המסחר בדולר-שקל: סיכום שנת 2007 ותחזיות ל-2008
שנת 2007 הזכירה לכולנו מהי המשמעות של הסיכון ועוד יותר הוכיחה לכולנו כי הדולר אינו חוף מבטחים לנצח. אם ההיינו שואלים בתחילת השנה את מיטב המומחים בשוק מהי ההסתברות שהדולר יעמוד ערב יום המסחר האחרון לשנת 2007, ברמה של 3.85 שקל, ההיינו בוודאי מקבלים גיחוך קל אם לא צחוק עילג.
למרות הספקולציות השונות בדבר היחלשותו של הדולר מול השקל הגיעה בעיקר בשל חולשתו בעולם. אולם, גם בשל עוצמתה של הכלכלה הישראלית וצבר המחמאות מצד גופים שונים בעולם. אך האם גם שנת 2008 תהיה שנה טובה לשקל ורעה לדולר? הכלכלנים והאנליסטים מנסים להשיב.
לאונור טרקיאלטאוב - מנהלת דסק המט"ח באי בי איי
שנת 2007 היתה מאוד חריגה מבחינת המסחר במט"ח, ונתנה לנו שיעור לא קטן באמידת הסיכונים בשוק האשראי. ראינו משבר אשראי שהיו לו גם השלכות של שוק הנדל"ן. כמו גם, על עסקאות רכישה של מוצרים פיננסים - הנדסה פיננסית.
בזמן המשבר ראינו עלייה בסטיות התקן, אובדן אמון במערכת הפיננסית, מבחינת הפיקוח והרגולציה.
מדסק מהט"ח של IBI מוסיפים כי בין השיקולים שהובילו את בנק ישראל לבצע הפחתות ריבית, אפשר לציין את הצמיחה הגבוהה, והיעדר סיכונים לאינפלציה בתחילת השנה.
החל מחודש אוגוסט ירדה הריבית בארה"ב ופערי הריביות הלכו לקראת השקל. הנקודה היא שהאירו הגיע לשיא מול הדולר מרמות של 1.36 דולר לאירו לרמות שיא של 1.48 דולר לאירו. הקורלציה מול השקל עלתה - כל אחוז שינוי באירו השפיע ב-0.4% על השקל. הכלכלה הישראלית נראתה טוב, ותמכה בהתחזקותו של השקל.
מדינת ישראל כידוע היא שחקן מינורי בקביעת המגמה העולמית, רוב הייצוא הישראלי מגיע למדינות אירופה וארה"ב. בתחילת השנה ההיינו ברמות של 4.25 שקל לדולר ובריבית שקלית של 4.2%, בהמשך השנה הריבית השקלית הגיעה לרמות של 3.5% והדולר נסחר תמורת 4 שקלים. כאשר סוחרי המט"ח מבחינים בריבית שקלית נמוכה זה מעניק תמריץ לקחת עוד הלוואות שקליות. אפשר לציין את עסקת ישקר שהכניסה דולרים רבים לארץ, ותרמה במידת מה ללחיצת שער החליפין מטה.
ב-IBI צופים התחזקות של הדולר בעולם ב-2008, הכלכלות באירופה יוסיפו להיחלש לנוכח הרמה הגבוהה של האירו. הבנק המרכזי האירופאי לא רואה אינפלציה, אבל כן צופה הורדת ריבית במחצית השנייה של השנה. בארה"ב כחלק מהמדיניות לשמור על הכלכלה, ב-IBI חוזים כי תתכנה הורדות ריבית נוספות.
לסיכום, רואה טרקיאלטאוב את הרמות הנוכחיות של הדולר-שקל כרמות הנכונות לקנייה. הדולר צפוי להתחזק מול השקל ב-2008. אולם, צריך לזכור כי ההתחזקות של הדולר ב-2008, לא תבוא בגלל הכלכלה האמריקנית. אלא, ההתחזקות בדולר תגיע דווקא בגלל חולשתה הצפויה של כלכלת אירופה - אירופה תתיישר לפי הציפיות של המשקיעים - הביצועים יהיו חלשים מהציפיות.
כלכלני לידר שוקי הון
הסיבה העיקרית להתחזקות השקל מול הדולר טמונה בהיחלשות הדולר בעולם, האירו התחזק מול הדולר בסדר גודל של כ-10% וזה תרם להתחזקות של השקל מול הדולר ויציבות של השקל מול האירו.
