"הכלכלה הישראלית נמצאת כעת במצב טוב מאוד. התמ"ג צמח ב-2006 ב-5% ועוד בשנה שבה הייתה לחימה בצפון. בנוסף, נרשמו עליות בהשקעות, בייצוא, בתעסוקה, בפריון, ושיעור האבטלה המשיך לרדת. במקביל, נשמרו היציבות הפיננסית ויציבות המחירים. על רקע זה, התאפשרה הפחתת הריבית המצטברת בחודשים האחרונים", כך אמר היום נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, בכנס הרצליה שהתקיים במלון דניאל. הכנס הופק על ידי המכון למדיניות ואסטרטגיה והמרכז הבינתחומי בהרצליה.

פישר ציין לטובה את השיפור בנטל החוב של הסקטור הציבורי – "אחת הבעיות הגדולות במשק הישראלי"– שירד לכ-88%, לעומת 97% בסוף 2005. "זהו הישג יפה וחשוב להמשיך בכך על מנת להגיע לרמה של 60% – שהיא התקרה שנקבעה בכללי מאסטריכט – ולאחר מכן כדאי להמשיך ולרדת לרמה נמוכה יותר", אמר.

הנגיד התייחס לבעיית העוני בישראל ואמר: "רק בעוד כמה חודשים, כאשר יתפרסם סקר ההכנסות ל-2006, נדע מה קרה לעוני – במונחים יחסיים ובמונחים האבסולוטיים – וכולנו מקווים שנגלה שהצמיחה המשיכה להשפיע לטובת כל שכבות האוכלוסייה".

פישר שיבח את המדיניות המקרו-כלכלית של הממשלה, ואת הצלחתה להעביר את תקציב 2007 במהרה, וכן ציין לטובה את הסקטור העסקי.

במבט אל העתיד, אמר הנגיד, "אנו מעריכים כי המשק יצמח השנה ב-4.6% והאינפלציה תגיע לתחום היעד שבין 1-3%". עם זאת, הנגיד הסתייג ואמר: "אבל בהסתכלות אל 12 החודשים האחרונים, זה צפוי לקרות רק לקראת הרביע האחרון של 2007. בכל מקרה, המדיניות של בנק ישראל תפעל להתאמת הריבית, כאשר הדבר יידרש, בצורה הדרגתית כדי להימנע מתנודתיות יתר במשק ובשווקים הפיננסיים.

הנגיד גם התייחס לפרשיות השחיתות האחרונות ואמר: "הלוואי ופרשיות כאלה לא היו קורות אבל חשוב להדגיש, כי ברגע שאלה עולות הן מטופלות באופן די מיידי וברצינות רבה. זו נקודת אור מאוד חשובה והיא לא טריוויאלית. זה מצביע על כך שהתשתית המשפטית והחוקית לא מוכנה להשלים עם תופעות לא ראויות. צריך גם לזכור, כי במרבית המקרים עדיין מדובר בחשדות בלבד ולא ברור מה יקרה בסופו של התהליך. מניסיוננו, היו בעבר מקרים לא מעטים שחשדות הסתיימו בלא כלום"

הנגיד הדגיש את החשיבות שבהמשך יישום רפורמות במשק הישראלי, ואלו הרפורמות שבנק ישראל רוצה לקדם השנה:

1.קידום מס הכנסה שלילי, ותמריצים נוספים לצאת לעבודה, בין היתר, בעזרת שיפור השירותים תומכי עבודה, ובראשם סוגיית הטיפול בילדים וחיזוק והרחבת תכנית מהל"ב בכיוונים הנדונים כעת.

2.בתחום ההשכלה: חשוב לבחון רפורמה של מערכת ההשכלה הגבוהה ושל מערכת החינוך היסודי והתיכון: בתחום ההשכלה הגבוהה צריך לטפל בסוגיות המתייחסות למימון מוסדות ההשכלה. "החינוך הוא נושא מאוד חשוב המסייע בטווח ארוך גם לצמיחת המשק וגם לצמצום הפערים החברתיים, שכן בשנים האחרונות אצלנו, כמו בעולם, התשואה להשכלה עלתה מאוד", ציין.

3.התחרות בתחום הבנקאות: בתחום הזה עוסק בעיקר המפקח על הבנקים, יחד עם הנהלת הבנק ואיתי, בבחינת דרכים להגברת התחרות במערכת הבנקאות – כולל הקלת המעבר של לקוחות מבנק לבנק.

4.תחום התשתיות: יישופם הרפורמות המתוכננות בנוגע להתחבורה – כבישים, רכבות, תחבורה ציבורית – ומשק החשמל –

5.תחום הנדל"ן: כאן הדגש הוא בעיקר על פיתוח שוק נדל"ן יעיל יותר, על בעלות הקרקע (מינהל מקרקעי ישראל) ועל הקלת תהליכים ביורוקרטיים, כגון תהליכי התכנון, הרישוי והרישום של נכסים.6

.תחום תקציב הביטחון: חשוב להקים מעת לעת, קבוצה של אנשי מקצוע, כמו הועדה הנוכחית, כדי שתבחן את הסוגיה לעומקה, וחשוב גם להתייחס להמלצותיה.

7. תחום הבריאות: חשוב לבחון את סוגיית התמחור של השירותים השונים. בתחום זה, אני רוצה לציין, כי בסך הכל מערכת הבריאות בארץ היא טובה מאוד בכל קנה מידה, בהשוואה בינלאומית.

8.בחינה מחודשת של תהליך התיקצוב, כולל: קביעת מצרפי התקציב במסגרת רב-שנתית, מעורבותם ואחריותם של משרדי הממשלה בתהליך התיקצוב, ביזור סמכויות בתקציב על-פי איכות הניהול ברשויות המקומיות, והגברת השקיפות של תהליך התקצוב.

פישר התייחס לטענות לפיהן הפיקוח על הבנקים לא מספיק בעקבות ועדת בכר, מאחר והתחרות בין הבנקים לא מספיקה. לדבריו, "הפיקוח על הבנקים מצליח לבצע היטב את התפקיד הראשון שלו- שמירה על היציבות הבנקאית. עם זאת,יש לפיקוח הכרח לתרום למערכת רמת השירות ללקוחות הבנקים. הגברת התחרות בתחום הצרכני לא הייתה אחת המטרות של וועדת בכר וכעת זו מטרה שאנו עובדים עליה. אני מסכים שאם נוכל להביא בנק זר קמעונאי בישראל זה יתרום הרבה, וצריך לבדוק גם איך אפשר לנתב את בנק הדואר וייעול התחרות, ויש לבדוק גם איך מקלים על הצרכנים לעבור בין הבנקים. צריך לשים על כך דגש ברקרוב, אך לא על חשבון היציבות הבנקאית.