השבתון בבחירות לכנסת ה-18, שיערך ב-10 בפברואר 2009, יעלה למעסיקים במשק כ-1.3 מיליארד שקל, מתוך זה למגזר העסקי כ-900 מיליון שקל. על פי נתוני התאחדות התעשיינים בישראל.
בתוך המגזר העסקי, תגיע העלות לתעשייה בלבד לכ-225 מיליון שקל. חישוב זה אינו לוקח בחשבון את האפקט החיובי של הגידול בהכנסות ענפי המסחר והשירותים מיום השבתון, אלא כולל את העלות הישירה של השכר בלבד.
כלכלני התאחדות התעשיינים מציינים, כי התחשיב נעשה בהנחה כי שכיר שיעבוד ביום השבתון יקבל בנוסף לשכר היומי הרגיל גם תמורה עבור יום עבודה נוסף (תשלום נוסף של 100% מהשכר), או לחילופין יום חופשה בתשלום.
יצוין, כי ועדת הבחירות קבעה כי בין השירותים שיפעלו כסדרם ביום הבחירות נכללים "מפעלי חרושת וחקלאות שתהליכי הייצור בהם מתנהלים ברציפות". כן קבעה הוועדה שיש לאפשר לעובדים באותם המפעלים להצביע.
בחוזר מיוחד שהוציאה התאחדות התעשיינים לכ-2,000 המפעלים החברים בארגון באופן ישיר ועקיף נאמר כי "עובד המועסק במפעל מהסוג האמור לעייל ונדרש לעבוד, יקבל בנוסף לשכרו הרגיל בעד עבודתו, גם שכר עבור יום עבודה רגיל המשולם לכלל העובדים שאינם עובדים ביום השבתון האמור".
