הבורסה בת"א נהנתה מרוח גבית: מכתשים אגן עשתה סיבוב של 8.5%

מניית החברה עשתה סיבוב פרסה ועברה מירידה של 4% לעלייה של 4.5%. התחזקות הספקולציות להורדה בריבית ה'פד' דחפה את שוקי העולם. בנק הפועלים השילה ב-2.4%. טבע ירדה 1.4%. אלביט מערכות טיפסה 3.6%
אריאל אטיאס |

הבורסה התל אביב רשמה יום שני של עליות, בעוד היא נהנתה מרוח גבית מכיוון שוקי אירופה ומפתיחה חיובית בבורסות וול סטריט, הנובעים בין היתר מתקוות המשקיעים להורדה חדה בריבית ה'פד'.

המדדים המובילים בת"א לא נשארו אדישים להתאוששות השווקים הפיננסיים בעולם, כאשר בשוק המט"ח בלטה היחלשות הדולר לשפל של כעשור, כאשר המטבע האמריקני השיל 1.3% ל-3.72 שקלים, זאת, בהתאם למגמה העולמית המכוונת את השטר הירוק לירידות מול המטבעות העיקריים בעולם.

היום, ניצלו חלק מבעלי השליטה הגדולים במשק הישראלי את הירידות החדות שנרשמו ביום חמישי האחרון במניות החברות שלהם ויצאו למסע קניות בבורסה: חברת כור, הנשלטת ע"י נוחי דנקנר, רכשה היום 2,497,093 מניות ממכתשים אגן תמורת כ-80 מיליון שקל. חברת אריסון החזקות, הנשלטת ע"י שרי אריסון, רכשה היום מיליון מניות מבנק פועלים תמורת כ-17.8 מיליון שקל.

נתוני המאקרו המדאיגים שפורסמו לאחרונה בארה"ב וגררו ירידות חדות בשווקים הפיננסיים מגבירים כעת את הסבירות להורדה חדה של הריבית בארה"ב. בשבוע שעבר התבטאו בכירים בפדרל ריזרב, כולל היו"ר בן ברננקי בעצמו, ואותתו על הורדת ריבית אגרסיבית. כתוצאה מכך, גוברות ההערכות בשוק להורדת של 0.5% בריבית ה'פד' ל-3.75%, כאשר ישנן הערכות גם להפחתה אגרסיבית של 0.75%, מה שדוחף להתאוששות הבורסות בעולם וגם לבורסה המקומית.

מדד המעו"ף עלה ב-0.53% וסגר ברמה של 1,170 הנקודות. מדד ת"א 100 טיפס 0.81% לרמה של 1,104 הנקודות. מדד ת"א 75 זינק 1.77% והשלים עלייה דו-יומית של 2.3%. מדד התל-טק הוסיף 1.06%.

מניות במרכז

מניית מכתשים אגן תפסה גם היום את רוב תשומת הלב, כשהצליחה לטפס כ-8.5% היום, כשעברה מירידה של 4% לעלייה של 4.6%, תוך שהיא מרכזת מחזור של 276 מיליון שקל. היום היו אלה האנליסטים בדויטשה בנק שהגיבו לאזהרת הרווח של החברה, ואמרו כי "תגובת השוק הייתה מוגזמת", תוך שהם מותירים המלצת "קנייה" אך מפחיתים מעט את מחיר היעד ל-37 שקל למניה.

מניית בנק הפועלים המשיכה לאבד גובה. האנליסט יובל בן זאב מכלל פיננסים בטוחה הוריד היום (ב') המלצתו למניית הפועלים ל"תשואת שוק" מ"תשואת יתר" תוך שהוא מוריד את מחיר היעד ל-21 שקל למניה מ-23 שקל למניה. "אנחנו לא יכולים להתעלם מההודעה הדרמטית של הבנק ביום חמישי", מסביר בן זאב את ההחלטה, ומדגיש: "האם זהו סוף פסוק? ככל הנראה לא".

מניית נייס, אשר נסחרת במומנטום שלילי מתחילת השנה, ממשיכה במסעה דרומה וירידה 1.1% נוספים. ערן יעקובי, אנליסט הטכנולוגיה של לידר שוקי הון: ""

מניית אפריקה תיקנה 4%, לאחר שהצליחה להדרדר 12.35% מתחילת השנה. ברקע, ניצבת הצלחת הנפקת האג"ח של החברה. . כמו כן, מניית דלק קבוצה התאוששה 4%.

