"הפשע המאורגן וארגוני הטרור מעבירים מיליוני דולרים בקליק, בפעולות שלוקח לנו שנים לאתר"

"מלבין ההון ומממן הטרור מעבירים סכומי עתק של כספים בהקלקה אחת – ולנו לוקחות שנים לאתר את אותה הפעולה, ולהבין שמדובר בפעולה פלילית", אמר עו"ד יהודה שפר, ראש הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, במשרד המשפטים. "ה-ITמהווה מרכיב מרכזי במלחמתנו בהלבנת ההון ובמימון הטרור. כלי ה-IT מאפשרים ניתוח של מיליוני פריטי מידע שמגיעים אלינו, הצלבות נתונים וניתוחים חכמים, כך שאפשר להפיק מידע ממיליוני תעבורות כספיות, ולהבין אילו מהתעבורות הללו הן בעלות משמעות וניתן לבנות לפיהן תיקים כלפי מלביני הון וגורמים מממני טרור".

עו"ד שפר היה דובר המפתח באירוע שערכה אתמול (ב') TCS ישראל, חברה בת בתאגיד טאטא (TATA) ההודי. יום העיון המקצועי עסק בשאלות ניהול ומניעה של הלבנת הון ומימון כספי טרור, והתקיים בבורסה לניירות ערך בתל אביב, בהשתתפות כמאה אנשי האוצר, הבורסה, מנהלי ציות, משפטנים ואחראים על תחום הרגולציה בארגונים הפיננסיים.

עו"ד שפר תיאר את הגוף שהוא עומד בראשו כגוף רזה, המונה רק 25 עובדים, עם צפי גידול לשישה עובדים השנה, ועוד עשרים עובדי IT במיקור-חוץ - המטפל מדי שנה רק בעשרות בודדות של חשדות להלבנת הון ומימון טרור. "היקף הפשיעה החמורה עומד על כשלושה מיליארד דולרים השנה במדינה", אמר שפר, "ואיננו מגרדים את קצה הקרחון של סכום זה. בעזרת כלי התוכנה שאנו מטמיעים ברשות, ומשתמשים בהם באופן מושכל ומבוקר ועל פי חוק – ולצד החוקים שחוקקו ושייחקקו בעתיד – אני מקווה שנצליח לשים ידינו על סכומי פשיעה גדולים מאלו שאנו מצליחים להניח את ידינו כיום".

120 מיליוני שקלים חולטו לדברי עו"ד שפר, המאבק בהלבנת ההון ומימון הטרור נעשה בשלושה רבדים: מניעה, ענישה וחילוט. במישור המניעה, אמר, הם נתקלים בכל מיני בעיות, כיוון שלא כל ההנחיות הבנקאיות השונות תומכות בפעילות הרשות. אולם, סייג, חובת הדיווח צפויה לעבור שינויים בקרוב. במישור ההעמדה לדין, אמר, חלה התקדמות, ובשבוע שעבר נחנך מוקד מודיעין משולב במטה הארצי במשטרה, בו יושבים שלושת הגורמים – אנשי הרשות שבראשותו, אנשי רשות המיסים ואנשי החקירות והמודיעין במשטרת ישראל. כוח משימה מיוחד זה שהוקם, מכיל את עובדי שלושת הגורמים הללו, ציין, והם פועלים יחדיו תוך התמקדות במשפחות הפשע המאורגן, על פי הנחיות של ראש אגף החקירות במשטרה, ניצב יוחנן דנינו.

הוא ציין, כי העברת המידע בין הגורמים השונים נעשית תחת מגבלות חמורות ופיקוח משפטי ומנהלי, על מנת לאפשר בקרה על העברת המידע. "יצרנו קבוצה של אנשים איכותיים, הנאבקים בפשיעה החמורה בפשע המאורגן ובמשפחות הפשע". לגבי הרובד השלישי, החילוט, אמר שפר כי עד כה הצטבר סכום של 120 מיליון שקלים בקרן שהוקמה לנושא, "סכום נמוך יחסית, שכן החילוט בארץ מצומצם יחסית לחו"ל". לדבריו, קשה להוכיח עבריינות פיננסית ברמה הפלילית, "המדובר בהליך ארוך ומייגע, שאיינו מתאים לסוג פשיעה שכזה".