גורמים לא פחות חשובים היו הנתונים הכלכליים במשק הישראלי, בעיקר עודף בחשבון השוטף שהסתכם בכ-4% תוצר והשקעות ריאליות על ידי זרים של כ-8 מיליארד דולר.
במבט על 2008 הנעלם הגדול הוא מצבו של הדולר בעולם, רבים רואים התחזקות של הדולר בעיקר במחצית השנייה של 2008. אבל, אם מתמקדים על השקל והגורמים המקומיים, אז מצד אחד נראה ירידה משמעותית בעודף בחשבון השוטף ולכן אנו שומעים מכיוון בנק ישראל כי לא צפוי המשך התחזקות של השקל באופן משמעותי.
מאידך, צריך לזכור עוד נקודה חשובה שתשפיע על שער חליפין - המשך העלאת ריבית של בנק ישראל תוך כדי צפי לירידה בריבית ה'פד'. העלאת ריבית בישראל בכל זאת תומכת בהתחזקות השקל.
כלכלני לידר נוקבים בהערכה מספרית ורואים כי במחצית הראשונה של השנה, הדולר יסחר תמורת כ-3.8 שקל, לקראת המחצית השנייה של השנה הדולר עשוי לחזור לרמות של 3.95 עד 4 שקל.
בהתאם לכך, המשק ימשיך לצמוח בקצב יחסית מהיר של כ-4% בסוף השנה הבאה. ההערכה שנראה את השקל מגיב בהתאם לסגירת העודף בחשבון השוטף. קצב הגידול בייצוא צפוי להתמתן לעומת קצב הגידול בייבוא שיגדל.
ד"ר מיכאל שראל - ראש אגף מחקר בהראל פיננסים
מנהל מחלקת המחקר בהראל גורס כי בשנת 2007 היו שתי השפעות עיקריות על המסחר בשקל-דולר. הדולר נחלש למול רוב המטבעות העיקריים על רקע החלשות כלכלת ארה"ב. כל זה נבע מהזעזועים בשוק האשראי ולכן הדולר נחלש למול המטבעות העיקריים וזה תרם במידת מה להחלשות מול השקל - ומחצית מההחלשות של הדולר מול השקל נבעה מהחלשות של הדולר בעולם.
ההשפעה השניה התחזקות של השקל נבעה מהעודף בחשבון השוטף שמבטא עודף ייצוא על פני יבוא וגם מחשבון ההון שמבטא השקעות זרות שנכנסו למשק הישראלי. שני הגורמים האלה מסבירים את ההתחזקות של השקל מול הדולר.
ההתחזקות של השקל יכלה להיות חזקה יותר, אלמלא הפחתות הריבית של בנק ישראל.
לגבי 2008, אותם הכוחות יפעלו אבל בצורה שונה. מבחינת מאזן התשלומים עדיין צופים עודף בחשבון השוטף וגם מבחינת השקעות זרות, אם כי היקפים קטנים יותר מאשר ב-2007, גורמים אלה ימשיכו לתמוך בשקל אך פחות מאשר ב-2007.
החולשה בכלכלת ארה"ב עדיין נמשכת אבל הפחתות הריבית הגיעו לסיומן. ההחלשות של הדולר למול המטבעות העיקריים היתה מאוד משמעותית ויתכן שכבר מיצתה את עצמה, כך שאנו לא מעריכים שתהיה החלשות ניכרת נוספת של הדולר בעולם.
טריגר המרכזי ב-2008 יהיה מדיניות הריבית של בנק ישראל. ההערכה של ד"ר שראל היא שעל מנת לעמוד ביעד האינפלציה, בנק ישראל ישאף לתיסוף נוסף של השקל. ללא תיסוף כזה האינפלציה תהיה גבוהה יותר מהיעד. לכן לסיכום מעריכים בקבוצת הראל כי ההתחזקות של השקל מול הדולר תמשך בחודשים הקרובים, אלא אם כן יהיו אירועים לא כלכליים בטחונים פוליטיים אשר ימנעו מהלך כזה.
עוד מדגיש ד"ר שראל כי על מנת לעמוד ביעד האינפלציה, שער הדולר יאלץ לרדת לאזור ה-3.75 שקל - במחצית השנייה של השנה.
