על-פי איזה דולר לשלם לקבלן על הדירה - של אז או של היום: בית משפט השלום מכריע

בית משפט השלום בת"א פוסק נגד קבלן שציפה לקבל תשלום על דירה לפי שער דולר של 4.7 משנת 2005; הרווח כולו של הרוכש
משה בנימין |

הדולר של היום הוא לא הדולר של פעם - העובדה הזו מכריעה ומשפיעה בתחומים רבים. אחד הבולטים בהם הוא ההחלטה על רכישת דירה.

מקרה כזה הנדון בבית משפט מול כב' השופט אטדגי יונה, עוסק בסוגייה של קבלן שרוצה לקבל תשלום על-פי שער דולר ישן וגבוה בזמן חתימת ההסכם, ורוכשים שמתעקשים לשלם על-פי הדולר הנמוך בזמן התשלום.

חוזה שנחתם ב- 2005 בין קבלן לרוכש דירה בבניין מגורים נעשה בזמן בו הדולר היה שווה 4.733 שקלים והתמורה בעבור הדירה עמדה על 1,628,152 שקל.

טענות הקבלן: "ההצמדה לשער הדולר פועלת לכיוון מעלה בלבד"

המחלוקת בין שני הצדדים - הרוכשים והקבלן נסובה סביב הסעיף בו נכתב: "ביום חתימת ההסכם מתורגמת התמורה לדולר ארה"ב לפי שער דולר יציג של 1$ = 4.733 שקל (הוא שער הדולר היציג, כפי שהיה ידוע בעת חתימת זיכרון הדברים - 16/11/05) ותשולם כשהיא צמודה לעליית שערו היציג של דולר ארה"ב כפי הידוע ביום התשלום בפועל".

התובעת טוענת, כי התמורה צריכה להיות משולמת על פי השערים היציגים של הדולר במועדים שנקבעו לתשלום, כלומר, פחות מהשער היציג הנקוב בהסכם.

הקבלן מצידו טען, כי ההצמדה לשער הדולר פועלת לכיוון מעלה בלבד, אך לא לכיוון מטה. כלומר, השער היציג הנקוב בהסכם הוא השער המינימלי, על פיו נקבעים התשלומים.

תזכרו טוב מה אמרתם או חתמתם בנוסף להסכם

התסבוכת בין הצדדים הפכה למורכבת כאשר הרוכשים מסרו לבית המשפט ראיות על חליפות דברים, תכתובות וזכרון דברים בין הצדדים בנוגע לפרשנות הסעיף המדובר. הקבלן מצידו טען, כי אין להתייחס לשום זכרון דברים מעבר להסכם המקורי שנחתם והוא היחיד שקובע.

השופט הכריע כאמור לטובת התובע והסביר, כי סעיף שאינו מוסבר כהלכתו ומפורש לא יכול לעמוד לטובת הקבלן בכל מצב.

עוד מסביר השופט כי, "הסעיף בהסכם מתייחס למצב שבו שערו היציג של הדולר לעומת השקל במועדי התשלום עולה על השער היציג שננקב בהסכם.

עם זאת, אין בהסכם ובסעיף זה כל התיחסות למצב, שבו שערו היציג של הדולר במועדי התשלום יורד מהשער היציג הנקוב בהסכם. לא נאמר בהסכם, כי במקרה כזה התשלום ירד בהתאם, אך גם לא נאמר בו, כי התשלום לא ירד בהתאם. בודאי שלא נאמר בהסכם, כי במקרה כזה התשלום יהיה על פי השער היציג הנקוב בהסכם".

