דו"ח: ישראל במקום ה-23 בדירוג המדינות בעלות המוכנות לקליטת עסקים אלקטרוניים

העולם הולך ומאמץ דרכי חיים ואופני עבודה מבוססי טכנולוגיות ICT, כך עולה מדו"ח שהתפרסם ביום שישי (ו') בארה"ב. הדו"ח, פרי עבודה משותפת של מכון המחקר של המגזין אקונומיסט ושל מכון יבמ לבחינת ערך עסקי, מעלה כי רשתות תקשורת ויישומי IT - לא רק תומכים בהתקדמות העסקית של ארגונים, אלא גם משנים את האופן בו אנשים מבלים בשעות הפנאי שלהם, תוך הסתמכות על הטכנולוגיות.

על פי הדו"ח החדש, המוכנות לעידן העסקים האלקטרוניים המשיכה להשתפר גם במהלך 2007, אולם השגת מוכנות מלאה כזאת, מציינים החוקרים, הולכת והופכת לעניין מורכב יותר ויותר. החוקרים העלו השנה את רף דרישות המוכנות, ושינו את שיטת הדירוג שלה. הדו"ח מחבר בין כמה מימדים – טכנולוגיים, כלכליים, פוליטיים וחברתיים. השינוי שערכו עורכי המחקר באופן בו הם מודדים את ההיבטים השונים, לצד שיפורים שנרשמו במדינות שונות, הביאו לשינויים בטבלת הדירוג הסופית. שורת מדינות – ובמיוחד מדינות באסיה – שיפרו את מעמדן, בעוד אחרות רושמות ירידה – מתונה בדרך כלל. ישראל מדורגת במקום ה-23 ברשימה - ירידה של מקום אחד לעומת הדירוג הקודם. במקום הראשון נמצאת דנמרק, שנמצאה במקום זהה גם בדו"ח של שנה שעברה. לאחריה מדורגת ארה"ב – אף היא לא שינתה את מיקומה. למרות השינויים בטבלה, תשע מעשר המדינות הראשונות ברשימה אשתקד נמצאות בעשיריה הפותחת גם השנה.

כיצד בוצע הדירוג הדירוג של האקונומיסט ויבמ מבוסס על שש קטגוריות מרכזיות: חיבוריות ותשתיות טכנולוגיות (20% מהדירוג הסופי), סביבה עסקית (15%), סביבה חברתית-תרבותית (15%), סביבת מדיניות ותשתיות חוק (10%), מדיניות וחזון ממשלתי (15%) ואימוץ האינטרנט על ידי צרכנים ועסקים (25%). ההתקדמות בארצות השונות נובעת בעיקר ממעורבות ומחוייבות של גופי הממשל במדינות אלה לקידום הפיתוח הדיגיטלי, ולהמשך ההתקדמות באימוץ תשתיות פס רחב.

הרחבת ההתמקדות בסקר על תחומי הממשל האלקטרוני, החינוך וההשכלה והחדשנות הטכנולוגית, הובילה לפגיעה בדירוג של שווייץ (מקום 5), קנדה (מקום 13), גרמניה (מקום 19) ואירלנד (מקום 21). רמת המוכנות של המדינות האלה לא ירדה למעשה, אולם המודל החדש חושף תחומים בהם הן חייבות לשפר את ביצועיהן.

"ישראל – היציבה ביותר במזה"ת" הדו"ח בוחן את הסביבה העסקית, כחלק מהסביבה הכלכלית והפוליטית. כך, לדוגמה, מלחמות הבלקן שאפיינו את העשור הקודם בארצות יוגוסלביה לשעבר, התחלפו להן בצמיחה כלכלית, שבהכרח מקודמת על ידי טכנולוגיות ICT. בהתייחס לישראל, אומרים מחברי הדו"ח, הרי שהיא נהנית מהסביבה העסקית החיובית ביותר במזרח התיכון, "למרות המצב הפוליטי הלוט בערפל והבעיות הביטחוניות אשר מאפיינות אותה".

