האם הארביטראז'ים יעיבו על המומנטום בת"א?

לאחר שלושה ימי עליות רצופים בהם הוסיפו המדדים הראשיים כ-2% בממוצע לערכם, צפוייה הבורסה המקומית לדשדש בפתיחה. כך מבשרים לפי שעה פערי הארביטראז' מכיוונם של המניות הישראליות בוול סטריט
דרור איטח |

לאחר השיאים שנרשמו אתמול כשמדדי ת"א הראשיים התמקמו מעבר לרמת 800 הנקודות, צפוייה הבורסה המקומית לדשדש בפתיחה. כך מבשרים לפי שעה פערי הארביטראז' מכיוונם של המניות הישראליות בוול סטריט. אמש חתמו מדדי ניו יורק במגמה מעורבת כשזינוק במחירי הנפט העיב על האווירה. בקרב הישראליות נרשמה מגמה מעורבת, כשפערי הארביטראז' נוטים לצד השלילי. כ-4 מתוך ששת חברות מדד המעו"ף יפתחו בפערי ארביטראז' שליליים.

מנגד, למרות הסממן השלילי שיתקבל מכיוונם של השווקים מעבר לים, צפויים המדדים להנות מהמומנטום בו הם נסחרים בשלושת ימי המסחר האחרונים. מדדי תל אביב 25 ו-100 התחזקו בשלושת ימי המסחר האחרונים ב-2.1% ו-1.9% בהתאמה.

מדד ת"א 25 יפתח ברמת 806.75 נקודות, מדד ת"א 100 יחל להיסחר ברמת 811.37 הנקודות, ומדד טכנולוגיה, תל טק 15 יבחן את רמת 410.64 הנקודות.

מניות טבע יפתחו את יום המסחר בפער ארביטראז' שלילי בן 0.99% לאחר שהתממשה אמש ב-1.51% בסיום המסחר בוול סטריט. אתמול העריכו בבית ההשקעות כלל פיננסים בטוחה, כי לאחר השלמת מיזוג איווקס לטבע, תציג האחרונה רווח פרופורמה בגובה של 1.6 מיליארד דולר בשנת 2006. באשר ל-2007, תחזית בית ההשקעות אופטימית יותר, כשהם מעריכים שהרווח יסתכם בכ-2.08 מיליארד דולר.

מניות קבוצת אי.די.בי יסחרו על רקע פרסום מעריב, לפיו תנפיק את חברת הסלולר הגדולה בישראל - סלקום אשר בשליטת אי.די.בי. במעריב מספרים כי חברת הסלולר התחייבה בפני גופים מוסדיים כי בתוך 30 חודשים תרשום את אגרות החוב המתוכננים להנפקה בשבועיים הקרובים למסחר בבורסה. במעריב מוסיפים כי בעלי השליטה בקבוצת אי.די.בי בראשות נוחי דנקנר, התחייבו להנפיק את סלקום לא יאוחר מיוני 2008.

בידיעות אחרונות מספרים הבוקר כי חברת הביטוח מגדל על סף רכישת כ-4% מסלקום. על פי ידיעות, חברת הביטוח צפויה לשלם כ-80 מיליון דולר עבור מניות חברת הסלולר, מחיר המשקף שווי של 2-2.1 מיליארד דולר לסלקום.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל

תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר 

רן קידר |

אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.

במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.


השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות. 


עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.


בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.

מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

הבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תקציב הביטחון

משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה. 

המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".

הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.