אל תפחדו: כל סעיף שלא מוסבר באופן ברור עדיף שיוכרע בבית המשפט

הסברי השופט קובעים למעשה, כי אין לקבלן את הזכות לתבוע מחיר בעבור הדירה רק בהתאם לדואר הנקבע בזמן ההסכם או עלייה בשערו. השופט קובע כי במידה ולא נקבע באופן חד משמעי, כי לא תשולם הדירה לפי שער דולר שצנח אין לקבלן זכות לטעון אחרת.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה השנייה

כ-201 אלף זכאים יקבלו כ-410 מיליון שקל ישירות לחשבון הבנק, חודש מוקדם מהמתוכנן, כדי להקל על משפחות לפני החגים. ניתן עדיין להגיש בקשות למענק עבור 2023 באתר רשות המסים

צלי אהרון |


רשות המסים מודיעה על הקדמת הפעימה השנייה של מענק עבודה לשנת 2024. אשר תוקדם ותשולם כבר מחר, 18 בספטמבר, במקום באמצע אוקטובר כנהוג מדי שנה. במסגרת ההקדמה יועברו לחשבונות הבנק של הזכאים כ-410 מיליון שקל, שיחולקו לכ־201 אלף עובדים ועובדות. מדובר על סכום ממוצע של כ-2,000 שקל לזכאי. המהלך נועד להקל על משפחות וזכאים נוספים לקראת תקופת החגים, שבה נרשמות הוצאות חריגות.

מענק עבודה, המוכר גם כ"מס הכנסה שלילי" - נועד לחזק עובדים בעלי שכר נמוך ולעודד יציאה לתעסוקה. המענק משולם בארבע פעימות שנתיות, והקדמת התשלום הנוכחי מאפשרת לזכאים לקבל את הכסף מוקדם מהמתוכנן ולהיערך טוב יותר מבחינה כלכלית. מי שטרם הגיש בקשה עבור שנת 2024 עדיין יכול לעשות זאת באופן מקוון באתר רשות המסים, והכספים יועברו לו בהתאם לאישורי הזכאות בפעימות הבאות. 

בנוסף, ניתן עד סוף השנה להגיש גם בקשות רטרואקטיביות עבור שנת 2023 - הזדמנות עבור מי שפספס את ההגשה במועד. בין הזכאים ניתן למנות שכירים ועצמאים בני 21 ומעלה שהם הורים, וכן בני 55 ומעלה גם ללא ילדים, בהתאם לרמות ההכנסה שנקבעו במדריך המענק. החל מהשנה מתווספת גם הטבה ייחודית להורים לפעוטות. כמו כן, נשים שכירות בנות 60 ומעלה (ילידות 1960 ואילך) יכולות לבקש מקדמה על חשבון מענק 2025, בכפוף לעמידה בקריטריונים.

רשות המסים מזכירה לזכאים לוודא כי פרטי חשבון הבנק שלהם מעודכנים כדי למנוע עיכובים בהעברה.

יגדיל את הצריכה הפרטית

הקדמת התשלום משתלבת בתוך מגמה רחבה יותר של צעדי מדיניות כלכלית שנועדו לתמוך במשקי הבית, במיוחד על רקע יוקר המחיה. כמו כן, הזרמת כ-410 מיליון שקל למחזור הכספי דווקא בסמוך לחגים צפויה להגדיל את הצריכה הפרטית בתקופה שממילא מתאפיינת בהוצאות גבוהות, ובכך לתרום גם לפעילות הכלכלית במשק.

המענק מופנה בעיקר לאוכלוסיות שעובדות אך מתקשות לסגור את החודש, הורים צעירים, משפחות חד-הוריות וותיקים בגיל העבודה המאוחר. הקדמת התשלום מאפשרת להם להיכנס לתקופת החגים עם פחות דאגות כלכליות, ולנסות לעזור לרווחה בסיסית לילדים ולמשפחה. כמובן שלא מדובר על סכום גדול בהינתן שהסכום הוא לאורך זמן רב - אבל עדיין, מדובר על סכום שבהחלט יכול לעזור.

פיטורים
צילום: copilot

גל הפיטורין מתגבר והולך ומגיע עד עובדי המדינה

אנחנו עדים לפיטורין במגזר הטק כבר מספר חודשים, ובכל זאת ההודעה של פייבר על חזרה לפורמט של סטארט-אפ ועל פיטורין של 250 עובדים היא דרמטית, ואליה מצטרפת הודעה של זיפריקרוטר, שסוגרת את מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל; בנוסף, גם המגזר הציבורי מתחיל להתערער, כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, אותת על פיטורין צפויים של כ-20,000 עובדי מדינה (שליש מעובדי המטה)

