הבורסה בת"א נהנתה מרוח גבית: מכתשים אגן עשתה סיבוב של 8.5%

מניית החברה עשתה סיבוב פרסה ועברה מירידה של 4% לעלייה של 4.5%. התחזקות הספקולציות להורדה בריבית ה'פד' דחפה את שוקי העולם. בנק הפועלים השילה ב-2.4%. טבע ירדה 1.4%. אלביט מערכות טיפסה 3.6%
אריאל אטיאס |

הבורסה התל אביב רשמה יום שני של עליות, בעוד היא נהנתה מרוח גבית מכיוון שוקי אירופה ומפתיחה חיובית בבורסות וול סטריט, הנובעים בין היתר מתקוות המשקיעים להורדה חדה בריבית ה'פד'.

המדדים המובילים בת"א לא נשארו אדישים להתאוששות השווקים הפיננסיים בעולם, כאשר בשוק המט"ח בלטה היחלשות הדולר לשפל של כעשור, כאשר המטבע האמריקני השיל 1.3% ל-3.72 שקלים, זאת, בהתאם למגמה העולמית המכוונת את השטר הירוק לירידות מול המטבעות העיקריים בעולם.

היום, ניצלו חלק מבעלי השליטה הגדולים במשק הישראלי את הירידות החדות שנרשמו ביום חמישי האחרון במניות החברות שלהם ויצאו למסע קניות בבורסה: חברת כור, הנשלטת ע"י נוחי דנקנר, רכשה היום 2,497,093 מניות ממכתשים אגן תמורת כ-80 מיליון שקל. חברת אריסון החזקות, הנשלטת ע"י שרי אריסון, רכשה היום מיליון מניות מבנק פועלים תמורת כ-17.8 מיליון שקל.

נתוני המאקרו המדאיגים שפורסמו לאחרונה בארה"ב וגררו ירידות חדות בשווקים הפיננסיים מגבירים כעת את הסבירות להורדה חדה של הריבית בארה"ב. בשבוע שעבר התבטאו בכירים בפדרל ריזרב, כולל היו"ר בן ברננקי בעצמו, ואותתו על הורדת ריבית אגרסיבית. כתוצאה מכך, גוברות ההערכות בשוק להורדת של 0.5% בריבית ה'פד' ל-3.75%, כאשר ישנן הערכות גם להפחתה אגרסיבית של 0.75%, מה שדוחף להתאוששות הבורסות בעולם וגם לבורסה המקומית.

מדד המעו"ף עלה ב-0.53% וסגר ברמה של 1,170 הנקודות. מדד ת"א 100 טיפס 0.81% לרמה של 1,104 הנקודות. מדד ת"א 75 זינק 1.77% והשלים עלייה דו-יומית של 2.3%. מדד התל-טק הוסיף 1.06%.

מניות במרכז

מניית מכתשים אגן תפסה גם היום את רוב תשומת הלב, כשהצליחה לטפס כ-8.5% היום, כשעברה מירידה של 4% לעלייה של 4.6%, תוך שהיא מרכזת מחזור של 276 מיליון שקל. היום היו אלה האנליסטים בדויטשה בנק שהגיבו לאזהרת הרווח של החברה, ואמרו כי "תגובת השוק הייתה מוגזמת", תוך שהם מותירים המלצת "קנייה" אך מפחיתים מעט את מחיר היעד ל-37 שקל למניה.

מניית בנק הפועלים המשיכה לאבד גובה. האנליסט יובל בן זאב מכלל פיננסים בטוחה הוריד היום (ב') המלצתו למניית הפועלים ל"תשואת שוק" מ"תשואת יתר" תוך שהוא מוריד את מחיר היעד ל-21 שקל למניה מ-23 שקל למניה. "אנחנו לא יכולים להתעלם מההודעה הדרמטית של הבנק ביום חמישי", מסביר בן זאב את ההחלטה, ומדגיש: "האם זהו סוף פסוק? ככל הנראה לא".

מניית נייס, אשר נסחרת במומנטום שלילי מתחילת השנה, ממשיכה במסעה דרומה וירידה 1.1% נוספים. ערן יעקובי, אנליסט הטכנולוגיה של לידר שוקי הון: ""

מניית אפריקה תיקנה 4%, לאחר שהצליחה להדרדר 12.35% מתחילת השנה. ברקע, ניצבת הצלחת הנפקת האג"ח של החברה. . כמו כן, מניית דלק קבוצה התאוששה 4%.

מניית אורמת סגרה את היום בעלייה של כ-2% כשברקע מאבק השליטה ממשיך לקבוע את הטון במניה. למרות זאת, בבתי ההשקעות מתחילים להתכונן ליום שאחרי - "אנו מאמינים כי 'מאבק השליטה' לכאורה המתנהל בין משפחת ברוניצקי לגזית אינק עלול להיגמר", כך כתבו היום האנליסטים בבית ההשקעות UBS על אורמת, בעוד הם הורידו את המלצתם למניות החברה ל"נייטרלי" מ"קנייה". באותו קשר, הבורסה הודיעה היום, כי אתמול רכשה גזית אינ' בכ-2 מיליון שקל ממניות אורמת.

