גרטנר: נוכלי הפישינג יגרפו השנה כ-2.8 מיליארד דולרים
למרות שלדפדפנים הנפוצים נוספו בחודשים האחרונים כלים חדשים להתראה על תרמיות פישינג, הרי שהנוכלים מצליחים לגרוף רווחים רבים יותר מקורבנות אמריקנים, כך עולה מנתונים שפרסמה חברת המחקר גרטנר. "נוכלי הפישינג מצליחים להגיע ליותר משתמשים, ולמרות שפחות משתמשים נפגעים בסופו של דבר בפועל - מעוקצם של הנוכלים, הרי שהתרמיות המוצלחות מצליחות להניב לנוכלים רווחים גדולים יותר", אמרה אביבה ליטן, אנליסטית בכירה מחברת גרטנר.
"בתרמית ממוצעת, מצליחים הנוכלים לגנוב סכומים גבוהים פי חמישה מאשר בשנה שעברה", הוסיפה ליטן, "אם בשנה שעברה עמד הסכום שהניבה תרמית ממוצע על 256 דולרים, הרי שהשנה עומד הסכום הממוצע לתרמית על 1,244 דולרים". גרטנר מעריכה שהסכום הכולל שיניבו תרמיות הפישינג יגיע השנה ל- 2.8 מיליארד דולרים.
הסבירות שהקורבנות יצליחו להשיג בחזרה את הסכום שהפסידו בתרמיות הפישינג הולך ופוחת, מזהירה ליטן. אם בשנת 2005 הצליחו 80% מהקורבנות לקבל את כספם בחזרה, הרי שהשנה ירד השיעור ל-54%.
למרות שמיקרוסופט שילבה באינטרנט אקספלורר 7 כלי להתראה על תרמיות פישינג, וגם מוזילה שילבה כלי דומה בפיירפוקס 2.0, "מוקדם עדיין להעריך את יעילותם של הכלים החדשים, ובכל מקרה - הטכנולוגיה יושמה באיחור של שנתיים" אמרה ליטן. לדבריה, המסננים אינם יעילים, משום שהנוכלים מחליפים כל העת את אתרי הפישינג כדי להקשות על הזיהוי של אתרים עוינים. אם לפני השנה עמד אורך "חיי השירות" של אתר פישינג על שבוע, הרי שהשנה מדובר בשעות ספורות. "בשנה שנתיים הקרובות סביר להניח שכל אתר ישמש לתרמית בודדת בלבד,ולא ניתן יהיה להסיר את האתרים במועד", מעריכה ליטן.
עוד הוסיפה ליטן כי למרות המאמצים למנוע ולעצור את התקפות הפישינג, הרי שמספר המקבלים מיילים מהנוכלים הוכפל מאז שנת 2004. "רוב ההתקפות, שכוונו על מנת לחדור לחשבונות הבנק של הנמענים – נכשלו", היא הוסיפה, "אולם אלו מהמיילים ש'הצליחו במשימה' – היו הרבה יותר רווחיים עבור הנוכלים, כי הם היו ממוקדים יותר והניבו עבורם כספים רבים יותר מהרמייה".
בהתייחסה לכלי התראה ומניעת תרמיות המותקנים אצל ספקיות אינטרנט, בנקים וארגונים אחרים, ציינה ליטן כי אלו אינם מוטמעים במידה רחבה מספיק, ובכל מקרה, היעילות שלהם אינם רבה על מנת לעצור את המתקפות הללו. היא ציינה כי הנוכלים ממוקדים יותר ומצליחים להגיע לגולשים בעלי הכנסה ממוצעת גבוהה יותר – של למעלה מ-100 אלף דולרים בשנה - כאלו הנוטים לעשות שימוש בתעבורות כלכליות באינטרנט.
היא ציינה כי ההתחזות לבנקים בקרב הנוכלים פחתה, וכיום הגולשים מקבלים יותר מיילים בעייתיים מאתר eBay לכאורה, או מכאלו המתחזים לרוכשים ומוכרים באתר, או כאלו העוסקים בשירות התשלומים המקוון PayPal. "המדובר במגמה חדשה בקרב ההתנהגות האלקטרונית של הרמאים",ופוטנציאל ההתחזות שלהם נרחב יותר. "אלו לא רק ההתחזות לבנקים, בשיטות ההונאה ה'קונבנציוליות' שהם נקטו בשנים קודמות, אלא גם, למשל משחקי הגרלה, כגון לוטו", הוסיפה.
