סד"א/זכות ערעור על סעד הצהרתי כפס"ד חלקי/עליון
עובדות וטענות:
חיים אורבוך (המשיב בערעורים, ולהלן: התובע) עסק בחינוך ובהוראה בבתי ספר כעובד של משרד החינוך. בשנות החמישים, פיתח התובע שיטה יחידנית בהוראת המתמטיקה וחיבר ספרים המכונים "צעד צעד" וכן "מתמטיקה חדישה סביבתית מובנית". בשנות השבעים החל המרכז לטכנולוגיה חינוכית (להלן: מט"ח או הנתבע) לפתח ולהוציא חוברות "ועוד אחת". בשנת 1997, הגיש התובע תביעה נגד מט"ח ונגד משרד החינוך (להלן ביחד: הנתבעים) בטענה להפרת זכויות היוצרים שלו. בכתב התביעה המתוקן צוין כי התביעה היא כספית, למתן חשבונות, צו מניעה וצו הצהרתי. בביהמ"ש המחוזי התמקד הדיון בשאלת הפרת זכויות היוצרים. ביהמ"ש קבע בהחלטה שכותרתה "פסק דין חלקי" (להלן: ההחלטה) כי "בספריהם של הנתבעים היתה הפרה של זכויות היוצרים של התובע" (להלן: הסעד ההצהרתי). קביעה זו התבססה על דוגמאות השוואה אחדות ביחס לחלק מעשרות הספרים שהוצגו לבית המשפט. בחלק מהדוגמאות נקבע שהיתה הפרה ובחלק לא. כן נקבע, כי למשרד החינוך אין זכות בחיבוריו של התובע, שכן אין לחיבור הספרים על ידו גוון של פעילות במסגרת עבודתו במשרד החינוך. לעניין התרופות קבע בית המשפט, כי נוכח מורכבות העניין, ראוי לתת הזדמנות לבעלי הדין להביא את טיעוניהם במלואם. הדיון בעניין זה הועבר אפוא לשופט אחר, נוכח פרישתו הקרובה של כב' הש' קלינג. על החלטה זו הוגש ערעור מטעם מט"ח וערעור מטעם משרד החינוך.
דיון משפטי:
כב' הש' מ' נאור:
