לאומי: בטווח הקצר צפוי מסחר תנודתי בהשפעת מאקרו

שעשויה לאותת לגבי מדיניות הריבית של ה-Fed בסוף חודש יוני. בטווח הארוך: המשך צמיחת המשק הישראלי, צפויה לתמוך בהתחדשות העליות בשוק ההון
אסף מליחי |

במהלך השבוע האחרון התנהל המסחר בצל הירידות הנוספות שנרשמו בשווקים מעבר לים. בעקבות ירידות השערים וחוסר הוודאות נרשמו גם ירידות במחזורי המסחר. עם זאת, השבוע ניתן ליחס חלק מהירידות במחזורים, לפחות בשני ימי המסחר הראשונים של השבוע, להפסקות באספקת החשמל אשר פגעו ברצף המסחר.

ביחידת המחקר של בנק לאומי מתייחסים לירידה במחזורי המסחר מזה השבוע השני ברציפות, ומציינים כי ירידות שערים המלוות בירידות מקבילות במחזורי המסחר, מאותתות לרוב על יציבות מסוימת וכי לא קיימת פאניקה בשוק.

עם זאת, טוענים הכלכלנים בבנק, כי יש לבדוק מגמה זו לאורך תקופה מעט יותר ארוכה ולוודא, כי אין מדובר בתופעה נקודתית. נציין, כי במהלך השבועיים האחרונים עמד מחזור המסחר היומי הממוצע על כ-1.1 מיליארד שקל, זאת בהשוואה לנתון של כ-1.35 מיליארד שקל מתחילת השנה - ירידה של יותר מ-18%.

אינדיקציה נוספת לחוסנו היחסי של שוק המניות המקומי הינה השוואת ביצועי הבורסה המקומית בתקופה האחרונה ביחס לבורסות אחרות בעולם. כזכור, שוק המניות המקומי הגיב לירידות השערים בעולם בעיכוב של כשבוע ימים. בבנק מוסרים, כי השוואת התשואות שנרשמו בשווקים במהלך החודש האחרון (בו נרשמו מרבית הירידות) מעלה, כי הירידות בארץ הסתכמו בתקופה זו בשיעור הדומה לאלו שנרשמו באירופה ובארה"ב, אך בשיעור נמוך משמעותית מהירידות החריפות שנרשמו בשווקים מתעוררים אחרים.

בנוסף לכל אלו, מתייחסים בבנק להשקעות הזרים בשווקים המתעוררים בהם נכללת ישראל, ומציינים שלנוכח ההתפתחויות האחרונות הקטינו משקיעים שונים בעולם את חשיפתם לשווקים אלו. מנתוני בנק ישראל לחודש מאי עולה, כי במחציתו הראשונה של החודש עדיין נמשכו השקעות פיננסיות של זרים בבורסה המקומית, אך לנוכח ההתפתחויות במחציתו השנייה של החודש נרשמו מימושים. בסיכום חודשי, במאי הקטינו הזרים את השקעותיהם בשוק המניות המקומי בכ-50 מיליון דולר וזאת לאחר שבמהלך ארבעת החודשים הראשונים של השנה נרשמה השקעה מצטברת של כ-536 מיליון דולר שהצטרפו להשקעה של כ-2.14 מיליארד דולר בשנת 2005. מימוש זה מעריכים כלכלני הבנק הינו בהיקף קטן יחסית בהשוואה למימושים בשווקים מתפתחים אחרים.

בטווח הארוך, מעריכים בלאומי, כי המשך צמיחת המשק הישראלי לצד היציבות הפיננסית, המדינית והביטחונית המקומית, צפויים לתמוך בהתחדשות העליות בשוק ההון, אם כי על מגמה זו עלולים להעיב העלאות ריבית נוספות מעבר לים והמשך התייקרות מחירי הנפט והסחורות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חומוס
צילום: רותם ליברזון

כמה מנות חומוס צריך למכור כדי להעלים הכנסות של כ-4 מיליון שקל?

רשות המסים הגישה כתב אישום חמור נגד יגאל פדלון, בעל רשת חומוסיות, בטענה שבמשך שלוש שנים דיווח על מחצית בלבד ממחזור עסקיו; לפי האישום, המע"מ שלא שולם עומד על יותר מ־700 אלף שקל

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמות מס

בפרשה נוספת של העלמת הכנסות, הגישה רשות המסים כתב אישום נגד יגאל פדלון, בעל רשת חומוסיות בת"א, נתניה ומודיעין, ונגד החברה שבבעלותו “יגאל פדלון מסעדות בע"מ”. על פי כתב האישום, בין השנים 2022 ל-2025 ביצע הנאשם עסקאות בהיקף כולל של מעל 9 מיליון שקל, אך דיווח לרשות המסים על עסקאות בהיקף של כ־4.8 מיליון שקל בלבד. בכך, נטען, השמיט פדלון עסקאות בסכום כולל של למעלה מ-4 מיליון שקל, תוך ניהול פנקסי חשבונות כוזבים והגשת דוחות כוזבים לרשות המסים. 