לדבריה, האמצעים נגד הפישינג בהם נוקטים חלק מהארגונים, כדי להגן על המותג ועל הלקוחות שלהם אינם עובדים כראוי. "העבריינים זזים מאתר לאתר כדי לשגר את התקפותיהם במהירות גבוהה מאי פעם.בתוך כשנה יתכן כי אתרי הפישינג יהיו ממוקדי משתמש, כלומר, יוקם אתר שיפעיל התקפות פישיניג נגד משתמש בודד. לכן לא פלא ששירותי הגילוי אינם יכולים לעמוד בקצב התנועה המהיר של העבריינים", אמרה ליטן.
גרטנר בחנה את תגובות המשתמשים לקבלת הודעות בלתי בטוחות, ובכללן הודעות פישינג. 5.1% מהם פותחים את המיילים הבעייתיים, ומנסים לברר במה מדובר. 8.2% מהם מבינים שהמדובר בהונאה, ומדווחים על כך לספקיות האינטרנט. הרוב המכריע של המשתמשים – 85.5%, מוחקים את המייל מבלי לפותחו. המשמעות המוערכת היא ש-24.4 מיליון אמריקאים הקליקו על דואר פישינג ב-2006, לעומת 11.9 מיליון ב-2005. כ-3.5 מיליון מהם מסרו מידע רגיש לעבריינים, לעומת 1.9 מיליון בשנה שעברה.
בנק אש. ניר צוק, שמוליק האוזר יו"ר ויובל אלוני מנכ"ל (קרדיט: גדי סיארה)בנק אש עומד להיכשל - הנה הסיבות
רעש גדול בהשקה היום, אבל לבנק אש של ניר צוק אין בשורה אמיתית; הלוואי והוא היה מייצר תחרות אמיתית. זה יכול להשתנות בעתיד, בינתיים הוא צל חיוור של ההבטחות
בנק אש היה אמור להביא בשורה לצרכנים. זה לא קרה. אולי זה יקרה בהמשך. אבל הוא בזבז תחמושת על השקה של מוצר נחות ביחס למוצר של הבנקים הגדולים. הסיכוי שיעברו אליו מסה גדולה של אנשים הוא נמוך מאוד. זה עומד מהבחינה הזו להיות כישלון, אבל הוא בהחלט יכול לייצר ערך לקהלים מסוימים שיפתחו חשבון משני לצד חשבון ראשי בבנק המסורתי שלהם.
הבנק החדש מציע מודל של חלוקת רווחים ושקיפות עם הלקוחות. אך אין בו משכנתאות, אין בו פעילות של ניירות ערך והוא חסר בשירותים בנקאיים נוספים כמו המרת מט"ח, אפשרות להיות במינוס ועוד. התוצאה: מוצר חלקי שקשה לראותו הופך לחשבון הראשי של הישראלים
הבנק שהוקם על ידי ניר צוק ויובל אלוני, יצא לדרך כמעט שלוש שנים לאחר שקיבל רישיון מבנק ישראל. באירוע ההשקה, הציגו המייסדים מודל של "חלוקה שווה": 50% מהכנסות הריבית על כספי העו"ש יחזרו ישירות ללקוחות, לצד התחייבות מוחלטת שלא לגבות עמלות עו"ש או דמי מנוי.
המרווח הבנקאי עצום, מסבירים מנהלי הבנק וטוענים שהם רוצים לחלוק אותו עם הלקוחות בצורה הוגנת ושקופה. הבנק יהיה כמעט אוטונומי לחלוטין וכמות העובדים בו מעטה - כ-70 לכל היותר. זה אומר שהבנק עשוי להיות עם נקודת איזון סבירה, וכלכלית הוא יצליח, אך מבחינת הצלחה ציבורית - זה לא נראה באופק.
- בנק אש יוצא לדרך: הבנק הדיגיטלי החדש ייחשף מחר רשמית; איפה הוא צפוי להוות תחרות לבנקים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ומה כן הבנק יציע? שירותי עו"ש בסיסיים, פיקדונות ואשראי בלבד. הציבור הישראלי אמנם מתלונן לא פעם על עמלות גבוהות ומתסכלות של הבנקים. הציבור גם ממש לא אוהב את הבנקים, אבל הוא בוטח בהם והם נותנים לו יריעה מלאה לצרכים שלו. מה שמחזיק את רוב הלקוחות בבנקים הגדולים הוא תחושת הביטחון העמוקה, המעטפת המלאה והמקיפה של שירותים – החל מהלוואות, משכנתאות, דרך מסחר בניירות ערך מתקדם ועד פתרונות השקעה מגוונים; אשראי גמיש ומט"ח זמין והנוחות שבקבלת הכל תחת קורת גג אחת, ללא צורך בקפיצות בין פלטפורמות. אחרת, כבר מזמן היתה נהירה לבנק ירושלים שנותן את הריבית הטובה ביותר על פיקדונות. זה לא קורה כי אנשים לא רוצים להעביר לחשבון פיקדון סכום מסוים ולנהל מעין שני חשבונות. הם רוצים את הכל במקום אחד.
