ביל גרוס: 250 מיליארד דולר מחכים בסיבוב לכלכלה האמריקנית
עסקאות הביטוח המסייעות לפירמות להגן מפני הסיכון כי חברה מסויימת לא תוכל לעמוד בהתחיבויותיה כלפי בעלי החוב, עלולות להניב הפסדים של כ-250 מיליארד דולר במהלך השנה, כך אומר היום מנהל קרן האג"ח הגדולה בעולם – ביל גרוס. הצד שתופר את עסקת ההגנה, לרוב בנקים וגופים פיננסים צפוי לספוג את ההפסדים כתוצאה מהערכות להתפשטות משבר האשראי לתוך כותלי הפירמות היצרניות.
"עסקאות ההגנה הידועות בשם Credit-default swaps, הן אולי המכשיר השערורייתי ביותר שקיים כיום," אומר ביל גרוס באתר החברה הרשמי שלו. המערכת הבנקאית המודרנית נוהגת להחמיר עם דרישות הרזרבות הדרושות עבור הגופים המוסדיים ומקדמות מכתב שרשרת, סכימה של פירמידה ממונפת, המבוססת על מקרים בהם לא נותרת רזרבה כלל", מוסיף גרוס.
"הפדרל ריזרב כנראה יקצץ את שיעורי הריבית ל-3% באמצע השנה מ-4.25% (שיעור הריבית כיום), זאת ברקע למחיקות העתק שרושמים בנקי ההשקעות – מסייעים בין היתר להאטה בכלכלה הגדולה בעולם," מוסיף גרוס. שוק החוזים לעסקאות הסוואפ זינק לשיעור של 45.5 טריליון דולר במהלך המחצית הראשונה של השנה שעברה, לעומת 632 מיליארד דולר בלבד בחודש יוני 2001, זאת על פי ארגון נגזרי ה- Swaps.
עסקאות הקרדיט-דאפולט סוואפס הן מכשיר פיננסי המבוסס על אגרות חוב והלוואות המשמשים לביצוע ספקולציות באשר ליכולת של חברה לעמוד בהתחייבויתיה. רוכש האגרת משלם סכום המצדיק בעיניו את הסיכון לחדלות פרעון החוב אותו הוא מחזיק. במידה וחלה עלייה בפרמיות הביטוח של עסקאות מעין אלה, ניתן לראות אינדיקציה להתדרדרות במוסר התשלומים, ירידה תבשר על ההפך.
גרוס מסביר את המסקנה שלו כאשר הוא מתבסס על מספר הנחות: "ההערכה שלי היא ששיעורי חדלות הפירעון לאגרות חוב קואופרטיביות ישיגו ממוצע היסטורי של 1.25%, או 500 מיליארד דולר של חוזים יתפרו בהתאמה, העלולים להביא להפסד של 250 מיליארד דולר לקבוצה שכתבה את מכשירי הנגזרים מסוג זה. כידוע הצד שכותב את החוזה מניח כי שוק החוב יתאושש."
עומר הנדסה (תשקיף חברה)עומר הנדסה מתקרבת לבורסה - התמחור סביר
למרות שחיקה ברווחיות התפעולית, גירעון בהון החוזר ומכירת מניות של הבעלים, התמחור נראה על פניו נוח - שווי לפני ההנפקה של 1.1 מיליארד ורווח מייצג של כ-85 מיליון - מכפיל רווח של כ-13
חברת עומר הנדסה, נערכת ל-IPO בבורסה המקומית. החברה היא קבלן ויזם ומסתבר שהיא גדולה יחסית, למרות שהנוכחות התקשורתית שלה נמוכה. היא צפויה להיות אחת ההנפקות הגדולות בנדל"ן השנה. ההנפקה כוללת גיוס של כ-300 מיליון שקל לפי שווי חברה של 1.4 מיליארד שקל (אחרי הכסף), כאשר כ-120 מיליון שקל יזרמו לכיסם של בעלי השליטה באמצעות הצעת מכר. יתרת הסכום, כ-180 מיליון שקל, תשמש את החברה למימון פרויקטים חדשים והרחבת פעילותה. זה אקזיט משמעותי לבעלי השליטה ולרוב זה תמרור אזהרה. הנפקות זה מצב של א-סימטריה במידע. המוכרים- מנפיקים יודעים הרבה יותר מהקונים.
הבעיה שהקונים - גופים מוסדיים, עמוסים במזומנים ואין להם מה לעשות בכסף. הם מחפשים השקעות חדשות ומקדמים את שוק ההנפקות. עומר, היא שחקנית בשוק התשתיות והייזום ועל פניו מונפקת בתמחור סביר. הדוח רווח והפסד שלה אומנם מציג שחיקה ברווחיות אך הצבר גדל והרווחיות עדיין טובה. הרווח המייצג 85-90 מיליון שקל בשנה ושווי של 1.1 מיליארד שקל (לפני הכסף) מבטא מכפיל רווח סביר של 13.
אם החברה תמשיך לממש את הצבר ולצמוח, ובמקביל הרווחים יעלו, זו יכולה להיות השקעה שמתאימה למוסדיים ולמשקיעים בכלל, אבל צריך לזכור ששוק הקבלנות והיזמות חלש עכשיו, שלחברה יש גירעון בהון החוזר, אם כי זה לא נורא כאשר אתה יודע לקבל מקורות של מזומנים או כאשר ההון החוזר השלילי במאזן (נכסים שוטפים פחות התחייבויות שוטפות) הן לאורך זמן שליליים, כלומר מתגלגלים במאזן ואין צורך לשלם באמת את ההתחייבויות השוטפות.
חלק גדול מאוד מהקבלנים וחברות התשתיות נמצאות במצב כזה, הוא לא בהכרח מעיד על קשיים או בעיות פיננסיות. בכל מקרה, עומר הוקמה ב-1997 על ידי עומר רוזנבלט, שמשמש כיום כיו"ר. בעלי השליטה כוללים גם את ברוך חדד וזאב סלנט, המכהנים כמנכ"לים משותפים ומחזיקים יחד בכ-82% מהמניות, בחלוקה שווה ביניהם. ארבעה עובדים בכירים מחזיקים ביתרת המניות.
עומר הנדסה מתמקדת בביצוע מיזמי בנייה בתחומי התעשייה, המלונאות, המסחר והמגורים, לצד ייזום נדל"ן למגורים והשקעה. מאז הקמתה, ביצעה החברה למעלה מ-170 פרויקטים בהיקף של כ-2.4 מיליון מ"ר, כולל מבנים מורכבים כמו מגדל ART של הפניקס בבני ברק, מגדלי בסר ברמת גן, קניון רמות בירושלים, בסר סיטי בפתח תקווה ומגדל צ'מפיון בבני ברק.
