רילון מסכמת רבעון מוצלח עם זינוק של 260% בשורת הרווח הנקי
חברת הנדל"ן רילון , בשליטת חברת אלדן טק , ובניהולו של יוסף בודנשטיין, מסכמת את הרבעון השני לשנת 2007 ואת המחצית הראשונה של השנה עם שיפור ניכר בתוצאותיה.
הרווח הנקי של רילון ברבעון השני הסתכם בכ-8.3 מיליון שקל, לעומת כ-2.3 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2006. הכנסות החברה, הכוללות גם את רווחיה ממימוש נכסים, הסתכמו בכ-10.5 מיליון שקל, בהשוואה לכ-2.8 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
במחצית הראשונה של השנה רשמה רילון רווח נקי של כ-8.4 מיליון שקל, לעומת כ-2.7 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. הכנסות החברה בתקופה זו עלו לכ-11.8 מיליון שקל, לעומת כ-3.8 מיליון שקל בתקופה המקבילה ב-2006.
הגידול בהכנסות וברווחי החברה נובע בעיקר ממכירת קרקעות בבולגריה בשווי הגבוה במאות אחוזים מהשווי לפיו נרכשו. במאי 2007 מכרה רילון 25% מהון המניות של חברת בת בולגרית, שבבעלותה מתחם בן 490 דונם, הממוקם צפונית מזרחית לעיר פלובדיב, בה מרוכזת מרבית פעילותה של רילון. המניות נמכרו תמורת כ-9.4 מיליון שקל. הרווח לפני מס שנזקף לחברה ברבעון השני כתוצאה ממכירת המניות בחברת הבת בבולגריה הסתכם בכ-6 מיליון שקל (לפני מס).
יש לציין, כי החברה העניקה לרוכש אופציה לתקופה של שישה חודשים ממועד העסקה לרכישת 25% נוספים ממניות חברת הבת בבולגריה במחיר זהה למחיר העסקה שבוצעה. במידה והאופציה תמומש על ידי הרוכש, צפויה החברה להציג רווח נוסף של כ-7.2 מיליון שקל (לפני מס).
כמו כן, מכרה רילון במהלך הרבעון השני 50% מהון המניות של חברת בת בולגרית, שמחזיקה בקרקעות חקלאיות בבולגריה בשטח כולל של כ-125 דונם, תמורת כ-4.5 מיליון שקל. הרווח לפני מס שנזקף לחברה מהמכירה הסתכם בסך של כ-3.3 מיליון שקל.
בנוסף, הודיעה רילון, כי היא צפוייה לרשום רווח הון משמעותי של 26-30 מיליון שקל בגין מכירת זכויותיה בקרקע בת כ-17 דונם, עליה מוקם הקניון הראשון בעיר פלובדיב שבבולגריה. מדובר בהצפת ערך שלישית במספר עליה מדווחת רילון בתקופה האחרונה. רווח ההון הינו משמעותי לאור העובדה, כי הונה העצמי של רילון הסתכם בסוף המחצית הראשונה של 2007 בכ-60 מיליון שקל – כך שהרווח ממימוש האחזקות בחברת הקניון לבדו עשוי להגדיל את הונה של החברה בכ-50%.
רילון מציגה איתנות פיננסית גבוהה וממאזנה עולה כי הונה העצמי של החברה הסתכם ב-30 ביוני 2007 בכ-60 מיליון שקל ומהווה כ-42% מסך המאזן. בקופת החברה ישנן יתרות מזומנים וניירות ערך סחירים בהיקף כולל של כ-77.3 מיליון שקל.
כנס הנדל"ן. קרדיט: יואל אליווהדמרי ביביסט - אז מה?
ויכוח סוער בין ראול סרוגו שטען כי נתניהו מזניח את התשתיות ומותיר מעל ל-80 אלף דירות לא מכורות. אל מול יגאל דמרי, בעל השליטה בחברת דמרי, אשר השיב כי הכלכלה חזקה והנתונים מופרזים. מעבר ללהט הפוליטי, ברור שהבורסה, שוק ההון והכלכלה הישראלית פועלים על פי חוקי שוק ולא על פי נאמנות פוליטית
הוויכוח שפרץ בין ראול סרוגו, נשיא התאחדות הקבלנים לשעבר, לבין יגאל דמרי, בעל השליטה בחברת דמרי דמרי 1.54% , העוסקת בבנייה למגורים,ייזום פרוייקטים ונדל"ן מניב - על במת כנס הנדל"ן השנתי של הוועדה המרחבית לתכנון ובנייה
"זמורה" והמרכז האקדמי פרס, היה סוער, טעון, ובעיקר סימבולי. סרוגו האשים כי ראש הממשלה בנימין נתניהו “זנח את נושא פיתוח התשתיות” וכי “יש מעל ל-80 אלף דירות שלא נמכרו”, וטען שהממשלה עסוקה בכיבוי שריפות במקום בחזון ארוך טווח. דמרי מצדו ענה ושאל: “למה אתה מתלונן
על ראש הממשלה? מזל שלנו שהוא ראש הממשלה! הכלכלה חזקה. לא מכיר מספרים של 80 אלף, מהיכרותי מדובר ב־20-30 אלף דירות. אתם רק מחפשים את מה שרע. דבר אחד חסר לנו - קצת יותר אחדות”. מדובר על שתי תפסיות שונות שביניהן שוק אחד שמתמחר הכול לפי חוקי כלכלה ולא לפי נאמנות
פוליטית.
הבורסה ושוק ההון אינם ימין פוליטי או שמאל פוליטי. הם מערכת תמחור של סיכונים וציפיות. הבורסה במיוחד אגב - מתמחרת את הציפיות של הפועלים בשוק. מניות של חברות בנייה עולות או יורדות לפי האופן שבו פועלת החברה. בין היתר בוחנים אותה על פי קצב מכירת הדירות, שיעור רווח גולמי, עלויות מימון, רמת המלאי והנזילות, והיכולת של הנהלה לעמוד ביעדים. מצד האג"ח, הקבלנים לא מתומחרים לפי מחיאות כפיים או עידוד מהקהל, אלא מבחינה מעמיקה של לוחות סילוקין, ביטחונות, יחס כיסוי חוב, ריבית שמשולמת, ההיסטוריה של אותה חברה ואיך היא שילמה ועמדה בהתחייבויותיה בעבר. גם בנק מלווה לא מעניק ליווי סגור על בסיס דעות פוליטיות, אלא על בסיס קדם-מכירות, הון עצמי, איכות הבטוחות ויכולת ביצוע.
מנקודת המבט הזאת, הוויכוח על “כמה מלאי לא מכור יש” פחות חשוב משנדמה. מעבר לכך שהגדרה של “מלאי לא מכור” יכולה להשתנות (דירות גמורות לעומת דירות בשלד, היתרי בנייה וכו') השוק ממילא בוחן כל פרויקט לגופו: היכן הוא ממוקם, איזה מוצר הוא מציע, האם המחיר תואם את כוח הקנייה המקומי, ומהו קצב המכירות בפועל. חשוב לציין - זה לא אומר שהפוליטיקה לא משפיעה. היא בהחלט משפיעה, אבל דרך מדיניות קונקרטית שמזיזה פרמטרים כלכליים, לא דרך זהות המצביע או העדפתו. כשיש האצה בהיתרי בנייה ובהליכי תכנון, עקומת ההיצע זזה. כשמאושרות מכסות לעובדים זרים בענף, עלויות וזמני ביצוע משתנים. כשמקדמים תשתיות תחבורה ומפחיתים היטלי פיתוח - תמחור הקרקע משתנה. וכשהריבית בבנק ישראל יורדת או עולה: לוחות התשלומים, כדאיות המשכנתאות ותמחור האשראי בענף מתעדכנים כמעט באופן מיידי.
מהסיבה הזו, גם אם נשמעים נתונים שונים על מספר הדירות הלא מכורות, המשקיע הסביר שואל את עצמו: מה קצב המכירות של החברות הציבוריות, מהו שיעור הריבית על ההיוון על נדל"ן שבידה, כמה תזרים חופשי נותר אחרי שירות החוב, עד כמה הפרויקטים ממונפים, והאם יש התאמה בין מחיר המוצר לבין כושר ההחזר של משקי הבית. עיתוי, תמחור, ותמהיל, אלה שלוש מילים שמכריעות יותר מכל ויכוח פוליטי בהקשר של חברות נדל"ן בדגש על חברות בנייה.
- "דירה ממוצעת בישראל צריכה לעלות מיליון שקל" - לא תאמינו מי אומר את זה?
- התאחדות הקבלנים; רוני בריק צפוי להחליף את ראול סרוגו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ומה לגבי “הכלכלה חזקה”?
גם כאן, התשובה נקבעת במדדים אמפיריים ודי ברורים: תעסוקה, שכר ריאלי, קצב אשראי, נפח משכנתאות, התחלות בנייה ומדדי מחירים. זה לא נקבע לפי אהדה למנהיג זה או אחר. חברות ותיקות יודעות לעבוד טוב גם בסביבה מאתגרת: הן מצמצמות מלאי איטי,
משנות תמהילי דירות, מציעות מסלולי תשלום (20/80 וכד'), ומנהלות את התזרים בזהירות. אחרות יתקשו יותר. אגב, לאחר שבנק ישראל הגביל את מבצעי ה-20/80 בתחילת השנה וקיבלנו הסברים בדוחות של חברות הנדל"ן למגורים שזה מה שהאיט את המכירות. כעת הן מקבלות 'סוכריה' חדשה - חבל הצלה ליזמים - תוספת לשטח הממ"ד תקזז את ירידת המחירים.