מניית אורמת סגרה את היום בעלייה של כ-2% כשברקע מאבק השליטה ממשיך לקבוע את הטון במניה. למרות זאת, בבתי ההשקעות מתחילים להתכונן ליום שאחרי - "אנו מאמינים כי 'מאבק השליטה' לכאורה המתנהל בין משפחת ברוניצקי לגזית אינק עלול להיגמר", כך כתבו היום האנליסטים בבית ההשקעות UBS על אורמת, בעוד הם הורידו את המלצתם למניות החברה ל"נייטרלי" מ"קנייה". באותו קשר, הבורסה הודיעה היום, כי אתמול רכשה גזית אינ' בכ-2 מיליון שקל ממניות אורמת.

המלצות נוספות הגיעו היום מכיוון ליהמן ברדרס, אשר התייחסו למניות התקשורת בישראל. האנליסטים חזרו על המלצת "תשואת יתר" למניית בזק והמלצת "תשואת שוק" למניות פרטנר וסלקום. ()

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה השנייה

כ-201 אלף זכאים יקבלו כ-410 מיליון שקל ישירות לחשבון הבנק, חודש מוקדם מהמתוכנן, כדי להקל על משפחות לפני החגים. ניתן עדיין להגיש בקשות למענק עבור 2023 באתר רשות המסים

צלי אהרון |


רשות המסים מודיעה על הקדמת הפעימה השנייה של מענק עבודה לשנת 2024. אשר תוקדם ותשולם כבר מחר, 18 בספטמבר, במקום באמצע אוקטובר כנהוג מדי שנה. במסגרת ההקדמה יועברו לחשבונות הבנק של הזכאים כ-410 מיליון שקל, שיחולקו לכ־201 אלף עובדים ועובדות. מדובר על סכום ממוצע של כ-2,000 שקל לזכאי. המהלך נועד להקל על משפחות וזכאים נוספים לקראת תקופת החגים, שבה נרשמות הוצאות חריגות.

מענק עבודה, המוכר גם כ"מס הכנסה שלילי" - נועד לחזק עובדים בעלי שכר נמוך ולעודד יציאה לתעסוקה. המענק משולם בארבע פעימות שנתיות, והקדמת התשלום הנוכחי מאפשרת לזכאים לקבל את הכסף מוקדם מהמתוכנן ולהיערך טוב יותר מבחינה כלכלית. מי שטרם הגיש בקשה עבור שנת 2024 עדיין יכול לעשות זאת באופן מקוון באתר רשות המסים, והכספים יועברו לו בהתאם לאישורי הזכאות בפעימות הבאות. 

בנוסף, ניתן עד סוף השנה להגיש גם בקשות רטרואקטיביות עבור שנת 2023 - הזדמנות עבור מי שפספס את ההגשה במועד. בין הזכאים ניתן למנות שכירים ועצמאים בני 21 ומעלה שהם הורים, וכן בני 55 ומעלה גם ללא ילדים, בהתאם לרמות ההכנסה שנקבעו במדריך המענק. החל מהשנה מתווספת גם הטבה ייחודית להורים לפעוטות. כמו כן, נשים שכירות בנות 60 ומעלה (ילידות 1960 ואילך) יכולות לבקש מקדמה על חשבון מענק 2025, בכפוף לעמידה בקריטריונים.

רשות המסים מזכירה לזכאים לוודא כי פרטי חשבון הבנק שלהם מעודכנים כדי למנוע עיכובים בהעברה.

יגדיל את הצריכה הפרטית

הקדמת התשלום משתלבת בתוך מגמה רחבה יותר של צעדי מדיניות כלכלית שנועדו לתמוך במשקי הבית, במיוחד על רקע יוקר המחיה. כמו כן, הזרמת כ-410 מיליון שקל למחזור הכספי דווקא בסמוך לחגים צפויה להגדיל את הצריכה הפרטית בתקופה שממילא מתאפיינת בהוצאות גבוהות, ובכך לתרום גם לפעילות הכלכלית במשק.

המענק מופנה בעיקר לאוכלוסיות שעובדות אך מתקשות לסגור את החודש, הורים צעירים, משפחות חד-הוריות וותיקים בגיל העבודה המאוחר. הקדמת התשלום מאפשרת להם להיכנס לתקופת החגים עם פחות דאגות כלכליות, ולנסות לעזור לרווחה בסיסית לילדים ולמשפחה. כמובן שלא מדובר על סכום גדול בהינתן שהסכום הוא לאורך זמן רב - אבל עדיין, מדובר על סכום שבהחלט יכול לעזור.