סכום המע"מ שנמנע מהמדינה כתוצאה מהשמטת העסקאות מוערך ביותר מ־700 אלף שקל, והוא מבוסס על נתונים כוזבים שהוגשו במשך 38 דוחות תקופתיים לרשות המסים, במטרה להתחמק מתשלום מס אמת.

מבט על הנתונים שצורפו לכתב התביעה מראה כי הממוצע החודשי עליו דיווח פדלון היה כ-125,000 שקל ואילו הממוצע החודשי שעליו לא דיווח היה כמעט 112,00 שקל. 

אם נעשה חישוב קצר, ונשערך שהזמנה ממוצעת של לקוח היא כ-50 שקלים, נראה שמדובר בכ-2250 לקוחות שעברו מדי חודש ברשת ולא דווחה עליהם הכנסה. בחישוב יומי ובחלוקה לשלושת הסניפים, מדובר על כ-25 לקוחות מדי יום בכל אחד מהסניפים שלא דווחו עבורם הכנסות. כמובן שזהו מידע משוערך בלבד, אבל הוא נותן סדר גודל לגבי היקף ההעלמות שבהן מואשם פדלון. 

רשת "חומוסים" נפתחה לפני כ-20 שנה במודיעין, ומאז התרחבה. הרשת מציעה אתר אינטרט, אפליקציה בחנות אפל ועובדת עם אפליקציות משלוחים חיצונית כגון וולט ותן ביס. ניתן רק לשער שהסכומים שלא דווחו לא עברו דרך הערוצים הדיגיטליים.

אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

בנק ישראל השלים את המעבר לתקן EMV, כולל בתחנות דלק

בנק ישראל הודיע רשמית על סיום תהליך הסבת שוק התשלומים המקומי לתקן EMV, לאחר מהלך רב-שנים שהוביל לשדרוג משמעותי באבטחת עסקאות כרטיסי אשראי ובפתיחת השוק לשירותים דיגיטליים מתקדמים

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק ישראל

במהלך השנים האחרונות הוביל בנק ישראל את המשק הישראלי לעבר רפורמה בשוק התשלומים, ובמסגרתה סליקת עסקאות כרטיסי חיוב הוסבה לתקן EMV, ששיפר את אבטחת התשלום ואפשר כניסה של שירותים דיגיטאליים חדשניים כדוגמת תשלומים ללא מגע, המהווים כמחצית מכמות העסקאות בישראל, וכן ביצוע עסקאות באמצעות ארנקים בטלפונים החכמים המהווים כ-17% מכמות העסקאות בישראל.

הרפורמה שיושמה פתחה את הדלת לא רק לעולם התשלומים אלא גם לשירותים נוספים באמצעות הארנקים הדיגיטליים, כמו למשל הזדהות בקופות החולים, כרטיסי כניסה לאירועי ספורט ותרבות וכרטיסי טיסה ושירותים נוספים שבדרך.

במהלך השנים האחרונות בנק ישראל ליווה את בתי העסק במעבר למערכת התשלומים החדשה, וסייע באופן פרטני לבתי עסק אשר נתקלו בקשיים ובמורכבויות שונות ביישום התקן החדש, בפרט תחנות הדלק. בהתאם, בתי עסק אלו קיבלו בהתאם למורכבויות, אישורים ספציפיים למתווים להשלמת ההסבות. 

על פי נתוני חברת שבא, נכון לסוף חודש אפריל 2023 , מעל ל-99% ממסופי התשלום בישראל הוסבו בהצלחה לתקן החדש.

פריסת תקן ה־EMV בענף הדלק נחשבה לאחת המשימות הטכנולוגיות המורכבות בשוק התשלומים הישראלי. בשונה מרכישה רגילה, בתדלוק סכום העסקה אינו ידוע מראש, כך שבתחילת התהליך מוקצית מסגרת זמנית בכרטיס, שמתעדכנת רק בסיום התדלוק לסכום המדויק. תהליך זה דרש פיתוח תוכנה ייעודית למסופים בתחנות, התאמות בין בקרי המשאבות למערכות הסליקה, ושדרוג של תשתיות התקשורת והאבטחה. בעבר נחשבו תחנות דלק יעד מרכזי לניסיונות הונאה בשל השימוש בפס מגנטי. כעת, עם השימוש בשבבים חכמים וניהול עסקאות בשרתים מרכזיים בזמן אמת, רמת האבטחה והבקרה עלתה באופן משמעותי.

פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל: "אחד מהיעדים המרכזיים שלנו בבנק ישראל בשנים האחרונות היה לפתח את שוק התשלומים בישראל ולהציבו בשורה אחת עם המדינות המובילות בעולם. היום אנו מציינים צעד מרכזי נוסף בתהליך הטמעת תקן ה-EMV. מדובר בצעד חשוב שהובל באופן מקצועי על ידי מחלקת מערכות תשלומים וסליקה והפיקוח על הבנקים שבבנק ישראל. אני רוצה לציין לחיוב את ההטמעה המהירה בשוק הישראלי הן מצד בתי העסק והן מצד שימוש הציבור הרחב. אנו נמשיך לקדם צעדים נוספים שיובילו לשכלול המערכת הפיננסית, הגדלת התחרות בה ולשיפור רווחת הצרכן".