הוא תיאר את הגורמים השונים מהם ניזונה במידע הרשות למניעת הלבנת הון ומניעת מימון טרור: הבנקים – שמהווים את המקור לרוב הדיווחים (86.9%), חברות וסוכנויות ביטוח (6.59%), והשאר - מחברת הדואר, קופות גמל ומנהלי תיקים, המכס, רשויות המס ועוד. "הערך המוסף שלנו הוא ביצירת מאגר מידע פיננסי איכותי", אמר עו"ד שפר, "בחמש שנות הרשות, הצטברה כמות עצומה של מידע. אנו מחליפים מידע עם 101 מדינות, ברשת קשר מוצפנת. אנו מתקשים בהוכחת קשר בין עבירות רכוש והלבנת הון, והעברת המידע מסייעת לנו בכך."

הוא הוסיף, כי הרשות איננה רשות חוקרת וכי היא מעבירה מידע הלאה - למשטרה ולשב"כ - רק לאחר האישורים המתאימים. מתוך עשרות מיליוני פריטי המידע שמערכות ה-IT ברשות מטפלות בהן, נוצרות מאות אלפי "ישויות", החשודות בפעילות האסורה – הלבנת הון ומימון טרור – אולם רק שני פרומיל, 0.2%, מהחשדות הללו עובר לידי המשטרה והשב"כ, "מה שמדגים כמה אנו זהירים בשמירה על הפרטיות". בסופו של התהליך, הסביר, נוצרים מדי שנה עשרות תיקי חקירה. "מי שמצפה להגברת האכיפה והתפיסה של מלביני הון - צריך להיות ריאלי. אין שופטים, אין פרקליטים, אין מי שיעשה את העבודה ולכן אנחנו לא יוזמים יותר מאשר עשרות בודדות של חקירות בשנה", הסביר.

לדבריו, חל שיפור עצום במעמדה של ישראל מבחינת הנושאים של מניעת הלבנת הון, אולם עדיין יש נושאים טעוני שיפור: "בעתיד, ישראל תהיה חייבת לחוקק רגולציה על יהלומנים ומתווכים פיננסיים, בקרוב אקדם את הנושא עם שר המשפטים החדש, פרופ' דניאל פרידמן. בקרוב אף אקים צוות מיוחד להכנת הצעת חוק חדשה בתחום. ישראל נחשבת כמקום נקי יחסית עם רגולציה, פיקוח על הבנקים, רשות לניירות ערך תקינה ומקום יציב ומפוקח". שפר אמר עוד, כי אם מדינת ישראל רוצה להצטרף ל-OECD‏, היא חייבת לתקן משמעותית את הפערים בינה ובין מדינות אירופה בתחום הלבנת ההון.

ניתוח נתונים והצלבתם עו"ד שפר הציג כיצד מערכות ה-IT שברשות שבראשותו, פועלות לניתוח המידע וליצירת הערכות לגבי גורמים החשודים בפעילות אסורה: הפעולות שנערכות אצלו הן כריית מידע, העשרתו מנתונים חיצוניים, מחקר תפעולי על תיקים, התמקדות במושאי חקירה בעלי ערך, מחקר סטטיסטי עם מגמות, בחינת התנהגויות חריגות מהמצופה, ניתוח אסטרטגי של הלבנת ההון, תוך התבססות על מגזרים. מתוך כלל הנתונים המצטברים, ציין, 3.3% מהם מועברים בסופו של דבר לגורמי החקירה. הוא הביא דוגמאות להצלבות והעשרות של מידע: חיבור בין חשבון בנק לגיטימי של פושע, שפותח אותו רק בעת שהוא מקבל קצבאות מביטוח לאומי, חיבורים בין חשבונות בנק לבין טלפונים ניידים של פושעים, חיבורים בין העברות כספים לבין כניסות ליציאות מהארץ של בלדרים, חיבורם של אלו למשפחות פשע, הפקדות, רישומי כלי רכב, ועוד.

"ככה אנו מצליחים לסגור מעגלים, בעזרת ה-IT והצלבות בסיסי נתונים", אמר, "הדרך היחידה להשיג ערך מהמידע הוא רק אם המדובר במידע מובנה, כך שניתן לערוך עליו ניתוחים". הצלבות ב-IT של הרשות, אמר, נעשות ברמת תעבורות כספים, ומילות הקשר (קונטקסט), דוגמת "טרור", "בן לאדן", "מיליון דולרים", וקישור בין ישויות וירטואליות שמרכיבות פעילות כספית, ובחינת המשמעות של קישורים אלו.

