D&B ומנהלי הרכש: מדד מנהלי הרכש עלה ביולי ב-1.6%

הערכת כלכלני המדד: בטווח הארוך משבר המשכנתאות בארה"ב והיחלשות הדולר עלולים לפגוע גם במגזר היצרני בישראל
סיון איזסקו |

נמשכת ההתרחבות בפעילות היצרנית במשק הישראלי. כך עולה ממדד מנהלי הרכש שנערך על ידי חברת דן אנד ברדסטריט ישראל וארגון מנהלי הרכש. מדד מנהלי הרכש בחודש יולי עלה זה החודש ה-20 ברציפות ועמד על 59.2% לעומת 57.6% בחודש הקודם. מרבית רכיבי המדד מראים ביולי על המשך ההתרחבות. כלכלני המדד מעריכים כי בטווח של החודשיים הקרובים, על פי קו המגמה של המדד, ועל פי פרמטרים נוספים, תמשך מגמת ההתרחבות של המגזר היצרני בישראל.

עם זאת בטווח הארוך, מעריכים הכלכלנים כי קיימת סכנה שמשבר המשכנתאות בארה"ב יגרור האטה בשוק האמריקאי שתשפיע באופן ישיר גם על המגזר היצרני בישראל. משבר המשכנתאות בארה"ב משפיע עתה על שווקי ההון בעולם ובישראל. בארה"ב נעשים מאמצים לצמצם את ההשפעה של המשבר בשוק המשכנתאות על ידי הורדת הריבית ופעולות נוספות , אולם באם פעולות אילו לא יצליחו, והמשק האמריקאי יקלע להאטה, ההשפעה על המגזר היצרני בישראל, כמגזר מוטה ייצוא, תהיה מכרעת.

מדד מנהלי הרכש מבוסס על סקר רחב שעורכים B&D – דן אנד ברדסטריט ישראל וארגון מנהלי הרכש, בקרב מנהלי הרכש של חברות תעשייתיות מובילות במגזר היצרני בישראל. המדד, המתפרסם בפורמט אחיד ברוב המדינות המתועשות, בודק את השינוי ברכיבים שונים בפעילות החברה הנסקרת כמו ביקושים מקומיים, ביקושים לייצוא, תפוקות ייצור, מלאי, העסקת עובדים ועוד. כאשר ערך המדד נמצא מעל קו 50% הדבר מעיד על מגמת התרחבות במשק היצרני בישראל, וכאשר ערך המדד נמצא מתחת לקו ה- 50% הדבר מעיד על האטה במשק היצרני הישראלי.

בחינת רכיבי המדד בחודש יולי מראה כי כל רכיבי המדד, למעט רכיב - זמני אספקת ייבוא, העידו על התרחבות של המשק. יש לציין שהמשמעות של האטה ברכיב זמני אספקת הייבוא הוא קיצור זמני האספקה.

רכיב הביקושים המקומיים עומד ביולי על ערך של 59% , ירידה של 1.3% לעומת חודש קודם. ההתמתנות בהתרחבות של הרכיב מוסברת , בין היתר, בירידה בצריכה המקומית בתקופת החופש הגדול.

רכיב הביקושים לייצוא עומד בחודש יולי על 58.9% עלייה של 0.3% לעומת חודש קודם. רכיב תפוקות הייצור עומד בחודש יולי על ערך של 64.4% ירידה של 0.4% לעומת חודש קודם , ירידה מזערית, המושפעת, כנראה, מהשפעת החופש הגדול. רכיב התעסוקה, המעיד על העסקת עובדים במגזר היצרני בישראל עומד החודש על ערך של 62.1% לעומת 60.8% בחודש הקודם, עלייה של 1.3%. מבחינת מחיר חומרי הגלם, ערך הרכיב החודש עומד על 70.2% עלייה של 4.2%. רכיב כמות הרכישות למלאי עלה החודש ב- 10.8% .

ברכיבי מלאי מוצר מוגמר ומלאי חומרי גלם נמשכת החודש מגמת ההתרחבות .

מדד מנהלי הרכש בארה"ב ובאנגליה

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בחור במכולת, נוצר באמצעות AIבחור במכולת, נוצר באמצעות AI

הפתעה - "צעירים בארץ עם ידע פיננסי טוב משל המבוגרים"

בניגוד למדינות ה-OECD שבהן המבוגרים בעלי אוריינות פיננסית שעולה על הצעירים, בישראל זה הפוך - כך קובע מחקר של בנק ישראל 

מנדי הניג |

מחקר חדש של בנק ישראל מגלה כי למרות שהממוצע הארצי של אוריינות פיננסית בישראל דומה למדינות ה-OECD, הפערים הפנימיים בין קבוצות האוכלוסייה גדולים משמעותית. בחברה הערבית קיימת בעיה חריפה במיוחד, עם ציון של 54 נקודות בלבד לעומת 67 נקודות בקרב יהודים לא-חרדים - פער של כמעט 13 נקודות שמעיד על חסמים מבניים.

מחקר מקיף שנערך אשתקד במסגרת הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשיתוף עם בנק ישראל, בחן את רמת האוריינות הפיננסית בקרב 4,586 אזרחים בוגרים. התוצאות מצביעות על כך שבעוד המדד הכללי של אוריינות פיננסית בישראל הסתכם ב-64 נקודות - זהה לממוצע מדינות ה-OECD - קיימים פערים מובהקים בתוך החברה הישראלית.

"רמת האוריינות הפיננסית בישראל דומה לממוצע מדינות ה-OECD, ולא נמצאו פערים בין ישראל לממוצע ה-OECD במדד הכולל והן ברכיביו השונים", כותבים החוקרים ספי בכר, מאיה הרן רוזן ורמסיס גרא. עם זאת, הם מזהירים כי "קיימים פערים מובהקים באוריינות הפיננסית בין קבוצות האוכלוסייה בישראל: יהודים לא-חרדים זוכים לציונים הגבוהים ביותר, ואילו בחברה הערבית הציונים נמוכים גם לאחר פיקוח על משתנים שונים".

החברה הערבית: פער שלא נעלם גם אחרי התחשבות בגורמים דמוגרפיים

במדד הכללי של אוריינות פיננסית, האוכלוסייה הערבית קיבלה ציון של 54 נקודות בלבד, לעומת 67 נקודות ביהודים לא-חרדים ו-62 נקודות בחרדים. "בהשוואה בין קבוצות אוכלוסייה נמצא, כי בחברה הערבית קיים פער שלילי ומובהק בשני משתני התוצאה, גם לאחר שליטה על מאפיינים דמוגרפיים ורמת ידיעת השפה העברית", מציין המחקר. "ממצא זה מצביע על קיומם של חסמים נוספים בחברה הערבית, בדומה לממצאים של הצוות הבין-משרדי לגיבוש תוכנית לאומית להגברת ההכלה הפיננסית".

הנתונים מראים כי רק 13% מהאוכלוסייה הערבית עוברים את סף המינימום של 70 נקודות שנקבע על-ידי ה-OECD כציון הנדרש להתנהלות פיננסית מיטבית, לעומת 53% ביהודים לא-חרדים. בידע הפיננסי - הבנת מושגים כמו אינפלציה, ריבית ופיזור סיכונים - הציון של הערבים עמד על 20 נקודות בלבד, לעומת 31 נקודות ביהודים לא-חרדים.