רן קידר |
נושאים בכתבה פיטורים AI

לאחרונה, כמעט ולא היה יום שבו לא היתה כותרת אחת לפחות על פיטורין בחברה גדולה. רשימת השמות אינסופית וכוללת את אינטל (שנמצאת גם ככה במהלכי ייעול דרמטיים), מיקרוסופט, אמזון, גוגל, סיילספורס, והנה אתמול פייבר, חברה ציבורית שנסחרת בוול סטריט, הודיעה על מהלך דרמטי שבו היא מפטרת שליש מכח האדם, כ-250 עובדים, וחוזרת לפורמט של סטארטפ. לרוב, השוק אוהב לשמוע על הודעות פיטורין, שממוסגרות בשיח על ייעול ועל שינוי יעדים. אבל כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, מדבר על כשליש מעובדי המטה של המדינה ש-"יוחלפו" על ידי הבינה המלאכותית, התופעה חורגת מגבולות המגזר הפרטי ובבירור היא קיימת בשוק העבודה כולו, והמגמה ברורה: פחות עובדים, יותר AI. 

אל החדשות על פייבר ועל העתיד התעסוקתי שלה בישראל הצטרפה הבוקר חברה נוספת, כש-ZipRecruiter הודיעה על סגירת מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל, בדרך לפיטורי כל עובדי הסניף המקומי, כ-65 במספר, ימים ספורים לפני החגים. 

מנכ"ל פייבר, מיכה קאופמן, הגדיר את המהלך כ-"איתחול כואב" והדגיש כי הפיטורים נוגעים לכל המחלקות, וכי ההחלטה היא אחת הקשות שקיבל עד כה. הסיבה המרכזית הוגדרה כך: טכנולוגיות AI כבר מסוגלות לבצע חלק גדול מהשירותים שבעבר שווקו בפלטפורמת הפרילנסרים של פייבר, ופוגעות ישירות במודל העסקי שלה קאופמן לא לבד, כמובן, ולצד ההצהרה שלו, ניתן לראות גם הצהרות עם טון אחר, כפי ששמענו לאחרונה ממנכ"ל סיילספורס, מארק בניוף, שהתגאה בפני משקיעים בכך שהחליף 4,000 עובדים בסוכני AI, וכך התייעל וצמצם את מחלקת התמיכה שלו מ-9,000 ל-5,000 בלבד. 

כמובן, שהגורם המרכזי הוא יכולותיה של הבינה המלאכותית וכמובן שהמגמה אינה ייחודית לישראל. בארה"ב פוטרו מאז תחילת השנה מעל 800 אלף עובדים, כשענפי הטכנולוגיה, הקמעונאות והייצור הם הנפגעים העיקריים. ענקיות כמו מיקרוסופט, אמזון, מטא ו־סיילספורס קיצצו אלפי משרות תוך כדי השקעה מסיבית במערכות AI. גם מגזרי שירות הלקוחות והפיננסים נפגעים, כאשר בנקים וחברות ביטוח מחליפים עובדים במערכות אוטומטיות. מגמות דומות ניכרות גם באוסטרליה ובאירופה, שם ממשלות מטמיעות מערכות AI לטיפול בפניות אזרחים ובניהול מערכות חירום.

הבשורה הדרמטית מגיעה לא רק מהמגזר העסקי אלא גם מהמגזר הציבורי. בארה"ב, הקמת ה-DOGE (המחלקה ליעילות ממשלתית) הובילה לירידה דרמטית במספר עובדי המדינה, בעיקר בתחומי מטה ושירות. בחודש מרץ 2025 לבדו הוכרזו פיטורים בהיקף של כ־275 אלף עובדים פדרליים. במנהל השירותים הממשלתיים (GSA) הוחל בצ’טבוט בשם GSAi שמבצע משימות עבור כ־1,500 עובדים, צעד שהוביל לצמצומים חדים במשרות מנהלתיות. במשרד לענייני ותיקים נרשמה תוכנית רחבה לקיצוץ כ-83 אלף משרות, שבסופו של דבר הוקטנה ל-30 אלף לאחר שילוב פרישות טבעיות והתפטרויות. וכך, הסקטור הציבורי האמריקאי גם הוא חלק מהמגמה של פיטורין והתייעלות.