המלצות נוספות הגיעו היום מכיוון ליהמן ברדרס, אשר התייחסו למניות התקשורת בישראל. האנליסטים חזרו על המלצת "תשואת יתר" למניית בזק והמלצת "תשואת שוק" למניות פרטנר וסלקום. ()

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רו"ח ענת דואני, צילום: כרמית קלייןרו"ח ענת דואני, צילום: כרמית קליין
ראיון

הפעולות שחייבים לעשות כדי לחסוך במס; עצות למשקיעים, בעלי חברות ושכירים

חושבים שכבר שמעתם הכול על בדיקות סוף שנה? בראיון מקיף, רו"ח עינת דואני, מומחית למיסוי, מפרטת מה כדאי לעשות ב-15 ימים שנשארו לנו; עצות שרלוונטיות לשכירים, למשקיעים גם לבעלי חברות: דיברנו על חברות ארנק, רווחים כלואים וגילוי מרצון, ועד מימוש ניירות ערך בהפסד ועסקאות קריפטו; מה אתם חייבים לבצע לפני סוף השנה ומה יכול להמתין להמשך

מנדי הניג |

לפני שאתם ממשיכים הלאה וחושבים שכנראה שמעתם כבר את כל מה שאפשר לשמוע על "בדיקות סוף שנה" ואף אחד כבר לא יכול לחדש לכם, תעצרו. דווקא בחלון הזמן שאנחנו נמצאים בו, סה"כ 15 ימים לסוף שנת המס, יש לא מעט החלטות שיכולות להשפיע בפועל על חבות המס שלכם. בין אם אתם משקיעים בשוק ובין אם אתם בעלי חברה. אגב, זה לא 'טריקים' ואין כאן חלילה עקיפה של החוק, אלא תכנון מס לגיטימי, כזה שהחוק מאפשר ובמקרים מסוימים יש אפילו צפיה שתעשו את זה. לחלק מכם המשמעות יכולה להיות חיסכון של אלפי שקלים, ולאחרים אפילו הרבה מעבר לזה.

סוף שנת מס תמיד מגיע עם אותה שאלה שחוזרת על עצמה: מה עוד אפשר לעשות עכשיו, רגע לפני שהשנה נסגרת, ומה כבר מאוחר מדי לדחות לינואר. אלא שלדברי רו"ח עינת דואני, מומחית לענייני מיסוי, השאלה הזאת רחוקה מלהיות רק שאלה טכנית של תזמון. "יש פער מאוד גדול בין דברים שאפשר להשלים בדיעבד במסגרת הדוחות, לבין פעולות שאם לא נעשו בפועל בתוך שנת המס", היא אומרת. "יש דברים שאם לא עשיתם בשנת המס הקודמת, בדיקה בינואר לא תמיד תעזור, אפילו אם הכול היה נכון על הנייר".

יש מהלכים שאפשר לסגור גם אחרי סיום השנה, דרך התאמות חשבונאיות, אבל יש לא מעט פעולות שבהן הזמן עצמו הוא הגורם המכריע. אם הן לא בוצעו עד 31 בדצמבר, הן לא ייספרו לשנה הזאת ולא משנה כמה מוקדם תפתחו את הדוחות בינואר.

אז מה חייב לקרות עכשיו כדי שישפיע על המס, ואיזה משימות אפשר להשאיר להמשך?

"יש דברים שמאחר והם נמדדים לפי תקופת שנת המס, אם אנחנו רוצים שהם ייכנסו לאותה משבצת, לאותה קופסה, אנחנו חייבים לבצע אותם עד ה-31 בדצמבר", היא מסבירה. "אם עושים אותם אחרי, זה כבר נכנס לשנה העוקבת, ואין דרך לתקן את זה בדיעבד" חשוב להבחין בין פעולות חשבונאיות לבין פעולות משפטיות ומעשיות, "יש הפרשות שונות, כמו הפרשה לחוב אבוד או לירידת ערך, שאפשר לבצע לפני הגשת הדוחות, במסגרת התאמות חשבונאיות. אבל לא תמיד מכירים בהן לצורכי מס. לעומת זאת, כשמדובר בפעולות שמשפיעות ישירות על המס, יש דברים שחייבים להיעשות בפועל בתוך שנת המס".

דוגמה טובה לזה היא חלוקת דיבידנד. רבים מבעלי חברות מניחים שכל עוד את המס על הדיבידנד אפשר לשלם בתחילת השנה הבאה, גם עצם ההחלטה על החלוקה יכולה להמתין לינואר. בפועל, זה לא עובד כך. חלוקת דיבידנד אינה פעולה חשבונאית שניתן "להשלים בדיעבד", אלא החלטה משפטית לכל דבר. "גם אם את המס עצמו משלמים בינואר או בפברואר, ההחלטה המשפטית חייבת להתקבל עד סוף השנה. צריך פרוטוקול, החלטה של הדירקטוריון ושל האספה הכללית. מי שרוצה שדיבידנד ייחשב לשנת 2025, חייב שהמסמכים המשפטיים יראו שהחלוקה בוצעה השנה. אחרת זה פשוט לא זה".

נתניהו לוויתן
צילום: עמוס בן גרשום

112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים

ההסכם מבוסס על הרחבת יצוא הגז ממאגר לווייתן, צפוי להניב כ־58 מיליארד שקל לקופת המדינה ולהימשך עד שנת 2040



אדיר בן עמי |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.


העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.


לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.


בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.


ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.