המומנטום באסיה המשיך גם היום: שנחאי טסה 7.8% ברקע לצעדי הממשל במדינה
יום שני של עליות חדות נסגר במזרח, בהובלת חברות הפיננסים והסחורות. ברקע, השווקים הגיבו לתוכנית הממשל האמריקני לרכוש 700 מיליארד דולר מנכסי הבנקים ולהחמרת הרגולציה כנגד ביצוע מכירה בחסר (שורט) על מניות.
"אני חושב שהאקסודוס מאסיה, לפחות מהחלק שלנו בעולם, כנראה כבר נגמר", אמר בראיון טלוויזיוני לבלומברג דון גימבל, המנהל 2 מיליארד דולר בקארט ניהול נכסים, בארה"ב. תוכנית ההצלה של הממשל האמריקני הינה "צעד בכיוון הנכון", הוא הוסיף.
מדד ה-MSCI אסיה פסיפיק הוסיף 2.4% בטוקיו ובכך הרחיב עלייה של 5.5% מיום שישי האחרון. המדד העוקב אחרי מניות הפיננסים, שסיים את שבוע שעבר במכפיל רווח הנמוך ביותר בעשור האחרון, היה התורם הגדול ביותר לעליות של היום. בשבוע שעבר, ירד המדד האזורי לשפל של 3 שנים אחרי שליהמן ברדרס הגיש בקשה לפשיטת רגל, הממשל האמריקני השתלט על AIG ומריל לינץ' נמכר לבנק אוף אמריקה.
המדד היפני, הניקיי 225 עלה ב-1.4%. המדדים מתקדמים הבוקר בכל השווקים הפתוחים למסחר. בהונג קונג, מדד האנג סנג הוסיף 1.14%.
הרגולטורים באוסטרליה הודיעו ב-19 בספטמבר, כי הם יאסרו ביצוע שורט "ערום" על כל המניות החל מהיום. אתמול, הם הרחיבו את האיסור על על ביצוע שורטים רגילים. במכירה בחסר, לווים מניה ומוכרים אותה בשוק, במטרה לרכוש אותה בחזרה במחיר נמוך יותר, בעוד בביצוע שורט "ערום" אפילו לא לווים את המניה.
חברות סיניות יכולות להתחיל לבצע רכישה חוזרת של מניות (ביי-בק) אחרי ששני שלישים מבעלי המניות אישרו זאת, ולחשוף פרטים ביום העסקים העוקב מבלי לקבל את אישור רשות ניירות ערך הסינית, מסרו הרגולטורים אמש. נזכיר, כי בשבוע שעבר סין ביטלה לחלוטין את המס על רכישת מניות ובמקביל אמרה, כי תרכוש נתח משלושת הבנקים הגדולים במדינה כדי לתמוך בביטחון המשקיעים.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
