המומנטום באסיה המשיך גם היום: שנחאי טסה 7.8% ברקע לצעדי הממשל במדינה

תוכנית הממשל האמריקני, איסור על שורטים באוסטרליה וטיוואן, הקלה ברגולציה הסינית הם חלק מהגורמים ששלחו היום את המדדים באזור לעליות חדות
אריאל אטיאס |

יום שני של עליות חדות נסגר במזרח, בהובלת חברות הפיננסים והסחורות. ברקע, השווקים הגיבו לתוכנית הממשל האמריקני לרכוש 700 מיליארד דולר מנכסי הבנקים ולהחמרת הרגולציה כנגד ביצוע מכירה בחסר (שורט) על מניות.

"אני חושב שהאקסודוס מאסיה, לפחות מהחלק שלנו בעולם, כנראה כבר נגמר", אמר בראיון טלוויזיוני לבלומברג דון גימבל, המנהל 2 מיליארד דולר בקארט ניהול נכסים, בארה"ב. תוכנית ההצלה של הממשל האמריקני הינה "צעד בכיוון הנכון", הוא הוסיף.

מדד ה-MSCI אסיה פסיפיק הוסיף 2.4% בטוקיו ובכך הרחיב עלייה של 5.5% מיום שישי האחרון. המדד העוקב אחרי מניות הפיננסים, שסיים את שבוע שעבר במכפיל רווח הנמוך ביותר בעשור האחרון, היה התורם הגדול ביותר לעליות של היום. בשבוע שעבר, ירד המדד האזורי לשפל של 3 שנים אחרי שליהמן ברדרס הגיש בקשה לפשיטת רגל, הממשל האמריקני השתלט על AIG ומריל לינץ' נמכר לבנק אוף אמריקה.

המדד היפני, הניקיי 225 עלה ב-1.4%. המדדים מתקדמים הבוקר בכל השווקים הפתוחים למסחר. בהונג קונג, מדד האנג סנג הוסיף 1.14%.

הרגולטורים באוסטרליה הודיעו ב-19 בספטמבר, כי הם יאסרו ביצוע שורט "ערום" על כל המניות החל מהיום. אתמול, הם הרחיבו את האיסור על על ביצוע שורטים רגילים. במכירה בחסר, לווים מניה ומוכרים אותה בשוק, במטרה לרכוש אותה בחזרה במחיר נמוך יותר, בעוד בביצוע שורט "ערום" אפילו לא לווים את המניה.

חברות סיניות יכולות להתחיל לבצע רכישה חוזרת של מניות (ביי-בק) אחרי ששני שלישים מבעלי המניות אישרו זאת, ולחשוף פרטים ביום העסקים העוקב מבלי לקבל את אישור רשות ניירות ערך הסינית, מסרו הרגולטורים אמש. נזכיר, כי בשבוע שעבר סין ביטלה לחלוטין את המס על רכישת מניות ובמקביל אמרה, כי תרכוש נתח משלושת הבנקים הגדולים במדינה כדי לתמוך בביטחון המשקיעים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

דניאל חחיאשווילי המפקח על הבנקים
צילום: דוברות בנק ישראל
בדיקת ביזפורטל

גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה?

"החתול ששומר על השמנת" גירסת בנק ישראל: מאז תחילת שנות ה-60 כיהנו 12 מפקחים על הבנקים מתוכם 8 מפקחים המשיכו לאחר סיום כהונתם לתפקידים בכירים בבנקים עצמם - כיו״רים, מנכ״לים, סמנכ״לים או דירקטורים - אתם אלו שמשלמים את מחיר הפיקוח ה"מלאכותי" הזה

מנדי הניג |

אנשים שנכנסים למערכת הציבורית צריכים לדעת שהם שליחי ציבור. זו אחריות גדולה וזה הרבה יותר גדול מכסף.  אנשים שנמצאים בפיקוח על הבנקים אמורים להבין שבמקביל לשמירה על יציבות הבנקים הם אמורים לדאוג לציבור. זה משחק סכום אפס - אם הבנקים מרוויחים יותר מדי, הציבור נפגע. הפיקוח על הבנקים אמור לאזן בין השניים. אבל לאורך כמעט כל ההיסטוריה הוא שם פס על הציבור. מנסים להפחיד אותו, לכופף אותו, אבל בנק ישראל והפיקוח על הבנקים כגוף האחראי על הבנקים לא זז. הוא מתחבר בכסות מקצועית, אקדמית, אבל מאחורי המסכות עומד דבר אחד גדול שגורם להם להעדיף את הבנקים - כסף. 

אנשים הם אנשים, וכל עוד לא יהיה מפקח AI, הם יחשבו על הג'וב הבא וההמשך. הסברנו כאן אתמול, ונחזור על רגל אחת שמפקח על הבנקים שנלחם בבנקים ופוגע ברווחים שלהם הוא טרבל מייקר והסיכוי שלו למצוא עבודה בהמשך במערכת הבנקאית קלוש. אם הוא ישחק אותה מול הציבור כאילו הוא נלחם בשבילו אבל מול הבנקים הוא יהיה רך ונחמד הוא מרוויח פעמיים - הציבור חושב שהוא נלחם בשבילו, והוא נשאר ביחסים טובים עם החברים במערכת הבנקאית. זה שוק קטן, כולם מכירים את כולם, לכו תדעו, אולי עוד שנתיים-שלוש יחפשו דירקטור לבנק. 

 :



דירקטור זה תפקיד חלומות. מכובד, מעט שעות והמון כסף. הפיתוי גובר על התפקיד. שאחרים יהיו "שליח ציבור", המפקחים רוצים לרוב להיות בסדר עם כולם, ועוד שנתיים-שלוש לקבל ג'וב חלומות. בעצם למה שנתיים, אפשר לצאת לאיזה חברת קריפטו, או מסחר בקריפטו לקבל מיליונים ואז אחרי שנתיים לקבל עוד ג'וב כדירקטור בבנק - זה היה המסלול של חדוה בר, אבל חדוה לא לבד. גם מאיר, גם גליה, גם אמנון, גם יצחק וגם רוני. מסתבר שרוב המפקחים על הבנקים התגלגלו לג'ובים נוצצים במערכת הבנקאית


בדקנו את הקריירה של כל אחד ממפקחי הבנקים. הנה הטבלה: