קריסה בבורסות אסיה: מדד הקוספי נפל ב-6.93%

מדד הניקיי התמתן לקראת סיום לירידה של 1.99% "בלבד", האנג סנג נחתך ב-3.47% ומדד שנחאי איבד 2.14%%; מניות הבנקים הגדולים דווקא רשמו עליות. מניית Mitsubishi , הבנק הגדול ביפו, טיפסה 2.6%
סיון איזסקו |

אם חשבתם שה"פאניקה" היא המצאה ישראלית אז המסחר היום באסיה מראה לנו שאנחנו לא לבד בעניין הזה. לאחר שוול סטריט סגרה אמש יום תנודתי בירידות של 1.7%, המדדים באסיה פשוט צונחים ורושמים את הירידה החד-יומית החדה ביותר מאז 1987 (או במילים אחרות - בעשרים השנה האחרונות). מריל לינץ' הודיעה אתמול כי חברת Countrywide, חברת המשכנתאות הגדולה בארה"ב, על סף פשיטת רגל. מדד מורגן סטנלי של אסיה פסיפיק רושם ירידה של 3.4%.

את הירידות הוביל מדד הקוספי, שרשם ירידה של 6.93%. מדד הניקיי איבד 1.99%, פוטסי סין צנח 5.35%, האנג סנג נחתך ב-347% ומדד שנחאי איבד 2.14%.

בעיתונות הכלכלית מסבירים הבוקר את קריסת הבורסות על ידי מפלס החששות שרק עולה מיום ליום בשבועות האחרונים בכל הנוגע להתרחבות אפשרית של משבר הסאב פריים.

מניות מובילות: SK Securities נופלות למעלה מ-11%, Hyundai Securities מוחקת למשקיעים 12%, Toyota מאבד 4.4%, Honda Motor Corp נפרדת מ5.4% ומניות חברת Sony צונחות 3.6%.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בחור במכולת, נוצר באמצעות AIבחור במכולת, נוצר באמצעות AI

הפתעה - "צעירים בארץ עם ידע פיננסי טוב משל המבוגרים"

בניגוד למדינות ה-OECD שבהן המבוגרים בעלי אוריינות פיננסית שעולה על הצעירים, בישראל זה הפוך - כך קובע מחקר של בנק ישראל 

מנדי הניג |

מחקר חדש של בנק ישראל מגלה כי למרות שהממוצע הארצי של אוריינות פיננסית בישראל דומה למדינות ה-OECD, הפערים הפנימיים בין קבוצות האוכלוסייה גדולים משמעותית. בחברה הערבית קיימת בעיה חריפה במיוחד, עם ציון של 54 נקודות בלבד לעומת 67 נקודות בקרב יהודים לא-חרדים - פער של כמעט 13 נקודות שמעיד על חסמים מבניים.

מחקר מקיף שנערך אשתקד במסגרת הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשיתוף עם בנק ישראל, בחן את רמת האוריינות הפיננסית בקרב 4,586 אזרחים בוגרים. התוצאות מצביעות על כך שבעוד המדד הכללי של אוריינות פיננסית בישראל הסתכם ב-64 נקודות - זהה לממוצע מדינות ה-OECD - קיימים פערים מובהקים בתוך החברה הישראלית.

"רמת האוריינות הפיננסית בישראל דומה לממוצע מדינות ה-OECD, ולא נמצאו פערים בין ישראל לממוצע ה-OECD במדד הכולל והן ברכיביו השונים", כותבים החוקרים ספי בכר, מאיה הרן רוזן ורמסיס גרא. עם זאת, הם מזהירים כי "קיימים פערים מובהקים באוריינות הפיננסית בין קבוצות האוכלוסייה בישראל: יהודים לא-חרדים זוכים לציונים הגבוהים ביותר, ואילו בחברה הערבית הציונים נמוכים גם לאחר פיקוח על משתנים שונים".

החברה הערבית: פער שלא נעלם גם אחרי התחשבות בגורמים דמוגרפיים

במדד הכללי של אוריינות פיננסית, האוכלוסייה הערבית קיבלה ציון של 54 נקודות בלבד, לעומת 67 נקודות ביהודים לא-חרדים ו-62 נקודות בחרדים. "בהשוואה בין קבוצות אוכלוסייה נמצא, כי בחברה הערבית קיים פער שלילי ומובהק בשני משתני התוצאה, גם לאחר שליטה על מאפיינים דמוגרפיים ורמת ידיעת השפה העברית", מציין המחקר. "ממצא זה מצביע על קיומם של חסמים נוספים בחברה הערבית, בדומה לממצאים של הצוות הבין-משרדי לגיבוש תוכנית לאומית להגברת ההכלה הפיננסית".

הנתונים מראים כי רק 13% מהאוכלוסייה הערבית עוברים את סף המינימום של 70 נקודות שנקבע על-ידי ה-OECD כציון הנדרש להתנהלות פיננסית מיטבית, לעומת 53% ביהודים לא-חרדים. בידע הפיננסי - הבנת מושגים כמו אינפלציה, ריבית ופיזור סיכונים - הציון של הערבים עמד על 20 נקודות בלבד, לעומת 31 נקודות ביהודים לא-חרדים.