החוקרים מוסיפים, כי הדירוג של ישראל בניקוד הפרטני של סביבה עסקית, עלה בתחזית הצפויה לשנים 2007-2011, והוא משקף את השיפור היחסי ברמת הביטחון שאפיינה את השנים האחרונות, במשולב עם הציפיות להמשך התפתחות כלכלית. לצד ישראל, מציינים המחברים, השתפרו גם מצבן של מצרים, למרות בעיותיה הפוליטיות, וכן של ירדן. שתי אלו, נקבע, שדרגו את מקומן, כיוון שהן משקיעות מאמצים רבים להתחרות במדינות המערב ולהוות מוקד להשקעות זרות במדינה.

נקודות מרכזיות נוספות בדירוג לשנת 2007, כוללות שינוי בתשתיות במדינות השונות. כך, למשל, לא די בחיבור לאינטרנט – החיבור הזה צריך להיות מהיר, מאובטח וזול, על מנת שאפשר יהיה לעשות שימוש יעיל ב-Web. מחברי הדו"ח משתמשים בקריטריונים חדשים, ומודדים את השימוש בפועל בתשתיות האינטרנט המהיר, ואת הצריכה בפועל של מוצרים ושירותים באמצעות הרשת – על מנת להשתמש בנתונים האלה בדירוג הכולל.

צמצום הפער הדיגיטלי הפער הדיגיטלי הולך ומצטמצם, גם בשיטת המדידה החדשה. התוצאה הממוצעת העולמית בדירוג המוכנות עלתה ל-6.24 לעומת 6.02 אשתקד. הפער בין המדינות המדורגות בשני קצות הסקאלה ירד מ-6.08 ל-5.8 נקודות. נתון נוסף מלמד כי תקשורת בפס רחב הולכת והופכת זמינה וזולה, כמעט בכל מקום בעולם. מחיר חיבור ה-DSL הזול ביותר במערב אירופה ובארה"ב, עומד על 1% או פחות מההכנסה החציונית. במדינות אחרות, עומד המחיר הזה על 3-10% מההכנסה החציונית. בתחום השימוש בתקשורת ניידת ממשיך הפער בין הארצות המפותחות והמתפתחות להיסגר.

בפרק המסקנות קובעים המחברים כי למרות הכל, עדיין מדינות רבות נדרשות להשקעות בטכנולוגיות, על מנת לקדם את מוכנותן לביצוע עסקים מקוונים. זאת, לצד השקעה בהון האנושי, ויצירת סביבה שתהלום את מאפייני העסקים האלקטרוניים. אולם למרות זאת, נכתב, המניע ליצירת סביבה עסקית מקוונות, דורש יצירת מודלים עסקיים חדשים, כאלו שיסייעו להם להתחרות בעסקים שכבר פועלים באופן מקוון, וכך משיגים יתרון תחרותי.

נדרש לחבר בין התועלות שמושגות בעזרת הטכנולוגיה ברמה הביתית והצרכנית – נקבע - לבין כאלו שניתן ליישמן ברמה העסקית. כך, מצויינים שם המסרים המיידיים כדרך להתקשר באופן יעיל וזול – כך בין חברים וכך בין אנשים הפועלים באותה סביבה עסקית. "יותר ויותר נדרש וחיוני לקשר באופן בטוח יישומים למגוון שירותים, דוגמת CRM, VoIP, אתרי רשתות חברתיות, פורטלים, ומסריים מיידיים ניידים", נכתב. המחקר מסתיים בקביעה כי ארגונים מבינים את המשמעויות הכלכליות הגלומות עבורן בטכנולוגיות ICT, ביכולת ליצור עימן מודלים עסקיים חדשים, דוגמת מיקור-החוץ ששינה את פני תעשיית ה-IT ההודית ועימה גם באופן חלקי את כלכלתה. את הודו, נכתב, מחקות כיום מדינות רבות, דוגמת רומניה, בולגריה, ברזיל, פיליפינים וויטנאם ומדינות מתפתחות אחרות