ביל גרוס: 250 מיליארד דולר מחכים בסיבוב לכלכלה האמריקנית
עסקאות הביטוח המסייעות לפירמות להגן מפני הסיכון כי חברה מסויימת לא תוכל לעמוד בהתחיבויותיה כלפי בעלי החוב, עלולות להניב הפסדים של כ-250 מיליארד דולר במהלך השנה, כך אומר היום מנהל קרן האג"ח הגדולה בעולם – ביל גרוס. הצד שתופר את עסקת ההגנה, לרוב בנקים וגופים פיננסים צפוי לספוג את ההפסדים כתוצאה מהערכות להתפשטות משבר האשראי לתוך כותלי הפירמות היצרניות.
"עסקאות ההגנה הידועות בשם Credit-default swaps, הן אולי המכשיר השערורייתי ביותר שקיים כיום," אומר ביל גרוס באתר החברה הרשמי שלו. המערכת הבנקאית המודרנית נוהגת להחמיר עם דרישות הרזרבות הדרושות עבור הגופים המוסדיים ומקדמות מכתב שרשרת, סכימה של פירמידה ממונפת, המבוססת על מקרים בהם לא נותרת רזרבה כלל", מוסיף גרוס.
"הפדרל ריזרב כנראה יקצץ את שיעורי הריבית ל-3% באמצע השנה מ-4.25% (שיעור הריבית כיום), זאת ברקע למחיקות העתק שרושמים בנקי ההשקעות – מסייעים בין היתר להאטה בכלכלה הגדולה בעולם," מוסיף גרוס. שוק החוזים לעסקאות הסוואפ זינק לשיעור של 45.5 טריליון דולר במהלך המחצית הראשונה של השנה שעברה, לעומת 632 מיליארד דולר בלבד בחודש יוני 2001, זאת על פי ארגון נגזרי ה- Swaps.
עסקאות הקרדיט-דאפולט סוואפס הן מכשיר פיננסי המבוסס על אגרות חוב והלוואות המשמשים לביצוע ספקולציות באשר ליכולת של חברה לעמוד בהתחייבויתיה. רוכש האגרת משלם סכום המצדיק בעיניו את הסיכון לחדלות פרעון החוב אותו הוא מחזיק. במידה וחלה עלייה בפרמיות הביטוח של עסקאות מעין אלה, ניתן לראות אינדיקציה להתדרדרות במוסר התשלומים, ירידה תבשר על ההפך.
גרוס מסביר את המסקנה שלו כאשר הוא מתבסס על מספר הנחות: "ההערכה שלי היא ששיעורי חדלות הפירעון לאגרות חוב קואופרטיביות ישיגו ממוצע היסטורי של 1.25%, או 500 מיליארד דולר של חוזים יתפרו בהתאמה, העלולים להביא להפסד של 250 מיליארד דולר לקבוצה שכתבה את מכשירי הנגזרים מסוג זה. כידוע הצד שכותב את החוזה מניח כי שוק החוב יתאושש."
לוחם מקבל מידע מסוכן AI (דובר צה"ל)צה"ל מקים חטיבת AI - סוכני AI יעזרו ללוחמים במידע וניתוח מהיר ורלבנטי
צה"ל מפרק את לוט"ם ומקים שתי חטיבות טכנולוגיות לקראת עימותים עתידיים. במקום חטיבה אחת יפעלו מעתה שתי זרועות מתמחות - אחת תעסוק ביישומי בינה מלאכותית לשדה הקרב, והשנייה תתמקד בשליטה בתקשורת לוויינית ולוחמה אלקטרונית
צה"ל מודיע על ארגון מחדש של מערך הטכנולוגיה הצבאית: חטיבת לוט"ם תפורק, ובמקומה יוקמו שתי חטיבות נפרדות שיסמנו את כיוון הפעולה של הצבא בעשורים הקרובים. מדובר במהלך אסטרטגי שמתבסס על לקחי מבצע חרבות ברזל, ומטרתו להיערך לאתגרי הלחימה בעידן מבוסס מידע, אלגוריתמים וקישוריות גלובלית.
חטיבת AI: מהפכה דיגיטלית בעבודת המטה והשטח
חטיבת הבינה המלאכותית תאגד את כל כוחות המחשוב, התוכנה והדאטה של צה"ל, כולל יחידות ממר"ם, מצפן ושחר. המשימה המרכזית: לפתח ולהטמיע מודלים מבצעיים מתקדמים, מבוססי AI, שישמשו את כלל הדרגים בלחימה.
בין השימושים המרכזיים של החטיבה: סיכום שיחות ברשתות קשר, תחקור אירועים בזמן אמת, הצגת תמונת קרב עדכנית על גבי מפות דיגיטליות, תיאום תקיפות ומניעת ירי דו-צדדי. כל זאת, תוך שמירה הדוקה על אבטחת מידע וצמצום התלות בשירותי ענן מסחריים, באמצעות שימוש בקוד פתוח ומערכות מבוזרות.