יחידת האסטרטגיה של מזרחי-טפחות
בשנת 2007 היו תהפוכות רבות בשער השקל דולר. בתחילת השנה עמד השער על 4.2 שקל לדולר, אך בהמשך נשחק ערכו בארץ ובעולם. ברביע הראשון של השנה נע השער בתחום צר של 4-4.2 שקל לדולר, אך ברביע השני (עד אמצע מאי) תוסף השקל בכ-6%, לנוכח המשך השיפור בכלכלת ישראל בהשוואה לכלכלה הגלובאלית.
אח"כ התהפך הגלגל ובפרק זמן של חודשיים וחצי נרשם פיחות חד של כ-9% ובתחילת אוגוסט עמד השער על 1:4.3 שקל לדולר. בנק ישראל תלה פיחות זה בחלקו בצמצום פערי הריביות מול משקים זרים (בפרט האמריקאי) ובעקבותיו החל להעלות את הריבית במשק.
תחילת משבר הסאב-פריים בארה"ב וירידות חדות בשוקי האג"ח בארה"ב גרמו לפיחות חד בשער הדולר שקל מאוגוסט ועד נובמבר. יחס ההמרה צלל ל- 1:3.849 בסוף התקופה וניזון גם ממכירת מט"ח ע"י תושבי חוץ למימון עסקה גדולה.
בשלהי נובמבר, לאחר שנודע מדד נובמבר, שהיה גבוה מההערכות ועורר חשש מעליות גבוהות גם במדדים הבאים, התהפך שוב כיוון השער והשקל חזר להיסחר סביב 1:3.94. בימים האחרונים נע שער החליפין סביב 3.88-3.94 שקל לדולר. בסיכום שנה רבת תהפוכות זו התחזק השקל מול הדולר בכ 8.4%.
בראייה לחודשים הבאים ולשנת 2008 כולה, אנו סבורים כי מערך הגורמים העומדים בבסיס ההתפתחויות בשער החליפין ישתנה לרעת השקל. ראשית, מדובר בהתחזקות העשויה להירשם בשער הדולר בעולם ומול האירו במיוחד. זאת בשל המדיניות המוניטארית המרחיבה שננקטה עד כה בארצות הברית, אשר יחד עם הפיחות בשער המטבע תסייע לכלכלה להיחלץ בזריזות יחסית מההשלכות המעכבות של שוקי הדיור והאשראי. מאידך, סובל גוש האירו מתמהיל של מטבע חזק ועליות מחירים גבוהות, שיקשו על הבנק המרכזי שם לנקוט הקלות מוניטאריות דומות ולכן עלולה להתפתח שם האטה כלכלית.
שנית, הכוחות הבסיסיים שתמכו עד עתה בשער החליפין נמצאים בסימן היחלשות. מדובר הן בעודף הנשחק בחשבון השוטף במאזן התשלומים והן בתנועות ההון לסוגיהן – ישירות ולרכישת ני"ע למסחר – לתוך המשק. הייסוף בערך השקל הקטין את כדאיות הייצוא ומאידך תמך בגידול בייבוא. במידה ותירשם העלאת ריבית של ממש בישראל, כפי שמסתמן כעת, הדבר עלול להניא גופים זרים מחשיפה לשוקי המניות ואיגרות החוב בארץ ובכך להחליש עוד יותר את תנועות ההון.
שני וקטורים אלו עלולים להחליש את השקל בהשוואה לדולר. שילוב שני גורמים אלה – היחלשות השקל מול הדולר והתחזקות הדולר בשוקי העולם,הנראים בעיני הכלכלנים במזרחי כסבירים בהחלט, יביאו לפיחות הדרגתי בשער החליפין השקל דולר. עם זאת, לא מדובר בשחיקה של ממש, שכן התשתית הכלכלית של המשק תמשיך להיות איתנה, גם אם שיעור ההתרחבות הכלכלית אכן ייחלש השנה.
כמו כן, העלאת דירוג האשראי של המשק והמשמעת הפיסיקאלית, שחיוני כי תימשך, ימשיכו לספק תמיכה למטבע הישראלי. בשורה התחתונה רואים במזרחי את שער החליפין נע בין 4 ל-4.2 שקל לדולר ב 2008, עם סיכון קל לשער גבוה יותר.