בנוסף, נבדקות תעבורות הכספים מבחינת דפוסי התנהגותן, גודל הסכומים, העברתם לארצות חשודות ועוד. בסוף התהליך, הסביר, מנוע מרכזי בוחר את הפעילויות והגורמים החשודים, ואלו נבדקים לעומק. "עלינו לייצר מידע בחוכמה", סיכם עו"ד שפר, "עלינו לבור את המוץ מהתבן, אנו יוצרים מלחמה מודיעינית מבוססת שלוש שכבות – חקיקה, החלפת מידע וניתוח מידע. ה-IT הוא שמאפשר את הניתוח החכם של הנתונים. בעזרת ה-IT אנו מצליחים להשיג תוצאות. כך אנו שותפים במאבק הבינלאומי במימון הטרור ובהלבנת ההון. החוכמה היא לאתר את כל מה שנעלם ממסך המכ"ם שלנו".

מערכת לסיכול הלבנת הון שמואל בלנק, מנכ"ל ‏TCS‏ ישראל שפתח את האירוע, אמר כי הגעתה של טאטא ארצה אינה דבר של מה בכך, שכן חברות בינלאומיות מגיעות ארצה רק בראותן רווחים מיידיים, ואילו החברה קודם השקיעה מיליוני דולרים, בפתיחת הסניף הישראלי ורק כעת מתחילה לראות ברכה בפעילותה. טאטא, אמר בלנק, נוסדה לפני 150 שנה על ידי מיעוט פרסי שהיגר להודו, וכיום היא מגלגלת 3% מהתל"ג ההודי, עם 97 חברות בת, המעסיקות כרבע מיליון עובדים. חברת הבת השלישית בחשיבותה בקבוצתה, עם 100,000 עובדים, היא TCS, שהחלה במיקור-חוץ זול לארה"ב וכיום מתמחה בביצוע פרויקטי IT מורכבים ומהווה בית תוכנה שני בגודלו בעולם, שעיקר התמחותו במגזר הפיננסי. הוא ציין, כי הסניף הישראלי כבר חתם כמה חוזים בתחום, ביניהם עם טבע ואל-על.

באירוע חשפה TCS את המערכת הייעודית לניהול ולמניעת סיכוני הלבנת הון ומניעת מימון כספי טרור, שפיתחה החברה, ואשר מיושמת בהצלחה בעולם - בגופים פיננסים מובילים דוגמת ויזה ויוניון בנק בקלפירוניה. בלנק אמר, כי "מההערכות שלנו, המתבססות על ניסיונו ועל ניתוחי המערכת, עולה ש-47% מהלבנת ההון, בעולם עוברים דרך הבנקים. הערכה שלנו היא כי 2-3 מיליארד דולרים מולבנים בעולם. המערכת של TCS‏ פועלת בבנק הסיני ומנהלת פעילות פיננסית של 320 מיליון לקוחות - היקף חסר תקדים בכל קנה מידה בנקאי".

בלנק הוסיף, כי המערכת, finDNA, תחל להיות מיושמת בקרוב בארץ, והיא נחשבת למערכת מהמובילות בעולם, בשל תמיכתה בניהול מחזור חיים שלם של פעילות למניעת הלבנת הון במוסדות פיננסיים. "מערכת finDNA מאפשרת מידול וניתוח סיכוני AML/CTF (מניעת הלבנת הון ומניעת מימון טרור), בהתאם לפרופיל הלקוח ואופי התנועות הכספיות שלו", אמר, "המערכת מספקת דיווח אובייקטיבי וסובייקטיבי לפי הגדרות מדדיות של הלקוח, והתאמתן לצורכי הגוף הפיננסי והרגולציה. המערכת מספקת עמידה בכל תקני הרגולציה הבינלאומיים והמקומיים, בתחום הטיפול בהלבנת ההון ומימון טרור".

חתם את האירוע אל"מ (מיל') ד"ר איתן עזאני, סגן מנהל המכון למדיניות נגד טרור במרכז הבינתחומי הרצליה.