בצה"ל כבר החלו בשדרוג משמעותי של תשתיות העיבוד הגרפי, עם הגדלה ניכרת של כמות המעבדים והרחבת תשתיות החשמל הייעודיות ל-AI. תפקידים חדשים נולדים במסגרת החטיבה, ביניהם: מידענים צבאיים, אנליסטים ומדעני נתונים שילוו את הכוחות בשטח.
- ChatGPT נהפך לבסטי החדש - למה זה גם מרגש וגם מפחיד
- מנכ"ל סיילספורס מתגאה שהחליף 4,000 עובדים ב-AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חטיבת הספקטרום: מענה צבאי למרוץ לחלל
החטיבה השנייה תתמקד בתחום הספקטרום והלוויינים, ותאגד את יחידות חושן, מעוף ופריזמה. יעדה המרכזי: מתן פתרונות תקשורת ולוחמה אלקטרונית גם בזירות מרוחקות ומאוימות, תוך היערכות לאתגרי מרחב החלל.
עדי נוב, מנכ"לית בססח, צילום: שלומי יוסףמנכל"ית בססח: "כמעט כל חברה במשק מתפקדת כבנק קטן בעל כורחה"
עדי נוב, מנכ"לית בססח בוועידה הכלכלית של ביזפורטל מדברת על תנאי התשלום במשק אבל אופטימית על העתיד: המחצית השנייה של 2026 תהיה תקופה של פריצה קדימה וצמיחה, וכעת זה הזמן לניהול סיכונים נכון על מנת להגיע אליה מוכנים ולנצל אותה
ביטוח
חברת הביטוח בססח מתמקדת באחד הנושאים שהפכו להיות מורכבים ומעניינים מאוד בשנים האחרונות: ביטוחי סחר חוץ. עדי נוב, מנכ"לית בססח, מסבירה מדוע ניהול נכון של אשראי מסחרי הוא אחד המנועים הקריטיים לצמיחת החברות בישראל, במיוחד בתקופה של חוסר ודאות גיאופוליטית וכלכלית.
"בססח הוקמה על ידי המדינה בשנות החמישים במטרה ברורה לתמוך ביצוא הישראלי, וממשיכה לשאת ייעוד זה עד היום. למרות שחלפו כמה עשורים מאז, המודל הבסיסי לא השתנה. החברה מבטחת את האשראי שחברות מעניקות ללקוחות שלהן, בארץ ובעיקר בחו"ל. מחצית מפעילותה מתמקדת ביצואנים ישראלים שפועלים מול רוכשים מעבר לים" מספרת נוב.
לדבריה, החוב של הלקוחות הוא אחד הנכסים הפחות מובנים אך המשמעותיים ביותר במאזני החברות. "כאשר עסקה מתבצעת בתנאי תשלום שוטף פלוס, הלקוח למעשה מקבל אשראי מהספק בלי משכנתא, בלי חתימה ובלי ריבית. במילים אחרות, כמעט כל חברה במשק מתפקדת כבנק קטן בעל כורחה. בססח נכנסת לתמונה ומספקת רשת ביטחון: אם לקוח פושט רגל, נקלע לקשיים או שמתחולל אירוע מדיני שמונע ממנו להעביר את התשלום, החברה משלמת במקום החייב".
"בעשור האחרון יש חמש מדינות בעולם שבהן פשוט לא נשאר מטבע חוץ, ולכן היצואנים הישראלים לא קיבלו תשלום, למרות רצון טוב של החייבים. במקרה כזה הביטוח של בססח הוא ההבדל בין הפסד מוחלט לבין קבלת רוב הכסף. מעבר להגנה עצמה, המנגנון מאפשר לחברות לחדד את הפוקוס העסקי שלהן. כשלקוח חדש מגיע, לא תמיד ברור אם הוא באמת זקוק למוצר או לחילופין פשוט מחפש אשראי. לבססח יש היכולת לזהות זאת".
- נפגעה מאוטובוס, קיבלה הצעה מעליבה - וזכתה לבסוף לפיצוי של כמעט 200 אלף שקלים
- הראל: הרווח הנקי עלה ל-840 מיליון שקל, התשואה להון 30%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ספרי על השינויים באקלים העסקי בשנים האחרונות
"העולם העסקי נמצא בתקופה מורכבת: אי וודאות ביטחונית, ריבית שנותרה גבוהה יותר מהציפיות והאטה בצריכה הפרטית. כל אלה מקשים על מנהלים להחליט האם לגייס הון, להגדיל מלאים או להשקיע בציוד חדש. מצד שני, דווקא תקופת חוסר הוודאות מייצרת הזדמנויות. מי שמבצע היום החלטות אמיצות יכול להגיע מוכן לצמיחה שצפויה במחצית השנייה של 2026".