פיטורים
צילום: copilot

גל הפיטורין מתגבר והולך ומגיע עד עובדי המדינה

אנחנו עדים לפיטורין במגזר הטק כבר מספר חודשים, ובכל זאת ההודעה של פייבר על חזרה לפורמט של סטארט-אפ ועל פיטורין של 250 עובדים היא דרמטית, ואליה מצטרפת הודעה של זיפריקרוטר, שסוגרת את מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל; בנוסף, גם המגזר הציבורי מתחיל להתערער, כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, אותת על פיטורין צפויים של כ-20,000 עובדי מדינה (שליש מעובדי המטה)

רן קידר |
נושאים בכתבה פיטורים AI

לאחרונה, כמעט ולא היה יום שבו לא היתה כותרת אחת לפחות על פיטורין בחברה גדולה. רשימת השמות אינסופית וכוללת את אינטל (שנמצאת גם ככה במהלכי ייעול דרמטיים), מיקרוסופט, אמזון, גוגל, סיילספורס, והנה אתמול פייבר, חברה ציבורית שנסחרת בוול סטריט, הודיעה על מהלך דרמטי שבו היא מפטרת שליש מכח האדם, כ-250 עובדים, וחוזרת לפורמט של סטארטפ. לרוב, השוק אוהב לשמוע על הודעות פיטורין, שממוסגרות בשיח על ייעול ועל שינוי יעדים. אבל כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, מדבר על כשליש מעובדי המטה של המדינה ש-"יוחלפו" על ידי הבינה המלאכותית, התופעה חורגת מגבולות המגזר הפרטי ובבירור היא קיימת בשוק העבודה כולו, והמגמה ברורה: פחות עובדים, יותר AI. 

אל החדשות על פייבר ועל העתיד התעסוקתי שלה בישראל הצטרפה הבוקר חברה נוספת, כש-ZipRecruiter הודיעה על סגירת מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל, בדרך לפיטורי כל עובדי הסניף המקומי, כ-65 במספר, ימים ספורים לפני החגים. 

מנכ"ל פייבר, מיכה קאופמן, הגדיר את המהלך כ-"איתחול כואב" והדגיש כי הפיטורים נוגעים לכל המחלקות, וכי ההחלטה היא אחת הקשות שקיבל עד כה. הסיבה המרכזית הוגדרה כך: טכנולוגיות AI כבר מסוגלות לבצע חלק גדול מהשירותים שבעבר שווקו בפלטפורמת הפרילנסרים של פייבר, ופוגעות ישירות במודל העסקי שלה קאופמן לא לבד, כמובן, ולצד ההצהרה שלו, ניתן לראות גם הצהרות עם טון אחר, כפי ששמענו לאחרונה ממנכ"ל סיילספורס, מארק בניוף, שהתגאה בפני משקיעים בכך שהחליף 4,000 עובדים בסוכני AI, וכך התייעל וצמצם את מחלקת התמיכה שלו מ-9,000 ל-5,000 בלבד. 

כמובן, שהגורם המרכזי הוא יכולותיה של הבינה המלאכותית וכמובן שהמגמה אינה ייחודית לישראל. בארה"ב פוטרו מאז תחילת השנה מעל 800 אלף עובדים, כשענפי הטכנולוגיה, הקמעונאות והייצור הם הנפגעים העיקריים. ענקיות כמו מיקרוסופט, אמזון, מטא ו־סיילספורס קיצצו אלפי משרות תוך כדי השקעה מסיבית במערכות AI. גם מגזרי שירות הלקוחות והפיננסים נפגעים, כאשר בנקים וחברות ביטוח מחליפים עובדים במערכות אוטומטיות. מגמות דומות ניכרות גם באוסטרליה ובאירופה, שם ממשלות מטמיעות מערכות AI לטיפול בפניות אזרחים ובניהול מערכות חירום.

הבשורה הדרמטית מגיעה לא רק מהמגזר העסקי אלא גם מהמגזר הציבורי. בארה"ב, הקמת ה-DOGE (המחלקה ליעילות ממשלתית) הובילה לירידה דרמטית במספר עובדי המדינה, בעיקר בתחומי מטה ושירות. בחודש מרץ 2025 לבדו הוכרזו פיטורים בהיקף של כ־275 אלף עובדים פדרליים. במנהל השירותים הממשלתיים (GSA) הוחל בצ’טבוט בשם GSAi שמבצע משימות עבור כ־1,500 עובדים, צעד שהוביל לצמצומים חדים במשרות מנהלתיות. במשרד לענייני ותיקים נרשמה תוכנית רחבה לקיצוץ כ-83 אלף משרות, שבסופו של דבר הוקטנה ל-30 אלף לאחר שילוב פרישות טבעיות והתפטרויות. וכך, הסקטור הציבורי האמריקאי גם הוא חלק מהמגמה של פיטורין והתייעלות.