IPTV השורה הבאה בהכנסות
יותר ממחצית המנהלים בתעשיית התקשורת מאמינים שטכנולוגיית ה-IPTV (שידורי טלוויזיה על-גבי פרוטוקול האינטרנט) עתידה להניב הכנסות נכבדות בשלוש השנים הראשונות של השירות, כך עולה מסקר שפרסמו לאחרונה, אקסנצ'ר, חברת הייעוץ העסקי והשירותים הטכנולוגיים הגלובלית וחטיבת המחקר של השבועון הכלכלי "אקונומיסט".
הסקר, שבו השתתפו כמעט 350 מנהלים מחברות טלקומוניקציה, שידור ומדיה מ-46 מדינות באמריקה, באירופה ובאסיה, חשף אמון חובק תעשייה בתחזית ארוכת טווח ואופטימית עבור ה-IPTV, כאשר 60% מהמשיבים סבורים שהשירות עתיד להניב הכנסות נכבדות תוך שלוש שנים.
טווח קצר או ארוך
עם זאת, כאשר מדובר בתחזית קצרת הטווח הדעות חלוקות: מעט יותר ממחצית (52%) המשיבים אמרו שאינם בטוחים ביכולתה של ה-IPTV להניב רווחים משמעותיים במהלך 12 החודשים הקרובים. מצד שני, חמישית (20%) מהמשיבים אמרו שהם משוכנעים או בטוחים ביכולת להניב רווחים נאים תוך 12 חודשים, ויותר מרבע (28%) אמרו שהם בטוחים למדי, שה-IPTV תניב רווחים נאים בתוך 12 חודשים.
"הטיעונים העסקיים לטובת ה-IPTV, יתרונות הערך המוסף של הטכנולוגיה והפוטנציאל הטמון בה נותרים חזקים", אומר דן אלרון, מנכ"ל חטיבת התקשורת של אקסנצ'ר. "בטווח הארוך, המפתח להשגת רמת ביצועים גבוהה עם ה-IPTV הוא להיות בעלי חזון, שאפתניים ופתוחים לחדשנות ממקורות רבים. לטווח הקצר יותר, המפתח הוא להיות קשוב למשוב של הצרכנים ולדלג מעל המשוכות הטכנולוגיות".
הרווחים בתחום
כאשר נשאלו מה לדעתם יהיה מקור ההכנסות העיקרי עבור ה-IPTV, כמחצית (46%) ממנהלי התעשייה שהשתתפו בסקר בחרו בפרסום. לעומת זאת, מפעילי הרשתות בקבוצת המשיבים (שכללה יצרניות ציוד, חברות אלקטרוניקה לצריכה, ספקיות תוכן ואולפנים/משדרים) חלקו עליהם. שלושה-רבעים (74%) ממפעילי הרשתות אמרו שהם סבורים כי דמי המנוי עבור חבילות של תכנים מיוחדים הם שיספקו את תזרים ההכנסות הגדול ביותר, ולאחר מכן דמי המנוי עבור תכנים בסיסיים, ורק לבסוף ההכנסות מפרסום.
"חילוקי דעות אלה בין מנהלי התעשייה לבין מפעילי הרשתות משקפים את חוסר הוודאות האופף את המדיה, את דרך ההפעלה שלה ואת השאלה על מה הלקוחות יהיו מוכנים לשלם", אומר אלרון. "ספקיות רגילות להכנסות ממנויים סבורות שחווית ה-IPTV תגיע עד מהרה לרמה של מוצרי הווידיאו הקיימים ואף תתעלה עליה. לעומתן, מנהלים בתחום המדיה עדיין זהירים וספקנים יותר אם תזרים רווחים חדש יכול להתהוות כל-כך מהר.
בשורה התחתונה אמר אלרון - "המציאות היא ששני תזרימי הרווחים יהיו חשובים, אבל האתגר יהיה למנף את העוצמה של הטכנולוגיה החדשנית הזו כדי ליצור חווית וידאו חדשה שעבורה יהיו גם הצרכנים וגם המפרסמים מוכנים לשלם יותר משהם משלמים היום".
אז להיכנס או לא
כאשר נתבקשו לציין סיבות שבשלהן כדאי להיכנס לשוק ה-IPTV, רבים מהמשיבים (42%) הזכירו תזרים רווחים חדש, לאחר מכן דובר על גיוס לקוחות חדשים (28%) ולבסוף על הגדלת המכירות של חיבורים רחבי-פס (21%).
רבים מהמנהלים בתעשייה סבורים שמחירים מוזלים באמצעות חבילות שירות יחזקו את נכונות הצרכנים לשלם. כמעט שני-שלישים (64%) מכל המשיבים – ושלושה-רבעים (74%) ממפעילי הרשת שהשתתפו בסקר – אמרו שהם סבורים כי חבילות שירות מוזלות יספקו את התמריץ המשמעותי ביותר לרכישת IPTV. היכולת להעביר תכנים בין התקנים הוזכרה גם היא כתמריץ חשוב, ונבחרה על-ידי 38% מהמשיבים, כמו גם הנוחות של חשבון מאוחד עבור מספר שירותים, אשר נבחרה על-ידי 31% מהמשיבים.
ולמרות הכול ישנם מכשולים בדרך לאימוץ ה-IPTV. רבע (25%) מהמשיבים אמרו שהמכשול העיקרי לטווח הקצר הוא סוגיית איכות השירות הקשורה לארכיטקטורות בלתי מוכחות, לרוחב-פס נמוך ולבעיות טכנולוגיות נוספות. מספר זהה (25%) אמרו שהם סבורים כי סוגיות איכות השירות יפתרו במהלך שלוש השנים הקרובות והאתגר הקשה ביותר שהן יותירו אחריהן יהיה תחרות קשה יותר מצד ספקיות שירותי טלוויזיה חלופיים. אתגר נוסף שיעמוד בדרך לאימוץ ה-IPTV, ואשר הוזכר על-ידי 19% מהמשיבים, הוא דמי מנוי גבוהים בגין העלות הגבוהה של ציוד וגישת רשת.
מי ירוויח בסוף
שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה
הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל, עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה. נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.
מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה
לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.
מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%) השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.
- OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
- מובטלים? כבר לא צריך להגיש גם טופס לביטוח לאומי וגם ללשכת התעסוקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות
כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