אלעד מקדסי. מנכ"ל משרד התקשורת. קרדיט: שלומי יוסףמנכ"ל משרד התקשורת: "95% ממשקי הבית בישראל כבר נגישים לסיבים אופטיים"
בשיחה עם ביזפורטל, אלעד מקדסי מציין כי ההשקעה האדירה בתשתיות, כ-10 מיליארד שקל בחמש השנים האחרונות - היא שאפשרה את ההישג, ומבהיר: "הביקוש למידע יגדל פי ארבע עד 2030, ואנחנו נערכים לסגור את רשתות הנחושת ולעבור לעידן הסיבים במלואו"
במסגרת ועידת התשתיות של ביזפורטל, שוחחנו עם מנכ"ל משרד התקשורת, אלעד מקדסי, על המעמד של עולם התקשורת כתשתית לאומית קריטית ועל האתגרים שמחכים לנו בשנים הקרובות. מקדסי הציג תמונת מצב די מרשימה: שאמר כי כבר כיום, 95% ממשקי הבית בישראל נגישים לסיבים אופטיים - נתון חריג גם בהשוואה עולמית, ואת זה הוא מסביר הודות להשקעות עתק של כ-10 מיליארד שקל בחמש השנים האחרונות.
לדבריו, המשמעות רחבה הרבה יותר מאינטרנט מהיר בבית: תקשורת מתקדמת היא הבסיס לכלכלה מודרנית, החל מעבודה מרחוק ועד לצמצום פערים בין מרכז לפריפריה. מקדסי הזהיר כי עד שנת 2030 יזנק הביקוש למידע פי ארבע, ולכן נדרש להיערכות מיידית - לרבות סגירה הדרגתית של רשתות הנחושת הישנות ומעבר מלא לעידן הסיבים.
בשיחה שקיימנו הוא התייחס גם לתפקיד הקריטי של תקשורת בשעת חירום, להסרת חסמים בתחום חוות השרתים, למעמדה של ישראל כצומת תעבורת נתונים בינלאומית, וגם לסוגיות בוערות כמו ההפרדה המבנית בבזק וצפיפות אנטנות הסלולר.
איך אתה רואה את התקשורת כתשתית לאומית, ועד כמה היא קריטית בעיני הממשלה?
"בלי תקשורת אין משק מתקדם. זה לא רק שירותי גלישה – אלא היכולת לעבוד מהבית, לצמצם פערים בין מרכז לפריפריה, ולהבטיח צמיחה במשק מודרני. גם בהיבט הביטחוני מדובר בתשתית קריטית: מערכות מתקדמות רבות, שנראות במבט ראשון ביטחוניות בלבד, מבוססות בפועל על רשתות תקשורת. בשנתיים האחרונות ההיבט החירומי היה במוקד העבודה שלנו, ואנחנו פועלים כל הזמן מול גורמי הביטחון כדי להבטיח יציבות ועמידות של המערכות".
באילו הישגים מרכזיים אתה גאה, ומה עוד דורש שיפור?
"אני מחלק את זה לשני עולמות – תקשורת נייחת וניידת. בעולם הנייח, ההישג הגדול הוא פריסת הסיבים: כבר היום 95% ממשקי הבית נגישים לסיבים, וזה נתון חריג גם בקנה מידה עולמי. מדובר בהשקעות עתק של כ־10 מיליארד שקל בחמש השנים האחרונות. המטרה הבאה היא לא רק להסתפק בפריסת סיב אחד לכל בית, אלא להבטיח תחרות וריבוי תשתיות. לכן הפחתנו משמעותית את מחירי הגישה לתעלות, ואנחנו מקדמים מתווה לסגירת רשתות הנחושת – צעד שדוחף את כל השוק לעבור במהירות לעידן הסיבים".
מה התחזית שלכם לביקוש למידע בשנים הקרובות?
