בינו מצא מחליף לבן ש"ך כמנכל פז - יונה פוגל מלאומי

לאחר 11 שנים בתפקיד, מודי בן ש"ך יפנה בתחילת אוקטובר את מקומו על רקע חילוקי הדעות עם צדיק בינו, יו"ר ובעל השליטה בחברה
יוסי פינק |

מזה זמן רב ידוע כי מודי בן ש"ך, המנכ"ל החזק והוותיק של פז נפט, צפוי לסיים את תפקידו על רקע חילוקי דעות עם בעל השליטה בקבוצה, צדיק בינו. היום החליט דירקטוריון החברה למנות במקומו מר יונה פוגל למנכ"ל החברה, החל מיום 01.10.07 . יונה פוגל כיהן בשלוש השנים האחרונות כסמנכ"ל בכיר וראש החטיבה הבנקאית בבנק לאומי, וקודם לכן כיהן בבנק לאומי כסמנכ"ל בכיר וראש מערך השיווק והפיתוח האסטרטגי.

דירקטוריון החברה שב והודה למרדכי בן ש"ך על תרומתו הרבה להתפתחותה של החברה במשך 11 שנות כהונתו, במסגרתן קידם את החברה רבות וביסס את מעמדה כמובילת הענף בישראל.

בשבוע שעבר, בעת מסירת הדו"חות הכספיים, מסר צדיק בינו, יו"ר ובעל השליטה בפז אמר: "ברבעון זה הודיע לנו, מר מודי בן-ש"ך, מנכ"ל החברה ובעל מניות, על החלטתו לעזוב לאחר למעלה מ-10 שנים בתפקיד. מר בן-ש"ך היה מעמודי התווך של החברה והיה הגורם הדומיננטי שהביא את החברה להצלחתה העסקית. בזכותו פז היום היא חברה חזקה ובעלת צוות ניהולי וביצועים מצוינים, ובהסתכלות לעתיד אנו חשים בטחון בתוצאות העסקיות של פז וביכולתה לספק רווחיות טובה וערך למשקיעים. בינתיים אני רוצה לנצל הזדמנות זו להודות למודי בשמי ובשם חברי הדירקטוריון על תרומתו לחברה במשך השנים ולאחל לו הצלחה רבה בדרכו".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ארדואן טורקיה (X)ארדואן טורקיה (X)

ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות

פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה


עמית בר |

טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).

במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות. 

בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין

טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות. 

המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.

שיתופי פעולה גרעיניים 

בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.